אכילה רגשית, התמכרות לאוכל

אכילה רגשית, התמכרות לאוכל

התמכרות לאוכל

עבור הרוב המוחלט של האנשים, אוכל מהווה הרבה יותר מדרך לספק אנרגיה לגוף. אוכל הוא חלק מרכזי בהתנהלות חיינו החברתיים, אישים ומשפחתיים, כאשר הוא כמעט תמיד נמצא ברקע: ברקע של חגיגת שמחות, ציון אירועים חשובים אך גם מוצא ומזור למצבים רגשיים שונים כמו שעמום, עצבות, תסכול, עייפות, חרדה ועוד.

למעשה, אוכל הוא כלי לוויסות רגשי וכמעט כולנו נמצאים במקום כלשהוא על הרצף של אכילה רגשית, כלומר עושים שימוש באוכל למטרות של סיפוק צרכים רגשיים.

התמכרות לאכילה מוגדרת כהתמכרות פיזיולוגית. כאשר אנו אוכלים מופרשים חומרים המכונים אנדורפינים, למח. חומרים אלו דומים לאלו המופרשים לאור שימוש בחומרים כמו אלכוהול או סמים ופועלים על האיזורים במוח האחראים על הנאה וכך מתקבלת השפעה דומה.

התמכרות לאוכל משמעותה הוא אובדן שליטה על תהליך האכילה. התמכרות לאוכל עשויה אף להפוך למסכנת חיים וכמובן שהיא פוגעת בתפקוד באופן משמעותי. אובדן שליטה הכוונה לחוסר יכולת להפסיק לאכול כשרוצים, לאכול הרבה יותר מהמתוכנן, אי הצלחה לעצור עד שמגיעים לאפיסת כוחות או כשנגמר מקור המזון.

לרוב, אנשים המכורים לאוכל, אינם מחפשים את הטעם המסויים או את המזון המסויים שאינם יכולים בלעדיו, הכמיהה איננה להנאה מהאוכל עצמו. אנשים המכורים  לאוכל מכורים למעשה לתהליך האכילה עצמו ולעיסוק סביב האוכל, אשר מביא לשחרור האנדרופנים ולתחושת רגיעה זמנית, לה כה ייחלו.

התמכרות לאוכל פוגעת משמעותית בתפקוד, מסיחה את דעתו של האדם ועשויה להביא למצבים בהם אדם לא יוכל להתרכז בפגישת עבודה חשובה כי יחשוב על האוכל שלא סיים או שמחכה לו במקרר, אדם יוותר על פעילות עם ילדיו על מנת לאכול, יבטל פגישה או אירוע חשוב שהמתין להם זמן רב מכיוון שאינו מסוגל לשלוט בעצמו וחייב לקיים את טקס האכילה שלו.

בטיפול הרבה פעמים מגלים כי המכור הגיע לאובדן שליטה על הרגלי האכילה שלו מתוך ניסיון לברוח מקשיים שחווה, ניסיון להשקיט כאב עוצמתי חבוי ולהסתתר באכילה. עבודה על המצוקה הרגשית המסתתרת מתחת לאובדן השליטה על האוכל, על חזרה לתפקוד והתמודדות עם מה שעד עתה נדחק הצידה מביאה לרוב ליכולת לבנות חיים איכותיים יותר ולהצליח לשלוט על הרגלי האכילה.

צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור

אופוריה, מניה, היפומאניה ומצב רוח

אופוריה, מניה, היפומאניה ומצב רוח

מה רע עם קצת מצב רוח טוב? על רוממות רוח ואופוריה

באופן כללי הכוונה במושג דיספוריה היא לתחושה של התרוממות רוח או זחיחות דעת. הגדרה זו טומנת בחובה תחושות נוספות כמו מצב רוח טוב, התלהבות, התרגשות, אושר נעלה, שביעות רצון, אופטימיות והנאה. כל אלו באים לידי ביטוי בעת ובעונה אחת, וברמות גבוהות הרבה יותר מהרגיל. אופוריה יכולה להיות תחושה בריאה ומקובלת, במצבים שונים כמו בשלב ההתאהבות, בעת אירוע משמח מאוד (חתונה או לידה), בעת קיום יחסי מין, לאחר מאמץ גופני ואפילו לאחר אכילת שוקולד. חוקרים שונים טוענים כי תחושת אופוריה הינה הכרחית במצבים מסויימים, בעיקר בהקשר של המשכת המין האנושי.

הביטוי הקיצוני והמסוכן של אופוריה הוא כאשר תחושה זו יוצאת מכלל שליטה ומלווה בתפיסת מציאות מעוותת, הרגשת “אני כל יכול”, ולעיתים מופיעה בשילוב עם הזיות, כל אלו עלולים להוביל את האדם למעשים הרי אסון (פגיעה באנשים אחרים – “הרודפים אחרי”, פגיעה בעצמי מתוך ניסיון לעוף למשל). מצב זה מכונה בעגה הפסיכולוגית “מאניה” ומופיע בעיקר במחלת המאניה- דיפרסיה (הפרעה דו קוטבית) ולעיתים גם בעת פסיכוזה.

אופוריה יכולה להופיע בדרכים שאינן טבעיות כמו בעת שימוש בסמים. הסם מחקה את שחרור החומרים הכימים בגוף, אשר אחראים על מצב רוח טוב, אך בדרך מלאכותית ובכמויות עצומות שעלולות לסכן את האדם מבחינת גופנית או להוביל אותו למצבים נפשיים מסוכנים כפי שתואר לעיל.

מכאן שזיהוי תחושת אופוריה בעצמי או באחרים, יכולה להעיד, מחד גיסא, על שינוי נפלא בחיים או על אירוע משמח שקרה בחיים. מאידך גיסא יכולה אופוריה גם להעיד על שימוש בסמים או התפתחות של מצב נפשי מסוכן.

הפרעת אישיות תלותית

הפרעת אישיות תלותית

הפרעת אישיות תלותית – Dependent Personality Disorder

קריטריונים לאבחון:

צורך בטיפול ע”י משהו אחר המביא להתנהגות נכנעת, תלותית ולפחד מנפרדות. מתחיל בבגרות המוקדמת וקיים במגוון קשרים כמצוין בחמישה (או יותר) מהבאים:

  1. קושי בקבלת החלטות יומיומיות ללא יעוץ ובטחון מאחרים.
  2. צורך שאחרים ייקחו אחריות על תחומי חיים מרכזיים.
  3. קושי בהבעת אי הסכמה עם אחרים עקב פחד לאבד תמיכה או קבלה (לא כולל פחד ראלי מעונש מציאותי).
  4. קושי בהתחלת פרויקטים או עשייה עצמאית (בגלל היעדר ביטחון עצמי בשיפוט וביכולת יותר מאשר חוסר מוטיבציה או אנרגיה).
  5. מוכן להרבה כדי לקבל תמיכה מאחרים עד לנקודה שמתנדב לעשות דברים לא נעימים.
  6. חש שלא בנוח או חסר אונים כשנמצא לבד עקב פחד שלא יוכל להסתדר בעצמו.
  7. מחפש בדחיפות יחסים חלופיים כמקור טיפול ותמיכה, כאשר מערכת יחסים קרובה מסתיימת.
  8. עסוק מאד בפחדים מפני השארות לטפל בעצמו.

 

מאפיינים אבחנתיים: מאפיין מרכזי של ההפרעה הוא צורך שיטופל ע”י אחרים המוביל להתנהגות תלותית, נכנעת ופחדים מנפרדות. דפוס זה מתחיל בבגרות המוקדמת וקיים במגוון הקשרים. ההתנהגות התלותית והנמנעת מיועדת להשיג טיפול ועולה מתוך תפיסה עצמית של חוסר יכולת תפקוד מספקת ללא עזרה מאחרים. בעלי קושי בקבלת החלטות יומיומיות (מה ללבוש לעבודה, האם לקחת מטריה) ללא עצה ובטחון מאחרים (קריטריון 1). בעלי ההפרעה נוטים לפסיביות ומאפשרים לאחרים (בד”כ לאדם אחר אחד) לקחת יוזמה ואחריות על תחומי החיים המרכזיים שלהם (קריטריון 2).

מבוגרים בעלי ההפרעה, תלותיים בהורה או בבן זוג בקבלת החלטות כמו היכן לגור, במה לעבוד ועם מי להתחבר. מתבגרים בעלי ההפרעה יאפשרו להוריהם (בד”כ אחד ההורים) להחליט מה ילבשו, עם מי להתחבר,  כיצד לבלות את זמנם הפנוי, ולאיזה ביה”ס ללכת. הצורך שאחר ייקח אחריות אינו מותאם לגיל או לסיטואציה. הפרעה זו יכולה להתקיים אצל אדם הסובל ממצב רפואי או ממגבלה משמעותית, אך במקרים אלה, הקושי בלקיחת האחריות הוא מעבר למה שבאופן נורמאלי קשור למגבלה או למצב הרפואי.

בגלל חשש תקין מאובדן תמיכה, קבלה, הסובלים מההפרעה מתקשים להביע אי הסכמה עם אחרים בייחוד באלה שבהם תלויים (קריטריון 3). הם חשים שאינם מסוגלים לתפקד בעצמם לבד עד כדי כך שיעדיפו להסכים עם דברים מוטעים מאשר להסתכן באובדן עזרה.

אינם מסוגלים להביע כעס מול מי שבו תלויים מחשש להרחיקם. במידה והחששות מהבעת אי הסכמה הם ריאליים (למשל פחד מציאותי מענישת בן זוג מתעלל ואלים), ההתנהגות אינה נחשבת כהפרעה תלותית.

קושי ביזמות והתחלת פרויקטים או עשייה עצמאית (קריטריון 4). חוסר ביטחון עצמי מביא לצורך בעזרה כדי להתחיל משימה. הם ימתינו שאחרים יתחילו מכיוון שמאמינים שאחרים טובים מהם. משוכנעים שאינם מסוגלים לתפקוד עצמאי ומציגים עצמם כנזקקים לעזרה מתמדת. קרוב לוודאי שיתפקדו היטב אם יובטח להם שמישהו אחר מפקח ונותן אישור. יתכן פחד מלהפוך לקומפטנטיים כיוון שיחששו מנטישה, הזנחה. מכיוון שסומכים על אחרים שיטפלו בבעיותיהם, אינם רוכשים מיומנויות לחיים עצמאיים ובכך משמרים את התלות. הסובלים מההפרעה מוכנים להרבה כדי לקבל תמיכה מאחרים, עד כדי כך שיסכימו להתנדב למשימות לא נעימות, אם הדבר יבטיח את העזרה והתמיכה להם זקוקים (קריטריון 5). נכנעים לרצונות אחרים, גם כשהדבר אינו סביר. הצורך בשימור קשר יביא למערכות יחסים לא מאוזנות ומופרעות. יקריבו קורבן אישי או יסבלו התעללות מילולית, נפשית, פיזית, מינית (התנהגות זו תחשב תלותית רק כאשר ברור שישנן אופציות אחרות לאדם).

הסובלים מההפרעה חשים חוסר נוחות או חוסר אונים כשנמצאים לבד בגלל הפחד שלא יוכלו לדאוג לעצמם (קריטריון 6). הם “יזדנבו” אחרי אחרים משמעותיים רק כדי להימנע מלהיות לבד, אפילו אם אינם מתעניינים או קשורים למתרחש. כאשר מערכת יחסים קרובה מסתיימת (פרידה מבן זוג, מוות של נותן טיפול) יחפשו בדחיפות מערכת אחרת שתספק את העזרה לה זקוקים (קריטריון 7). אמונתם שלא יוכלו לתפקד בהיעדר מערכת יחסים קרובה, מניע אותם להתקרב לאדם אחר במהירות ללא בדיקה ואבחנה (לעיתים קרובות עסוקים בפחדים שיוותרו לטפל בעצמם לבד (קריטריון 8|). רואים עצמם כתלויים לחלוטין כך חוששים מנטישה ללא בסיס ממשי כדי להיחשב ראיה לקריטריון זה, הפחד צריך להיות עוצמתי ולא מציאותי. לדוגמה: קשיש הסובל מסרטן העובר לבית בנו לשם טיפול מראה התנהגות תלותית התואמת לנסיבות חייו הוא לא תואם את הקריטריון.

 

מאפיינים תומכים באבחנה:

לעיתים קרובות מתאפיינים בפסימיות וספק עצמי, מגמדים יכולותיהם ונכסיהם ומתייחסים לעצמם כטיפשים. מתייחסים לביקורת וחוסר הסכמה כהוכחה לכך שאינם שווים ומאבדים אמונה בעצמם. מחפשים דומיננטיות וגוננות יתר מאחרים. תפקוד מקצועי לקוי כאשר יש צורך ביוזמה עצמאית. הימנעו ממשרות בעלות אחריות ויגלו חרדה בקבלת החלטות. קשרים חברתיים נוטים להיות מוגבלים לאחרים בהם תלויים, ישנו סיכון להפרעות דיכאון, חרדה והסתגלות. ההפרעה מגיעה עם הפרעות אישיות נוספות בייחוד אישיות גבולית, נמנעת והיסטוריונית.

פרדיספוזיציה לפיתוח ההפרעה – מחלה כרונית או חרדת נפרדות בילדות והתבגרות.

 

שכיחות: בסקרים השכיחות נעה בין 0.49 אחוז ל- 0.6 אחוז.

נושאים תלויי תרבות: הרמה בה ההתנהגות התלותית נחשבת הולמת משתנה מאוד בקרב גילאים שונים ותת תרבויות. יש לקחת בחשבון גיל ותרבות בקביעת סף לכל קריטריון. תלותיות תיוחס להפרעה רק כאשר חורגת מנורמות תרבותיות מהן בה הפרט או משקפת דאגות לא מציאותיות. פסיביות, נימוסיות, הינן מאפיינים של חברות מסוימות ויכולות להיחשב בטעות כתלותיות. כך ישנן שונויות בחברות שונות בעידוד או גינוי תלותיות של נשים וגברים.

התפתחות ומהלך: יש להיזהר בהבחנה, אם בכלל, בילדים ומתבגרים שבהם תלותיות יכולה להיות מתאימה לשלב התפתחותם.

נושאים תלויי מגדר: חלק ממחקרים הראו שכיחות יתר אצל נשים. מחקרים אחרים שכיחות דומה בקרב שני המינים.

אבחנה מבדלת: הפרעות מנטאליות ומצבים רפואיים אחרים – יש להפריד בין אישיות תלותית לבין תלותיות כתוצאה מהפרעות מנטאליות אחרות (כגון דיכאון, פאניקה ואגרו פוביה) וכן ממצבים רפואיים אחרים.

הפרעות ותכונות אישיות אחרות – ניתן לטעות בין תלותיות להפרעות אחרות בגלל מאפיינים דומים. אם לאדם מאפייני אישיות התואמים להפרעת אישיות אחת או יותר נוספת על התלותית, ניתן לאבחן את כולן.

בהרבה הפרעות אישיות ניתן למצוא תלותיות, אך הפרעת אישיות תלותית נבדלת בהתנהגות נכנעת תגובתית ונתלית שהן דומיננטיות.

אישיות תלותית וגבולית מתאפיינות בפחד מנטישה, אך הגבולי מגיב לנטישה בתחושת ריקנות, זעם וטובענות ואילו התלותי מגיב בכניעת יתר, ובחיפוש מערכות חלופיות לסיפוק תמיכה וטיפול.

כן הגבולי מתאפיין במערכות יחסים אינטנסיביות ולא יציבות לעומת התלותי.

ההיסטריוני כמו התלותי בעל צורך בקבלה, אישור ויראה ילדותי ונתלה. אך בניגוד לתלותי מקבל המרות והנחבא אל הכלים, ההיסטריוני מתאפיין בחברותיות ובדרישות אקטיביות לתשומת לב.

התלותי כמו הנמנע מתאפיין ברגשות שאינו מספיק, רגישות יתר לביקורת, וצורך באישור ובביטחון. אך לנמנע פחד כבד מהשפלה ודחייה כך שנסוג עד שבטוח שיתקבל. התלותי לעומת זאת, יחפש וישמור קשרים ולא ימנע או ייסוג ממערכות יחסים.

צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל 

ישנן רבים המראים תלותיות, רק כאשר התכונות אינן גמישות מל-אדפטיביות וגורמות לליקוי משמעותי בתפקוד או צער סובייקטיבי, אזי ניתן לאבחנן כתלותיות. שינוי אישיותי עקב מצב רפואי אחר – יש להפריד בין אישיות תלותית, לשינוי אישיותי הנובע ממצב רפואי אחר בו התכונות הנוצרות קשורות לאפקט של מצב רפואי אחר על מערכת העצבים המרכזית.

שימוש בחומרים: כן יש להפריד בין תלותיות לבין סימפטומים הנוצרים משימוש מאסיבי בחומרים.

DSM5 טרנסברסיזם

DSM5 טרנסברסיזם

טרנסווסטיט – Transvestic Disorder

א .במשך תקופה של לפחות 6 חודשים,  עוררות מינית חוזרת ועזה מקרוסדרסינג. הדבר בא לידי ביטוי על ידי פנטסיות, דחפים או התנהגויות.

ב. הפנטזיות, דחפים מיניים, או ההתנהגויות גורמות למצוקה או ליקוי משמעותיים מבחינה קלינית

בתחומים חשובים חברתיים, תעסוקתיים, או אחרים של תפקוד.

 וות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור.

ציין אם:

  • עםפטישיזם: אם עוררמינית נגרמת על ידיבדים, חומרים, אובגדים.
  • עם:autogynephiliaגירוי מיניעל ידי מחשבותאו תמונותשל עצמיכנקבה

ציין אם:

  • בסביבה מבוקרת: מצייןזאת בעיקרהחלים עלאנשים חיים במוסדיים או אחרותהגדרות שבוהזדמנויותלשמלהצולבתמוגבלות.
  • במצב של הפוגה מלאה: לא הייתה שוםמצוקהאו פגיעהבפאן החברתי, תעסוקתי,אואזורים אחרים שלתפקודלמשך 5שנים לפחותבניגודלסביבה לא מבוקרת.

פטישיזם לפי DSM5

פטישיזם  לפי DSM5

פטישיזם – Fetishistic

א. במשך תקופה של לפחות 6 חודשים,  עוררות מינית חוזרת וחזקה nשימוש בחפצים דוממים או התמקדות ספציפית מאוד בחלק גוף שהם לא איברי מין שבאה לידי ביטוי בדחפים, פנטזיות והתנהגויות.

ב. הפנטזיות, דחפים מיניים, או ההתנהגויות גורמות למצוקה או ליקויים משמעותיים מבחינה קלינית בתחומים חברתיים, תעסוקתיים, או אחרים של תפקוד.

ג. אובייקטי הפטיש אינם מוגבלים לפריטי לבוש המשמשים בקרוס-דרסינג כמו בהפרעת הטרנסווסטייט או מכשירים שתוכננו במיוחד עבור גירוי מיני, למשל ויברטור.

ציין אם:

  • בסביבה מבוקרת: מצייןזה בעיקררלוונטילאנשים החיים במוסדות שבהםהזדמנויותלעסוקבהתנהגויותפטישיסטימוגבלות.
  • במצב של הפוגה מלאה: לא הייתה שוםמצוקהאו פגיעהבפאן החברתי, תעסוקתי,אואזורים אחרים שלתפקודלמשך 5שנים לפחותבניגודלסביבה לא מבוקרת.

סדיזם לפי DSM

סדיזם לפי DSM

צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור.

סדיזם – Sexual Sadism Disorder

קריטריונים לאבחון 302.84 (F65.52)

  1. עוררות מינית עזה וחוזרת כתוצאה מסבל נפשי או פיזי של אדם אחר, שבא לידי ביטוי בפנטזיות, דחפים או התנהגויות, על פני תקופה של 6 חודשים לפחות.
  2. האדם פעל על פי דחפים מיניים אלו עם אדם תמים אחר ללא הסכמתו או שהדחפים המיניים או הפנטזיות הללו גורמים למצוקה משמעותית מבחינה קלינית, או פוגעים בתחום החברתי, תעסוקתי או בתחומים חשובים אחרים בתפקוד האדם.

 

Specify if:  

בסביבה מבוקרת: האפיון הספציפי הזה רלוונטי לאנשים אשר חיים במסגרות מוסדיות או אחרות, אשר בהן אפשרות האדם להיות מעורב בהתנהגויות סאדיסטיות מיניות הן מוגבלות.

ברימיסיה מלאה: האדם לא פעל על פי דחפיו עם אדם תמים ללא הסכמתו, ואין מצוקה או פגיעה משמעותית בתחום החברתי, תעסוקתי או בתחומים אחרים בתפקוד, לפחות במשך חמש שנים, בסביבה לא מבוקרת.

מזוכיזם לפי DSM

מזוכיזם לפי DSM

מזוכיזם – Sexual Masochism Disorder

קריטריונים לאבחון 302.83 (F65.51)

  1. עוררות מינית עזה חוזרת כתוצאה מהמעשה של להיות מושפל, מוכה, קשור או התנהגויות אחרות שגורמות לסבל, שבאות לידי ביטוי בפנטזיות, דחפים או התנהגויות, על פני תקופה של 6 חודשים לפחות.
  2. הפנטזיות, הדחפים המיניים או התנהגויות גורמות למצוקה קלינית משמעותית או לפגיעה בתפקוד החברתי, תעסוקתי או בתחומים אחרים חשובים של תפקוד.

 

Specify if:  

יחד עם Asphyxiophilia  \ חנק ארוטיאם האדם מעורב בפרקטיקה של חנק נשימתי בכדי להשיג עוררות מינית.

צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור.

Specify if:  

בסביבה מבוקרת: האיפיון הספציפי הזה רלוונטי לאנשים אשר חיים במסגרות מוסדיות או אחרות, אשר בהן אפשרות האדם להיות מעורב בהתנהגויות מאזוכיזם מיני הן מוגבלות.

ברימיסיה מלאה: האדם לא פעל על פי דחפיו עם אדם תמים ללא הסכמתו, ואין מצוקה או פגיעה משמעותית בתחום החברתי, תעסוקתי או בתחומים אחרים בתפקוד, לפחות במשך חמש שנים, בסביבה לא מבוקרת.

 

 

דחף למעשה מגונה לפי DSM

דחף למעשה מגונה לפי DSM

מעשה מגונה – Frotteuristic Disorder

קריטריונים לאבחון 302.89 (F65.81)

  1. עוררות מינית עזה חוזרת כתוצאה מנגיעה או התחככות באדם אחר ללא הסכמתו, שבאה לידי ביטוי בפנטזיות, דחפים או התנהגויות, על פני תקופה של 6 חודשים לפחות.
  2. האדם פעל על פי דחפים מיניים אלה עם אדם אחר ללא הסכמתו, או שהדחפים המיניים או הפנטזיות הללו גורמים למצוקה משמעותית מבחינה קלינית, או פוגעים בתחום החברתי, תעסוקתי או בתחומים חשובים אחרים בתפקוד האדם.

 

Specify if:  

בסביבה מבוקרת: האיפיון הספציפי הזה רלוונטי לאנשים אשר חיים במסגרות מוסדיות או אחרות, אשר בהן אפשרות האדם לגעת או להתחכך באדם אחר ללא הסכמתו היא מוגבלת.

ברימיסיה מלאה: האדם לא פעל על פי דחפיו עם אדם תמים ללא הסכמתו, ואין מצוקה או פגיעה משמעותית בתחום החברתי, תעסוקתי או בתחומים אחרים בתפקוד, לפחות במשך חמש שנים, בסביבה לא מבוקרת.

צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור

Specifiers:

האיפיון הספציפי של “רימיסיה מלאה” אינו מתייחס לנוכחות או היעדרות של פרוטאוריזם כשלעצמו, אשר עשוי להיות נוכח גם כאשר ההתנהגויות והמצוקה של האדם עברו.

קונברסיה, הפרעה קונברסיבית

קונברסיה, הפרעה קונברסיבית

הפרעת המרה (קונברסיבית) – Conversion Disorder

  1. סימפטום אחד או יותר של שינוי בשריר רצוני או בפונקציה חושית.
  2. ממצאים רפואיים מספקים הוכחה שאין התאמה בין הסימפטום למצב הרפואי או הנוירולוגי.
  3. הסימפטום אינו מוספר טוב יותר ע”י הפרעה נפשית או רפואית.
  4. הסימפטום גורם למצוקה משמעותית או לפגיעה בתחום החברתי, או התעסוקתי או בתחומי תפקוד חשובים אחרים.

מאפייני הסימפטום:

  • עם חולשה או שיתוק
  • עם תנועה בלתי נורמלית (כגון רעידות, רתת שריר עוויתי, הפרעה בהליכה).
  • עם סמפטומים של בליעה
  • עם סמפטומים של דיבור (כגון ליקוי הגייה, דיבור עילג)
  • עם התקפים
  • עם אלחוש או העדר תחושה
  • עם סמפטום סנסורי (כגון ראייתי, ריח, מפריע בשמיעה).
  • עם סמפטומים מעורבים

אפיין:

  • אפיזודה חדה – הסמפטומים מתקיימים פחות מ 6 חודשים
  • מתמשך – הסמפטומים מתקיימים מעל 6 חודשים.

אפיין:

  • עם לחץ פסיכולוגי (כתוב מה גורם הלחץ)
  • ללא לחצים פסיכולוגיים
  • צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור

הפרעת חרדת חולי – Illness Anxiety Disorder

הפרעת חרדת חולי – Illness Anxiety Disorder

הפרעת חרדת חולי – Illness Anxiety Disorder

  1. עיסוק יתר בקבלת מחלה רצינית.
  2. אין תסמינים סומטיים, ואם ישנם – הם בעוצמה חלשה. אם קיים מצב רפואי או שאכן ישנו סיכון לפתח מצב רפואי (כגון היסטוריה משפחתית) העיסוק בקבלת המחלה הוא בבירור מוגזם ולא-פרופורציונלי.
  3. יש רמת חרדה גבוהה ביחס לבריאות, והאדם מודאג בקלות לגבי מצב בריאותו.
  4. האדם מבצע התנהגויות הקשורות לבריאות באופן מוגזם (כגון בדיקות חוזרות ונשנות של הגוף לגבי סימני מחלה) או שהוא מפגין המנעויות באופן בלתי מסתגל (כגון נמנע מפגישות עם רופא ומבתי חולים).
  5. העיסוק בחולי קיים לפחות 6 חודשים, כאשר המחלה הספציפית ממנה חוששים יכולה להשתנות לאורך התקופה.
  6. העיסוק המוגזם בחולי לא מוסבר טוב יותר ע”י הפרעה נפשית אחרת (כגון הפרעת סימפטום סומטי, הפרעת פאניקה, הפרעת חרדה מוכללת, BDD, OCD, הפרעה דלוזיונית מסוג סומטי).

צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור

אפיין:

  • סוג מחפש אחר טיפול: שימוש תדיר בטיפול רפואי, כולל ביקור רופאים או בדיקות ופרוצדורות מתמשכות.
  • סוג נמנע מטיפול: שימוש נדיר בטיפול רפואי.