שכחה דיסוציאטיבית, חורים בזיכרון

שכחה דיסוציאטיבית, חורים בזיכרון

שיכחון דיסוציאטיבי – Dissociative Amnesia

  1. חוסר יכולת לזכור מידע אוטוביוגרפי, בדרך כלל, טראומטי או מלחיץ, באופן שאינו תואם שיכחה פשוטה.

הערה: אמנזיה דיסוציאטיבית מורכבת לרוב מאמנזיה ממוקדת או סלקטיבית לאירוע או אירועים ספציפיים; או אמנזיה כללית של הזהות וההיסטוריה האישית.

  1. הסימפטומים גורמים למצוקה ניכרת או לקות חברתית, תעסוקתית או בתחומי חיים אחרים אשר חשובים לתפקוד האדם.
  2. ההפרעה אינה משויכת לתסמינים הפסיכולוגים של שימוש בחומרים ממכרים (כגון אלכוהול, סמים או תרופות) או מצב נירולוגי או רפואי אחר (כגון התקפים חלקיים מורכבים, אמנזיה הגלובלית חולפת, סיבוכים של פגיעת ראש סגור/ פגיעה מוחית טראומטית, מצב נוירולוגים אחר).
  3. לא ניתן להסביר את ההפרעה באופן טוב יותר על ידי הפרעה זהות דיסוציאטיבית, הפרעת דחק פוסט טראומטית, הפרעה מתח חריפה, הפרעת תסמין גופנית [somatic symptom disorder], או הפרעה נוירו-קוגניטיבית חריפה או מתונה.

 

הערת קידוד: הקידוד לאמנזיה דיסוציאטיבית בלי פוגה דיסוציאטיבית [dissociative fugue] הוא 300.12  (F44.0). הקידוד לאמנזיה דיסוציאטיבית עם פוגה דיסוציאטיבית הוא  300.13 (F44.1).

ציין אם:

כאשר עם פוגה דיסוסיאטיבית: ישנו מיצג של טיולים ייעודיים או נדודים מבולבלים שמקושרים לאמנזיה של זהות או לחלקים אוטוביוגרפים אחרים.

 

 

אגירה כפייתית, הפרעת אגירה

אגירה כפייתית, הפרעת אגירה

הפרעת אגירה – Hoarding Disorder

א. קושי מתמשך עם השלכה או פרידה מחפצים , ללא קשר לערך האמתי שלהם.

ב. קושי זה נובע מצורך נתפס להציל את הפריטים ולמצוקה הקשורה עם השלכתם.

ג. תוצאות הקושי להשליך רכוש  הינן צבירת רכוש שנדחס ומעמיס על אזורי מחיה משמעותיים ופוגע ביעוד שלהם. אם אזורי המגורים מסודרים, זה רק בגלל ההתערבות של צד שלישי (לדוגמה, בני משפחה, מנקים, הרשויות).

ד. האגירה גורמת למצוקה משמעותית מבחינה קלינית או פגיעה חברתית , תעסוקתית, או בתחומי תפקוד חשובים אחרים (כולל שמירה על סביבה בטוחה לעצמי ולאחרים).

ה. האגירה אינה מיוחסת למצב רפואי אחר (לדוגמה , פגיעה במוח , כלי דם במוח, מחלה, תסמונת פראדר וילי).

ו. האגירה לא מוסברת על ידי הסימפטומים של הפרעה נפשית אחרת (למשל, הפרעה אובססיבית כפייתית, ירידה באנרגיה, דיכאון, מחשבות שווא /סכיזופרניה או הפרעה פסיכוטית אחרת, גירעונות קוגניטיביים בהפרעת נוירו מרכזית, אינטרסים מוגבלים בספקטרום האוטיסטי).

ציין אם:

עם רכישה מוגזמת: אם קושי בהשלכת חפצים מלווה ברכישה מוגזמת של פריטים שאינם נחוצים או שאין עבורם מקום פנוי.

 צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור

ציין אם:

תובנה טובה או הוגנת: הפרט מזהה את האמונות הקשורות לאגירה וכי ההתנהגויות ( הנוגעות לקושי בהשלכת פריטים, העומס, או רכישה מוגזמת) הן בעייתיות.

תובנה ירודה: הפרט משוכנע שאמונות הקשורות לאגירה והתנהגויות הנוגעות לפריטים (קושי בהשלכתם, העומס מוגזם, או רכישה) הן לא בעייתיות, למרות הראיות סותרות.

העדר תובנה /אמונות שווא (דלוזיות): הפרט משוכנע לחלוטין שאמונות והתנהגויות הנוגעות הקשורות לאגירת פריטים (קושי בשלכתם, העומס, או רכישה מוגזמת) הן לא בעייתיות , למרות הראיות סותרות.

התקפי חרדה

התקפי חרדה

פירוט התקפי פאניקה

הערה: הסימפטומים המוצגים למטרת זיהוי של התקף פאניקה אולם התקף חרדה אינו הפרעה מנטאלית ולא יכול להיות מקודד. התקפי פאניקה יכולים להופיע בהקשר של כך הפרעת חרדה כמו גם בעיות מנטאליות אחרות, (לדוגמה: הפרעות דיכאון, הפרעה פוסט-טראומטית, הפרעת שימוש בחומרים) וכמה מצבים רפואיים (לדוגמה: לב, מערכת נשימה, מערכת עיכול ושקשורים למבוא/מסדרון – vestibular).

כאשר מזוהה נוכחות התקף הפאניקה צריך לציין אותה כספסיפייר (לדוגמה: הפרעת לחץ פוסט טראומטית עם התקפי חרדה). עבור הפרעות  פאניקה הנוכחות של התקף פאניקה מוכלת בתוך הקריטריון של ההפרעה והתקף הפאניקה אינו מצוין כספסיפייר.

התפרצות פתאומית של פחד מואץ או חוסר נוחות מרוכז שמגיעה לשיאה בתוך דקות ואשר במהלכה מתרחשים ארבעה (או יותר) מהסימפטומים הבאים:

הערה: ההתפרצות הפתאומית יכולה להתרחש ממצב רגוע לחלוטין או ממצב חרדתי.

  1. דפיקות לב או הלמות לב או דפיקות לב מואצות.
  2. הזעה.
  3. רעד או רטט.
  4. תחושות של חוסר נשימה או חנק.
  5. תחושת חנק.
  6. כאבי חזה או אי נוחות.
  7. בחילה או מצוקה בבטן.
  8. תחושת סחרחורת, חוסר יציבות, ראש קל או התעלפות.
  9. תחושות חום או קור.
  10. תחושות נמלול או עקצוצים בעור ללא סיבה נראית לעין או תחושה של הירדמות מקומית.
  11. תחושה של הימצאות בסביבה שונה, זרה (רגשות של חוסר מציאות) או דפרסונליזציה (היות האדם מנותק מעצמו).
  12. פחד מאובדן שליטה או מ”להשתגע”.
  13. פחד ממוות.

הערה: סימפטומים תלויי תרבות (לדוגמה: תחושה של זמזום או צלצול באוזניים, כאבי ראש או כאבי צוואר, צרחות או בכי בלתי נשלט) עלולות להיות נראות. סימפטומים שכאלה לא צריכים להיחשב כאחד מתוך ארבעת הסימפטומים הנדרשים.

 

מניה דיפרסיה, ביפולארית 1, BIPOLAR

מניה דיפרסיה, ביפולארית 1, BIPOLAR

הפרעה בי-פולארית 1 – Bipolar I Disorder

קריטריונים לאבחון

  1. הקריטריונים מולאו לפחות לאפיזודה מאנית אחת (קריטריונים A-D עבור אפיזודה מאנית).
  1. ההופעות של אפיזודה מאנית ודיכאון מאז’ורי לא מוסברים טוב יותר על ידי הפרעה סכיזו-אפקטיבית, סכיזופרניה, הפרעה סכיזופרניפורמית, הפרעת דלוזיה או כל סוג אחר על הספקטרום של סכיזופרניה והפרעות פסיכוטיות אחרות.

יש לציין אם מופיע עם סימנים של (Specify):

  • anxious distress- מצוקה חרדתית
  • mixed features- תהפוכות מאניה והיפומאניה ודיכאון
  • rapid cycling- מעגליות מהירה
  • Melancholic features- ביולוגי מובהק, מיועד לטיפול תרופתי
  • Atypical features- עליה בתיאבון ובשינה
  • Mood congruent psychotic featurs – מאפיינים פסיכוטים בהלימה עם מצב הרוח
  • Catatonia- קיפאון נוקשה או מצב גופני שניתן לפסל אותו
  • Peripartum onset- תוך כדי הלידה
  • Seasonal pattern- דפוס עונתי. הפרעה שקשורה לחשיפה לאור השמש

 צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג  ד”ר אילן טל בקישור

אודות ד”ר אילן טל

אודות ד”ר אילן טל

ד”ר אילן טל , פסיכיאטר מומחה, הינו מנהל מרכז ד”ר טל לתמיכה רגשית ונפשית. ד”ר טל פעיל מאד בכל הקשור להפחתת הסטיגמה הקשורה לבעיות נפשיות, ולכן מתראיין רבות לטלויזיה, לרדיו, לעיתונות הכתובה, והצוות שעובד עימו מתחזק אתרים שונים בהם מידע רב ומגוון על מצבים שונים בבריאות הנפש, בין השאר אתר זה. ד”ר טל למד רפואה באוניברסיטת בן גוריון והתמחה במרפאת רמת חן המיתולוגית, ובבית החולים גהה. מרכז ד”ר טל ובו הקליניקה לתמיכה רגשית ונפשית הינו המרכז הישראלי המוביל בכל מה שקשור להתאמת טיפול וסיוע לאנשים למצא את דרכם בחיים כמו גם להתגבר על המכשולים המציקים להם. צוות המרכז מורכב מאנשי מקצוע מהשורה הראשונה, ואשר עורכים התאמה מוקפדת של טיפול לכל אחד ואחת. מידע על מיקום מרכז ד”ר(אילן) טל בקישור. ד”ר טל מראצה במסגרות שונות ומגוונות, כולל לפסיכיאטרים, לרופאי משפחה, לפסיכולוגים, לסטודנטים. הוא פעיל בהסתדרות הרפואית התחום הפסיכיאטריה ואף משתתף בועדות שונות של הכנסת במה שקשור לטיפול נפשי.

ד"ר אילן טל
ד”ר אילן טל

צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור