אגורפוביה, פחד ממקומות צפופים

אגורפוביה, פחד ממקומות צפופים

אגורפוביה – Agoraphobia

קריטריונים דיאגנוסטיים:

  1. פחד מסומן/מצוין או חרדה של שניים (או יותר) מחמשת המצבים הבאים:
  1. שימוש בתחבורה ציבורית (לדוגמה: מכוניות, אוטובוסים, רכבות, אניות ומטוסים).
  2. שהייה במקומות פתוחים (לדוגמה: מגרשי חניה, שווקים וגשרים).
  3. שהייה במקומות סגורים (לדוגמה: חנויות, תיאטרון, קולנוע).
  4. עמידה בתור או שהייה בתוך קהל.
  5. שהייה לבד מחוץ לבית.

  1. B. היחיד פוחד או נמנע ממצבים אלה עקב המחשבה שבריחה ממצבים אלה תהיה קשה או שלא תהיה עזרה זמינה במקרה של התפתחות של סימפטומים דמויי פאניקה או סימפטומים אחרים של שיתוק או מבוכה (לדוגמה: פחד ליפול לזקנה; פחד מאובדן שליטה/אובדן יכולת ההבלגה).

  1. C. מצבי האגורפוביה מעוררים כמעט תמיד פחד או חרדה.

  1. D. מצבי האגורפוביה יוצרים הימנעות תמידית, דורשים נוכחות של ליווי/בן לוויה או שהם נמשכים עם פחד או חרדה אינטנסיביים.

  1. E. הפחד או החרדה הם ללא פרופורציה לסכנה האמיתית המוצעת ע”י המצבים האגורפוביים ולהקשר הסוציו-תרבותי.

  1. F. הפחד, החרדה או ההימנעות היא עקבית ונמשכת 6 חודשים או יותר.

  1. G. הפחד, החרדה או ההימנעות יוצרים מצוקה קלינית משמעותית או ליקוי/קלקול באזורי התפקוד החברתיים, תעסוקתיים או באזורי תפקוד משמעותיים אחרים.

  1. H. במידה וקיים מצב רפואי אחר (כגון מחלות מעי דלקתיות או פרקינסון) הפחד, החרדה או ההימנעות יהיו מוגזמים/מופרזים בבירור.

  1. I. הפחד, החרדה או ההימנעות אינם יכולים להיות מוסברים ע”י סימפטומים של הפרעה נפשית אחרת, כמו למשל, הסימפטומים אינם מוגבלים לפוביה ספציפית, מסוג פוביה מצבית; הם אינם מערבים רק מצב חברתי (כמו בהפרעת חרדה חברתית); והם אינם קשורים באופן בלעדי לאובססיות (כמו ב- OCD), פגמים או סדקים בהופעה החיצונית (כמו בהפרעה של body dysmorphic disorder), תזכורות לאירועים טראומטיים (כמו ב- PTSD) או פחד מפני היפרדות (כמו בהפרעת חרדה מהיפרדות).

הערה: אגורפוביה מאובחנת ללא התחשבות בנוכחותה של הפרעת פאניקה. במידה והפרזנטציה של היחיד פוגשת קריטריון של הפרעת פאניקה ולאגורפוביה   –  שתי הדיאגנוזות צריכות להיות מצוינות.

 

כשכאב ודיכאון או חרדה נפגשים- על תופעות פסיכוסומטיות

כשכאב ודיכאון או חרדה נפגשים- על תופעות פסיכוסומטיות

בעיות פסיכוסומטיות

מצבים פסיכוסומטיים הם מצבים בהם ניכרת השפעה של הגוף על הנפש או של הנפש על הגוף. הקשר בין השניים ידוע מזה עידנים, אך לא תמיד הוא מספיק במודעות (הן של מטפלים והן של מטופלים).

לא פעם קורה כי אנשים מגיעים לטיפול רגשי, אחרי זמן רב מאוד שסבלו מתסמין רפואי כלשהו, ולאחר שכל הבדיקות שערכו יצאו תקינות והרפואה לא מצאה מזור לסבלם. אלו כמובן מביאות למירוץ אחר בדיקות נוספות, הוצאת כספים על בדיקות משוכללות יותר ומעבר בלתי פוסק בין רופאים. באופן טבעי, מצבים מעין אלו יוצרים תחושה עמוקה של תסכול וייאוש.

מצבים פסיכוסומטיים נפוצים הם כאבי ראש ללא מקור, לחץ דם גבוה, אלרגיות, בעיות בעור, בעיות במערכת העיכול (לרבות תופעת המעי הרגיז), דלקות חוזרות ונשנות ועוד ועוד

במקרים רבים, קשיים רגשיים כמו חרדה, דיכאון או תחושת סטרס והתמודדות עם לחץ רב בחיים, באים לידי ביטוי דרך הגוף, ובכך מסבים קודי כפול, רגשי ופיזי, לאדם. במקרים אחרים, התמודדות רגשית מסוימת עשויה להעצים בעיות רפואיות קיימות כמו למשל לחץ דם גבוה.

בטיפול פסיכולוגי בבעיות פסיכוסומטיות עורכים בירור מעמיק ועבודה על קשיים רגשיים המלווים את הכאב הגופני נדהמים רבים לגלות כי אותו כאב או תסמין פיזי פחת או נעלם. עבודה על קשיים רגשיים אלו יכולה להיעשות במגוון דרכים: הפחתת תחושת לחץ וסטרס יכולה להיעשות על ידי למידת טכניקות של הרפיה, דימיון מודרך או מדיטציה. פעמים רבות משלבים יחד עם טכניקות אלו גם טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) אשר מסייע לאתר את דפוסי החשיבה אשר מגבירים את תחושת הסטרס (למשל המחשבה כי לא אספיק לסיים את כל המוטל עלי, המחשבה של מה יקרה אם אצבור מטלות ומשימות ללא הצלחה להשלימן ועוד ועוד) וכמובן רכישת דפוסי חשיבה יעילים יותר אשר נועדו לסייע לאדם להרגיש רגוע יותר ולהפחית מעוצמת הלחץ. שיטות טיפול נוספות בהם ניתן להשתמש במצבים פסיכוסומטיים הן ביופידבק, היפנוזה, מיינדפולנס ובמקרים מסויימים גם טיפול תרופתי. על סוגי טיפול אלו ארחיב בהמשך

לחזרה לעמוד הבית- ד”ר אילן טל פסיכיאטר

חרדה מהיריון- מאפיינים והשלכות

חרדה מהיריון- מאפיינים והשלכות

חרדה מהיריון ולידה – טוקופוביה

תקופת ההיריון וקדם הלידה הן תקופות מלאות התרגשות עבור נשים רבות. ההתרגשות והציפייה לפעמים מתערבבות יחד עם תחושות של חשש ומתח – איך אשרוד את סוף ההיריון? איך מתפתח העובר? האם הוא מתפתח כראוי? איך תעבור הלידה ואיך אתמודד עם כל מה שאחרי (הטיפול בתינוק קטן, ההורות החדשה או המתווספת לילד נוסף ועוד ועוד). במקרים אחרים, נשים מביעות חשש מפני השינוי אשר עתיד לחול בגופן בהיריון ולאחר הלידה, הן שינויים הורמונליים והן שינויים פיזיים אשר עשויים להשפיע על גופה ועל הדימוי העצמי שלה

נשים רבות מתארות חששות אלו כחששות הבאים והולכים, מנקרים לעיתים בראש ומתפוגגים עם הזמן או מתגמדים לעומת הציפייה וההתרגשות. אך לא תמיד. ישנן נשים עבורן החששות עם הזמן מתגברים  והופכים לחרדה של ממש – תופעה המכונה טוקופוביה.

חרדה מהיריון ולידה מופיעה בקרב נשים להן ההיריון הינו היריון ראשון, בקרב נשים אשר חוו לידה טראומטית או היריון טראומטי או כתופעה משנית לדיכאון נוכחי או דיכאון עבר (בין אם במהלך היריון קודם ובין אם לאחר לידה)

טוקופוביה מוגדרת כאשר החרדה מופיעה ומטרידה במשך רוב שעות היום, אינה נותנת מנוח, משפיעה על מצב הרוח ופוגעת בתפקוד החברתי, תעסוקתי, בין-אישי וחברתי. סימנים נוספים הם: קשיי שינה, קושי להתרכז, כאבים או מיחושים גופניים שונים ורבים לרבות דפיקות לב מואצות, הזעה, חולשה ועוד.

ישנן נשים אשר חווית הפחד היא כה עוצמתית עד שהן בוחרות ללדת בניתוח קיסרי (למרות שאין מניעה שיילדו בלידה רגילה), להפסיק את ההיריון או לבחור באפשרות של פונדקאות, כדי להמנע מכניסה להיריון.

בכל מקרה חשוב לדעת כי יש מגון אפשרויות טיפול ממוקדות וקצרות שיכולות מאוד להועיל: בהתייעצות עם רופא מומחה אפשר לשקול טיפול תרופתי מתאים, שאפשר ליטול גם בהיריון. כמו כן, קיימים טיפולים ממוקדים, כדוגמת

טיפול CBT

 אשר עוזרים לזהות אלו מחשבות והתנהגויות יוצרות את עיקר המצוקה ואיך לשנות אותם ובכך להביא להקלה משמעותית

צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור

וידאו באנגלית של מטופל הסובל מחרדה ומגיע לרופאת המשפחה

וידאו באנגלית של מטופל הסובל מחרדה ומגיע לרופאת המשפחה

מצאתי בספרייה וידאו ישן שמקורו מבריטניה- והוא באנגלית אבל הוא מתאר באופן יפה מטופל (שחקן) הסבול מחרדה- יש גם רמזים לחרדה חברתית וגם לדאגנות. מצטער על האיכות

.

צפיה נעימה