הפרעת חרדת חולי – Illness Anxiety Disorder

הפרעת חרדת חולי – Illness Anxiety Disorder

הפרעת חרדת חולי – Illness Anxiety Disorder

  1. עיסוק יתר בקבלת מחלה רצינית.
  2. אין תסמינים סומטיים, ואם ישנם – הם בעוצמה חלשה. אם קיים מצב רפואי או שאכן ישנו סיכון לפתח מצב רפואי (כגון היסטוריה משפחתית) העיסוק בקבלת המחלה הוא בבירור מוגזם ולא-פרופורציונלי.
  3. יש רמת חרדה גבוהה ביחס לבריאות, והאדם מודאג בקלות לגבי מצב בריאותו.
  4. האדם מבצע התנהגויות הקשורות לבריאות באופן מוגזם (כגון בדיקות חוזרות ונשנות של הגוף לגבי סימני מחלה) או שהוא מפגין המנעויות באופן בלתי מסתגל (כגון נמנע מפגישות עם רופא ומבתי חולים).
  5. העיסוק בחולי קיים לפחות 6 חודשים, כאשר המחלה הספציפית ממנה חוששים יכולה להשתנות לאורך התקופה.
  6. העיסוק המוגזם בחולי לא מוסבר טוב יותר ע”י הפרעה נפשית אחרת (כגון הפרעת סימפטום סומטי, הפרעת פאניקה, הפרעת חרדה מוכללת, BDD, OCD, הפרעה דלוזיונית מסוג סומטי).

צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור

אפיין:

  • סוג מחפש אחר טיפול: שימוש תדיר בטיפול רפואי, כולל ביקור רופאים או בדיקות ופרוצדורות מתמשכות.
  • סוג נמנע מטיפול: שימוש נדיר בטיפול רפואי.

דפרסונליזציה ודראליזציה תסמינים

דפרסונליזציה ודראליזציה תסמינים
  • אפיזודות של דפרסונליזציה מאופיינת בחווית חוסר ממשות או ניתוק או תחושת חוסר היכרות מהעצמי או מאספקטים מסויימים בעצמי. הפרט יכול להרגיש מנותק לחלוטין מעצמו (“אני אף אחד” , “אין לי עצמי”, “אני לא אני” , “אני יודע שיש לי רגשות אך אני לא מרגיש אותם” “המחשבות שלי לא מרגישות כאילו הן שלי” , “הראש שלי מלא בצמר גפן”), תחושת ניתוק מהגוף או חלקים מהגוף או תחושות (מגע, רעב, צמא, ליבידו). יכולה להיות גם תחושה של פעילות מצומצמת ( להרגיש רובוטי, אוטמטיות, חוסר שליטה על הדיבור או התנועה). זו יכולה להיות תחושה של עצמי מפוצל למתבונן ומשתתף הידועה כ “חוויה חוץ גופית” בצורתה הקיצונית.
  • אפיזודות של דריאליזציה מאופינות בתחושת חוסר ממשות או ניתוק או חוסר מוכרות עם העולם- בין אם אנשים, חפצים או כלל הסביבה. הפרט יכול להרגיש כאילו הוא בתוך ערפל, חלום או בועה או כאילו יש חומת זכוכית בינו לבין העולם שסביבו. הסביבה יכולה להיחוות כמלאכותית, חסרת צבע או חסרת חיות. לעיתים קרובות תהיה מלווה בעיוות ויזואלי כלשהו כגון ערפול בראיה, שדה ראיה מורחב או מצומצם, ראיה שטוחה או דו מימדית, תלת מימדיות מוגזמת, או עיוות במרחק או גודל של חפצים. גם ליקויים בשמיעה יכולים להופיע – תחושת עיוות של סאונד, mute, או קול רם.
  • לחולים יתכן ויהיה קושי לתאר את התסמינים ויחוו תחושה שהם ‘משתגעים’ או הופכים ל’משוגעים’. תחושה נפוצה נוספת היא חשש מנזק מוחי בלתי הפיך. חוויה נפוצה של תחושת זמן וסבייקטיבית מעוותת (הכל מהיר נורא, הכל איטי נורא) וקושי לחוות זיכרונות אישיים כבעלי חיות או כאישיים, פרטיים או רגשיים.
  • יתכנו תופעות של עיסוק אובססיבי, לבדוק ללא הרף אם אני קיים, להתבונן במראה וכד’.
  • לעיתים תכופות יופיעו גם מידות שונות של דיכאון או חרדה.
  • הסובלים מההפרעה נמצאו כבעלי רגישות נמוכה פיזיולוגית לגירויים רגשיים
  • סימפטומים זמניים של דפרסונליזציה/דריאליזציה הנמשכים שעות או ימים נפוצים בכלל האוכלוסיה. קרוב לחצי מהאוכלוסיה הבוגרת חוו לפחות פעם בחייהם אפיזודה של דפרסונליזציה או דריאליזציה.
  • נושאים תרבותיים- מצבים מדיטטיביים או מצבים הקשורים לדתות שונות בעלי תסמינים אלו לא יאובחנו בהפרעה.

אבחנה מבדלת:

  • Illness anxiety disorder- למרות שיכולים להציג תלונות סומטיות מעורפלות ופחדים מנזק מוחי האבחנה של הפרעת הדפרסונליזציה/דראליזציה מאופיינת על ידי הנוכחות של הסימפטומים הטיפוסיים להפרעה זו והיעדר של ביטויים אחרים של illness anxiety disorder.
  • Major depressive disorder – הרגשת חוסר תחושה, אפאתיה, והיות בתוך חלום נפוצות גם בדיכאון מאז’ורי. אולם בדפרסונאליזציה/דריאליזציה הן יופיעו עם עוד תסמינים הקשורים להפרעה. אם תחושות אלו באופן מובהק ממשיכות גם לאחר האפיזודה הדיכאונית לאורך זמן ניתן לתת את האבחנה.
  • OCD – הסובלים מדפרסונליזציה/ דריאליזציה עשויים לפתח עיסוק אובססיבי בחוויתם הסובייקטיבית או לפתח טקסים אשר נועדו לבדוק את הסטטוס של הסמפטומים שלהם. למרות זאת סמפטומים אחרים של OCD שיאנם קשורים לכך לא יופיעו באבחנה זו.
  • Other dissociative disorders – בכדי לקבוע אבחנה של דפרסונאליזציה/דריאליזציה על הסימפטומים לא להופיע בהקשר של הפרעה דיסוציאטיבית אחרת כגון הפרעת אישיות דיסוציאטיבית.
  • Anxiety disorders- דפרסונאליזציה/דריאליזציה הינה אחד מהתסמינים של התקף חרדה, נפוץ למדי כשחומרת ההתקף מתגברת. כאשר הסימפטומים מופיעים רק בהקשר של התקף חרדה/חרדה חברתית או פוביה ספציפית לא תינתן אבחנה של דפרסונאליזציה/ דריאליזציה. יחד עם זאת קיימת שכיחות להופעה של התקפי חרדה הכוללים חוויות של דפרסונאליזציה/דריאליזציה כתחילתה של הפרעת הדפרסונאליזציה/ דריאליזציה. במקרה זה התסמינים של הדפרסונאליזציה/דריאליזציה יהיו מתמשכים באופן מובהק וימשיכו גם לאחר שהתקפי החרדה יפסקו.
  • Psychotic disorders- הקריטריון של בוחן מציאות תקין באבחנה של דפרסונאליזציה/ דריאליזציה הינו הכרחי על מנת להבדיל בין הפרעה זו לבין הפרעות פסיכוטיות. לדוגמא אדם יכול להתלונן שהוא מת או שהעולם אינו ממשי אך זו יכולה להיות חוויה סובייקטיבית שהוא יודע שאינה אמיתית או אמונה דלוזיונית.
  • Subtence/medication- induced disorder- היעדר שימוש בסמים או תרופות הינו קריטריון הכרחי לקביעת אבחנה של דפרסונאליזציה/דריאליזציה היות וחוויות אלו נפוצות בשימוש/גמילה מסמים או תרופות. ב 15% אחוז מהמקרים של דפרסונאליזציה/דריאליזציה הסימפטומים של ההפרעה מואצים ומוחמרים על ידי שימוש בסמים. אם הסימפטומים ממשיכים גם לאחר זמן מהשימוש ומהגמילה האבחנה של דפרסונאליזציה/דריאליזציה תקפה. בדר”כ הסובלים מההפרעה מפתחים פוביה מהשימוש בסמים ולא משתמשים שוב.
  • Mental disorder due to another medical condition – יש לשלול, במיוחד בגילאים המבוגרים מצבים רפאויים אחרים אשר עשויים ליצר תסמינים של דפרסונאליזציה/ דריאליזציה.

צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור

תחלואה כפולה – Comorbidity:

ההפרעות  הקומרבידיות השכיחות ביותר של דפרסונאליזציה/דריאליזציה הינן unipolar depressive disprder והפרעות חרדה. קומורבידיות עם PTSD  מועטה מאד. הפרעות האישיות הנפוצות כקומרבידיות לדפרסונאליזציה/דריאליזציה הינן אישיות נמנעת, גבולית, ואובססיבית-קומפולסיבית.

 

שכחה דיסוציאטיבית, חורים בזיכרון

שכחה דיסוציאטיבית, חורים בזיכרון

שיכחון דיסוציאטיבי – Dissociative Amnesia

  1. חוסר יכולת לזכור מידע אוטוביוגרפי, בדרך כלל, טראומטי או מלחיץ, באופן שאינו תואם שיכחה פשוטה.

הערה: אמנזיה דיסוציאטיבית מורכבת לרוב מאמנזיה ממוקדת או סלקטיבית לאירוע או אירועים ספציפיים; או אמנזיה כללית של הזהות וההיסטוריה האישית.

  1. הסימפטומים גורמים למצוקה ניכרת או לקות חברתית, תעסוקתית או בתחומי חיים אחרים אשר חשובים לתפקוד האדם.
  2. ההפרעה אינה משויכת לתסמינים הפסיכולוגים של שימוש בחומרים ממכרים (כגון אלכוהול, סמים או תרופות) או מצב נירולוגי או רפואי אחר (כגון התקפים חלקיים מורכבים, אמנזיה הגלובלית חולפת, סיבוכים של פגיעת ראש סגור/ פגיעה מוחית טראומטית, מצב נוירולוגים אחר).
  3. לא ניתן להסביר את ההפרעה באופן טוב יותר על ידי הפרעה זהות דיסוציאטיבית, הפרעת דחק פוסט טראומטית, הפרעה מתח חריפה, הפרעת תסמין גופנית [somatic symptom disorder], או הפרעה נוירו-קוגניטיבית חריפה או מתונה.

 

הערת קידוד: הקידוד לאמנזיה דיסוציאטיבית בלי פוגה דיסוציאטיבית [dissociative fugue] הוא 300.12  (F44.0). הקידוד לאמנזיה דיסוציאטיבית עם פוגה דיסוציאטיבית הוא  300.13 (F44.1).

ציין אם:

כאשר עם פוגה דיסוסיאטיבית: ישנו מיצג של טיולים ייעודיים או נדודים מבולבלים שמקושרים לאמנזיה של זהות או לחלקים אוטוביוגרפים אחרים.

 

 

הפרעת הסתגלות

הפרעת הסתגלות

הפרעת הסתגלות – Adjustment Disorder

  1. התפתחותם של תסמינים רגשיים או התנהגותיים בתגובה לגורם דחק מזוהה המופיעים במהלך שלושת החודשים שמתחילת האירוע.
  2. התסמינים או ההתנהגות משמעותיים מבחינה קלינית, כפי שבאים לידי ביטוי באחד או שני התסמינים הבאים:
  3. דחק משמעותי שהוא מוגזם בעוצמתו או באינטנסיביות שלו, ביחס למצופה מגורם הדחק, ביחס להקשר החיצוני ולהשפעות התרבותיות.
  4. קושי משמעותי בתפקוד החברתי, תעסוקתי, או תחומי תפקוד אחרים.
  5. התסמינים אינם מתאימים למצב נפשי אחר או להחמרה של מצב נפשי קודם.
  6. התסמינים אינם מייצגים אבל נורמאלי.
  7. לאחר שגורם הדחק ותוצאותיו הסתיימו, התסמינים אינם נמשכים יותר מ- 6 חודשים נוספים.

צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור.

Specify -תת סוגים: מצב רוח דכאוני, חרדתי, מעורב, התנהגותי, מעורב רגשי – התנהגותי.

  • עם גוון דכאוני– מצב רוח ירוד, בכי, חוסר תקווה.
  •  עם גוון חרדתי– רגזנות, דאגה.
  •  עם גוון מעורב חרדתי – דכאוני – שילוב בין דיכאון לחרדה. לקריאה על טיפול בחרדה
  • עם גוון של בעיות התנהגות
  • ,עם גוון רגשי – התנהגותי – שילוב של סימפטומים רגשיים ( כמו דיכאון, חרדה)

 

 

הפרעת פוסט-טראומה חריפה, הפרעת דחק אקוטית

הפרעת פוסט-טראומה חריפה, הפרעת דחק אקוטית

 

צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור.

הפרעת דחק אקוטית – Acute Stress Disorder

  1. חשיפה ממשית או איום ב: מוות, פגיעה פיסית משמעותית או אלימות מינית, באחת או יותר מהדרכים הבאות:
  2. חווה את האירוע באופן ישיר
  3. היה בעצמו עד לאירוע בעת שהאחר נחשף אליו
  4. שמע שהאירוע התרחש לקרוב משפחה או חבר קרוב; במקרה של מוות או איום במוות של קרוב משפחה או חבר קרוב, יש גוון אלים או לא צפוי לאירוע
  5. נחשף לפרטים קשים ביחס לאירוע באופן עוצמתי או חוזר (למשל, אנשי סיוע; אינו כולל מדיה, אלא אם החשיפה למדיה קשורה לעבודה)
  6. נוכחות של לפחות תשעה מהתסמינים הבאים מכל אחת מחמש הקטגוריות של חודרנות, מצב רוח שלילי, דיסוציאציה, הימנעות, או עוררות יתר, שהחלו או החמירו לאחר חשיפה לאירוע טראומטי

תסמינים חודרניים (Intrusion symptoms):

  1. זיכרונות חודרניים בלתי רצוניים ומעוררי דחק של האירוע (בילדים יכולים להופיע במשחק חוזר)
  2. חלומות חוזרים ומעוררי דחק, בהם התוכן או האפקט קשורים לאירוע הטראומטי (אצל ילדים יכולים להיות חלומות בעתה ללא תוכן מוגדר)
  3. תגובות דיסוציאטיביות (למשל פלשבקים) בהם הפרט חש או מגיב כאילו האירוע הטראומטי מתרחש שוב (מופיע על רצף, עד כדי אובדן מוחלט של המודעות לסביבה); (אצל ילדים השחזור יכול להופיע במחשק)
  4. דחק פסיכולוגי משמעותי ומתמשך או תגובתיות פיסיולוגית בעת חשיפה לרמזים פנימיים או חיצוניים המייצגים או דומים להיבטים של האירוע הטראומטי

מצב רוח שלילי

  1. חוסר יכולת משמעותית לחוות רגשות חיוביים (כגון אושר, סיפוק, או אהבה)

תסמינים דיסוציאטיביים (Dissociative symptoms):

  1. שינוי בתחושת המציאותיות של העצמי או של הסביבה (לראות את עצמי מהפרספקטיבה של האחר, האטה בתחושת הזמן)
  2. חוסר יכולת לזכור היבט חשוב באירוע הטראומטי (כתוצאה מאמנזיה דיסוציאטיבית ולא כתוצאה מחבלת ראש, סמים או אלכוהול)

הימנעות (Avoidance):

  1. מאמץ להימנע מזיכרונות, מחשבות או רגשות מעוררי דחק על האירוע או הקשורים אליו
  2. מאמץ להימנע מתזכורות חיצוניות (אנשים, מקומות, שיחות, פעילויות, אובייקטים או מצבים) המעוררים זיכרונות, מחשבות או תחושות ביחס לאירוע או שקשורים אליו

עוררות יתר (Hyperarousal):

  1. הפרעות בשינה (קושי להירדם, להישאר ישן או שינה חסרת מנוחה)
  2. התנהגות רוגזנית והתפרצויות זעם (ללא פרובוקציה), באה לידי ביטוי לרוב בביטוי אגרסיה מילולית או פיסית כלפי אחרים או אובייקטים
  3. דריכות יתר
  4. קושי בריכוז
  5. תגובות בהלה מוגזמות
  6. משך התסמינים הוא שלושה ימים עד חודש לאחר החשיפה לאירוע (התסמינים לרוב מתחילים מיד לאחר האירוע אך נמשכים לפחות שלושה ימים ועד חודש).
  7. התסמינים גורמים למצוקה קלינית משמעותית או ליקוי תפקודי בתחום החברתי, תעסוקתי או אחר משמעותי.
  8. התסמינים אינם תוצאה של מצב רפואי או שימוש בחומרים ממכרים ואינה מוסברת טוב יותר דרך המאפיינים של הפרעה פסיכוטית קצרה.

 

 

אגירה כפייתית, הפרעת אגירה

אגירה כפייתית, הפרעת אגירה

הפרעת אגירה – Hoarding Disorder

א. קושי מתמשך עם השלכה או פרידה מחפצים , ללא קשר לערך האמתי שלהם.

ב. קושי זה נובע מצורך נתפס להציל את הפריטים ולמצוקה הקשורה עם השלכתם.

ג. תוצאות הקושי להשליך רכוש  הינן צבירת רכוש שנדחס ומעמיס על אזורי מחיה משמעותיים ופוגע ביעוד שלהם. אם אזורי המגורים מסודרים, זה רק בגלל ההתערבות של צד שלישי (לדוגמה, בני משפחה, מנקים, הרשויות).

ד. האגירה גורמת למצוקה משמעותית מבחינה קלינית או פגיעה חברתית , תעסוקתית, או בתחומי תפקוד חשובים אחרים (כולל שמירה על סביבה בטוחה לעצמי ולאחרים).

ה. האגירה אינה מיוחסת למצב רפואי אחר (לדוגמה , פגיעה במוח , כלי דם במוח, מחלה, תסמונת פראדר וילי).

ו. האגירה לא מוסברת על ידי הסימפטומים של הפרעה נפשית אחרת (למשל, הפרעה אובססיבית כפייתית, ירידה באנרגיה, דיכאון, מחשבות שווא /סכיזופרניה או הפרעה פסיכוטית אחרת, גירעונות קוגניטיביים בהפרעת נוירו מרכזית, אינטרסים מוגבלים בספקטרום האוטיסטי).

ציין אם:

עם רכישה מוגזמת: אם קושי בהשלכת חפצים מלווה ברכישה מוגזמת של פריטים שאינם נחוצים או שאין עבורם מקום פנוי.

 צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור

ציין אם:

תובנה טובה או הוגנת: הפרט מזהה את האמונות הקשורות לאגירה וכי ההתנהגויות ( הנוגעות לקושי בהשלכת פריטים, העומס, או רכישה מוגזמת) הן בעייתיות.

תובנה ירודה: הפרט משוכנע שאמונות הקשורות לאגירה והתנהגויות הנוגעות לפריטים (קושי בהשלכתם, העומס מוגזם, או רכישה) הן לא בעייתיות, למרות הראיות סותרות.

העדר תובנה /אמונות שווא (דלוזיות): הפרט משוכנע לחלוטין שאמונות והתנהגויות הנוגעות הקשורות לאגירת פריטים (קושי בשלכתם, העומס, או רכישה מוגזמת) הן לא בעייתיות , למרות הראיות סותרות.

הפרעה טורדנית כפייתית – OCD

הפרעה טורדנית כפייתית – OCD

הפרעה טורדנית כפייתית – OCD

קריטריונים לאבחון:

א. נוכחות של  אובססיות , כפייתיות , או שתיהן :

    אובססיות מוגדרות על ידי (1) וגם ( 2 ) :

  1. מחשבות חוזרות ונשנות ומתמשכות, דחפים או תמונות שנחוו, בחלק הזמן במהלך הפרעה, כחודרניות ולא רצויות, וכי לרוב האנשים גרמו לחרדה או מצוקה ניכרת.
  2. הפרט מנסה להתעלם או להדחיק את מחשבות /דחפים/תמונות , או לנטרל אותם עם מחשבה או פעולה אחרות (כלומר, על ידי ביצוע כפייתי) .

 

 

כפייתיות  מוגדרת על ידי (1) וגם ( 2 ) :

  1. התנהגויות חוזרות (למשל, שטיפת ידיים , סידור, בדיקה) או פעולות נפשיות (למשל, תפילה, ספירה, חזרה על מילים בשקט) שהאדם מרגיש מונע לבצע בתגובה לאובססיה או לפי כללים שיש להחיל בנוקשות.

    2. ההתנהגויות או המעשים נפשיים מכוונים למניעה או הפחתת חרדה או מצוקה, או מניעת אירוע כלשהו חשש או מצב, עם זאת, התנהגויות או המעשים הנפשיים אינם קשורים באופן מציאותי עם מה שהם נועדו לנטרל או למנוע , או שהם באופן ברור מוגזמים.

הערה: ייתכן שילדים קטנים לא יוכלו לבטא את המטרות של התנהגויות אלו או של המעשים נפשיים .

ב. האובססיות או הכפייתיות  הן גוזלי זמן (למשל, ייקחו יותר משעה כל יום) או יגרמו למצוקה משמעותית מבחינה קלינית או לפגיעה חברתית , תעסוקתית , או לתחומים חשובים אחרים של התפקוד.

 

ג.  הסימפטומים הכפייתיים אינם מיוחסים להשפעות הפיזיולוגיות של חומרים או תכנים (למשל, תרופה, התעללות, סמים) או מצב רפואי אחר.

 

ד. ההפרעה אינה מוסברת טוב יותר על ידי התסמינים של הפרעה נפשית אחרת (למשל, דאגות מוגזמות/הפרעת חרדה כללית , עיסוק במראה /הפרעת dysmorphic גוף, קושי בהשלכת חפצים ופרידה/בהפרעת אגירה ; משיכת שיער/בטריכוטילומניה,  קלוף עור,  טקסי התנהגויות אכילה/בהפרעות אכילה , עיסוק עם חומרים או הימורים/התמכרויות; עיסוק עם מחלה , כמו בהפרעת חרדת מחלה; דחפים או פנטסיות מיניים/ הפרעות פאראפיליות; דחפים /דחף שליטה, והפרעות התנהגות ; אשמה/ בהפרעת דיכאון ; ועוד הפרעות בספקטרום סכיזופרניה והפרעות פסיכוטיות אחרות; או דפוסים חוזרים של התנהגות , כמו בספקטרום האוטיזם) .

 

ציין אם:

תובנה: הפרט מכיר בכך שהאמונות שקשורות בהפרעה האובססיבית כפייתית יכולות לנוע בטווח שבין בוודאי/בהחלט או קרוב לוודאי (כנראה נכונות) לא נכונות או שהן יכולות להיות נכונות או לא.

תובנה נמוכה: האדם חושב שאמונות הנובעות/ קשורות בפרעה האובססיבית כפייתית הן כנראה נכונות.

בהעדר תובנה / דלוזיות: הפרט משוכנע לחלוטין שהאמונות הנובעות/קשורות לפרעה האובססיבית כפייתית הן נכונות.

 

ציין אם:

קשר לטיקים:  לפרט יש היסטוריה נוכחית או בעבר שלהפרעת טיקים.

specifiers

לאנשים רבים עם הפרעת אובססיבית כפייתית (OCD) יש אמונות שאינן פונקציונליות. אמונות אלו יכולות לכלול: תחושה מוגזמת של אחריות ונטייה להפריז בהערכת איום; פרפקציוניזם וחוסר סובלנות לאי ודאות, מתן חשיבות יתר למחשבות (למשל, להאמין שעצם המחשבה האסורה גרועה כמו הפעולה האסורה עצמה) וצורך לשלוט במחשבות.

אנשים עם OCD שונים במידת התובנה שיש להם ביחס לאמונות העומדות בבסיס הסימפטומים הכפייתיים שלהם. רמת התובנה יכולה להשתנות במהלך המחלה.

עד 30% מהאנשים עם OCD יסבלו מהפרעת טיקים לכל חיים. נפוץ ביותר בקרב גברים עם התפרצות של OCD בילדות. אנשים אלה נוטים להיות שונה מאלו שאין להם היסטוריה של הפרעות טיקים, תחלואה נלווית וכו’.

הפרעה אובססיבית קומפולסיבית, OCD

הפרעה אובססיבית קומפולסיבית, OCD

סיכוםOCD – :

בהפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD) נעשית הבחנה בין אובססיות לבין קומפולסיות:

  • אובססיות הן בדרך כלל מחשבות לא רצויות שנכנסות לראשו של הפרט.
  • קומפולסיות הן ההתנהגויות שהאדם משתמש בהן כדי להגיב למחשבות האלו.

חוקרים הציעו ש- OCD נובעת מההגזמה של תכונות רגילות, אשר יכולות להיות ממופות על מסלול התפתחותי. בהסתכלות על סוגי המחשבות שצוינו על-ידי אלה עם OCD נמצאו הקבצות עקביות שהינן קשורות להפרעות נלוות שונות. ב DSM5 -אגירה נחשבת להפרעה נפרדת והיא מוגדרת במונחים של רכישות מוגזמות של חפצים וחוסר יכולת להשליך את החפצים האלה. הפרעות ספציפיות בתפקוד הקוגניטיבי הקשורות ל- OCD כוללות עיכוב תגובה, הסטה מסט רעיונות, זיכרון עבודה ויכולת תכנון, המצביעות על מעורבותם של הקורטקס הפרה-פרונטלי דורסו-לטרלי (DLPFCL), האינסולה, האונה הטמפורלית והפרונטלית והסרבלום. נראה כי OCD עוברת במשפחה, אך עם זאת, קשה להדגים את קיומו של קשר גנטי. גם טיפולים פסיכו פרמקולוגיים וגם טיפולים התנהגותיים הוכחו כיעילים בטיפול ב-OCD. התרופות הנפוצות ביותר הן SSRI ונוגד דיכאון טריציקלי בשם קלומיפראמין. הטיפול הפסיכו-סוציאלי שמחזיק בתמיכה האמפירית הטובה ביותר הוא חשיפה ומניעת תגובה.

דאגנות כפייתית GAD

דאגנות כפייתית GAD

הפרעת חרדה מוכללת – Generalized Anxiety Disorder

קריטריונים דיאגנוסטיים:

  1. A. הבעה של חרדה ודאגה (ציפיות חרדתיות או של דאגה) המופיעה יותר ימים מאשר לא – במשך 6 חודשים לפחות, כלפי מספר אירועים או פעולות (כגון בעבודה או בביצוע בביה”ס).

  1. B. היחיד מתקשה לשלוט על דאגתו.

  1. C. החרדה והדאגה מקושרים ל- 3 (או יותר) מהסימפטומים (לפחות כמה סימפטומים צריכים להתרחש יותר ימים מאשר לא, במשך 6 החודשים האחרונים).

הערה: לילדים נדרש רק סימפטום אחד.

  • חוסר מנוחה ותחושת מתח והידוק עד לקצה.
  • מתעייפים בקלות.
  • קושי להתרכז או “בלאק אאוט”.
  • רגזנות/זעפנות.
  • מתח בשרירים.
  • הפרעות בשינה (קושי להירדם או להישאר ישן או שהשינה חסרת שקט ואינה מספקת.

  1. D. החרדה, הדאגה או הסימפטומים הפיזיולוגיים גורמים למצוקה קלינית משמעותית או ליקוי/קלקול באזורי התפקוד החברתיים, תעסוקתיים או באזורי תפקוד משמעותיים אחרים.

  1. E. לא ניתן לייחס את ההפרעה להשפעות פיסיולוגיות של חומרים (כגון שימוש לרעה בסמים, תרופות) או למצב רפואי אחר (כגון פעילות יתר של בלוטת התריס).

  1. F. ההפרעה אינה יכולה להיות מוסברת ע”י הפרעה מנטאלית/נפשית (כמו חרדה או דאגה מהתקפת פאניקה בהפרעת פאניקה, הערכה שלילית בהפרעת חרדה חברתית (חרדה חברתית), זיהום או הידבקות או אובססיות אחרות בהפרעה אובססיבית קומפולסיבית, פרידה מדמויות היקשרות בהפרעת חרדה מהיפרדות, תזכורות לאירועים טראומטיים בהפרעה פוסט טראומטית, עליה במשקל באנורקסיה נברוזה, תלונות פיסיות בהפרעת סימפטומים סומאטיים/גופניים, פגמים או סדקים בהופעה החיצונית כמו בהפרעה של body dysmorphic disorder, מחלה רצינית בהפרעת חרדה ממחלות, או התכנים של אמונות שווא בסכיזופרניה או בהפרעת דילוזיונית.

אגורפוביה, פחד ממקומות צפופים

אגורפוביה, פחד ממקומות צפופים

אגורפוביה – Agoraphobia

קריטריונים דיאגנוסטיים:

  1. פחד מסומן/מצוין או חרדה של שניים (או יותר) מחמשת המצבים הבאים:
  1. שימוש בתחבורה ציבורית (לדוגמה: מכוניות, אוטובוסים, רכבות, אניות ומטוסים).
  2. שהייה במקומות פתוחים (לדוגמה: מגרשי חניה, שווקים וגשרים).
  3. שהייה במקומות סגורים (לדוגמה: חנויות, תיאטרון, קולנוע).
  4. עמידה בתור או שהייה בתוך קהל.
  5. שהייה לבד מחוץ לבית.

  1. B. היחיד פוחד או נמנע ממצבים אלה עקב המחשבה שבריחה ממצבים אלה תהיה קשה או שלא תהיה עזרה זמינה במקרה של התפתחות של סימפטומים דמויי פאניקה או סימפטומים אחרים של שיתוק או מבוכה (לדוגמה: פחד ליפול לזקנה; פחד מאובדן שליטה/אובדן יכולת ההבלגה).

  1. C. מצבי האגורפוביה מעוררים כמעט תמיד פחד או חרדה.

  1. D. מצבי האגורפוביה יוצרים הימנעות תמידית, דורשים נוכחות של ליווי/בן לוויה או שהם נמשכים עם פחד או חרדה אינטנסיביים.

  1. E. הפחד או החרדה הם ללא פרופורציה לסכנה האמיתית המוצעת ע”י המצבים האגורפוביים ולהקשר הסוציו-תרבותי.

  1. F. הפחד, החרדה או ההימנעות היא עקבית ונמשכת 6 חודשים או יותר.

  1. G. הפחד, החרדה או ההימנעות יוצרים מצוקה קלינית משמעותית או ליקוי/קלקול באזורי התפקוד החברתיים, תעסוקתיים או באזורי תפקוד משמעותיים אחרים.

  1. H. במידה וקיים מצב רפואי אחר (כגון מחלות מעי דלקתיות או פרקינסון) הפחד, החרדה או ההימנעות יהיו מוגזמים/מופרזים בבירור.

  1. I. הפחד, החרדה או ההימנעות אינם יכולים להיות מוסברים ע”י סימפטומים של הפרעה נפשית אחרת, כמו למשל, הסימפטומים אינם מוגבלים לפוביה ספציפית, מסוג פוביה מצבית; הם אינם מערבים רק מצב חברתי (כמו בהפרעת חרדה חברתית); והם אינם קשורים באופן בלעדי לאובססיות (כמו ב- OCD), פגמים או סדקים בהופעה החיצונית (כמו בהפרעה של body dysmorphic disorder), תזכורות לאירועים טראומטיים (כמו ב- PTSD) או פחד מפני היפרדות (כמו בהפרעת חרדה מהיפרדות).

הערה: אגורפוביה מאובחנת ללא התחשבות בנוכחותה של הפרעת פאניקה. במידה והפרזנטציה של היחיד פוגשת קריטריון של הפרעת פאניקה ולאגורפוביה   –  שתי הדיאגנוזות צריכות להיות מצוינות.