אבחון אוטיזם בגיל המבוגר,  אספרגר

אבחון אוטיזם בגיל המבוגר,  אספרגר

פעמים רבות ילדים שלא אובחנו עם אוטיזם,  למרות שהם היו על הספקטרום האוטיסטי,  ממשיכים להתמודד עם זה גם בגיל מבוגר ועדיין לא להיות מאובחנים.  הסיבות המרכזיות לכך הן שבחלק מהמקרים מדובר בתפקוד גבוה,  לרוב מכיוון שהבעיות החברתיות לא כ”כ קשות ושמנת המשכל היא רגילה,  גבוהה או גבוהה מאד,  והיא מפצה על הבעיות האחרות. 

בגיל מבוגר יותר,  אנשים אלו מצליחים להסתדר,  חלקם מתחתנים ומגדלים ילדים,  אבל הבעיות התקשורתיות לא נעלמות. הם מתקשים להבין לעיתים סיטואציות חברתיות עד כדי כך שהם עלולים להמנע מהן,  מתקשים לווסת את עצמם במצבים רגשיים,  רגישים או לא רגישים בכלל לרעש או טמפרטורה,  מתעסקים בדברים טכניים,  לעיתים באופן אובססיבי,  נהנים מפעילות לא חברתית,  חזרתיים,  ועוד ועוד. 

במקרים מסויימים זה כמעט ולא מפריע להם, כך מתכנתים יכולים לשבת ולתכנת שעות על שעות,  להגיע הביתה מאוחר,  וסך הכל לתפקד באופן סביר.  הבעיות מתחילות כשחלק מהילדים גודלים.  לפעמים אחד מהם מאובחן פתאום על הספקטרום,  או שגידול הילדים דורש אינטראקציה חברתית שעלולה להיות קשה עבורם. 

הטיפול בגיל מבוגר מורכב הרבה יותר.  קשה יותר,  אבל בהחלט אפשרי לעזור להם לתפקד טוב יותר,  ללמוד כישורים חברתיים ולהיות פחות “מוזרים” או נמנעים

צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור. לפרטים על ד”ר (אילן) טל– מיקום וטלפון בקישור.

איך להתמודד עם דיכאון בעבודה

איך להתמודד עם דיכאון בעבודה

דיכאון בעבודה – יש דבר כזה

  • כל אדם חווה במהלך חייו רגשות של עצב, מועקה נפשית, דכדוך או מרה שחורה, אך בקרב אנשים הסובלים מדיכאון קליני, ממשיכים רגשות אלו להיות מנת חלקו של האדם לאורך שבועות וחודשים, ואם אינו מקבל טיפול, אפילו לאורך שנים.
    הדיכאון נגרם בין השאר גם בשל חוסר איזון של כימיקלים במוח, ולמרות זאת אנשים נוטים להאשים את עצמם או את קרוביהם. דיכאון ניתן לטיפול, כפי שניתן לטפל במחלות אחרות. חלק מהאנשים הלוקים בדיכאון, עלולים ללקות בדיכאון חמור יותר מהרגיל. מצב כזה  יכול להופיע לאחר אירוע מסוים, סטרס (לחץ) או תורשה. במקרים מסוימים אין גורם הנראה לעין. עם מתן טיפול מתאים, ברוב המכריע של המקרים, ההחלמה אפשרית.
    המפתח ליציאה מהמצב הזה, היא הנכונות לקבל עזרה.

    דיכאון תעסוקתי – על מה ולמה? 

    123 מליון אנשים ברחבי העולם סובלים מדיכאון. מחקרים רפואיים מצביעים על כך שהסיכוי ללקות בדיכאון מאז’ורי  נע סביב 10 אחוז בקרב גברים ויותר מ- 20 אחוז בקרב נשים
    דיכאון מוגדר כמחלה שכיחה  ומורכבת, המשפיעה על 123 מיליון אנשים ברחבי העולם. דיכאון הנגרם כתוצאה מעבודה או מתנאי עבודה, הוא אחד הגורמים להתמודדות של אנשים ברחבי העולם עם דיכאון מאז’ורי.
    בדרך כלל לעבודה נודעת השפעה טובה על אנשים, מכיוון שעבודה קבועה גורמת לסיפוק עצמי, ולהערכה מהסביבה. ידוע כי אנשים שפוטרו, או כאלה המסתובבים מובטלים במשך חודשים רבים, נתונים לסיכון גבוה יותר ללקות בדיכאון לעומת אנשים הממשיכים לעבוד.
    בעקרון, אין ראיות חותכות לכך שתנאי עבודה עלולים לגרום ישירות לדיכאון, אך ישנם מצבים שבהם לחצים קשים בעבודה, בשילוב עם בעיות בבית או אירועים אישיים, עלולים לגרום לדיכאון.
    ישנן עבודות העלולות להביא את העובד לידי אומללות – עבודות בהן העובד אינו יכול להביא את כישוריו לידי ביטוי, או עבודות מונוטוניות מדיי הגורמות לעובדים למאוס בהן.
    מצבים של חוסר ודאות לגבי טיב הביצועים או לגבי שינויים בסביבת העבודה, עלולים גם הם לגרום למתחים ולדאגות. בוסים נוקשים, הרודים בעובדים ומותחים עליהם ביקורת, מחמירים עוד יותר את המצב.
    תנאי עבודה גרועים, כמו משרדים צפופים או מפעלים רועשים מדיי, עלולים לגרום לעובדים לתחושת מתח ודחק. העובדים ירגישו מתוסכלים גם אם אין להם כל זכות דיבור לגבי אופן ארגון העבודה שלהם, או כשההחלטות נכפות עליהם מלמעלה בלי כל דיון.

    איך מתבטא  דיכאון בעבודה? 
    1. דיכאון אחרי חופשה – סוג ראשון של דיכאון נובע משיבה לעבודה אחרי סוף שבוע, פגרת חג או חופשה ארוכה בחו”ל, לקראת חזרה למטלות הממתינות על השולחן. כדי להימנע מכניסה ל”מרה שחורה” עקב החזרה לעבודה, ניתן “להתכונן” לקראת מועד החזרה לעבודה: להרים טלפון לקולגה, להתעדכן לגבי המתרחש במחלקה, וליצור מעין הכנה מוקדמת, שמקלה את ההשתלבות  מחדש בעבודה בעקבות החופשה.
    2.   שחיקה – עובדים שלאחר שנים רבות הגיעו לקצה גבול יכולותיהם. כיום, המונח כולל גם חוויות קצרות טווח בעבודה, שתוצאותיהן עלולות להיות תסכול או ניכור. קורבנות של שחיקה עלולים להפך לדיכאוניים קליניים, לבעלי הפרעה נפשית או להידרדר להתנהגות אנטי-סוציאלית ולהתמכרות לאלכוהול או לסמים. הסימפטומים הגלויים של שחיקה עשויים לכלול שינויים בגישה של האדם, בהתנהגותו ובביצועיו. קורבן השחיקה עלול ללקות בהתקפי זעם ולהפגין התנגדות להתערבות של חברים לעבודה או של הממונים עליו.
    3. הפרעת ההסתגלות – זו הצורה הנפוצה ביותר של דיכאון במקום העבודה. ההערכה היא, שרבע מהאנשים יכולים להתמודד עם שינוי מלחיץ בלי הנד עפעף, ושכמחצית מהאנשים יכולים להסתגל לשינוי מלחיץ תוך מספר שבועות. הרבע הנותר חווה קשיים ממושכים, שעלולים להוביל לדיכאון קליני. מאחר שבמקומות העבודה כיום מתרחשים שינויים ללא הרף, הפרעת ההסתגלות נמצאת בעלייה ברורה. רוב ההשפעות של הפרעת ההסתגלות הן פנימיות, ולא נגלות לעין. תגובות פנימיות אלו במוקדם או במאוחר יופיעו בהתנהגות, אך ייווצר קושי להגיע לסיבה האמתית שמובילה להתנהגות. ייתכן שהעובדים יסטו מהיעדים שלהם או יתקשו בפתירת בעיות. האחראים יכולים, שלא במודע, להחמיר את המצב ע”י  כך שיבואו בתלונות על הליקויים בעבודה. חשוב לציין שברמות לחץ גבוהות מידי עלולים רוב האנשים לפתח סימפטומים דכאוניים,  גם אלו שלכאורה נחשבים חזקים מבחינה נפשית.
    4. דיסטימיה (dysthymia)- צורה זו של דיכאון מתחילה לעתים קרובות באופן איטי, שכמעט אינו מורגש, ומתעצמת עם הזמן או תחת לחץ. צורת דיכאון זו עלולה לכלול סט מורכב של סימפטומים כגון חוסר התלהבות, חוסר אנרגיה, הערכה עצמית נמוכה ומחסור כללי בריכוז. דיסטימיה מופיעה בדרך-כלל לפני גיל 30 ומשפיעה על 4 אחוז מהאוכלוסייה, כאשר הסימפטומים שכיחים יותר בקרב נשים, וכן כרוניים יותר. חלק מקורבנות הדיסטימיה עלולים להדחיק את הבעיה ע”י הגדלת מאמציהם בעבודה או הפגנת עוינות.
    5. דיכאון קליני (major depression). הסוגים הקודמים של דיכאון אינם כוללים את התופעות הדיכאוניות המתקדמות יותר כמו הפרעת הדיכאון הקליני, מלנכוליה וביפולריות, שעלולים להצריך טיפול ארוך טווח ואף אשפוז.

    כיצד מתבטא דיכאון במקום העבודה? 
    דיכאון של עובד במקום העבודה מורגש בדרכים הבאות: האטת קצב העבודה, עשיית שגיאות תכופות, אובדן יכולת הריכוז, שכחנות, איחורים לעבודה או לישיבות, היעדרויות, סכסוכים עם העמיתים לעבודה, חוסר יכולת להאציל סמכויות, השקעת מאמצים מופרזים בעבודה, או ניסיון להשקיע מאמצים מופרזים.

    כיצד מאבחנים דיכאון אצל עובדים? 
    סקרים או מבחני “בחן את עצמך” כדוגמת זה המובא כאן, יכולים להוות כלי לאיתור עובד החש בדיכאון, אם הוא עונה בחיוב על מרבית השאלות:
    לעיתים קרובות אני חסר מנוחה ורגזן במקום העבודה ובבית
    השינה שלי לא סדירה, חושב על העבודה ומוטרד ממנה
    אני ישן יותר מידי
    אני ישן פחות מידי
    אני לא נהנה מתחביבים/פעילות פנאי או שעות עם חברים ומשפחה
    אני מתקשה להסתדר עם המחלות האחרות שלי
    אני סובל מכל מיני כאבים ואין הקלה למרות כל הניסיונות
    לעיתים קרובות יש לי:
    בעיות עיכול
    כאבי ראש וגב
    כאבים בלתי מוגדרים
    כאבים בחזה
    משקלי השתנה באופן משמעותי
    חלק מהסימפטומים ממשיכים מעבר לשבועיים
    אני מרגיש שעבודתי, משפחתי וחברי סובלים בעקבות בעיות עלו
    יש דיכאון במשפחתי
    יש לי מחשבות אובדניות

    איך מתמודדים עם דיכאון? 
    באופן כללי, יש להיות מודעים. ככל שגדלה המודעות לדיכאון ולסימפטומים שלו, כולל סימפטומים פיזיים וככל שמגיעים לאיש מקצוע לשם קבלת עזרה מקצועית בשלב מוקדם ככל האפשר, כך נוכל לצמצם באופן המרבי את הפגיעה של הדיכאון. אדם שנקלע לדיכאון הנגרם בעקבות העבודה או מקום העבודה שלו, יכול לשפר את מצבו לו ינסה לשנות את התנאים בעבודה אבל לרוב זה לא יספיק.
    למנהלים במקום העבודה תפקיד חשוב בכל הקשור ביחס לעובדים, ובמניעת הידרדרות העובד למצב דיכאוני: מנהלים המסוגלים לשתף את העובדים בחזון ארוך הטווח של החברה ולהסביר להם לאן חותרת החברה, מקטינים את הסכנה שהעובדים יחושו דיכאון תעסוקתי. הם יגלו עובדים הנכונים למאמץ גדול מהרגיל כדי להשיג את המטרות העסקיות של החברה,  ובעיקר יחושו משמעות וסיפוק מעבודתם.
    כמו כן התייחסות אישית של המנהל אל העובד והטלת משימה בדרך של מגע אישי ושיחה פנים אל פנים,  עשויה לחולל פלאים. בדרך זו העובד יהיה מוכן להתאמץ ולהנות במקום העבודה

    כיצד ניתן להתגבר על דיכאון שמקורו בעבודה? 
    ישנן מספר שיטות שבאמצעותן ניתן להתגבר על דיכאון שמקורו בעבודה:
    טיפול פסיכותרפי – קיימים סוגים רבים של טיפול באמצעות שיחות שיכולים להקל מאד על האדם הסובל מדיכאון ולהחזירו למסלול חיים תקין. פסיכולוג ואנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש יכולים לסייע ולתת תמיכה משמעותית, עד לחזרה לשגרת החיים. השתתפות בקבוצות תמיכה, גם היא יכולה להיות מועילה. באופן כזה, גם האדם הסובל מדיכאון וגם קרוביו יכולים לחלוק בחוויות, לדון בדרכי ההתמודדות ולהעניק משענת ותקווה. עם זאת חשוב לזכור שקבוצות תמיכה אינן תחליף לטיפול מקצועי, לרוב קבוצות תמיכה לא ממליצות על טיפול ספציפי. ניתן לאתר קבוצות תמיכה דרך קבוצות סנגור.
    אורח חיים בריא
    התעמלות ותזונה משופרות עוזרות לשיפור ההרגשה הכללית. במקרים מסוימים חיפוש בתחום רוחני מועיל אף הוא.
    קבלת תמיכה משותף או חבר לחיים
    שותף תמיכה הוא אדם המחויב לתהליך ההחלמה. אדם זה מספק את העידוד הנחוץ על מנת לעזור לך להאמין שאפשר להתגבר על הדיכאון. בתחילת הדרך אולי קשה לקבל עזרה בגלל הבושה, חוסר הבנה, תחושה של חוסר ערך עצמי ופחד לאבד עצמאות, אך ישנם אנשים שאפשר לבקש מהם עזרה, חשוב להיות מוכן לקבל את עזרתם בעיתוי הנכון.
    טיפול תרופתי אנטי דכאוני
    בניגוד לטיפול ציבורי,  בטיפול פרטי,  לא חובה ליטול תרופה. עם זאת, יש מטופלים רבים שמעדיפים טיפול תרופתי. מציאת הטיפול הרפואי המתאים חיונית ומגבירה את הסיכויים להחלמה.
    גורמים רבים משפיעים על בחירת התרופה המתאימה. הבחירה נעשית בשיתוף המטופל ובהתייעצות איתו, ומתבססת על בטיחות, סיבולת, עלות, קלות ביצוע, בעיות רפואיות אחרות והאינטראקציה בין טיפולים שונים.
    בדרך כלל מתחילים להרגיש את השפעת התרופות אחרי תקופה של שניים עד ארבעה שבועות. אם לא חל שיפור אחרי שמונה שבועות, חשוב ליידע את הרופא המטפל והוא יכול לשנות את המינון או את התרופה.

צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור. לפרטים עלד”ר (אילן) טל– מיקום וטלפון בקישור

התמכרות להימורים

התמכרות  להימורים

מהי התמכרות? התמכרות הינה מצב בו המנהג שולט עלינו, כלומר לא רצינו לעשות דבר מה, אבל מצאנו את עצמנו עושים אותו. כך גם בהימורים. לא תכננו להמר ובטח לא להפסיד, אבל זה מה שקרה. על התמכרות להימורים ולפנטזיה, אינה ארצי מסבירה.

סרטון נוסף על התמכרות להימורים- אינה ארצי מסבירה

ד”ר אילן טל על הפרעות אישיות- סיבות, שכיחות, אבחון

ד”ר אילן טל על הפרעות אישיות- סיבות, שכיחות, אבחון

שכיחות

  • שכיחות 10%-15% באוכלוסייה. עם זאת, הרבה אנשים חיים עם ההפרעה ולא מגיעים לטיפול כי היא לא מפריעה להם. למשל, אדם מתבודד שחי את חייו לבדו ומתפקד בהם לא בהכרח יגיע לטיפול. לכן הנתונים על שכיחות לא בהכרח מדויקים.
  • במונחים של שלושת האשכולות, אשכול א’ מראה שכיחות של 5.7%, אשכול ב’ מראה שכיחות של 1.5% ואשכול ג’ מראה שכיחות של 6%.
  • מספר דומה של גברים ונשים הסובלים מהפרעות אישיות, מלבד הפרעת אישיות אנטי סוציאלית שנצפית בתדירות גבוהה יותר בקרב גברים.
  • קומורבידיות- כמו שאמרנו קודם, יש קומורבידיות גבוהה בין הפרעות האישיות השונות- כ-50%. כמו כן, יש גם הרבה קומורבידיות גם עם הפרעות אחרות, עם שימוש בחומרים, הפרעות חרדה והפרעות מצב רוח בעיקר.

אטיולוגיה:

נרחיב על האטיולוגיה של כל הפרעת אישיות בנפרד, אבל בגדול-

  • השפעה סביבתית- הזנחה בילדות, התעללות פיזית, מינית, רגשית ונפשית, כל אלה קשורות להתפתחות מאוחרת של הפרעת אישיות. גם ילדים שחוו דחייה מההורים שלהם, ילדים שחוו הזנחה נפשית או התעללות כלשהי נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח הפרעת אישיות. נמצא בהיסטוריה של כ-80% מהאנשים שיש להם הפרעת אישיות, התעללות והזנחה כלשהי בילדות המוקדמת שלהם. במחקר נבדקה ההיסטוריה הקודמת של 600 מבוגרים עם הפרעת אישיות. במדגם זה, 73% מאנשים אלה דיווחו על התעללות קודמת ו-82% דיווחו על הזנחה בילדות. התעללות בילדות הייתה נפוצה במיוחד בקרב אנשים עם הפרעת אישיות גבולית (BPD) . כך, התעללות והזנחה משקפות את תרומתם החשובה להתפתחותן של הפרעות אישיות.
  • השפעות גנטיות- ממצאי המחקר אינם עקביים, כ-40%-60% מהשונות מוסברת על ידי גנטיקה. המחקרים חלוקים, זה לא משהו חד משמעי, אבל כנראה יש השפעה לגנטיקה ולגורמים ביולוגיים. אחת המחלוקות בנוגע להשפעות הגנטיות נובעת מכך שזה לא ברור אם מה שעובר בתורשה זו ההפרעה או תכונות ומאפיינים שמרכיבים אותה. למשל יש מחקר רקע על הפרעת אישיות גבולית שבו נמצא כי אימפולסיביות שזו תכונה שמאפיינת מאוד את ההפרעה. עם זאת, נמצא כי אימפולסיביות היא תכונה תורשתית וגנטית יותר מההפרעה עצמה. כלומר השאלה היא מה עובר בתורשה ולכן המחקרים האלה קצת בעיתיים.

כלומר- הן גורמים גנטיים והן גורמים סביבתיים מעורבים. פרט ל-BPD הפרעות האישיות האחרות מציגות יותר גורמים סביבתיים בהתפתחותן מאשר גורמים גנטיים.

צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור

בעייתיות באבחון

  • היעדר הגדרה חדה- קשה להגיד ולאבחן הפרעות אישיות בטח לפי ההגדרה הנוכחית של ה-DSM. הקריטריונים של ה-DSM עמומים ונתונים למשחק ופרשנות של הקלינאים, הרבה יותר מכל שאר ההפרעות שלמדנו. ההגדרות מאוד עמומות ויש מקום רב לשיקול הדעת של הקלינאי, וזו כמובן אחת הבעיות באבחון. מדוברת בבעיה במהימנות בין שופטים, במהימנות מבחן ובמהימנות מבחן חוזר. ולמה זה חשוב? אם אנחנו אומרים שמדובר בהפרעת אישיות, ההפרעה אמורה לבוא ליידי ביטוי בכל פעם, כי היא אינהרנטית ולא קשורה למצב ספציפי. לכן, אם במבחן חוזר למשל לא מתקבלות תוצאות זהות יש לנו בעיה חמורה.
  • התייחסות קטגוריאלית ולא רציפה- יש בעיה בתוקף. אישיות בהגדרתה היא משהו מימדי. כולנו נמצאים איפה שהוא על פני רצף תכונות. למשל, כולנו עסוקים בערך העצמי שלנו, אך השאלה היא באיזה מידה. ככל שנהיה בקצה אחד נהיה יותר נרקיסיסטיים, ככל שנהיה בקצה השני, נהיה פחות נרקיסיסטיים. כלומר, תכונות אישיות זה משהו שיש לכולנו וזה משהו שהוא על רצף. לכן להפוך את זה למשהו קטגוריאלי ולא רציף פוגע בתוקף. כי הדבר שאנחנו בודקים במציאות הוא רציף ולא קטגוריאלי, לכן זו בעיית תוקף.
  • המושג אישיות הוא תלוי תיאוריה- לא ברור עד כמה האבחנה עוזרת להבין מה יש לאדם ולהציע טיפול יעיל עבורו. כלומר יש אבחנות שלא ממש משנות את ההחלטות הקליניות שעושים בפועל. יש הפרעות שזה ממש לא משמש אותנו מבחינה קלינית.
  • קריטריון הגיל- חוץ מהפרעה אנטי סוציאלית, אפשר לאבחן הפרעות אישיות בכל גיל פחות או יותר. ועדין, לא נהוג לאבחן הפרעות אישיות מתחת לגיל ההתבגרות או מתחת לגיל 18, אך לפעמים עושים זאת כשהדפוסים דומיננטיים ויציבים. לעומת זאת, בהפרעת אישיות אנטי- סוציאלית אסור לאבחן לפני גיל 18.
  • הבדלי מגדר- יש הפרעות אישיות שבהן רואים הרבה יותר גברים מנשים ולהפך. למשל בהפרעת אישיות אנטי סוציאלית והפרעת אישיות סכיזואידית, רואים יותר גברים מאשר נשים. לעומת זאת, יש הפרעות כמו הפרעה תלותית או נמנעת שבהן רואים הרבה יותר נשים מגברים. הביקורת על זה היא שמדוב בהשפעות חברתיות.

 

ד"ר אילן טל
ד”ר אילן טל

הפרעת התנהגות CD, ODD

הפרעת התנהגות CD, ODD

הפרעת התנגדות מרדנית  ODD-Oppositional Defiant Disorder

ילדים שמציגים כעס והתרסה, אך לא פועלים בצורה תוקפנית כלפי אנשים, בעלי חיים אחרים או משחיתים רכוש מתוארים כבעלי .ODD  ילדים אלה מאבדים שליטה בקלות ולעתים קרובות מתווכחים עם מבוגרים. הם יכולים לעשות דברים כדי לעצבן אחרים, להאשים אחרים בבעיות שלהם ולהיות נקמנים. השכיחות של ההפרעה היא סביב 3.3% עם מעט יותר גברים מאשר נשים המציגים את ההפרעה.

הקריטריונים של ה DSM5 -עבור ODD דורשים שהנער יעסוק בארבעה מתוך שמונה מאפייני התנהגות המקובצים במונחים של שלוש קטגוריות:

  • קטגוריה של מצב רוח כועס או עצבני, הכוללת את המצבים בהם הפרט יוצא מכליו, מעוצבן בקלות וחש טינה וכעס לעתים קרובות.
  • קטגוריה של התנהגויות היא זו של להיות וכחן ומתריס. התנהגויות אלו יכללו ויכוחים עם דמויות סמכותיות או התנגדות לבצע את מה שהם אומרים, כמו גם לעצבן בכוונה אחרים ולהאשים אחרים.
  • קטגוריה של נקמנות.

בסך הכל, התנהגויות אלו מפריעות להתפתחות החברתית והחינוכית של הנער.

נציין כי הקריטריונים גם ל- CD וגם ל- ODD מבוססים על התנהגויות נצפות ולא על תהליכים פנימיים.

טיפול בהפרעת התנהגות והפרעת התנגדות מרדנית:

טיפולים דומים פותחו לטיפול ב- CD ו- .ODD בניגוד ל- ADHD שבטיפול בה מתמקדים ביחסיו של האדם עם המשפחה, בית הספר והמרפאה, ילד או מתבגר עם דפוסי התנהגות מתנגדים עשוי גם להיות מעורב עם שירותי הקהילה ואכיפת החוק. מעצם טבעה של ההפרעה, לעתים קרובות יש יחסי יריבות עם אלה המבקשים להציע טיפול. בנוסף, אנשים הסובלים מהפרעות אלו עשויים להראות מספר תנאים אחרים שמקשים על גישה טיפולית אחת. התערבויות וטיפול לילדים צעירים עם דפוסי התנהגות מתנגדים, הנתמכים באופן אמפירי, מבוססים במידה רבה על המשפחה. בעיקרו של דבר, מלמדים את ההורים להשתמש בטכניקות התנהגותיות שמטרתן לשנות את ההתנהגויות המתנגדות. לאחת מתוכניות אלו, טיפול אינטראקציה ילד-ההורה, יש נקודת מבט התקשורתית בסיסית. לפיכך, החלק הראשוני של הטיפול מבוסס על האינטראקציה בין ההורה והילד, במטרה לסייע לילד לפתח דפוס התקשרות בטוח עם ההורה. בגישה זו, זה נקרא PRIDE .PRIDE מתייחס לשיבוח התנהגותו של הילד, שיקוף הצהרותיו של הילד וחיקוי ותיאור המשחק של הילד בהתלהבות. זה מלווה בכך שההורים לומדים טכניקות ניהול התנהגותיות המבוססות על תיאורית הלמידה החברתית. בפרט, שלב זה נועד להחליף ביקורתיות ופקודות עם אסטרטגיות חיוביות. חלק מזה נועד כדי לעזור להורה לדעת כיצד לדבר עם הילד באופן ישיר וספציפי, באופן שהילד יכול להבין.

גישות טיפול בילדים מבוגרים יותר ומתבגרים עשויות להיות מועברות גם במרפאה, באשפוז או במתקני כליאה. ככל שהילד גדל, כך גם גדלים ההזדמנויות עבורו לעסוק בהרס של רכוש, ונדליזם, גניבה ותקיפה מילולית ופיזית. גישה אחת הנתמכת באופן אמפירי מכונה טיפול רב-מערכתי (Multisystemic therapy [MST]). כפי שהשם מרמז, גישה זו מבקשת לערב את המשפחה וגופים אחרים שהנוער יהיה מעורב איתם. זה יכול לכלול בתי ספר, סוכנויות נוער, משרדי מאסר על תנאי ועוד. הטיפול הכולל מבקש מאלה המעורבים עם בני הנוער להעניק להם מסר עקבי וסט של כישורים מבחינת אינטראקציה משפחתית, מיומנויות פתרון בעיות ויחסים בינאישיים. יש צורך במטפל בודד שיפקח על הנער ביחס לכל המתקנים השונים הללו.

טיפולים אחרים הנתמכים באופן אמפירי עבור ילדים גדולים יותר מתמקדים במתקן יחיד, כגון המסגרת של המרפאה. אחד מהם הוא אימון מיומנויות של פתרון בעיות(problem-solving skills training [PSST]). זהו טיפול קוגניטיבי שנועד לסייע לבני הנוער לקבוע מה הם אמורים לעשות במצב נתון, לבחון אפשרויות, להתרכז ולהעריך את המצב, לקבל בחירה ולאחר מכן להעריך את הבחירה. גישה בסיסית זו יכולה להיות מיושמת על מצב בית ספרי, מצב משפחתי או מצבים אחרים בחיים.

צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור

אכילה רגשית, התמכרות לאוכל

אכילה רגשית, התמכרות לאוכל

התמכרות לאוכל

עבור הרוב המוחלט של האנשים, אוכל מהווה הרבה יותר מדרך לספק אנרגיה לגוף. אוכל הוא חלק מרכזי בהתנהלות חיינו החברתיים, אישים ומשפחתיים, כאשר הוא כמעט תמיד נמצא ברקע: ברקע של חגיגת שמחות, ציון אירועים חשובים אך גם מוצא ומזור למצבים רגשיים שונים כמו שעמום, עצבות, תסכול, עייפות, חרדה ועוד.

למעשה, אוכל הוא כלי לוויסות רגשי וכמעט כולנו נמצאים במקום כלשהוא על הרצף של אכילה רגשית, כלומר עושים שימוש באוכל למטרות של סיפוק צרכים רגשיים.

התמכרות לאכילה מוגדרת כהתמכרות פיזיולוגית. כאשר אנו אוכלים מופרשים חומרים המכונים אנדורפינים, למח. חומרים אלו דומים לאלו המופרשים לאור שימוש בחומרים כמו אלכוהול או סמים ופועלים על האיזורים במוח האחראים על הנאה וכך מתקבלת השפעה דומה.

התמכרות לאוכל משמעותה הוא אובדן שליטה על תהליך האכילה. התמכרות לאוכל עשויה אף להפוך למסכנת חיים וכמובן שהיא פוגעת בתפקוד באופן משמעותי. אובדן שליטה הכוונה לחוסר יכולת להפסיק לאכול כשרוצים, לאכול הרבה יותר מהמתוכנן, אי הצלחה לעצור עד שמגיעים לאפיסת כוחות או כשנגמר מקור המזון.

לרוב, אנשים המכורים לאוכל, אינם מחפשים את הטעם המסויים או את המזון המסויים שאינם יכולים בלעדיו, הכמיהה איננה להנאה מהאוכל עצמו. אנשים המכורים  לאוכל מכורים למעשה לתהליך האכילה עצמו ולעיסוק סביב האוכל, אשר מביא לשחרור האנדרופנים ולתחושת רגיעה זמנית, לה כה ייחלו.

התמכרות לאוכל פוגעת משמעותית בתפקוד, מסיחה את דעתו של האדם ועשויה להביא למצבים בהם אדם לא יוכל להתרכז בפגישת עבודה חשובה כי יחשוב על האוכל שלא סיים או שמחכה לו במקרר, אדם יוותר על פעילות עם ילדיו על מנת לאכול, יבטל פגישה או אירוע חשוב שהמתין להם זמן רב מכיוון שאינו מסוגל לשלוט בעצמו וחייב לקיים את טקס האכילה שלו.

בטיפול הרבה פעמים מגלים כי המכור הגיע לאובדן שליטה על הרגלי האכילה שלו מתוך ניסיון לברוח מקשיים שחווה, ניסיון להשקיט כאב עוצמתי חבוי ולהסתתר באכילה. עבודה על המצוקה הרגשית המסתתרת מתחת לאובדן השליטה על האוכל, על חזרה לתפקוד והתמודדות עם מה שעד עתה נדחק הצידה מביאה לרוב ליכולת לבנות חיים איכותיים יותר ולהצליח לשלוט על הרגלי האכילה.

צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור

אופוריה, מניה, היפומאניה ומצב רוח

אופוריה, מניה, היפומאניה ומצב רוח

מה רע עם קצת מצב רוח טוב? על רוממות רוח ואופוריה

באופן כללי הכוונה במושג דיספוריה היא לתחושה של התרוממות רוח או זחיחות דעת. הגדרה זו טומנת בחובה תחושות נוספות כמו מצב רוח טוב, התלהבות, התרגשות, אושר נעלה, שביעות רצון, אופטימיות והנאה. כל אלו באים לידי ביטוי בעת ובעונה אחת, וברמות גבוהות הרבה יותר מהרגיל. אופוריה יכולה להיות תחושה בריאה ומקובלת, במצבים שונים כמו בשלב ההתאהבות, בעת אירוע משמח מאוד (חתונה או לידה), בעת קיום יחסי מין, לאחר מאמץ גופני ואפילו לאחר אכילת שוקולד. חוקרים שונים טוענים כי תחושת אופוריה הינה הכרחית במצבים מסויימים, בעיקר בהקשר של המשכת המין האנושי.

הביטוי הקיצוני והמסוכן של אופוריה הוא כאשר תחושה זו יוצאת מכלל שליטה ומלווה בתפיסת מציאות מעוותת, הרגשת “אני כל יכול”, ולעיתים מופיעה בשילוב עם הזיות, כל אלו עלולים להוביל את האדם למעשים הרי אסון (פגיעה באנשים אחרים – “הרודפים אחרי”, פגיעה בעצמי מתוך ניסיון לעוף למשל). מצב זה מכונה בעגה הפסיכולוגית “מאניה” ומופיע בעיקר במחלת המאניה- דיפרסיה (הפרעה דו קוטבית) ולעיתים גם בעת פסיכוזה.

אופוריה יכולה להופיע בדרכים שאינן טבעיות כמו בעת שימוש בסמים. הסם מחקה את שחרור החומרים הכימים בגוף, אשר אחראים על מצב רוח טוב, אך בדרך מלאכותית ובכמויות עצומות שעלולות לסכן את האדם מבחינת גופנית או להוביל אותו למצבים נפשיים מסוכנים כפי שתואר לעיל.

מכאן שזיהוי תחושת אופוריה בעצמי או באחרים, יכולה להעיד, מחד גיסא, על שינוי נפלא בחיים או על אירוע משמח שקרה בחיים. מאידך גיסא יכולה אופוריה גם להעיד על שימוש בסמים או התפתחות של מצב נפשי מסוכן.

הפרעת אישיות אובססיבית-קומפולסיבית – Obsessive-Compulsive Personality Disorder

הפרעת אישיות אובססיבית-קומפולסיבית – Obsessive-Compulsive Personality Disorder

הפרעת אישיות אובססיבית-קומפולסיבית – Obsessive-Compulsive Personality Disorder

 

קריטריונים לאבחנה:

דפוס של עיסוק בסדר, פרפקציוניזם, שליטה מנטאלית בין אישית על חשבון גמישות, פתיחות, יעילות, המתחיל בבגרות מוקדמת וקיים במגוון הקשרים כמצוין בארבעה (או יותר) מהבאים:

עסוק בפרטים, חוקים, רשימות, סדר, ארגון או לוח זמנים במידה שהנקודה המרכזית של הפעילות הולכת לאיבוד.פרפקציוניזם ברמה הפוגעת בהשלמת משימה (לא יכול לסיים פרויקט בגלל סטנדרטים גבוהים וקשיחים אשר לא מושגים).מסור לעבודה ולתפוקה עד שמוותר על פעילויות פנאי וחברה (ללא קשר לצורך כלכלי).מצפון ומוסר גבוהים ללא גמישות בנושאי מוסר, אתיקה, ערכים (ללא קשר תרבותי דתי).חוסר מסוגלות לזרוק חפצים בלויים חסרי ערך גם כאשר אין ערך סנטימנטלי.אינו יכול לבצע משימות עם אחרים או להאציל סמכויות אלה אם כן יעשו זאת בדיוק על פי דרכו.סגנון חסכני כלפי עצמו והזולת (כסף יש לשמור ליום סגריר).נוקשות ועיקשות.

 
צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור

מאפייני אבחנה:

מאפיין מרכזי של ההפרעה הוא עיסוק יתר בסדר, פרפקציוניזם, שליטה מנטאלית ובין אישית על חשבון גמישות, פתיחות ויעילות. דפוס זה מתחיל בבגרות המוקדמת וקיים במגוון הקשרים.

אנשים אלה מנסים להשיג שליטה באמצעות הקפדה על חוקים, פרטים הליכים, רשימות לוחות זמנים. עד למצב בו תוכן המרכזי של הפעילות אובד (קריטריון 1). זהירים במיוחד ונוטים לחזרתיות, תשומת לב מוגברת לפרטים ובדיקות חוזרות ונשנות של טעויות אפשריות. אינם מודעים לעובד שאחרים מוטרדים מהעיקובים וחוסר הנוחות שבהתנהגות זו. לדוגמה: כאשר מניחים רשימת משימות במקום שגוי, ישקיעו זמן רב ביותר לחיפושה ולא ישחזרו אותה בזמן קצר ויעברו לביצועה.

חלוקת זמן גרועה ומשימות חשובות נותרות לרגע האחרון. פרפקציוניזם וסטנדרטים גבוהים גורמים לתפקוד לקוי וצער. הם משקיעים כל כך בכל פרט בפרויקט כך שהוא לעולם לא מסתיים (קריטריון 2). למשל השלמת כתיבת דוח נדחית על ידי שכתובים רבים שכולם אינם “מושלמים” מפספסים זמן הגשה ותחומי חיים שאינם במוקד הפעילות נזנחים.

מקדישים זמן רב לעבודה ותפוקה עד שמזניחים פעילויות זמן וחברה (קריטריון 3) ללא קשר לכורח כלכלי. אינם מסוגלים לקחת יום או סופשבוע חופשי לבילוי או רגיעה. דוחים פעילויות פנאי כמו חופשה כך שלעולם איננה מתרחשת. כאשר כן יוצאים לבילוי, חופש, אינם חשים בנוח אלא אם כן לקחו עימם חומר לעבודה כך שלא יבזבזו זמן. תשומת לב רבה לפעילויות משק הבית (ניקיון חוזר כך שאפשר לאכול מהרצפה). אם מבלים במחיצת חברים, קרוב לוודאי שהדבר הוא במסגרת פורמאליות מאורגנת (ספורט). מתייחסים לתחביבים או לפעילות יצירתית כמשימה רצינית המצריכה ארגון זהיר ועבודה קשה. הדגש הוא על ביצוע מושלם.

בעלי מודעות, מצפון וחוסר גמישות בענייני מוסר אתיקה וערכים (קריטריון 4). מכריחים עצמם ואחרים לפעול בהתאם לעקרונות מוסר נוקשים וסטנדרטים נוקשים של ביצוע. חסרי רחמים בביקורת על טעויותיהם שלהם. נענים לסמכות וחוקים ומתעקשים על היענות ליטרלית לחלוטין, ללא כיפוף חוקים ובלי להתחשב בנסיבות. לדוגמא: לא ילווה לחבר אסימון לצורך ביצוע שיחה בגלל הפתגם “ואל תהיה לווה ולא מלווה” או בגלל שזה “רע” ויזיק לאופי של האדם. תכונות אלה ללא קשר לתרבות או לדת.

אנשים אלה אינם יכולים לזרוק חפצים בלויים חסרי ערך גם אם אין להם ערך סנטימנטלי (קריטריון 5). הם מודים שהם “אגרנים”. לזרוק חפץ זה בזבוז “כי אף פעם אי אפשר לדעת מתי נצטרך אותו”. יכעסו אם משהו אחר יפטר ממנו. שותפים, בני זוג יתלוננו על חוסר מקום.

אנשים אלה לא יאצילו סמכויות ולא יעבדו עם אחרים (קריטריון 6). מתעקשים שהכול יעשה ע”פ דרכם ושאנשים יקבלו זאת. נותנים הוראות מפורטות (יש דרך אחת ורק אחת לקצור את הדשא, לשטוף כלים ולבנות מלונה). מופתעים ונרגזים כשאחרים מציעים אלטרנטיבות. ידחו הצעות לסיוע גם כשמפגרים בלוח הזמנים כי מאמינים שאף אחד אחר לא יעשה זאת כפי שצריך.

אנשים אלה חסכנים וקמצנים ומנהלים רמת חיים נמוכה בהרבה ממה שיכולים לאפשר לעצמם, חושבים שיש לשלוט בבזבוזים לשמור לעת צרה (קריטריון 7).

מתאפיינים בנוקשות ועיקשות (קריטריון 8). עסוקים כל כך בשרך הנכונה שיש לבצע דברים, כך שמתקשים לזרום עם רעיונות של אחרים. מתכננים מראש לפרטי פרטים ואינם מוכנים לשנות. שקועים בנקודת מבט שלהם ומתקשים להכיר באלה של אחרים. חברים יכולים לחוש תסכול מנוקשות זו. גם כשמבינים שכדאי להם להתפשר, מסרבים לכך בעיקשות וטוענים כי “זה העיקרון שחשוב”.

 

מאפיינים תומכי אבחנה: כאשר חוקים נהלים והליכים אינם מכוונים לדרך הפעולה הנכונה, יתקשו בקבלת החלטות וישקיעו בכך זמן רב. מתקשים לבצע סדרי עדיפויות בין משימות ולא מצליחים להחליט על דרך הפעולה כך שלא מתחילים כלום. נוטים לכעס כאשר לא מצליחים לשמר שליטה בסביבה הפיזית והאנושית, הכעס אינו מבוטא ישירות. לדוגמא: יכעסו כשהשירות במסעדה גרוע, אך במקום להתלונן בהנהלה, יתעסקו בכמה טיפ להשאיר. לעיתים כעס יבוטא באופן צדקני על עניין פעוט. קשובים במיוחד לסטאטוס שלהם ביחסי סמכות- כפיפות, יענו לסמכות שמכבדים ויתנגדו לזו שלא.

מפגינים חיבה בצורה נשלטת, מאופקת וחשים חוסר נוחות בנוכחות אנשים אמוציונאליים.  ליחסיהם איכות רצינית ופורמאלית, נוקשים ורציניים בסיטואציות שאחרים היו מחייכים ושמחים (קבלת אהוב בשדה תעופה).

עוצרים את עצמם עד שבטוחים שמה שהם יאמרו יהיה מושלם. עסוקים באינטלקט ובהגיון וחסרי סובלנות להתנהגות רגשית של אחרים. מתקשים בהבעת רגשות עדינים, מחמיאים לעיתים רחוקות ביותר. חווים קושי מקצועי וצער, במיוחד מול סיטואציות חדשות המצריכות גמישות ופשרה.

אנשים עם הפרעות חרדה כולל חרדה כללית, חברתית, פוביות ספציפיות וOCD הינם בעלי סבירות להפרעת אישיות אובססיבית קומפולסיבית. למרות זאת, למרבית הסובלים מOCD, אין דפוס התנהגות העונה להפרעת האישיות הזו. מאפיינים רבים של ההפרעה חופפים לאישיות type A(עיסוק בעבודה, תחרותיות דחיפות) מאפיינים אלה קיימים אצל אנשים הנמצאים בסיכון להתקף לב. יתכן קשר בין ההפרעה הזו להפרעת דיכאון, ביפולר והפרעת אכילה.

 

שכיחות: זו הפרעה מבין הנפוצות באוכלוסיה הכללית ושכיחותה בין 2.1%-7.9%

נושאים תלויי תרבות: אין לכלול בהפרעה התנהגויות המשקפות הרגלים, מנהגים וסגנונות אישיים שתרבויות מעודדות. למשל: תרבויות מסוימות מדגישות מאד עבודה ויצרנות ולכן חבריהם לא יחשבו כסובלים מההפרעה.

נושאים תלויי מגדר: במחקרים נראה כי ההפרעה מאובחנת אצל גברים כפול מנשים.

אבחנות מבדלות: OCD-  למרות הדמיון בשמות, השתיים מובחנות בקלות באמצעות אובססיות וקומפולסיות אמיתיות באו סי די. כאשר הקריטריונים משתי האבחנות מתמלאים, ניתן לאבחן את שתיהן.

אגרנות- יש לשקול הבחנה זו כאשר האגרנות קיצונית (בבית אין חלל ריק בגלל החפצים) ניתן לאבחן שתי ההפרעות במידה והקריטריונים מתמלאים.

הפרעות ותכונות אישיות אחרות – (כמו פתיחה בהפרעות קודמות)

נרקסיסטים גם הם בעלי מחויבות לפרפקציוניזם וחושבים שאחרים לא יוכלו לבצע כמותם, אך הם יחשבו שהשיגו שלמות בעוד שהאובססיביים יהיו בעלי ביקורת עצמית. נרקסיסטים ואנטיסוציאליים אינם נדיבים אך יפנקו עצמם, האובססיבי לעומת זאת חסכן על עצמו כשם שעל אחרים.

סכיזואידים ואובסיסיבים מאופיינים בפורמאליות וניקור חברתי אצל האובססיבי הדבר נובע מחוסר נוחות כלפי רגשות ומסירות לעבודה לעומת הסכיזואיד הסובל מהיעדר יכולות בסיסיות לאינטימיות. כאשר התכונות האובססיביות הקומפולסיביות מותנות הן אדפטיביות בייחוד בסיטואציות המתגמלות הישגים גבוהים. רק כאשר התכונות אינן גמישות, מל-אדפטיביות וגורמות ליקוי תפקודי או צער ניתן לאבחנן כהפרעה זו.

שינוי אישיותי עקב מצב רפואי אחר – יש להפריד בין ההפרעה הנ”ל לשינוי אישיותי כתוצאה ממצב רפואי אחר בו תכונות מיוחסות לאפקט של מצב רפואי אחר על מערכת העצבים המרכזית.

שימוש בחומרים – יש להפריד בין ההבחנה לבין סימפטומים הנוצרים משימוש בחומרים.

 

הפרעת אישיות תלותית

הפרעת אישיות תלותית

הפרעת אישיות תלותית – Dependent Personality Disorder

קריטריונים לאבחון:

צורך בטיפול ע”י משהו אחר המביא להתנהגות נכנעת, תלותית ולפחד מנפרדות. מתחיל בבגרות המוקדמת וקיים במגוון קשרים כמצוין בחמישה (או יותר) מהבאים:

  1. קושי בקבלת החלטות יומיומיות ללא יעוץ ובטחון מאחרים.
  2. צורך שאחרים ייקחו אחריות על תחומי חיים מרכזיים.
  3. קושי בהבעת אי הסכמה עם אחרים עקב פחד לאבד תמיכה או קבלה (לא כולל פחד ראלי מעונש מציאותי).
  4. קושי בהתחלת פרויקטים או עשייה עצמאית (בגלל היעדר ביטחון עצמי בשיפוט וביכולת יותר מאשר חוסר מוטיבציה או אנרגיה).
  5. מוכן להרבה כדי לקבל תמיכה מאחרים עד לנקודה שמתנדב לעשות דברים לא נעימים.
  6. חש שלא בנוח או חסר אונים כשנמצא לבד עקב פחד שלא יוכל להסתדר בעצמו.
  7. מחפש בדחיפות יחסים חלופיים כמקור טיפול ותמיכה, כאשר מערכת יחסים קרובה מסתיימת.
  8. עסוק מאד בפחדים מפני השארות לטפל בעצמו.

 

מאפיינים אבחנתיים: מאפיין מרכזי של ההפרעה הוא צורך שיטופל ע”י אחרים המוביל להתנהגות תלותית, נכנעת ופחדים מנפרדות. דפוס זה מתחיל בבגרות המוקדמת וקיים במגוון הקשרים. ההתנהגות התלותית והנמנעת מיועדת להשיג טיפול ועולה מתוך תפיסה עצמית של חוסר יכולת תפקוד מספקת ללא עזרה מאחרים. בעלי קושי בקבלת החלטות יומיומיות (מה ללבוש לעבודה, האם לקחת מטריה) ללא עצה ובטחון מאחרים (קריטריון 1). בעלי ההפרעה נוטים לפסיביות ומאפשרים לאחרים (בד”כ לאדם אחר אחד) לקחת יוזמה ואחריות על תחומי החיים המרכזיים שלהם (קריטריון 2).

מבוגרים בעלי ההפרעה, תלותיים בהורה או בבן זוג בקבלת החלטות כמו היכן לגור, במה לעבוד ועם מי להתחבר. מתבגרים בעלי ההפרעה יאפשרו להוריהם (בד”כ אחד ההורים) להחליט מה ילבשו, עם מי להתחבר,  כיצד לבלות את זמנם הפנוי, ולאיזה ביה”ס ללכת. הצורך שאחר ייקח אחריות אינו מותאם לגיל או לסיטואציה. הפרעה זו יכולה להתקיים אצל אדם הסובל ממצב רפואי או ממגבלה משמעותית, אך במקרים אלה, הקושי בלקיחת האחריות הוא מעבר למה שבאופן נורמאלי קשור למגבלה או למצב הרפואי.

בגלל חשש תקין מאובדן תמיכה, קבלה, הסובלים מההפרעה מתקשים להביע אי הסכמה עם אחרים בייחוד באלה שבהם תלויים (קריטריון 3). הם חשים שאינם מסוגלים לתפקד בעצמם לבד עד כדי כך שיעדיפו להסכים עם דברים מוטעים מאשר להסתכן באובדן עזרה.

אינם מסוגלים להביע כעס מול מי שבו תלויים מחשש להרחיקם. במידה והחששות מהבעת אי הסכמה הם ריאליים (למשל פחד מציאותי מענישת בן זוג מתעלל ואלים), ההתנהגות אינה נחשבת כהפרעה תלותית.

קושי ביזמות והתחלת פרויקטים או עשייה עצמאית (קריטריון 4). חוסר ביטחון עצמי מביא לצורך בעזרה כדי להתחיל משימה. הם ימתינו שאחרים יתחילו מכיוון שמאמינים שאחרים טובים מהם. משוכנעים שאינם מסוגלים לתפקוד עצמאי ומציגים עצמם כנזקקים לעזרה מתמדת. קרוב לוודאי שיתפקדו היטב אם יובטח להם שמישהו אחר מפקח ונותן אישור. יתכן פחד מלהפוך לקומפטנטיים כיוון שיחששו מנטישה, הזנחה. מכיוון שסומכים על אחרים שיטפלו בבעיותיהם, אינם רוכשים מיומנויות לחיים עצמאיים ובכך משמרים את התלות. הסובלים מההפרעה מוכנים להרבה כדי לקבל תמיכה מאחרים, עד כדי כך שיסכימו להתנדב למשימות לא נעימות, אם הדבר יבטיח את העזרה והתמיכה להם זקוקים (קריטריון 5). נכנעים לרצונות אחרים, גם כשהדבר אינו סביר. הצורך בשימור קשר יביא למערכות יחסים לא מאוזנות ומופרעות. יקריבו קורבן אישי או יסבלו התעללות מילולית, נפשית, פיזית, מינית (התנהגות זו תחשב תלותית רק כאשר ברור שישנן אופציות אחרות לאדם).

הסובלים מההפרעה חשים חוסר נוחות או חוסר אונים כשנמצאים לבד בגלל הפחד שלא יוכלו לדאוג לעצמם (קריטריון 6). הם “יזדנבו” אחרי אחרים משמעותיים רק כדי להימנע מלהיות לבד, אפילו אם אינם מתעניינים או קשורים למתרחש. כאשר מערכת יחסים קרובה מסתיימת (פרידה מבן זוג, מוות של נותן טיפול) יחפשו בדחיפות מערכת אחרת שתספק את העזרה לה זקוקים (קריטריון 7). אמונתם שלא יוכלו לתפקד בהיעדר מערכת יחסים קרובה, מניע אותם להתקרב לאדם אחר במהירות ללא בדיקה ואבחנה (לעיתים קרובות עסוקים בפחדים שיוותרו לטפל בעצמם לבד (קריטריון 8|). רואים עצמם כתלויים לחלוטין כך חוששים מנטישה ללא בסיס ממשי כדי להיחשב ראיה לקריטריון זה, הפחד צריך להיות עוצמתי ולא מציאותי. לדוגמה: קשיש הסובל מסרטן העובר לבית בנו לשם טיפול מראה התנהגות תלותית התואמת לנסיבות חייו הוא לא תואם את הקריטריון.

 

מאפיינים תומכים באבחנה:

לעיתים קרובות מתאפיינים בפסימיות וספק עצמי, מגמדים יכולותיהם ונכסיהם ומתייחסים לעצמם כטיפשים. מתייחסים לביקורת וחוסר הסכמה כהוכחה לכך שאינם שווים ומאבדים אמונה בעצמם. מחפשים דומיננטיות וגוננות יתר מאחרים. תפקוד מקצועי לקוי כאשר יש צורך ביוזמה עצמאית. הימנעו ממשרות בעלות אחריות ויגלו חרדה בקבלת החלטות. קשרים חברתיים נוטים להיות מוגבלים לאחרים בהם תלויים, ישנו סיכון להפרעות דיכאון, חרדה והסתגלות. ההפרעה מגיעה עם הפרעות אישיות נוספות בייחוד אישיות גבולית, נמנעת והיסטוריונית.

פרדיספוזיציה לפיתוח ההפרעה – מחלה כרונית או חרדת נפרדות בילדות והתבגרות.

 

שכיחות: בסקרים השכיחות נעה בין 0.49 אחוז ל- 0.6 אחוז.

נושאים תלויי תרבות: הרמה בה ההתנהגות התלותית נחשבת הולמת משתנה מאוד בקרב גילאים שונים ותת תרבויות. יש לקחת בחשבון גיל ותרבות בקביעת סף לכל קריטריון. תלותיות תיוחס להפרעה רק כאשר חורגת מנורמות תרבותיות מהן בה הפרט או משקפת דאגות לא מציאותיות. פסיביות, נימוסיות, הינן מאפיינים של חברות מסוימות ויכולות להיחשב בטעות כתלותיות. כך ישנן שונויות בחברות שונות בעידוד או גינוי תלותיות של נשים וגברים.

התפתחות ומהלך: יש להיזהר בהבחנה, אם בכלל, בילדים ומתבגרים שבהם תלותיות יכולה להיות מתאימה לשלב התפתחותם.

נושאים תלויי מגדר: חלק ממחקרים הראו שכיחות יתר אצל נשים. מחקרים אחרים שכיחות דומה בקרב שני המינים.

אבחנה מבדלת: הפרעות מנטאליות ומצבים רפואיים אחרים – יש להפריד בין אישיות תלותית לבין תלותיות כתוצאה מהפרעות מנטאליות אחרות (כגון דיכאון, פאניקה ואגרו פוביה) וכן ממצבים רפואיים אחרים.

הפרעות ותכונות אישיות אחרות – ניתן לטעות בין תלותיות להפרעות אחרות בגלל מאפיינים דומים. אם לאדם מאפייני אישיות התואמים להפרעת אישיות אחת או יותר נוספת על התלותית, ניתן לאבחן את כולן.

בהרבה הפרעות אישיות ניתן למצוא תלותיות, אך הפרעת אישיות תלותית נבדלת בהתנהגות נכנעת תגובתית ונתלית שהן דומיננטיות.

אישיות תלותית וגבולית מתאפיינות בפחד מנטישה, אך הגבולי מגיב לנטישה בתחושת ריקנות, זעם וטובענות ואילו התלותי מגיב בכניעת יתר, ובחיפוש מערכות חלופיות לסיפוק תמיכה וטיפול.

כן הגבולי מתאפיין במערכות יחסים אינטנסיביות ולא יציבות לעומת התלותי.

ההיסטריוני כמו התלותי בעל צורך בקבלה, אישור ויראה ילדותי ונתלה. אך בניגוד לתלותי מקבל המרות והנחבא אל הכלים, ההיסטריוני מתאפיין בחברותיות ובדרישות אקטיביות לתשומת לב.

התלותי כמו הנמנע מתאפיין ברגשות שאינו מספיק, רגישות יתר לביקורת, וצורך באישור ובביטחון. אך לנמנע פחד כבד מהשפלה ודחייה כך שנסוג עד שבטוח שיתקבל. התלותי לעומת זאת, יחפש וישמור קשרים ולא ימנע או ייסוג ממערכות יחסים.

צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל 

ישנן רבים המראים תלותיות, רק כאשר התכונות אינן גמישות מל-אדפטיביות וגורמות לליקוי משמעותי בתפקוד או צער סובייקטיבי, אזי ניתן לאבחנן כתלותיות. שינוי אישיותי עקב מצב רפואי אחר – יש להפריד בין אישיות תלותית, לשינוי אישיותי הנובע ממצב רפואי אחר בו התכונות הנוצרות קשורות לאפקט של מצב רפואי אחר על מערכת העצבים המרכזית.

שימוש בחומרים: כן יש להפריד בין תלותיות לבין סימפטומים הנוצרים משימוש מאסיבי בחומרים.

הפרעת אישיות פרנואידית

הפרעת אישיות פרנואידית

הפרעות אישיות

Personality Disorders

 

הפרעת אישיות פראנואידית – Paranoid Personality Disorder

סימון: (60.0 F) 301.0

 

קריטריונים לאבחון

א. חוסר אמון נרחב/חודר/מחלחל/מופשט  וחשדנות באחרים, כך שהמניעים שלהם נתפסים זדוניים/מרושעים, מתחיל בבגרות המוקדמת ונמצא במספר אופנים, כפי שמצוין בארבע (או יותר) מהנ”ל:

1.חשדנות, ללא בסיס משמעותי, שהאחרים פוגעים, או מרמים אותו/אותה.

2.האדם מוטרד עם ספקות לא מוצדקות על הנאמנות או המהימנות והאמינות של חברים או קרובים.

3.הוא מסויג מלספר סוד לאחרים, בגלל פחד שיעשה שימוש מרושע במידע נגדו.

4. קורא משמעויות מאיימות או מזלזלות/משפילות בתוך אירועים לא מזיקים.

5. מחזיק בעיקשות טינה/עוינות/תרעומת (לא סולח להעלבה, פגיעות, זלזול).

6.חווה תקיפות על המאפיינים/אישיות שלו או שמו הטוב, שלא נראים לאחרים ומגיב במהירות בכעס או בתוקפנות נגדית.

7.יש לו חשד חוזר, ללא הצדקה, לנאמנות של בן הזוג או הפרטנר המיני.

 

ב. לא קורה רק במהלך סכיזופרניה, הפרעה בי פולרית או הפרעת דיכאון עם מאפיינים פסיכוטיים, או הפרעה פסיכוטית אחרת ואי אפשר לקשר את זה להשפעות פיזיולוגיות או מצב רפואי אחר.

 
צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור

הערה: אם הקריטריון נימצא לפני פריצת סכיזופרניה, יש להוסיף “פרה-מורבידי” לדוגמא: הפרעת אישיות פראנואידית (פרה מורבידית).