התמכרות להימורים

התמכרות  להימורים

מהי התמכרות? התמכרות הינה מצב בו המנהג שולט עלינו, כלומר לא רצינו לעשות דבר מה, אבל מצאנו את עצמנו עושים אותו. כך גם בהימורים. לא תכננו להמר ובטח לא להפסיד, אבל זה מה שקרה. על התמכרות להימורים ולפנטזיה, אינה ארצי מסבירה.

סרטון נוסף על התמכרות להימורים- אינה ארצי מסבירה

ד”ר אילן טל על הפרעות אישיות- סיבות, שכיחות, אבחון

ד”ר אילן טל על הפרעות אישיות- סיבות, שכיחות, אבחון

שכיחות

  • שכיחות 10%-15% באוכלוסייה. עם זאת, הרבה אנשים חיים עם ההפרעה ולא מגיעים לטיפול כי היא לא מפריעה להם. למשל, אדם מתבודד שחי את חייו לבדו ומתפקד בהם לא בהכרח יגיע לטיפול. לכן הנתונים על שכיחות לא בהכרח מדויקים.
  • במונחים של שלושת האשכולות, אשכול א’ מראה שכיחות של 5.7%, אשכול ב’ מראה שכיחות של 1.5% ואשכול ג’ מראה שכיחות של 6%.
  • מספר דומה של גברים ונשים הסובלים מהפרעות אישיות, מלבד הפרעת אישיות אנטי סוציאלית שנצפית בתדירות גבוהה יותר בקרב גברים.
  • קומורבידיות- כמו שאמרנו קודם, יש קומורבידיות גבוהה בין הפרעות האישיות השונות- כ-50%. כמו כן, יש גם הרבה קומורבידיות גם עם הפרעות אחרות, עם שימוש בחומרים, הפרעות חרדה והפרעות מצב רוח בעיקר.

אטיולוגיה:

נרחיב על האטיולוגיה של כל הפרעת אישיות בנפרד, אבל בגדול-

  • השפעה סביבתית- הזנחה בילדות, התעללות פיזית, מינית, רגשית ונפשית, כל אלה קשורות להתפתחות מאוחרת של הפרעת אישיות. גם ילדים שחוו דחייה מההורים שלהם, ילדים שחוו הזנחה נפשית או התעללות כלשהי נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח הפרעת אישיות. נמצא בהיסטוריה של כ-80% מהאנשים שיש להם הפרעת אישיות, התעללות והזנחה כלשהי בילדות המוקדמת שלהם. במחקר נבדקה ההיסטוריה הקודמת של 600 מבוגרים עם הפרעת אישיות. במדגם זה, 73% מאנשים אלה דיווחו על התעללות קודמת ו-82% דיווחו על הזנחה בילדות. התעללות בילדות הייתה נפוצה במיוחד בקרב אנשים עם הפרעת אישיות גבולית (BPD) . כך, התעללות והזנחה משקפות את תרומתם החשובה להתפתחותן של הפרעות אישיות.
  • השפעות גנטיות- ממצאי המחקר אינם עקביים, כ-40%-60% מהשונות מוסברת על ידי גנטיקה. המחקרים חלוקים, זה לא משהו חד משמעי, אבל כנראה יש השפעה לגנטיקה ולגורמים ביולוגיים. אחת המחלוקות בנוגע להשפעות הגנטיות נובעת מכך שזה לא ברור אם מה שעובר בתורשה זו ההפרעה או תכונות ומאפיינים שמרכיבים אותה. למשל יש מחקר רקע על הפרעת אישיות גבולית שבו נמצא כי אימפולסיביות שזו תכונה שמאפיינת מאוד את ההפרעה. עם זאת, נמצא כי אימפולסיביות היא תכונה תורשתית וגנטית יותר מההפרעה עצמה. כלומר השאלה היא מה עובר בתורשה ולכן המחקרים האלה קצת בעיתיים.

כלומר- הן גורמים גנטיים והן גורמים סביבתיים מעורבים. פרט ל-BPD הפרעות האישיות האחרות מציגות יותר גורמים סביבתיים בהתפתחותן מאשר גורמים גנטיים.

צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור

בעייתיות באבחון

  • היעדר הגדרה חדה- קשה להגיד ולאבחן הפרעות אישיות בטח לפי ההגדרה הנוכחית של ה-DSM. הקריטריונים של ה-DSM עמומים ונתונים למשחק ופרשנות של הקלינאים, הרבה יותר מכל שאר ההפרעות שלמדנו. ההגדרות מאוד עמומות ויש מקום רב לשיקול הדעת של הקלינאי, וזו כמובן אחת הבעיות באבחון. מדוברת בבעיה במהימנות בין שופטים, במהימנות מבחן ובמהימנות מבחן חוזר. ולמה זה חשוב? אם אנחנו אומרים שמדובר בהפרעת אישיות, ההפרעה אמורה לבוא ליידי ביטוי בכל פעם, כי היא אינהרנטית ולא קשורה למצב ספציפי. לכן, אם במבחן חוזר למשל לא מתקבלות תוצאות זהות יש לנו בעיה חמורה.
  • התייחסות קטגוריאלית ולא רציפה- יש בעיה בתוקף. אישיות בהגדרתה היא משהו מימדי. כולנו נמצאים איפה שהוא על פני רצף תכונות. למשל, כולנו עסוקים בערך העצמי שלנו, אך השאלה היא באיזה מידה. ככל שנהיה בקצה אחד נהיה יותר נרקיסיסטיים, ככל שנהיה בקצה השני, נהיה פחות נרקיסיסטיים. כלומר, תכונות אישיות זה משהו שיש לכולנו וזה משהו שהוא על רצף. לכן להפוך את זה למשהו קטגוריאלי ולא רציף פוגע בתוקף. כי הדבר שאנחנו בודקים במציאות הוא רציף ולא קטגוריאלי, לכן זו בעיית תוקף.
  • המושג אישיות הוא תלוי תיאוריה- לא ברור עד כמה האבחנה עוזרת להבין מה יש לאדם ולהציע טיפול יעיל עבורו. כלומר יש אבחנות שלא ממש משנות את ההחלטות הקליניות שעושים בפועל. יש הפרעות שזה ממש לא משמש אותנו מבחינה קלינית.
  • קריטריון הגיל- חוץ מהפרעה אנטי סוציאלית, אפשר לאבחן הפרעות אישיות בכל גיל פחות או יותר. ועדין, לא נהוג לאבחן הפרעות אישיות מתחת לגיל ההתבגרות או מתחת לגיל 18, אך לפעמים עושים זאת כשהדפוסים דומיננטיים ויציבים. לעומת זאת, בהפרעת אישיות אנטי- סוציאלית אסור לאבחן לפני גיל 18.
  • הבדלי מגדר- יש הפרעות אישיות שבהן רואים הרבה יותר גברים מנשים ולהפך. למשל בהפרעת אישיות אנטי סוציאלית והפרעת אישיות סכיזואידית, רואים יותר גברים מאשר נשים. לעומת זאת, יש הפרעות כמו הפרעה תלותית או נמנעת שבהן רואים הרבה יותר נשים מגברים. הביקורת על זה היא שמדוב בהשפעות חברתיות.

 

ד"ר אילן טל
ד”ר אילן טל

הפרעת התנהגות CD, ODD

הפרעת התנהגות CD, ODD

הפרעת התנגדות מרדנית  ODD-Oppositional Defiant Disorder

ילדים שמציגים כעס והתרסה, אך לא פועלים בצורה תוקפנית כלפי אנשים, בעלי חיים אחרים או משחיתים רכוש מתוארים כבעלי .ODD  ילדים אלה מאבדים שליטה בקלות ולעתים קרובות מתווכחים עם מבוגרים. הם יכולים לעשות דברים כדי לעצבן אחרים, להאשים אחרים בבעיות שלהם ולהיות נקמנים. השכיחות של ההפרעה היא סביב 3.3% עם מעט יותר גברים מאשר נשים המציגים את ההפרעה.

הקריטריונים של ה DSM5 -עבור ODD דורשים שהנער יעסוק בארבעה מתוך שמונה מאפייני התנהגות המקובצים במונחים של שלוש קטגוריות:

  • קטגוריה של מצב רוח כועס או עצבני, הכוללת את המצבים בהם הפרט יוצא מכליו, מעוצבן בקלות וחש טינה וכעס לעתים קרובות.
  • קטגוריה של התנהגויות היא זו של להיות וכחן ומתריס. התנהגויות אלו יכללו ויכוחים עם דמויות סמכותיות או התנגדות לבצע את מה שהם אומרים, כמו גם לעצבן בכוונה אחרים ולהאשים אחרים.
  • קטגוריה של נקמנות.

בסך הכל, התנהגויות אלו מפריעות להתפתחות החברתית והחינוכית של הנער.

נציין כי הקריטריונים גם ל- CD וגם ל- ODD מבוססים על התנהגויות נצפות ולא על תהליכים פנימיים.

טיפול בהפרעת התנהגות והפרעת התנגדות מרדנית:

טיפולים דומים פותחו לטיפול ב- CD ו- .ODD בניגוד ל- ADHD שבטיפול בה מתמקדים ביחסיו של האדם עם המשפחה, בית הספר והמרפאה, ילד או מתבגר עם דפוסי התנהגות מתנגדים עשוי גם להיות מעורב עם שירותי הקהילה ואכיפת החוק. מעצם טבעה של ההפרעה, לעתים קרובות יש יחסי יריבות עם אלה המבקשים להציע טיפול. בנוסף, אנשים הסובלים מהפרעות אלו עשויים להראות מספר תנאים אחרים שמקשים על גישה טיפולית אחת. התערבויות וטיפול לילדים צעירים עם דפוסי התנהגות מתנגדים, הנתמכים באופן אמפירי, מבוססים במידה רבה על המשפחה. בעיקרו של דבר, מלמדים את ההורים להשתמש בטכניקות התנהגותיות שמטרתן לשנות את ההתנהגויות המתנגדות. לאחת מתוכניות אלו, טיפול אינטראקציה ילד-ההורה, יש נקודת מבט התקשורתית בסיסית. לפיכך, החלק הראשוני של הטיפול מבוסס על האינטראקציה בין ההורה והילד, במטרה לסייע לילד לפתח דפוס התקשרות בטוח עם ההורה. בגישה זו, זה נקרא PRIDE .PRIDE מתייחס לשיבוח התנהגותו של הילד, שיקוף הצהרותיו של הילד וחיקוי ותיאור המשחק של הילד בהתלהבות. זה מלווה בכך שההורים לומדים טכניקות ניהול התנהגותיות המבוססות על תיאורית הלמידה החברתית. בפרט, שלב זה נועד להחליף ביקורתיות ופקודות עם אסטרטגיות חיוביות. חלק מזה נועד כדי לעזור להורה לדעת כיצד לדבר עם הילד באופן ישיר וספציפי, באופן שהילד יכול להבין.

גישות טיפול בילדים מבוגרים יותר ומתבגרים עשויות להיות מועברות גם במרפאה, באשפוז או במתקני כליאה. ככל שהילד גדל, כך גם גדלים ההזדמנויות עבורו לעסוק בהרס של רכוש, ונדליזם, גניבה ותקיפה מילולית ופיזית. גישה אחת הנתמכת באופן אמפירי מכונה טיפול רב-מערכתי (Multisystemic therapy [MST]). כפי שהשם מרמז, גישה זו מבקשת לערב את המשפחה וגופים אחרים שהנוער יהיה מעורב איתם. זה יכול לכלול בתי ספר, סוכנויות נוער, משרדי מאסר על תנאי ועוד. הטיפול הכולל מבקש מאלה המעורבים עם בני הנוער להעניק להם מסר עקבי וסט של כישורים מבחינת אינטראקציה משפחתית, מיומנויות פתרון בעיות ויחסים בינאישיים. יש צורך במטפל בודד שיפקח על הנער ביחס לכל המתקנים השונים הללו.

טיפולים אחרים הנתמכים באופן אמפירי עבור ילדים גדולים יותר מתמקדים במתקן יחיד, כגון המסגרת של המרפאה. אחד מהם הוא אימון מיומנויות של פתרון בעיות(problem-solving skills training [PSST]). זהו טיפול קוגניטיבי שנועד לסייע לבני הנוער לקבוע מה הם אמורים לעשות במצב נתון, לבחון אפשרויות, להתרכז ולהעריך את המצב, לקבל בחירה ולאחר מכן להעריך את הבחירה. גישה בסיסית זו יכולה להיות מיושמת על מצב בית ספרי, מצב משפחתי או מצבים אחרים בחיים.

צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור

אכילה רגשית, התמכרות לאוכל

אכילה רגשית, התמכרות לאוכל

התמכרות לאוכל

עבור הרוב המוחלט של האנשים, אוכל מהווה הרבה יותר מדרך לספק אנרגיה לגוף. אוכל הוא חלק מרכזי בהתנהלות חיינו החברתיים, אישים ומשפחתיים, כאשר הוא כמעט תמיד נמצא ברקע: ברקע של חגיגת שמחות, ציון אירועים חשובים אך גם מוצא ומזור למצבים רגשיים שונים כמו שעמום, עצבות, תסכול, עייפות, חרדה ועוד.

למעשה, אוכל הוא כלי לוויסות רגשי וכמעט כולנו נמצאים במקום כלשהוא על הרצף של אכילה רגשית, כלומר עושים שימוש באוכל למטרות של סיפוק צרכים רגשיים.

התמכרות לאכילה מוגדרת כהתמכרות פיזיולוגית. כאשר אנו אוכלים מופרשים חומרים המכונים אנדורפינים, למח. חומרים אלו דומים לאלו המופרשים לאור שימוש בחומרים כמו אלכוהול או סמים ופועלים על האיזורים במוח האחראים על הנאה וכך מתקבלת השפעה דומה.

התמכרות לאוכל משמעותה הוא אובדן שליטה על תהליך האכילה. התמכרות לאוכל עשויה אף להפוך למסכנת חיים וכמובן שהיא פוגעת בתפקוד באופן משמעותי. אובדן שליטה הכוונה לחוסר יכולת להפסיק לאכול כשרוצים, לאכול הרבה יותר מהמתוכנן, אי הצלחה לעצור עד שמגיעים לאפיסת כוחות או כשנגמר מקור המזון.

לרוב, אנשים המכורים לאוכל, אינם מחפשים את הטעם המסויים או את המזון המסויים שאינם יכולים בלעדיו, הכמיהה איננה להנאה מהאוכל עצמו. אנשים המכורים  לאוכל מכורים למעשה לתהליך האכילה עצמו ולעיסוק סביב האוכל, אשר מביא לשחרור האנדרופנים ולתחושת רגיעה זמנית, לה כה ייחלו.

התמכרות לאוכל פוגעת משמעותית בתפקוד, מסיחה את דעתו של האדם ועשויה להביא למצבים בהם אדם לא יוכל להתרכז בפגישת עבודה חשובה כי יחשוב על האוכל שלא סיים או שמחכה לו במקרר, אדם יוותר על פעילות עם ילדיו על מנת לאכול, יבטל פגישה או אירוע חשוב שהמתין להם זמן רב מכיוון שאינו מסוגל לשלוט בעצמו וחייב לקיים את טקס האכילה שלו.

בטיפול הרבה פעמים מגלים כי המכור הגיע לאובדן שליטה על הרגלי האכילה שלו מתוך ניסיון לברוח מקשיים שחווה, ניסיון להשקיט כאב עוצמתי חבוי ולהסתתר באכילה. עבודה על המצוקה הרגשית המסתתרת מתחת לאובדן השליטה על האוכל, על חזרה לתפקוד והתמודדות עם מה שעד עתה נדחק הצידה מביאה לרוב ליכולת לבנות חיים איכותיים יותר ולהצליח לשלוט על הרגלי האכילה.

צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור

התמכרות לאלכוהול בגיל השלישי

התמכרות לאלכוהול בגיל השלישי

התמכרות לאלכוהול בגיל השלישי

בשנים האחרונות הופכת נפוצות יותר ויותר צריכת אלכוהול מוגברת ואף התמכרות לאלכוהול בקרב בני הגיל השלישי, המתחילה לא פעם, אך גם לא בהכרח, עם היציאה לפנסיה.

התמכרות היא תופעה מדאיגה ומסוכנת בכל גיל, אך בקרב בני הגיל השלישי היא עשויה להביא לסכנת חיים ממשית, במיוחד על רקע של בעיות גופניות שונות ו/או נטילת תרופות ובייחוד תרופות מרגיעות או תרופות לטיפול בבעיות שינה, שהאינטראקציה שלהן עם אלכוהול עשויה להיות קטלנית.

התמכרות לאלכוהול מאפיינת דווקא אנשים אשר כל חייהם היו עצמאים, בעלי משרות מכובדות בעבר וללא עבר של שתיינות או התמכרות, הפער בין התפקוד שלהם בעבר לתפקוד הנוכחי הוא בולט ועוצמתי, הן למכור עצמו והן לבני משפחתו. לא פעם, הזמן הפנוי הרב הנוצר לאחר הפנסיה, אינו מהווה הקלה, רגיעה או שלווה שאנשים כה ייחלו לה, אלא בעיקר יוצר חור משמעותי שקשה למלא. אותו חור נובע הן מהזמן הפנוי הרב שיש כעת לפנסיונר אך גם בשל הבדידות, התמודדות עם חוסר יצרנות, ותחושת חוסר הנחיצות והקושי להגשים חלומות שכ”כ חיכו להגשים.

התמכרות לאלכוהול בקרב בני הגיל השלישי מתאפיינת בכל אותם סימנים המאפיינים מכורים לאלכוהול בכל הגילאים כמו: שינה עד שעה מאוחרת בצהריים, בקבוקי שתיה ריקים ברחבי הבית, ריח אלכוהול חריף, תפקוד לקוי עד חוסר תפקוד, שימוש בשתייה על מנת להירדם. מלבד זאת, מאפיינים המייחדים קבוצת גיל זו באים לידי ביטוי בעיקר בשינוים משמעותיים בהתנהגות ובתחושות. ההתנהגות עשויה להיחוות הן על ידי המשפחה והן על ידי המכור כחסרת שליטה, קיצונית והפוכה מהמוכר, אשר מלווה למשל בהתפרצויות זעם, שינויים חדים במצבי הרוח ועוד. מלבד זאת עשויות להופיע תחושות של דיכאון, חרדה  וקשיים רגשיים אחרים, שאינם מזוהים, מוסתרים ובעיקר משוככים על ידי השימוש באלכוהול.

אלכוהוליזם בגיל השלישי עשוי להישלל או להביא לאבחון שגוי של תסמונות נפוצות בגיל השלישי כמו דמנציה או אלצהיימר, מכיוון שהוא מביא כמובן גם לבעיות בזיכרון, קשיי התמצאות וכאמור שינויים התנהגותיים המאפיינים אנשים הלוקים בתסמונות מעין אלו. ולכן חשוב מאוד להגיע לאיש מקצוע מיומן, בעל ניסיון הן בטיפול בהתמכרויות והן בטיפול בבני הגילה שלישי.

הטיפול בהתמכרות לאלכוהול בבני הגיל השלישי נבנה לאחר אבחון מקצועי ומדוייק וכולל הן התערבות ממוקדת במשבר, התאמת טיפול תרופתי על ידי פסיכוגיראטר במידת הצורך, התערבות ממוקדת במשבר, ליווי, תמיכה וגיוס של בני המשפחה הקרובים, על מנת לסייע ככל האפשר למכור.

בלוג טמבלר של ד”ר אילן טל

צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור

ד"ר אילן טל
ד”ר אילן טל

הפרעת אישיות תלותית

הפרעת אישיות תלותית

הפרעת אישיות תלותית – Dependent Personality Disorder

קריטריונים לאבחון:

צורך בטיפול ע”י משהו אחר המביא להתנהגות נכנעת, תלותית ולפחד מנפרדות. מתחיל בבגרות המוקדמת וקיים במגוון קשרים כמצוין בחמישה (או יותר) מהבאים:

  1. קושי בקבלת החלטות יומיומיות ללא יעוץ ובטחון מאחרים.
  2. צורך שאחרים ייקחו אחריות על תחומי חיים מרכזיים.
  3. קושי בהבעת אי הסכמה עם אחרים עקב פחד לאבד תמיכה או קבלה (לא כולל פחד ראלי מעונש מציאותי).
  4. קושי בהתחלת פרויקטים או עשייה עצמאית (בגלל היעדר ביטחון עצמי בשיפוט וביכולת יותר מאשר חוסר מוטיבציה או אנרגיה).
  5. מוכן להרבה כדי לקבל תמיכה מאחרים עד לנקודה שמתנדב לעשות דברים לא נעימים.
  6. חש שלא בנוח או חסר אונים כשנמצא לבד עקב פחד שלא יוכל להסתדר בעצמו.
  7. מחפש בדחיפות יחסים חלופיים כמקור טיפול ותמיכה, כאשר מערכת יחסים קרובה מסתיימת.
  8. עסוק מאד בפחדים מפני השארות לטפל בעצמו.

 

מאפיינים אבחנתיים: מאפיין מרכזי של ההפרעה הוא צורך שיטופל ע”י אחרים המוביל להתנהגות תלותית, נכנעת ופחדים מנפרדות. דפוס זה מתחיל בבגרות המוקדמת וקיים במגוון הקשרים. ההתנהגות התלותית והנמנעת מיועדת להשיג טיפול ועולה מתוך תפיסה עצמית של חוסר יכולת תפקוד מספקת ללא עזרה מאחרים. בעלי קושי בקבלת החלטות יומיומיות (מה ללבוש לעבודה, האם לקחת מטריה) ללא עצה ובטחון מאחרים (קריטריון 1). בעלי ההפרעה נוטים לפסיביות ומאפשרים לאחרים (בד”כ לאדם אחר אחד) לקחת יוזמה ואחריות על תחומי החיים המרכזיים שלהם (קריטריון 2).

מבוגרים בעלי ההפרעה, תלותיים בהורה או בבן זוג בקבלת החלטות כמו היכן לגור, במה לעבוד ועם מי להתחבר. מתבגרים בעלי ההפרעה יאפשרו להוריהם (בד”כ אחד ההורים) להחליט מה ילבשו, עם מי להתחבר,  כיצד לבלות את זמנם הפנוי, ולאיזה ביה”ס ללכת. הצורך שאחר ייקח אחריות אינו מותאם לגיל או לסיטואציה. הפרעה זו יכולה להתקיים אצל אדם הסובל ממצב רפואי או ממגבלה משמעותית, אך במקרים אלה, הקושי בלקיחת האחריות הוא מעבר למה שבאופן נורמאלי קשור למגבלה או למצב הרפואי.

בגלל חשש תקין מאובדן תמיכה, קבלה, הסובלים מההפרעה מתקשים להביע אי הסכמה עם אחרים בייחוד באלה שבהם תלויים (קריטריון 3). הם חשים שאינם מסוגלים לתפקד בעצמם לבד עד כדי כך שיעדיפו להסכים עם דברים מוטעים מאשר להסתכן באובדן עזרה.

אינם מסוגלים להביע כעס מול מי שבו תלויים מחשש להרחיקם. במידה והחששות מהבעת אי הסכמה הם ריאליים (למשל פחד מציאותי מענישת בן זוג מתעלל ואלים), ההתנהגות אינה נחשבת כהפרעה תלותית.

קושי ביזמות והתחלת פרויקטים או עשייה עצמאית (קריטריון 4). חוסר ביטחון עצמי מביא לצורך בעזרה כדי להתחיל משימה. הם ימתינו שאחרים יתחילו מכיוון שמאמינים שאחרים טובים מהם. משוכנעים שאינם מסוגלים לתפקוד עצמאי ומציגים עצמם כנזקקים לעזרה מתמדת. קרוב לוודאי שיתפקדו היטב אם יובטח להם שמישהו אחר מפקח ונותן אישור. יתכן פחד מלהפוך לקומפטנטיים כיוון שיחששו מנטישה, הזנחה. מכיוון שסומכים על אחרים שיטפלו בבעיותיהם, אינם רוכשים מיומנויות לחיים עצמאיים ובכך משמרים את התלות. הסובלים מההפרעה מוכנים להרבה כדי לקבל תמיכה מאחרים, עד כדי כך שיסכימו להתנדב למשימות לא נעימות, אם הדבר יבטיח את העזרה והתמיכה להם זקוקים (קריטריון 5). נכנעים לרצונות אחרים, גם כשהדבר אינו סביר. הצורך בשימור קשר יביא למערכות יחסים לא מאוזנות ומופרעות. יקריבו קורבן אישי או יסבלו התעללות מילולית, נפשית, פיזית, מינית (התנהגות זו תחשב תלותית רק כאשר ברור שישנן אופציות אחרות לאדם).

הסובלים מההפרעה חשים חוסר נוחות או חוסר אונים כשנמצאים לבד בגלל הפחד שלא יוכלו לדאוג לעצמם (קריטריון 6). הם “יזדנבו” אחרי אחרים משמעותיים רק כדי להימנע מלהיות לבד, אפילו אם אינם מתעניינים או קשורים למתרחש. כאשר מערכת יחסים קרובה מסתיימת (פרידה מבן זוג, מוות של נותן טיפול) יחפשו בדחיפות מערכת אחרת שתספק את העזרה לה זקוקים (קריטריון 7). אמונתם שלא יוכלו לתפקד בהיעדר מערכת יחסים קרובה, מניע אותם להתקרב לאדם אחר במהירות ללא בדיקה ואבחנה (לעיתים קרובות עסוקים בפחדים שיוותרו לטפל בעצמם לבד (קריטריון 8|). רואים עצמם כתלויים לחלוטין כך חוששים מנטישה ללא בסיס ממשי כדי להיחשב ראיה לקריטריון זה, הפחד צריך להיות עוצמתי ולא מציאותי. לדוגמה: קשיש הסובל מסרטן העובר לבית בנו לשם טיפול מראה התנהגות תלותית התואמת לנסיבות חייו הוא לא תואם את הקריטריון.

 

מאפיינים תומכים באבחנה:

לעיתים קרובות מתאפיינים בפסימיות וספק עצמי, מגמדים יכולותיהם ונכסיהם ומתייחסים לעצמם כטיפשים. מתייחסים לביקורת וחוסר הסכמה כהוכחה לכך שאינם שווים ומאבדים אמונה בעצמם. מחפשים דומיננטיות וגוננות יתר מאחרים. תפקוד מקצועי לקוי כאשר יש צורך ביוזמה עצמאית. הימנעו ממשרות בעלות אחריות ויגלו חרדה בקבלת החלטות. קשרים חברתיים נוטים להיות מוגבלים לאחרים בהם תלויים, ישנו סיכון להפרעות דיכאון, חרדה והסתגלות. ההפרעה מגיעה עם הפרעות אישיות נוספות בייחוד אישיות גבולית, נמנעת והיסטוריונית.

פרדיספוזיציה לפיתוח ההפרעה – מחלה כרונית או חרדת נפרדות בילדות והתבגרות.

 

שכיחות: בסקרים השכיחות נעה בין 0.49 אחוז ל- 0.6 אחוז.

נושאים תלויי תרבות: הרמה בה ההתנהגות התלותית נחשבת הולמת משתנה מאוד בקרב גילאים שונים ותת תרבויות. יש לקחת בחשבון גיל ותרבות בקביעת סף לכל קריטריון. תלותיות תיוחס להפרעה רק כאשר חורגת מנורמות תרבותיות מהן בה הפרט או משקפת דאגות לא מציאותיות. פסיביות, נימוסיות, הינן מאפיינים של חברות מסוימות ויכולות להיחשב בטעות כתלותיות. כך ישנן שונויות בחברות שונות בעידוד או גינוי תלותיות של נשים וגברים.

התפתחות ומהלך: יש להיזהר בהבחנה, אם בכלל, בילדים ומתבגרים שבהם תלותיות יכולה להיות מתאימה לשלב התפתחותם.

נושאים תלויי מגדר: חלק ממחקרים הראו שכיחות יתר אצל נשים. מחקרים אחרים שכיחות דומה בקרב שני המינים.

אבחנה מבדלת: הפרעות מנטאליות ומצבים רפואיים אחרים – יש להפריד בין אישיות תלותית לבין תלותיות כתוצאה מהפרעות מנטאליות אחרות (כגון דיכאון, פאניקה ואגרו פוביה) וכן ממצבים רפואיים אחרים.

הפרעות ותכונות אישיות אחרות – ניתן לטעות בין תלותיות להפרעות אחרות בגלל מאפיינים דומים. אם לאדם מאפייני אישיות התואמים להפרעת אישיות אחת או יותר נוספת על התלותית, ניתן לאבחן את כולן.

בהרבה הפרעות אישיות ניתן למצוא תלותיות, אך הפרעת אישיות תלותית נבדלת בהתנהגות נכנעת תגובתית ונתלית שהן דומיננטיות.

אישיות תלותית וגבולית מתאפיינות בפחד מנטישה, אך הגבולי מגיב לנטישה בתחושת ריקנות, זעם וטובענות ואילו התלותי מגיב בכניעת יתר, ובחיפוש מערכות חלופיות לסיפוק תמיכה וטיפול.

כן הגבולי מתאפיין במערכות יחסים אינטנסיביות ולא יציבות לעומת התלותי.

ההיסטריוני כמו התלותי בעל צורך בקבלה, אישור ויראה ילדותי ונתלה. אך בניגוד לתלותי מקבל המרות והנחבא אל הכלים, ההיסטריוני מתאפיין בחברותיות ובדרישות אקטיביות לתשומת לב.

התלותי כמו הנמנע מתאפיין ברגשות שאינו מספיק, רגישות יתר לביקורת, וצורך באישור ובביטחון. אך לנמנע פחד כבד מהשפלה ודחייה כך שנסוג עד שבטוח שיתקבל. התלותי לעומת זאת, יחפש וישמור קשרים ולא ימנע או ייסוג ממערכות יחסים.

צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל 

ישנן רבים המראים תלותיות, רק כאשר התכונות אינן גמישות מל-אדפטיביות וגורמות לליקוי משמעותי בתפקוד או צער סובייקטיבי, אזי ניתן לאבחנן כתלותיות. שינוי אישיותי עקב מצב רפואי אחר – יש להפריד בין אישיות תלותית, לשינוי אישיותי הנובע ממצב רפואי אחר בו התכונות הנוצרות קשורות לאפקט של מצב רפואי אחר על מערכת העצבים המרכזית.

שימוש בחומרים: כן יש להפריד בין תלותיות לבין סימפטומים הנוצרים משימוש מאסיבי בחומרים.

הפרעת אישיות פרנואידית

הפרעת אישיות פרנואידית

הפרעות אישיות

Personality Disorders

 

הפרעת אישיות פראנואידית – Paranoid Personality Disorder

סימון: (60.0 F) 301.0

 

קריטריונים לאבחון

א. חוסר אמון נרחב/חודר/מחלחל/מופשט  וחשדנות באחרים, כך שהמניעים שלהם נתפסים זדוניים/מרושעים, מתחיל בבגרות המוקדמת ונמצא במספר אופנים, כפי שמצוין בארבע (או יותר) מהנ”ל:

1.חשדנות, ללא בסיס משמעותי, שהאחרים פוגעים, או מרמים אותו/אותה.

2.האדם מוטרד עם ספקות לא מוצדקות על הנאמנות או המהימנות והאמינות של חברים או קרובים.

3.הוא מסויג מלספר סוד לאחרים, בגלל פחד שיעשה שימוש מרושע במידע נגדו.

4. קורא משמעויות מאיימות או מזלזלות/משפילות בתוך אירועים לא מזיקים.

5. מחזיק בעיקשות טינה/עוינות/תרעומת (לא סולח להעלבה, פגיעות, זלזול).

6.חווה תקיפות על המאפיינים/אישיות שלו או שמו הטוב, שלא נראים לאחרים ומגיב במהירות בכעס או בתוקפנות נגדית.

7.יש לו חשד חוזר, ללא הצדקה, לנאמנות של בן הזוג או הפרטנר המיני.

 

ב. לא קורה רק במהלך סכיזופרניה, הפרעה בי פולרית או הפרעת דיכאון עם מאפיינים פסיכוטיים, או הפרעה פסיכוטית אחרת ואי אפשר לקשר את זה להשפעות פיזיולוגיות או מצב רפואי אחר.

 
צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור

הערה: אם הקריטריון נימצא לפני פריצת סכיזופרניה, יש להוסיף “פרה-מורבידי” לדוגמא: הפרעת אישיות פראנואידית (פרה מורבידית).

DSM5 טרנסברסיזם

DSM5 טרנסברסיזם

טרנסווסטיט – Transvestic Disorder

א .במשך תקופה של לפחות 6 חודשים,  עוררות מינית חוזרת ועזה מקרוסדרסינג. הדבר בא לידי ביטוי על ידי פנטסיות, דחפים או התנהגויות.

ב. הפנטזיות, דחפים מיניים, או ההתנהגויות גורמות למצוקה או ליקוי משמעותיים מבחינה קלינית

בתחומים חשובים חברתיים, תעסוקתיים, או אחרים של תפקוד.

 וות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור.

ציין אם:

  • עםפטישיזם: אם עוררמינית נגרמת על ידיבדים, חומרים, אובגדים.
  • עם:autogynephiliaגירוי מיניעל ידי מחשבותאו תמונותשל עצמיכנקבה

ציין אם:

  • בסביבה מבוקרת: מצייןזאת בעיקרהחלים עלאנשים חיים במוסדיים או אחרותהגדרות שבוהזדמנויותלשמלהצולבתמוגבלות.
  • במצב של הפוגה מלאה: לא הייתה שוםמצוקהאו פגיעהבפאן החברתי, תעסוקתי,אואזורים אחרים שלתפקודלמשך 5שנים לפחותבניגודלסביבה לא מבוקרת.

פטישיזם לפי DSM5

פטישיזם  לפי DSM5

פטישיזם – Fetishistic

א. במשך תקופה של לפחות 6 חודשים,  עוררות מינית חוזרת וחזקה nשימוש בחפצים דוממים או התמקדות ספציפית מאוד בחלק גוף שהם לא איברי מין שבאה לידי ביטוי בדחפים, פנטזיות והתנהגויות.

ב. הפנטזיות, דחפים מיניים, או ההתנהגויות גורמות למצוקה או ליקויים משמעותיים מבחינה קלינית בתחומים חברתיים, תעסוקתיים, או אחרים של תפקוד.

ג. אובייקטי הפטיש אינם מוגבלים לפריטי לבוש המשמשים בקרוס-דרסינג כמו בהפרעת הטרנסווסטייט או מכשירים שתוכננו במיוחד עבור גירוי מיני, למשל ויברטור.

ציין אם:

  • בסביבה מבוקרת: מצייןזה בעיקררלוונטילאנשים החיים במוסדות שבהםהזדמנויותלעסוקבהתנהגויותפטישיסטימוגבלות.
  • במצב של הפוגה מלאה: לא הייתה שוםמצוקהאו פגיעהבפאן החברתי, תעסוקתי,אואזורים אחרים שלתפקודלמשך 5שנים לפחותבניגודלסביבה לא מבוקרת.

פדופיליה לפי DSM5

פדופיליה לפי DSM5

פדופיליה – Pedophilic Disorder

קריטריונים לאבחון

א .במשך תקופה של לפחות 6 חודשים, חוזרת ונשנית, פנטסיות מיניות מעוררות ,דחפים מיניים, או התנהגויות  הקשורות בפעילות מינית עם ילד או ילדים לפני גיל התבגרות )בדרך כלל בגיל 13 שנים או צעירות יותר).

ב. הפרט פעל על הדחפים המיניים האלה  או על הפנטסיות המיניות ואלו עלולים לגרום למצוקה ניכרת או קושי בינאישי.

ג. הפרט הוא לפחות בן 16 ולפחות 5 שנים יותר מאשר הילד או ילדים בקריטריון א’.

הערה:  אין לכלול פרטים בגיל ההתבגרות מאוחרת המעורבים בקשר מיני מתמשך במערכת יחסים עם בני 12-13.

צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור.

ציין אם:

  • נמשך רק לילדים
  • לגברים
  • לנשים
  • גם לגברים וגם לנשים
  • מוגבל לגילוי עריות