ד”ר אילן טל על הפרעות אישיות- סיבות, שכיחות, אבחון

ד”ר אילן טל על הפרעות אישיות- סיבות, שכיחות, אבחון

שכיחות

  • שכיחות 10%-15% באוכלוסייה. עם זאת, הרבה אנשים חיים עם ההפרעה ולא מגיעים לטיפול כי היא לא מפריעה להם. למשל, אדם מתבודד שחי את חייו לבדו ומתפקד בהם לא בהכרח יגיע לטיפול. לכן הנתונים על שכיחות לא בהכרח מדויקים.
  • במונחים של שלושת האשכולות, אשכול א’ מראה שכיחות של 5.7%, אשכול ב’ מראה שכיחות של 1.5% ואשכול ג’ מראה שכיחות של 6%.
  • מספר דומה של גברים ונשים הסובלים מהפרעות אישיות, מלבד הפרעת אישיות אנטי סוציאלית שנצפית בתדירות גבוהה יותר בקרב גברים.
  • קומורבידיות- כמו שאמרנו קודם, יש קומורבידיות גבוהה בין הפרעות האישיות השונות- כ-50%. כמו כן, יש גם הרבה קומורבידיות גם עם הפרעות אחרות, עם שימוש בחומרים, הפרעות חרדה והפרעות מצב רוח בעיקר.

אטיולוגיה:

נרחיב על האטיולוגיה של כל הפרעת אישיות בנפרד, אבל בגדול-

  • השפעה סביבתית- הזנחה בילדות, התעללות פיזית, מינית, רגשית ונפשית, כל אלה קשורות להתפתחות מאוחרת של הפרעת אישיות. גם ילדים שחוו דחייה מההורים שלהם, ילדים שחוו הזנחה נפשית או התעללות כלשהי נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח הפרעת אישיות. נמצא בהיסטוריה של כ-80% מהאנשים שיש להם הפרעת אישיות, התעללות והזנחה כלשהי בילדות המוקדמת שלהם. במחקר נבדקה ההיסטוריה הקודמת של 600 מבוגרים עם הפרעת אישיות. במדגם זה, 73% מאנשים אלה דיווחו על התעללות קודמת ו-82% דיווחו על הזנחה בילדות. התעללות בילדות הייתה נפוצה במיוחד בקרב אנשים עם הפרעת אישיות גבולית (BPD) . כך, התעללות והזנחה משקפות את תרומתם החשובה להתפתחותן של הפרעות אישיות.
  • השפעות גנטיות- ממצאי המחקר אינם עקביים, כ-40%-60% מהשונות מוסברת על ידי גנטיקה. המחקרים חלוקים, זה לא משהו חד משמעי, אבל כנראה יש השפעה לגנטיקה ולגורמים ביולוגיים. אחת המחלוקות בנוגע להשפעות הגנטיות נובעת מכך שזה לא ברור אם מה שעובר בתורשה זו ההפרעה או תכונות ומאפיינים שמרכיבים אותה. למשל יש מחקר רקע על הפרעת אישיות גבולית שבו נמצא כי אימפולסיביות שזו תכונה שמאפיינת מאוד את ההפרעה. עם זאת, נמצא כי אימפולסיביות היא תכונה תורשתית וגנטית יותר מההפרעה עצמה. כלומר השאלה היא מה עובר בתורשה ולכן המחקרים האלה קצת בעיתיים.

כלומר- הן גורמים גנטיים והן גורמים סביבתיים מעורבים. פרט ל-BPD הפרעות האישיות האחרות מציגות יותר גורמים סביבתיים בהתפתחותן מאשר גורמים גנטיים.

צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור

בעייתיות באבחון

  • היעדר הגדרה חדה- קשה להגיד ולאבחן הפרעות אישיות בטח לפי ההגדרה הנוכחית של ה-DSM. הקריטריונים של ה-DSM עמומים ונתונים למשחק ופרשנות של הקלינאים, הרבה יותר מכל שאר ההפרעות שלמדנו. ההגדרות מאוד עמומות ויש מקום רב לשיקול הדעת של הקלינאי, וזו כמובן אחת הבעיות באבחון. מדוברת בבעיה במהימנות בין שופטים, במהימנות מבחן ובמהימנות מבחן חוזר. ולמה זה חשוב? אם אנחנו אומרים שמדובר בהפרעת אישיות, ההפרעה אמורה לבוא ליידי ביטוי בכל פעם, כי היא אינהרנטית ולא קשורה למצב ספציפי. לכן, אם במבחן חוזר למשל לא מתקבלות תוצאות זהות יש לנו בעיה חמורה.
  • התייחסות קטגוריאלית ולא רציפה- יש בעיה בתוקף. אישיות בהגדרתה היא משהו מימדי. כולנו נמצאים איפה שהוא על פני רצף תכונות. למשל, כולנו עסוקים בערך העצמי שלנו, אך השאלה היא באיזה מידה. ככל שנהיה בקצה אחד נהיה יותר נרקיסיסטיים, ככל שנהיה בקצה השני, נהיה פחות נרקיסיסטיים. כלומר, תכונות אישיות זה משהו שיש לכולנו וזה משהו שהוא על רצף. לכן להפוך את זה למשהו קטגוריאלי ולא רציף פוגע בתוקף. כי הדבר שאנחנו בודקים במציאות הוא רציף ולא קטגוריאלי, לכן זו בעיית תוקף.
  • המושג אישיות הוא תלוי תיאוריה- לא ברור עד כמה האבחנה עוזרת להבין מה יש לאדם ולהציע טיפול יעיל עבורו. כלומר יש אבחנות שלא ממש משנות את ההחלטות הקליניות שעושים בפועל. יש הפרעות שזה ממש לא משמש אותנו מבחינה קלינית.
  • קריטריון הגיל- חוץ מהפרעה אנטי סוציאלית, אפשר לאבחן הפרעות אישיות בכל גיל פחות או יותר. ועדין, לא נהוג לאבחן הפרעות אישיות מתחת לגיל ההתבגרות או מתחת לגיל 18, אך לפעמים עושים זאת כשהדפוסים דומיננטיים ויציבים. לעומת זאת, בהפרעת אישיות אנטי- סוציאלית אסור לאבחן לפני גיל 18.
  • הבדלי מגדר- יש הפרעות אישיות שבהן רואים הרבה יותר גברים מנשים ולהפך. למשל בהפרעת אישיות אנטי סוציאלית והפרעת אישיות סכיזואידית, רואים יותר גברים מאשר נשים. לעומת זאת, יש הפרעות כמו הפרעה תלותית או נמנעת שבהן רואים הרבה יותר נשים מגברים. הביקורת על זה היא שמדוב בהשפעות חברתיות.

 

ד"ר אילן טל
ד”ר אילן טל