הפרעת אישיות תלותית

הפרעת אישיות תלותית

הפרעת אישיות תלותית – Dependent Personality Disorder

קריטריונים לאבחון:

צורך בטיפול ע”י משהו אחר המביא להתנהגות נכנעת, תלותית ולפחד מנפרדות. מתחיל בבגרות המוקדמת וקיים במגוון קשרים כמצוין בחמישה (או יותר) מהבאים:

  1. קושי בקבלת החלטות יומיומיות ללא יעוץ ובטחון מאחרים.
  2. צורך שאחרים ייקחו אחריות על תחומי חיים מרכזיים.
  3. קושי בהבעת אי הסכמה עם אחרים עקב פחד לאבד תמיכה או קבלה (לא כולל פחד ראלי מעונש מציאותי).
  4. קושי בהתחלת פרויקטים או עשייה עצמאית (בגלל היעדר ביטחון עצמי בשיפוט וביכולת יותר מאשר חוסר מוטיבציה או אנרגיה).
  5. מוכן להרבה כדי לקבל תמיכה מאחרים עד לנקודה שמתנדב לעשות דברים לא נעימים.
  6. חש שלא בנוח או חסר אונים כשנמצא לבד עקב פחד שלא יוכל להסתדר בעצמו.
  7. מחפש בדחיפות יחסים חלופיים כמקור טיפול ותמיכה, כאשר מערכת יחסים קרובה מסתיימת.
  8. עסוק מאד בפחדים מפני השארות לטפל בעצמו.

 

מאפיינים אבחנתיים: מאפיין מרכזי של ההפרעה הוא צורך שיטופל ע”י אחרים המוביל להתנהגות תלותית, נכנעת ופחדים מנפרדות. דפוס זה מתחיל בבגרות המוקדמת וקיים במגוון הקשרים. ההתנהגות התלותית והנמנעת מיועדת להשיג טיפול ועולה מתוך תפיסה עצמית של חוסר יכולת תפקוד מספקת ללא עזרה מאחרים. בעלי קושי בקבלת החלטות יומיומיות (מה ללבוש לעבודה, האם לקחת מטריה) ללא עצה ובטחון מאחרים (קריטריון 1). בעלי ההפרעה נוטים לפסיביות ומאפשרים לאחרים (בד”כ לאדם אחר אחד) לקחת יוזמה ואחריות על תחומי החיים המרכזיים שלהם (קריטריון 2).

מבוגרים בעלי ההפרעה, תלותיים בהורה או בבן זוג בקבלת החלטות כמו היכן לגור, במה לעבוד ועם מי להתחבר. מתבגרים בעלי ההפרעה יאפשרו להוריהם (בד”כ אחד ההורים) להחליט מה ילבשו, עם מי להתחבר,  כיצד לבלות את זמנם הפנוי, ולאיזה ביה”ס ללכת. הצורך שאחר ייקח אחריות אינו מותאם לגיל או לסיטואציה. הפרעה זו יכולה להתקיים אצל אדם הסובל ממצב רפואי או ממגבלה משמעותית, אך במקרים אלה, הקושי בלקיחת האחריות הוא מעבר למה שבאופן נורמאלי קשור למגבלה או למצב הרפואי.

בגלל חשש תקין מאובדן תמיכה, קבלה, הסובלים מההפרעה מתקשים להביע אי הסכמה עם אחרים בייחוד באלה שבהם תלויים (קריטריון 3). הם חשים שאינם מסוגלים לתפקד בעצמם לבד עד כדי כך שיעדיפו להסכים עם דברים מוטעים מאשר להסתכן באובדן עזרה.

אינם מסוגלים להביע כעס מול מי שבו תלויים מחשש להרחיקם. במידה והחששות מהבעת אי הסכמה הם ריאליים (למשל פחד מציאותי מענישת בן זוג מתעלל ואלים), ההתנהגות אינה נחשבת כהפרעה תלותית.

קושי ביזמות והתחלת פרויקטים או עשייה עצמאית (קריטריון 4). חוסר ביטחון עצמי מביא לצורך בעזרה כדי להתחיל משימה. הם ימתינו שאחרים יתחילו מכיוון שמאמינים שאחרים טובים מהם. משוכנעים שאינם מסוגלים לתפקוד עצמאי ומציגים עצמם כנזקקים לעזרה מתמדת. קרוב לוודאי שיתפקדו היטב אם יובטח להם שמישהו אחר מפקח ונותן אישור. יתכן פחד מלהפוך לקומפטנטיים כיוון שיחששו מנטישה, הזנחה. מכיוון שסומכים על אחרים שיטפלו בבעיותיהם, אינם רוכשים מיומנויות לחיים עצמאיים ובכך משמרים את התלות. הסובלים מההפרעה מוכנים להרבה כדי לקבל תמיכה מאחרים, עד כדי כך שיסכימו להתנדב למשימות לא נעימות, אם הדבר יבטיח את העזרה והתמיכה להם זקוקים (קריטריון 5). נכנעים לרצונות אחרים, גם כשהדבר אינו סביר. הצורך בשימור קשר יביא למערכות יחסים לא מאוזנות ומופרעות. יקריבו קורבן אישי או יסבלו התעללות מילולית, נפשית, פיזית, מינית (התנהגות זו תחשב תלותית רק כאשר ברור שישנן אופציות אחרות לאדם).

הסובלים מההפרעה חשים חוסר נוחות או חוסר אונים כשנמצאים לבד בגלל הפחד שלא יוכלו לדאוג לעצמם (קריטריון 6). הם “יזדנבו” אחרי אחרים משמעותיים רק כדי להימנע מלהיות לבד, אפילו אם אינם מתעניינים או קשורים למתרחש. כאשר מערכת יחסים קרובה מסתיימת (פרידה מבן זוג, מוות של נותן טיפול) יחפשו בדחיפות מערכת אחרת שתספק את העזרה לה זקוקים (קריטריון 7). אמונתם שלא יוכלו לתפקד בהיעדר מערכת יחסים קרובה, מניע אותם להתקרב לאדם אחר במהירות ללא בדיקה ואבחנה (לעיתים קרובות עסוקים בפחדים שיוותרו לטפל בעצמם לבד (קריטריון 8|). רואים עצמם כתלויים לחלוטין כך חוששים מנטישה ללא בסיס ממשי כדי להיחשב ראיה לקריטריון זה, הפחד צריך להיות עוצמתי ולא מציאותי. לדוגמה: קשיש הסובל מסרטן העובר לבית בנו לשם טיפול מראה התנהגות תלותית התואמת לנסיבות חייו הוא לא תואם את הקריטריון.

 

מאפיינים תומכים באבחנה:

לעיתים קרובות מתאפיינים בפסימיות וספק עצמי, מגמדים יכולותיהם ונכסיהם ומתייחסים לעצמם כטיפשים. מתייחסים לביקורת וחוסר הסכמה כהוכחה לכך שאינם שווים ומאבדים אמונה בעצמם. מחפשים דומיננטיות וגוננות יתר מאחרים. תפקוד מקצועי לקוי כאשר יש צורך ביוזמה עצמאית. הימנעו ממשרות בעלות אחריות ויגלו חרדה בקבלת החלטות. קשרים חברתיים נוטים להיות מוגבלים לאחרים בהם תלויים, ישנו סיכון להפרעות דיכאון, חרדה והסתגלות. ההפרעה מגיעה עם הפרעות אישיות נוספות בייחוד אישיות גבולית, נמנעת והיסטוריונית.

פרדיספוזיציה לפיתוח ההפרעה – מחלה כרונית או חרדת נפרדות בילדות והתבגרות.

 

שכיחות: בסקרים השכיחות נעה בין 0.49 אחוז ל- 0.6 אחוז.

נושאים תלויי תרבות: הרמה בה ההתנהגות התלותית נחשבת הולמת משתנה מאוד בקרב גילאים שונים ותת תרבויות. יש לקחת בחשבון גיל ותרבות בקביעת סף לכל קריטריון. תלותיות תיוחס להפרעה רק כאשר חורגת מנורמות תרבותיות מהן בה הפרט או משקפת דאגות לא מציאותיות. פסיביות, נימוסיות, הינן מאפיינים של חברות מסוימות ויכולות להיחשב בטעות כתלותיות. כך ישנן שונויות בחברות שונות בעידוד או גינוי תלותיות של נשים וגברים.

התפתחות ומהלך: יש להיזהר בהבחנה, אם בכלל, בילדים ומתבגרים שבהם תלותיות יכולה להיות מתאימה לשלב התפתחותם.

נושאים תלויי מגדר: חלק ממחקרים הראו שכיחות יתר אצל נשים. מחקרים אחרים שכיחות דומה בקרב שני המינים.

אבחנה מבדלת: הפרעות מנטאליות ומצבים רפואיים אחרים – יש להפריד בין אישיות תלותית לבין תלותיות כתוצאה מהפרעות מנטאליות אחרות (כגון דיכאון, פאניקה ואגרו פוביה) וכן ממצבים רפואיים אחרים.

הפרעות ותכונות אישיות אחרות – ניתן לטעות בין תלותיות להפרעות אחרות בגלל מאפיינים דומים. אם לאדם מאפייני אישיות התואמים להפרעת אישיות אחת או יותר נוספת על התלותית, ניתן לאבחן את כולן.

בהרבה הפרעות אישיות ניתן למצוא תלותיות, אך הפרעת אישיות תלותית נבדלת בהתנהגות נכנעת תגובתית ונתלית שהן דומיננטיות.

אישיות תלותית וגבולית מתאפיינות בפחד מנטישה, אך הגבולי מגיב לנטישה בתחושת ריקנות, זעם וטובענות ואילו התלותי מגיב בכניעת יתר, ובחיפוש מערכות חלופיות לסיפוק תמיכה וטיפול.

כן הגבולי מתאפיין במערכות יחסים אינטנסיביות ולא יציבות לעומת התלותי.

ההיסטריוני כמו התלותי בעל צורך בקבלה, אישור ויראה ילדותי ונתלה. אך בניגוד לתלותי מקבל המרות והנחבא אל הכלים, ההיסטריוני מתאפיין בחברותיות ובדרישות אקטיביות לתשומת לב.

התלותי כמו הנמנע מתאפיין ברגשות שאינו מספיק, רגישות יתר לביקורת, וצורך באישור ובביטחון. אך לנמנע פחד כבד מהשפלה ודחייה כך שנסוג עד שבטוח שיתקבל. התלותי לעומת זאת, יחפש וישמור קשרים ולא ימנע או ייסוג ממערכות יחסים.

צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל 

ישנן רבים המראים תלותיות, רק כאשר התכונות אינן גמישות מל-אדפטיביות וגורמות לליקוי משמעותי בתפקוד או צער סובייקטיבי, אזי ניתן לאבחנן כתלותיות. שינוי אישיותי עקב מצב רפואי אחר – יש להפריד בין אישיות תלותית, לשינוי אישיותי הנובע ממצב רפואי אחר בו התכונות הנוצרות קשורות לאפקט של מצב רפואי אחר על מערכת העצבים המרכזית.

שימוש בחומרים: כן יש להפריד בין תלותיות לבין סימפטומים הנוצרים משימוש מאסיבי בחומרים.

הפרעת אישיות נמנעת, אישיות מרוחקת

הפרעת אישיות נמנעת, אישיות מרוחקת

הפרעת אישיות נמנעת – Avoidant Personality Disorder

קריטריונים לאבחון:

דפוס של עכבה חברתית, תחושות של “אני לא מספיק” ורגישות מוגברת להערכה שלילית המתחיל בבגרות המוקדמת וקיים ומגוון הקשים כמצוין בארבעה (או יותר) מהבאים:

נמנע מפעילויות מקצועיות הכוללת אינטראקציות בין אישיות משמעותיות, מפחד מביקורת, דחייה, אי הסכמה.אינו רוצה במגע עם אנשים אלא אם כן בטוח שיחבבו אותו.מראה איפוק וריסון ביחסים אינטימיים בגלל הפחד מבושה או גיחוך.עיסוק יתר בכך שעלול להיות מבוקר או דחוי בסיטואציות חברתיות.מעוכב בסיטואציות בין אישות חדשות בגלל תחושות של חוסר מספיקות.רואה עצמו כנחות, פחות מושך מאחרים.אינו לוקח סיכונים או עוסק בפעילות חדשה כיון שחושש ממבוכה.

מאפיינים אבחנתיים: מאפיין מרכזי של ההפרעה הוא דפוס של עכבה חברתית. תחושות של אי מספיקות, ורגישות רבה להערכה שלילית המתחילה בבגרות המוקדמת וקיימות במגוון הקשרים. אנשים אלו נמנעים מתעסוקה הכוללת אינטראקציות רבות הכוללת פחד מביקורת, אי קבלה, אי הסכמה (קריטריון 1). ידחו הצעות לקידום כיון שתחומי אחריות חדשים יכולים להביא לביקורת מעמיתים.

נמנעים מיצירת קשרים חברתיים חדשים אלא אם כן בטוחים שיחבבו ויקבלו אותם ללא ביקורות (קריטריון 2). עד שלא עוברים מבחנים שמראים את ההפך, אחרים נתפסים כביקורתיים, לא מקבלים. אנשים אלה לא ייקחו חלק בפעילות קבוצתית אלא אם כן יציעו להם שוב ושוב תמיכה.

ישנם קשיים ביחסים אינטימיים, מסוגלים להם כאשר ישנה הבטחה לקבל היעד ביקורתיות. יכולים להתנהג באיפוק קושי בדיבור על עצמם ואינם משתפים בתחושותיהם האינטימיות מפחד בושה או שיהיו מגוחכים (קריטריון 3).

כיוון שעסוקים בביקורת או דחייה הינם בעלי סף גירוי נמוך לתגובות אלה (קריטריון 4).

אם משהו רק מעט ביקורתי, יחושו פגיעה עצומה. נוטים להיות ביישנים, שקטים, מעוכבים ו”בלתי נראים” בגלל הפחד שכל תשומת לב תסתיים בהשפלה או דחייה. מצפים שכל דבר שיאמרו יראה לאחרים כ”שגוי” ולכן לא יאמרו דבר. מגיבים בעוצמה לכל רמז לגיחוך או ביזוי. למרות שרוצים חיי חברה, חוששים מהפקדת רווחתם בידי אחרים. בד”כ מעוקבים בסיטואציות חברתיות חדשות עקב תחושת ערך עצמי נמוך ותחושה שאינם מספיקים (קריטריון 5).

ספקות חזקות באשר לקומפטנטיות חברתית ומשיכה אישית במפגש עם זרים. חשים שאינם מושכים, נחותים מאחרים (קריטריון 6).

לא ייקחו סיכונים או ישתתפו בפעילות חדשה מפחד להיות מובכים (קריטריון 7).

מיחסים פוטנציאל סיכון גבוה לסיטואציות רגילות וסגנון חייהם נוקשה עקב צורך בביטחון. אדם כזה יכול לבטל ראיון עבודה מפחד ממבוכה שלא יתלבש כראוי. סימפטומים סומאטיים יכולים להיות הסיבה להימנעות מפעילות חדשה.

מאפיינים התומכים באבחנה:

לעיתים קרובות הם משבחים התבטאויות ותנועות גוף של מי שבאים עימו במגע. הפחד והמתח שלהם יעורר גיחוך בקרב אחרים ובכך יאשר את ספקותיהם בנוגע לעצמם. הם חררים מאפשרות שיגיבו לביקורת בבכי או בהסמקה. מתוארים ונתפסים ע”י אחרים כ”ביישנים”, “בודדים” ו”מבודדים”. הבעייתיות המרכזית מתרחשת בתפקודים חברתיים ומקצועיים. דימוי עצמי נמוך ורגישות יתר לדחייה קשורים לקשרים חברתיים מוגבלים ומעטים. לעיתים קרובות מבודדים ומחוסרי מערכות תמיכה חברתיות שיסייעו בעיתות משבר. מעוניינים בחיבה ובקבלה ומפנטזים על יחסים אידיאליים עם אחרים. התנהגותם הנמנעת תשפיע משמעותית על תפקודם המקצועי משום שהם מנסים להימנע מסיטואציות הקשורות לסיפוק דרישות בסיסיות של תפקיד או קידום.  ההפרעות הללו נפוצות באבחון יחד עם הפרעה המנעותית: הפרעות דיכאון, חרדה, בי פולר, במיוחד הפרעה חברתית (social phobia). לעיתים קרובות הפרעת אישיות תלותית מאובחנת יחד עם הפרעה זו, כיוון שמאובחנים בהפרעה המנעותית נקשרים ונתלים במעט האנשים שהינם חבריהם. כמו כן, הפרעה זו נקשרת להפרעת אישיות גבולית, ועם הפרעות אישיות מcluster A(פרנואידית, סכיזואידית וסכיזוטיפלית).

שכיחות: נתונים מסקר אפידימיולוגי 2001-2002 מצביעים על שכיחות של 2.4%

התפתחות ומהלך: מתחילה בינקות או בילדות בביישנות, בידוד, פחד זרים ופחד מסיטואציות חדשות. למרות שביישנות בילדות היא סימן מקדים להימנעות, ברוב המכריע של המקרים, היא נעלמת עם הגדילה. אלה שיפתחו את ההפרעה, יהפכו לביישנים ונמנעים בהתבגרות ובבגרות המוקדמת שלב בו יחסים חבריים עם אנשים חדשים הופכים לחשובים במיוחד. ישנם ראיות שאצל מבוגרים ההפרעה נחלשת, מתכהה עם הגיל. יש להיזהר מאבחון ילדים ומתבגרים כיוון שלחלקם ביישנות הינה שלב התפתחותי נורמטיבי.

נושאים תלויי תרבות: ייתכן שוני בדרגות בין תרבויות וקבוצות אתניות ביחס להימנעות (לעיתים נחשבת מותאמת). לעיתים הימנעות הינה תוצאה של בעיות הגירה.

אבחנות מבדלות: הפרעות חרדה- ישנה חפיפה רבה בין הימנעות לחרדה חברתית. הפרעת אישיות המנעותית מאפיינת גם אגורפוביה ולעיתים קרובות הן קיימות יחדיו.הפרעות אישיות ותכונות אישיות אחרות– ניתן לבלבל בין הפרעת אישיות המנעותית להפרעות אישיות אחרות בעלות מאפיינים דומים. במידה וישנם מאפייני אישיות שתואמים לקריטריונים של הפרעת אישיות אחת או יותר בנוסף להמנעותית, ניתן לאבחן את כולן. הפרעה המנעותית והפרעה תלותית מאופיינות שתיהן בתחושות של ערך נמוך, רגישות יתר לביקורת וצורך בביטחון. בהפרעה המנעותית, הדאגה המרכזית היא להימנעות מהשפלה ודחייה, אצל התלותיים, הדאגה הינה לכך שיהיה מי שיטפלו בהם. במקרים רבים, קיימות יחד. כמו הנמנע, גם הסכיזואיד והסכיזוטיפלי מאופיינים בבידוד חברתי. ההימנעותי רוצה ביחסים עם אחרים וחש בדידות עמוקה לעומת הסכיזואיד והסכיזוטיפלי שחשים שביעות רצון ובבחירה בבידוד החברתי. ההימנעותי והפרנואידי מאופיינים בחוסר ביטחון באחרים, אצל ההימנעותי הדבר נובע מפחד ממבוכה וחוסר ערך עצמי, והפרנואידי לעומת זאת, מייחס כוונות זדון לאחרים.

צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל 

לרבים תכונות הימנעותיות, רק כאשר תכונות אלה אינן גמישות, מלאדפטיביות, מביאות לליקוי תפקודי משמעותי או צער, ניתן ליחסן להפרעה. שינוי באישיות בגלל מצב רפואי אחר- יש להבחין בין הפרעה המנעותית לבין שינוי אישיותי הנובע ממצב רפואי אחר בו התכונות הנוצרות מיוחסות לאפקטים של מצב רפואי אחר של מערכת העצבים המרכזית. שימוש בחומרים- יש להבחין בין הפרעה המנעותית לסימפטומים שמתפתחים כתוצאה משימוש בסמים.