איך להתמודד עם דיכאון בעבודה

איך להתמודד עם דיכאון בעבודה

דיכאון בעבודה – יש דבר כזה

  • כל אדם חווה במהלך חייו רגשות של עצב, מועקה נפשית, דכדוך או מרה שחורה, אך בקרב אנשים הסובלים מדיכאון קליני, ממשיכים רגשות אלו להיות מנת חלקו של האדם לאורך שבועות וחודשים, ואם אינו מקבל טיפול, אפילו לאורך שנים.
    הדיכאון נגרם בין השאר גם בשל חוסר איזון של כימיקלים במוח, ולמרות זאת אנשים נוטים להאשים את עצמם או את קרוביהם. דיכאון ניתן לטיפול, כפי שניתן לטפל במחלות אחרות. חלק מהאנשים הלוקים בדיכאון, עלולים ללקות בדיכאון חמור יותר מהרגיל. מצב כזה  יכול להופיע לאחר אירוע מסוים, סטרס (לחץ) או תורשה. במקרים מסוימים אין גורם הנראה לעין. עם מתן טיפול מתאים, ברוב המכריע של המקרים, ההחלמה אפשרית.
    המפתח ליציאה מהמצב הזה, היא הנכונות לקבל עזרה.

    דיכאון תעסוקתי – על מה ולמה? 

    123 מליון אנשים ברחבי העולם סובלים מדיכאון. מחקרים רפואיים מצביעים על כך שהסיכוי ללקות בדיכאון מאז’ורי  נע סביב 10 אחוז בקרב גברים ויותר מ- 20 אחוז בקרב נשים
    דיכאון מוגדר כמחלה שכיחה  ומורכבת, המשפיעה על 123 מיליון אנשים ברחבי העולם. דיכאון הנגרם כתוצאה מעבודה או מתנאי עבודה, הוא אחד הגורמים להתמודדות של אנשים ברחבי העולם עם דיכאון מאז’ורי.
    בדרך כלל לעבודה נודעת השפעה טובה על אנשים, מכיוון שעבודה קבועה גורמת לסיפוק עצמי, ולהערכה מהסביבה. ידוע כי אנשים שפוטרו, או כאלה המסתובבים מובטלים במשך חודשים רבים, נתונים לסיכון גבוה יותר ללקות בדיכאון לעומת אנשים הממשיכים לעבוד.
    בעקרון, אין ראיות חותכות לכך שתנאי עבודה עלולים לגרום ישירות לדיכאון, אך ישנם מצבים שבהם לחצים קשים בעבודה, בשילוב עם בעיות בבית או אירועים אישיים, עלולים לגרום לדיכאון.
    ישנן עבודות העלולות להביא את העובד לידי אומללות – עבודות בהן העובד אינו יכול להביא את כישוריו לידי ביטוי, או עבודות מונוטוניות מדיי הגורמות לעובדים למאוס בהן.
    מצבים של חוסר ודאות לגבי טיב הביצועים או לגבי שינויים בסביבת העבודה, עלולים גם הם לגרום למתחים ולדאגות. בוסים נוקשים, הרודים בעובדים ומותחים עליהם ביקורת, מחמירים עוד יותר את המצב.
    תנאי עבודה גרועים, כמו משרדים צפופים או מפעלים רועשים מדיי, עלולים לגרום לעובדים לתחושת מתח ודחק. העובדים ירגישו מתוסכלים גם אם אין להם כל זכות דיבור לגבי אופן ארגון העבודה שלהם, או כשההחלטות נכפות עליהם מלמעלה בלי כל דיון.

    איך מתבטא  דיכאון בעבודה? 
    1. דיכאון אחרי חופשה – סוג ראשון של דיכאון נובע משיבה לעבודה אחרי סוף שבוע, פגרת חג או חופשה ארוכה בחו”ל, לקראת חזרה למטלות הממתינות על השולחן. כדי להימנע מכניסה ל”מרה שחורה” עקב החזרה לעבודה, ניתן “להתכונן” לקראת מועד החזרה לעבודה: להרים טלפון לקולגה, להתעדכן לגבי המתרחש במחלקה, וליצור מעין הכנה מוקדמת, שמקלה את ההשתלבות  מחדש בעבודה בעקבות החופשה.
    2.   שחיקה – עובדים שלאחר שנים רבות הגיעו לקצה גבול יכולותיהם. כיום, המונח כולל גם חוויות קצרות טווח בעבודה, שתוצאותיהן עלולות להיות תסכול או ניכור. קורבנות של שחיקה עלולים להפך לדיכאוניים קליניים, לבעלי הפרעה נפשית או להידרדר להתנהגות אנטי-סוציאלית ולהתמכרות לאלכוהול או לסמים. הסימפטומים הגלויים של שחיקה עשויים לכלול שינויים בגישה של האדם, בהתנהגותו ובביצועיו. קורבן השחיקה עלול ללקות בהתקפי זעם ולהפגין התנגדות להתערבות של חברים לעבודה או של הממונים עליו.
    3. הפרעת ההסתגלות – זו הצורה הנפוצה ביותר של דיכאון במקום העבודה. ההערכה היא, שרבע מהאנשים יכולים להתמודד עם שינוי מלחיץ בלי הנד עפעף, ושכמחצית מהאנשים יכולים להסתגל לשינוי מלחיץ תוך מספר שבועות. הרבע הנותר חווה קשיים ממושכים, שעלולים להוביל לדיכאון קליני. מאחר שבמקומות העבודה כיום מתרחשים שינויים ללא הרף, הפרעת ההסתגלות נמצאת בעלייה ברורה. רוב ההשפעות של הפרעת ההסתגלות הן פנימיות, ולא נגלות לעין. תגובות פנימיות אלו במוקדם או במאוחר יופיעו בהתנהגות, אך ייווצר קושי להגיע לסיבה האמתית שמובילה להתנהגות. ייתכן שהעובדים יסטו מהיעדים שלהם או יתקשו בפתירת בעיות. האחראים יכולים, שלא במודע, להחמיר את המצב ע”י  כך שיבואו בתלונות על הליקויים בעבודה. חשוב לציין שברמות לחץ גבוהות מידי עלולים רוב האנשים לפתח סימפטומים דכאוניים,  גם אלו שלכאורה נחשבים חזקים מבחינה נפשית.
    4. דיסטימיה (dysthymia)- צורה זו של דיכאון מתחילה לעתים קרובות באופן איטי, שכמעט אינו מורגש, ומתעצמת עם הזמן או תחת לחץ. צורת דיכאון זו עלולה לכלול סט מורכב של סימפטומים כגון חוסר התלהבות, חוסר אנרגיה, הערכה עצמית נמוכה ומחסור כללי בריכוז. דיסטימיה מופיעה בדרך-כלל לפני גיל 30 ומשפיעה על 4 אחוז מהאוכלוסייה, כאשר הסימפטומים שכיחים יותר בקרב נשים, וכן כרוניים יותר. חלק מקורבנות הדיסטימיה עלולים להדחיק את הבעיה ע”י הגדלת מאמציהם בעבודה או הפגנת עוינות.
    5. דיכאון קליני (major depression). הסוגים הקודמים של דיכאון אינם כוללים את התופעות הדיכאוניות המתקדמות יותר כמו הפרעת הדיכאון הקליני, מלנכוליה וביפולריות, שעלולים להצריך טיפול ארוך טווח ואף אשפוז.

    כיצד מתבטא דיכאון במקום העבודה? 
    דיכאון של עובד במקום העבודה מורגש בדרכים הבאות: האטת קצב העבודה, עשיית שגיאות תכופות, אובדן יכולת הריכוז, שכחנות, איחורים לעבודה או לישיבות, היעדרויות, סכסוכים עם העמיתים לעבודה, חוסר יכולת להאציל סמכויות, השקעת מאמצים מופרזים בעבודה, או ניסיון להשקיע מאמצים מופרזים.

    כיצד מאבחנים דיכאון אצל עובדים? 
    סקרים או מבחני “בחן את עצמך” כדוגמת זה המובא כאן, יכולים להוות כלי לאיתור עובד החש בדיכאון, אם הוא עונה בחיוב על מרבית השאלות:
    לעיתים קרובות אני חסר מנוחה ורגזן במקום העבודה ובבית
    השינה שלי לא סדירה, חושב על העבודה ומוטרד ממנה
    אני ישן יותר מידי
    אני ישן פחות מידי
    אני לא נהנה מתחביבים/פעילות פנאי או שעות עם חברים ומשפחה
    אני מתקשה להסתדר עם המחלות האחרות שלי
    אני סובל מכל מיני כאבים ואין הקלה למרות כל הניסיונות
    לעיתים קרובות יש לי:
    בעיות עיכול
    כאבי ראש וגב
    כאבים בלתי מוגדרים
    כאבים בחזה
    משקלי השתנה באופן משמעותי
    חלק מהסימפטומים ממשיכים מעבר לשבועיים
    אני מרגיש שעבודתי, משפחתי וחברי סובלים בעקבות בעיות עלו
    יש דיכאון במשפחתי
    יש לי מחשבות אובדניות

    איך מתמודדים עם דיכאון? 
    באופן כללי, יש להיות מודעים. ככל שגדלה המודעות לדיכאון ולסימפטומים שלו, כולל סימפטומים פיזיים וככל שמגיעים לאיש מקצוע לשם קבלת עזרה מקצועית בשלב מוקדם ככל האפשר, כך נוכל לצמצם באופן המרבי את הפגיעה של הדיכאון. אדם שנקלע לדיכאון הנגרם בעקבות העבודה או מקום העבודה שלו, יכול לשפר את מצבו לו ינסה לשנות את התנאים בעבודה אבל לרוב זה לא יספיק.
    למנהלים במקום העבודה תפקיד חשוב בכל הקשור ביחס לעובדים, ובמניעת הידרדרות העובד למצב דיכאוני: מנהלים המסוגלים לשתף את העובדים בחזון ארוך הטווח של החברה ולהסביר להם לאן חותרת החברה, מקטינים את הסכנה שהעובדים יחושו דיכאון תעסוקתי. הם יגלו עובדים הנכונים למאמץ גדול מהרגיל כדי להשיג את המטרות העסקיות של החברה,  ובעיקר יחושו משמעות וסיפוק מעבודתם.
    כמו כן התייחסות אישית של המנהל אל העובד והטלת משימה בדרך של מגע אישי ושיחה פנים אל פנים,  עשויה לחולל פלאים. בדרך זו העובד יהיה מוכן להתאמץ ולהנות במקום העבודה

    כיצד ניתן להתגבר על דיכאון שמקורו בעבודה? 
    ישנן מספר שיטות שבאמצעותן ניתן להתגבר על דיכאון שמקורו בעבודה:
    טיפול פסיכותרפי – קיימים סוגים רבים של טיפול באמצעות שיחות שיכולים להקל מאד על האדם הסובל מדיכאון ולהחזירו למסלול חיים תקין. פסיכולוג ואנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש יכולים לסייע ולתת תמיכה משמעותית, עד לחזרה לשגרת החיים. השתתפות בקבוצות תמיכה, גם היא יכולה להיות מועילה. באופן כזה, גם האדם הסובל מדיכאון וגם קרוביו יכולים לחלוק בחוויות, לדון בדרכי ההתמודדות ולהעניק משענת ותקווה. עם זאת חשוב לזכור שקבוצות תמיכה אינן תחליף לטיפול מקצועי, לרוב קבוצות תמיכה לא ממליצות על טיפול ספציפי. ניתן לאתר קבוצות תמיכה דרך קבוצות סנגור.
    אורח חיים בריא
    התעמלות ותזונה משופרות עוזרות לשיפור ההרגשה הכללית. במקרים מסוימים חיפוש בתחום רוחני מועיל אף הוא.
    קבלת תמיכה משותף או חבר לחיים
    שותף תמיכה הוא אדם המחויב לתהליך ההחלמה. אדם זה מספק את העידוד הנחוץ על מנת לעזור לך להאמין שאפשר להתגבר על הדיכאון. בתחילת הדרך אולי קשה לקבל עזרה בגלל הבושה, חוסר הבנה, תחושה של חוסר ערך עצמי ופחד לאבד עצמאות, אך ישנם אנשים שאפשר לבקש מהם עזרה, חשוב להיות מוכן לקבל את עזרתם בעיתוי הנכון.
    טיפול תרופתי אנטי דכאוני
    בניגוד לטיפול ציבורי,  בטיפול פרטי,  לא חובה ליטול תרופה. עם זאת, יש מטופלים רבים שמעדיפים טיפול תרופתי. מציאת הטיפול הרפואי המתאים חיונית ומגבירה את הסיכויים להחלמה.
    גורמים רבים משפיעים על בחירת התרופה המתאימה. הבחירה נעשית בשיתוף המטופל ובהתייעצות איתו, ומתבססת על בטיחות, סיבולת, עלות, קלות ביצוע, בעיות רפואיות אחרות והאינטראקציה בין טיפולים שונים.
    בדרך כלל מתחילים להרגיש את השפעת התרופות אחרי תקופה של שניים עד ארבעה שבועות. אם לא חל שיפור אחרי שמונה שבועות, חשוב ליידע את הרופא המטפל והוא יכול לשנות את המינון או את התרופה.

צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור. לפרטים עלד”ר (אילן) טל– מיקום וטלפון בקישור

התמכרות לאלכוהול בגיל השלישי

התמכרות לאלכוהול בגיל השלישי

התמכרות לאלכוהול בגיל השלישי

בשנים האחרונות הופכת נפוצות יותר ויותר צריכת אלכוהול מוגברת ואף התמכרות לאלכוהול בקרב בני הגיל השלישי, המתחילה לא פעם, אך גם לא בהכרח, עם היציאה לפנסיה.

התמכרות היא תופעה מדאיגה ומסוכנת בכל גיל, אך בקרב בני הגיל השלישי היא עשויה להביא לסכנת חיים ממשית, במיוחד על רקע של בעיות גופניות שונות ו/או נטילת תרופות ובייחוד תרופות מרגיעות או תרופות לטיפול בבעיות שינה, שהאינטראקציה שלהן עם אלכוהול עשויה להיות קטלנית.

התמכרות לאלכוהול מאפיינת דווקא אנשים אשר כל חייהם היו עצמאים, בעלי משרות מכובדות בעבר וללא עבר של שתיינות או התמכרות, הפער בין התפקוד שלהם בעבר לתפקוד הנוכחי הוא בולט ועוצמתי, הן למכור עצמו והן לבני משפחתו. לא פעם, הזמן הפנוי הרב הנוצר לאחר הפנסיה, אינו מהווה הקלה, רגיעה או שלווה שאנשים כה ייחלו לה, אלא בעיקר יוצר חור משמעותי שקשה למלא. אותו חור נובע הן מהזמן הפנוי הרב שיש כעת לפנסיונר אך גם בשל הבדידות, התמודדות עם חוסר יצרנות, ותחושת חוסר הנחיצות והקושי להגשים חלומות שכ”כ חיכו להגשים.

התמכרות לאלכוהול בקרב בני הגיל השלישי מתאפיינת בכל אותם סימנים המאפיינים מכורים לאלכוהול בכל הגילאים כמו: שינה עד שעה מאוחרת בצהריים, בקבוקי שתיה ריקים ברחבי הבית, ריח אלכוהול חריף, תפקוד לקוי עד חוסר תפקוד, שימוש בשתייה על מנת להירדם. מלבד זאת, מאפיינים המייחדים קבוצת גיל זו באים לידי ביטוי בעיקר בשינוים משמעותיים בהתנהגות ובתחושות. ההתנהגות עשויה להיחוות הן על ידי המשפחה והן על ידי המכור כחסרת שליטה, קיצונית והפוכה מהמוכר, אשר מלווה למשל בהתפרצויות זעם, שינויים חדים במצבי הרוח ועוד. מלבד זאת עשויות להופיע תחושות של דיכאון, חרדה  וקשיים רגשיים אחרים, שאינם מזוהים, מוסתרים ובעיקר משוככים על ידי השימוש באלכוהול.

אלכוהוליזם בגיל השלישי עשוי להישלל או להביא לאבחון שגוי של תסמונות נפוצות בגיל השלישי כמו דמנציה או אלצהיימר, מכיוון שהוא מביא כמובן גם לבעיות בזיכרון, קשיי התמצאות וכאמור שינויים התנהגותיים המאפיינים אנשים הלוקים בתסמונות מעין אלו. ולכן חשוב מאוד להגיע לאיש מקצוע מיומן, בעל ניסיון הן בטיפול בהתמכרויות והן בטיפול בבני הגילה שלישי.

הטיפול בהתמכרות לאלכוהול בבני הגיל השלישי נבנה לאחר אבחון מקצועי ומדוייק וכולל הן התערבות ממוקדת במשבר, התאמת טיפול תרופתי על ידי פסיכוגיראטר במידת הצורך, התערבות ממוקדת במשבר, ליווי, תמיכה וגיוס של בני המשפחה הקרובים, על מנת לסייע ככל האפשר למכור.

בלוג טמבלר של ד”ר אילן טל

צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור

ד"ר אילן טל
ד”ר אילן טל

הפרעת דיסתימיה- דיכאון מתמשך

הפרעת דיסתימיה- דיכאון מתמשך

הפרעת דיכאון מתמשך (דיסתימיה) – Persistent Depressive Disorder (Dysthymia)

  1. A. מצב רוח דיכאוני רוב היום, במשך רוב הימים, שדווח בדיווח עצמי או נצפה ע”י אחרים. למשך שנתיים לפחות.

הערה: אצל ילדים ומתבגרים, מצב הרוח יכול להיות עצבנות והמשך חייב להיות לפחות שנה אחת.

 

  1. B. במהלך הדיכאון, הופעה של 2 (או יותר) מהסימפטומים הבאים:
  2. חוסר תיאבון או אכילה מופרזת.
  3. נדודי שינה או שנת יתר.
  4. חוסר אנרגיה או עייפות.
  5. דימוי עצמי נמוך.
  6. קושי להתרכז או לקבל החלטות.
  7. תחושת חוסר תקווה.

 

  1. C. במהלך השנתיים (שנה בילדים ומתבגרים) מתוך ההפרעה, האדם מעולם לא היה מבלי הסימפטומים מקריטריונים A ו- B ליותר מחודשיים כל פעם.

 

  1. D. הקריטריונים לדיכאון מאג’ורי יכולים להיות נוכחים למשך שנתיים.

 

  1. E. מעולם לא היתה אפיזודה מאנית או היפומאנית והקריטריונים מעולם לא התנגשו עם הפרעה ציקלותימית.

 

  1. F. ההפרעה אינה מוסברת טוב יותר ע”י: סכיזופרניה, הפרעה סכיזואפקטיבית, הפרעה סכיזופורמית, הפרעה דלוזיונאלית, או הפרעות בספקטרום הסכיזופרניה ספציפיות/ לא ספציפיות והפרעה פסיכוטית אחרת.

 

  1. G. התסמינים אינם קשורים להשפעות פיזיולוגיות של חומרים או מצב רפואי אחר.

 

  1. H. הסימפטומים גורמים להפרעות קליניות או פגיעה בתפקוד החברתי, התעסוקתי או בתחומי חיים משמעותיים אחרים.

הערה: בגלל שהקריטריונים לדיכאון מאג’ורי כוללים 4 סימפטומים שאינם קיימים בדיסתימיה, יהיו מס’ מצומצם של מקרים בעלי סימפטומים דיכאוניים שנמשכים יותר משנתיים אבל לא יתאימו לדיסתימיה. כשכל הקריטריונים לאפיזודת דיכאון מאג’ורי נפגשו בנקודה מסוימת במהלך האפיזודה, צריכה להינתן אבחנת דיכאון מאג’ורי. אחרת, דיאגנוזה של הפרעת דיכאון ספציפית אחרת או לא ספציפית היא מוצדקת.

ציין אם:

  • עם מצוקה חרדתית
  • עם סממנים מעורבים
  • עם סממנים מלנכוליים
  • עם סממנים א-טיפיים
  • עם מצבים פסיכוטיים שכוללים מצב רוח
  • עם מצבים פסיכוטיים שאינם כוללים מצב רוח
  • תחילת ההפרעה במהלך הלידה

ציין אם:

  • ברמיסיה חלקית
  • ברמיסיה מלאה

ציין אם:

  • התפרצות מוקדמת: לפני גיל 21
  • התפרצות מאוחרת: בגיל 21 או אחרי

ציין אם (ברוב הזמן בשנתיים האחרונות של ההפרעה):

  • עם סינדרום דיסתימי טהור: הקריטריונים המלאים לאפיזודת דיכאון מאג’ורי לא התרחשו לפחות בשנתיים האחרונות
  • עם אפיזודה של דיסתימיה: קריטריונים מלאים לאפיזודה של דיסתימיה התרחשו במהלך השנתיים האחרונות
  • עם אפיזודות הבאות לסירוגין של דיכאון מאגורי, ועם אפיזודה נוכחית: קיימים קריטריונים מלאים של אפיזודת דיכאון מאג’ורי, אך היו תקופות של 8 שבועות לפחות בשנתיים האחרונות לפחות עם סימפטומים נמוכים מסף אפיזודה מלאה של דיכאון מאג’ורי.

עם אפיזודות הבאות לסירוגין של דיכאון מאג’ורי, ללא אפיזודה נוכחית: אין קריטריונים מלאים של אפיזודת דיכאון מאג’ורי, אך היתה אפיזודת דיכאון מאג’ורי אחת בשנתיים האחרונות לפחות.

 

דיכאון קליני מז’ורי

דיכאון קליני מז’ורי

דיכאון מז’ורי – Major Depressive Episode

  1. A. 5 (או יותר) מהסימפטומים הבאים היו קיימים במשך אותם השבועיים ומייצגים שינוי מהתנהגות קודמת, לפחות אחד מהסימפטומים הוא או (1) מצב רוח מדוכא או (2) איבוד עניין או הנאה.

הערה: לא כולל סימפטומים שבמובהק משויכים למצב רפואי אחר.

  1. מצב רוח דכאוני רוב היום, כמעט כל יום, שדווח בדיווח עצמי (תחושת עצבות, ריקנות, או חוסר תקווה) או נצפה על ידי אחרים (הערה: אצל ילדים ומתבגרים יכול להיות מצב רוח עצבני).
  2. צמצום בולט בעניין או הנאה בכל, או כמעט כל פעילויות רוב היום, כמעט כל יום (דיווח עצמי או נצפה ע”י אחרים).
  3. ירידה משמעותית במשקל לא בדיאטה או עליה במשקל (שינוי ב 5% ממשקל הגוף תוך חודש), או ירידה/ עליה בתיאבון כמעט כל יום (בילדים, נכשלה הציפייה לעליה במשקל).
  4. נדודי שינה או יתר שינה כמעט כל יום.
  5. תסיסה פסיכומוטורית או האטה מוטורית כמעט כל יום (נצפה ע”י אחרים, לא דיווח עצמי בלבד על תחושת חוסר מנוחה או האטה).
  6. תשישות או חוסר אנרגיה כמעט כל יום.
  7. תחושת חוסר ערך או אשמה מוגזמת או לא מותאמת (שיכולה להיות דלוזיה), כמעט כל יום.
  8. צמצום היכולת להתרכז או לחשוב, או הססנות, כמעט כל יום.
  9. מחשבות חוזרות על מוות (לא רק פחת ממוות), רעיונות חוזרים של התאבדות בלי תכנון ספציפי, או ניסיון התאבדות, או תכנון לבצע התאבדות.

 

  1. B. הסימפטומים גורמים למצוקה משמעותית או לפגם בתפקוד החברתי, התעסוקתי, או תחומי תפקוד משמעותיים אחרים.

 

  1. C. האפיזודה אינה קשורה לסימפטומים פיזיולוגיים של חומרים או למצב רפואי אחר.

הערה: קריטריונים A-C מייצגים דיכאון מאג’ורי.

הערה: תגובה לאובדן משמעותי, נכות, מחלה קשה.. עלולה לכלול סימפטומים הדומים לדיכאון מאג’ורי. למרות שהתסמינים יכולים להיות מובנים בהקשרם ומותאמים לאובדן. יש להביא בחשבון שהסטרסורים הללו יכולים להוביל לדיכאון על כן יש לבחון כל מקרה לגופו, להתייחס להסטוריה של האדם ולבצע הערכה קלינית מעמיקה.

 

  1. D. הופעת הדיכאון המאג’ורי אינה מוסברת טוב יותר ע”י: סכיזופרניה, הפרעה סכיזואפקטיבית, הפרעה סכיזופורמית, הפרעה דלוזיונאלית, או הפרעות בספקטרום הסכיזופרניה ספציפיות/ לא ספציפיות והפרעה פסיכוטית אחרת.

 

  1. E. מעולם לא היו אפיזודות מאניות או היפומאניות.

הערה: בלעדיות זו אינה מיושמת אם כל האפיזודות הכמו- מאניות או היפומאניות מצביעות או מיוחסות להשפעות פיזיולוגיות של מצב רפואי אחר.

 

 

 

דיכאון

דיכאון

קירטריונים למצב דכאוני

אפיזודה דכאונית – Major Depressive episode

  1. 5 (או יותר) מהסימפטומים הבאים הופיעו במהלך 2 שבועות ומייצגים שינוי מהתפקוד הקודם: לפחות אחד מהסימפטומים הוא או מצב תת דכאוני או איבוד עניין או הנאה.

הערה: אל תכלול סימפטומים שבבירור יש ליחסם למצב רפואי אחר.

  1. מצב רוח דכאוני רוב היום, כמעט כל היום, לפי אינדיקציה של דו”ח סובייקטיבי (לדוגמא, מרגיש עצוב, ריקני, חסר תקווה) או אבחנה שנעשתה על ידי אחרים (לדוגמא, מופיע כשהוא מלא דמעות). (הערה: אצל ילדים ומתבגרים יכול להיות מצב רוח עצבני).
  2. עניין או הנאה ירודים באופן ניכר, בכל או כמעט בכל פעילויות רוב היום, כמעט כל יום (על ידי אינדיקציה של דו”ח סובייקטיבי או תצפית).
  3. אובדן משקל משמעותי כאשר לא עושים דיאטה או מעלים במשקל (לדוגמא, שינוי של יותר מ-5% ממשקל הגוף במשך חודש) או ירידה או עליה בתיאבון, כמעט בכל יום. (הערה: בילדים יש לקחת בחשבון גם אי הצלחה לעלות במשקל כפי שמצופה)
  4. אינסומניה או היפרסומניה כמעט בכל יום
  5. התרגשות/תסיסה/(agitation) או עיכוב/איחור (retardation) פסיכומוטורי כמעט בכל יום (נצפה על ידי אחרים, או רק תחושות סובייקטיביות של חוסר מנוחה או היותו איטי יותר).
  6. עייפות (fatigue) או אובדן אנרגיה כמעט כל יום
  7. תחושות של חוסר ערך או אשמה מוגזמת או לא מותאמת (שיכולה להיות דלוזיונית) כמעט בכל יום (לא רק גינוי עצמי- self reproach או אשמה לגבי היותו חולה).
  8. יכולת מופחתת לחשוב או להתרכז או חוסר החלטיות- indecisiveness, כמעט בכל יום (על ידי דו”ח סובייקטיבי או כפי שנצפה על ידי אחרים)
  9. מחשבות חוזרות על מוות (לא רק פחד מלמות), מחשבות אובדניות (suicidal ideation) חוזרות ללא תכנית ספציפית, או ניסיון להתאבדות או תכנית ספציפית לביצוע התאבדות.
  10. הסימפטומים גורמים למצוקה (distress) משמעותית קלינית או ליקוי תעסוקתי או חברתי, או בתחומים חשובים אחרים בתפקוד.
  11. האפיזודה אינה קשורה להשפעות פיזיולוגיות של חומרים או מצב רפואי אחר.

 צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג  ד”ר אילן טל בקישור

הערה:קריטריונים A-C מהוות אפיזודות דיכאון מאז’ורי. הפרעות דיכאון מאז’ורי הן שכיחות בהפרעה ביפולארית 1, אך הן לא נדרשות לצורך האבחנה של הפרעה ביפולארית 1.

הערה:תגובות לאובדן משמעותי (לדוגמא, שכול, כסף, אבדות מאסון טבע, מחלה רפואית קשה או חוסר יכולת) עלולות לכלות את התחושות של עצב עז (intense), הרהורים על האובדן, אינסומניה- נדוני שינה, חוסר תיאבון, ירידה במשקל שצוינו בקריטריון A, העלולים להיות דומים לאפיזודת דיכאון. על אף שהסימפטומים אלה עשויים להיות מובנים או נחשבים למותאמים לאובדן, ההופעה של אפיזודת דיכאון מאז’ורי בנוסף לתגובה הנורמלית לאובדן משמעותי צריכה להילקח בחשבון. החלטה זו, בואפן בלתי נמנע דורשת הפעלת שקול דעת קליני, המבוסס על ההיסטוריה של האדם ונורמות תרבותיות לביטוי המצוקה בקונטקסט האובדן.