הפרעת הסתגלות

הפרעת הסתגלות

הפרעת הסתגלות – Adjustment Disorder

  1. התפתחותם של תסמינים רגשיים או התנהגותיים בתגובה לגורם דחק מזוהה המופיעים במהלך שלושת החודשים שמתחילת האירוע.
  2. התסמינים או ההתנהגות משמעותיים מבחינה קלינית, כפי שבאים לידי ביטוי באחד או שני התסמינים הבאים:
  3. דחק משמעותי שהוא מוגזם בעוצמתו או באינטנסיביות שלו, ביחס למצופה מגורם הדחק, ביחס להקשר החיצוני ולהשפעות התרבותיות.
  4. קושי משמעותי בתפקוד החברתי, תעסוקתי, או תחומי תפקוד אחרים.
  5. התסמינים אינם מתאימים למצב נפשי אחר או להחמרה של מצב נפשי קודם.
  6. התסמינים אינם מייצגים אבל נורמאלי.
  7. לאחר שגורם הדחק ותוצאותיו הסתיימו, התסמינים אינם נמשכים יותר מ- 6 חודשים נוספים.

צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור.

Specify -תת סוגים: מצב רוח דכאוני, חרדתי, מעורב, התנהגותי, מעורב רגשי – התנהגותי.

  • עם גוון דכאוני– מצב רוח ירוד, בכי, חוסר תקווה.
  •  עם גוון חרדתי– רגזנות, דאגה.
  •  עם גוון מעורב חרדתי – דכאוני – שילוב בין דיכאון לחרדה. לקריאה על טיפול בחרדה
  • עם גוון של בעיות התנהגות
  • ,עם גוון רגשי – התנהגותי – שילוב של סימפטומים רגשיים ( כמו דיכאון, חרדה)

 

 

הפרעת פוסט-טראומה חריפה, הפרעת דחק אקוטית

הפרעת פוסט-טראומה חריפה, הפרעת דחק אקוטית

 

צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור.

הפרעת דחק אקוטית – Acute Stress Disorder

  1. חשיפה ממשית או איום ב: מוות, פגיעה פיסית משמעותית או אלימות מינית, באחת או יותר מהדרכים הבאות:
  2. חווה את האירוע באופן ישיר
  3. היה בעצמו עד לאירוע בעת שהאחר נחשף אליו
  4. שמע שהאירוע התרחש לקרוב משפחה או חבר קרוב; במקרה של מוות או איום במוות של קרוב משפחה או חבר קרוב, יש גוון אלים או לא צפוי לאירוע
  5. נחשף לפרטים קשים ביחס לאירוע באופן עוצמתי או חוזר (למשל, אנשי סיוע; אינו כולל מדיה, אלא אם החשיפה למדיה קשורה לעבודה)
  6. נוכחות של לפחות תשעה מהתסמינים הבאים מכל אחת מחמש הקטגוריות של חודרנות, מצב רוח שלילי, דיסוציאציה, הימנעות, או עוררות יתר, שהחלו או החמירו לאחר חשיפה לאירוע טראומטי

תסמינים חודרניים (Intrusion symptoms):

  1. זיכרונות חודרניים בלתי רצוניים ומעוררי דחק של האירוע (בילדים יכולים להופיע במשחק חוזר)
  2. חלומות חוזרים ומעוררי דחק, בהם התוכן או האפקט קשורים לאירוע הטראומטי (אצל ילדים יכולים להיות חלומות בעתה ללא תוכן מוגדר)
  3. תגובות דיסוציאטיביות (למשל פלשבקים) בהם הפרט חש או מגיב כאילו האירוע הטראומטי מתרחש שוב (מופיע על רצף, עד כדי אובדן מוחלט של המודעות לסביבה); (אצל ילדים השחזור יכול להופיע במחשק)
  4. דחק פסיכולוגי משמעותי ומתמשך או תגובתיות פיסיולוגית בעת חשיפה לרמזים פנימיים או חיצוניים המייצגים או דומים להיבטים של האירוע הטראומטי

מצב רוח שלילי

  1. חוסר יכולת משמעותית לחוות רגשות חיוביים (כגון אושר, סיפוק, או אהבה)

תסמינים דיסוציאטיביים (Dissociative symptoms):

  1. שינוי בתחושת המציאותיות של העצמי או של הסביבה (לראות את עצמי מהפרספקטיבה של האחר, האטה בתחושת הזמן)
  2. חוסר יכולת לזכור היבט חשוב באירוע הטראומטי (כתוצאה מאמנזיה דיסוציאטיבית ולא כתוצאה מחבלת ראש, סמים או אלכוהול)

הימנעות (Avoidance):

  1. מאמץ להימנע מזיכרונות, מחשבות או רגשות מעוררי דחק על האירוע או הקשורים אליו
  2. מאמץ להימנע מתזכורות חיצוניות (אנשים, מקומות, שיחות, פעילויות, אובייקטים או מצבים) המעוררים זיכרונות, מחשבות או תחושות ביחס לאירוע או שקשורים אליו

עוררות יתר (Hyperarousal):

  1. הפרעות בשינה (קושי להירדם, להישאר ישן או שינה חסרת מנוחה)
  2. התנהגות רוגזנית והתפרצויות זעם (ללא פרובוקציה), באה לידי ביטוי לרוב בביטוי אגרסיה מילולית או פיסית כלפי אחרים או אובייקטים
  3. דריכות יתר
  4. קושי בריכוז
  5. תגובות בהלה מוגזמות
  6. משך התסמינים הוא שלושה ימים עד חודש לאחר החשיפה לאירוע (התסמינים לרוב מתחילים מיד לאחר האירוע אך נמשכים לפחות שלושה ימים ועד חודש).
  7. התסמינים גורמים למצוקה קלינית משמעותית או ליקוי תפקודי בתחום החברתי, תעסוקתי או אחר משמעותי.
  8. התסמינים אינם תוצאה של מצב רפואי או שימוש בחומרים ממכרים ואינה מוסברת טוב יותר דרך המאפיינים של הפרעה פסיכוטית קצרה.