דיכאון בילדים- למה לשים לב

דיכאון בילדים- למה לשים לב

אז מהם הסימנים המצביעים על דיכאון בגילאים קטנים?

דיכאון אצל ילדים מאובחן כשלפחות כמה מהסימנים המפורטים להלן מופיעים–

  1. יש לעקוב אחר התנהגות הילד שבועיים לפחות. אם יש התנהגות החריגה (עצבנות, עצב, כעס וכד’)  לאורך שבועיים – זה בהחלט מעורר חשד. כדאי לשים לב-  האם הילד מראה מצוקה המצביעה על ירידה בתחושת הערך העצמי? האם הוא אוכל אחרת? האם יש הפרעות בשינה? (למשל ישן שעות ארוכות מהרגיל, או מתעורר מוקדם?) אם חלק מהדברים מופיעים, יש חשש להניח שהילד יכול לסבול  מדיכאון.

ההתנהגות חריגה אמורה להופיע לאורך היום –  ילדים הסובלים מדיכאון יתקשו לקום מהמיטה או שיסבלו מבעיות בשינה. הילד עשוי לאכול הרבה יותר מכפי שהוא אוכל בד”כ או דווקא לוותר על מזונות שקודם אכל בכיף. יש לשים לב גם להתנהגויות החברתיות שלו – האם הולך לבקר חברים  או נמנע ומעדיף להשאר בבית? האם הוא יוצר קשר  כמו מקודם, או שהוא נמנע מקשר גם עם בני המשפחה? האם יש סימנים לדפוסים של אדישות או ייאוש?

לעתים הסימנים של הדיכאון מופיעים בקרב ילדים באופן קל, אבל לאורך זמן. אם לפחות שנה מופיעים מצב רוח ירוד ועצבות  או אם הילד עצבני ורגוז ומופיעים אצלו סימנים המזוהים עם דיכאון כפי שפורט קודם, הרי שמדובר בסוג שונה של דיכאון, המכונה בד”כ דיסתימיה.

זהו ביטוי לדיכאון פחות חזק אבל לאורך זמן משפיע באופן משמעותי. דווקא בגלל שמדובר לכאורה במקרה קל יותר, מצב זה נוטה להיות מאובחן פחות ולכן לעיתים יותר הרסני.

צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור.

אתם נמצאים באחד מאתרי התמיכה, ליצירת קשר אנא עברו אל האתר המרכזי (DRTAL.CO.IL)

דרכי הטיפול בדיכאון

דרכי הטיפול בדיכאון

ישנן שתי סיבות עיקריות לכך שאנשים אינם פונים לטיפול בשל דיכאון:

  1. יש החושבים הדיכאון זה רק מצב שזמני ו”עוד מעט זה יעבור”. חשוב לדעת כי פעמים רבות הסירוב או הקושי לפנות לטיפול הוא בדיוק הסימן שישנה בעיה, חוסר המוטיבציה הינו כאמור אחד מן הסימפטומים לדיכאון. 

    2. סטיגמה: אנשים רבים לא הולכים לטיפול בגלל הסטיגמה שיש – ”אם אני הולך פסיכולוג יחשבו שאני משוגע?!”. חשוב להבין שכמו שהרפואה מתקדמת, כך גם עולם בריאות הנפש. ובחברה המערבית המודרנית, פסיכולוג כבר ממזמן לא נחשב כבר למילה גסה. מלבד זאת, הטיפולים המודרניים נותנים מענה גם לטיפול באנשים בריאים אשר זקוקים לסיוע וכלים להתמודדות עם קשיים בחיי היום יום, בעבודה, בזוגיות ובמשפחה.

חשוב לזהות את הדיכאון ולטפל בו , אחרת הוא עשוי להימשך זמן רב ולפגוע משמעותית בחיינו. וככל שהדיכאון נמשך זמן רב יותר ללא טיפול , כך הסיכוי להישנותו גבוה יותר. לכן, אדם הסובל מדיכאון קליני ,מוטב שיקבל טיפול מקצועי על ידי פסיכיאטר מומחה או פסיכולוג.

דרכי טיפול

ישנם סוגי טיפול רבים המיועדים לטיפול בהפרעות בדיכאון, הטיפול המומלץ הינו שילוב של טיפול תרופתי יחד עם טיפול פסיכולוגי.

טיפול תרופתי- טיפול תרופתי מותאם ע”י פסיכיאטר בלבד, מאפשר הקלה יחסית מהירה, ומסייע לתפקוד ולשיפור מצב הרוח. חשוב להבין שטיפול תרופתי אינו חייב להיות קבוע ופעמים רבות ניתן רק בשלבים ראשוניים ומאוחר יותר מופסק באופן הדרגתי. 

טיפול פסיכולוגי דינאמי – הטיפולים ה”קלאסיים”- מדובר לרוב על מפגשים שבועיים, ‘אחד על אחד’ עם המטפל/ת.  מטרת הטיפולים היא לסייע לך להכיר יותר טוב את עצמך את הנפש שלך , להבין את מקור המצוקות שלך ולנסות יחד עם המטפל לעבד את חוויותיך הרגשיות. לשם שיפור תחושת הרווחה בחייך, חיזוק הביטחון העצמי ושיפור המיומנויות החברתיות שלך.

אלטרנטיבה נוספת לטיפול בדיכאון הינה הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי- CBT. טיפול CBT מתמקד בשינוי דפוסי חשיבה והתנהגות. במקרים רבים, דפוסי חשיבה והתנהגות אשר סוגלו במהלך שנות הילדות הופכים להיות לא יעילים, מעוררי חרדה או דכאון. אלו בעיקר באים לידי ביטוי במחשבות אוטומטיות שליליות ובעקבותיהן דפוסי התנהגות נוקשים ובלתי גמישים.  טיפולי CBT, הינם טיפולים ממוקדים וקצרי מועד, אשר מיועדים לסייע לזהות מחשבות ודפוסי התנהגות שליליים, ולתת כלים  כיצד לאמץ דפוסי חשיבה והתנהגות אדפטיביים יותר, למען השבת השליטה, הרוגע והשלווה לחייך.

צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור.

אל תתמודד עם הדיכאון לבד!

לפני שמתחילים לבחור טיפול מתאים, חשוב להתייעץ עם איש מקצוע מנוסה אשר מכיר את התחום ואת הטיפולים הקיימים. 

אנו מזמינים אותך ליצור עמנו קשר לשיחת היכרות טלפונית , על מנת שנוכל להתאים לך את הטיפול היעיל ביותר ואת המטפל המתאים ביותר עבורך.  

פדופיליה לפי DSM5

פדופיליה לפי DSM5

פדופיליה – Pedophilic Disorder

קריטריונים לאבחון

א .במשך תקופה של לפחות 6 חודשים, חוזרת ונשנית, פנטסיות מיניות מעוררות ,דחפים מיניים, או התנהגויות  הקשורות בפעילות מינית עם ילד או ילדים לפני גיל התבגרות )בדרך כלל בגיל 13 שנים או צעירות יותר).

ב. הפרט פעל על הדחפים המיניים האלה  או על הפנטסיות המיניות ואלו עלולים לגרום למצוקה ניכרת או קושי בינאישי.

ג. הפרט הוא לפחות בן 16 ולפחות 5 שנים יותר מאשר הילד או ילדים בקריטריון א’.

הערה:  אין לכלול פרטים בגיל ההתבגרות מאוחרת המעורבים בקשר מיני מתמשך במערכת יחסים עם בני 12-13.

צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור.

ציין אם:

  • נמשך רק לילדים
  • לגברים
  • לנשים
  • גם לגברים וגם לנשים
  • מוגבל לגילוי עריות

 

אגירה כפייתית, הפרעת אגירה

אגירה כפייתית, הפרעת אגירה

הפרעת אגירה – Hoarding Disorder

א. קושי מתמשך עם השלכה או פרידה מחפצים , ללא קשר לערך האמתי שלהם.

ב. קושי זה נובע מצורך נתפס להציל את הפריטים ולמצוקה הקשורה עם השלכתם.

ג. תוצאות הקושי להשליך רכוש  הינן צבירת רכוש שנדחס ומעמיס על אזורי מחיה משמעותיים ופוגע ביעוד שלהם. אם אזורי המגורים מסודרים, זה רק בגלל ההתערבות של צד שלישי (לדוגמה, בני משפחה, מנקים, הרשויות).

ד. האגירה גורמת למצוקה משמעותית מבחינה קלינית או פגיעה חברתית , תעסוקתית, או בתחומי תפקוד חשובים אחרים (כולל שמירה על סביבה בטוחה לעצמי ולאחרים).

ה. האגירה אינה מיוחסת למצב רפואי אחר (לדוגמה , פגיעה במוח , כלי דם במוח, מחלה, תסמונת פראדר וילי).

ו. האגירה לא מוסברת על ידי הסימפטומים של הפרעה נפשית אחרת (למשל, הפרעה אובססיבית כפייתית, ירידה באנרגיה, דיכאון, מחשבות שווא /סכיזופרניה או הפרעה פסיכוטית אחרת, גירעונות קוגניטיביים בהפרעת נוירו מרכזית, אינטרסים מוגבלים בספקטרום האוטיסטי).

ציין אם:

עם רכישה מוגזמת: אם קושי בהשלכת חפצים מלווה ברכישה מוגזמת של פריטים שאינם נחוצים או שאין עבורם מקום פנוי.

 צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור

ציין אם:

תובנה טובה או הוגנת: הפרט מזהה את האמונות הקשורות לאגירה וכי ההתנהגויות ( הנוגעות לקושי בהשלכת פריטים, העומס, או רכישה מוגזמת) הן בעייתיות.

תובנה ירודה: הפרט משוכנע שאמונות הקשורות לאגירה והתנהגויות הנוגעות לפריטים (קושי בהשלכתם, העומס מוגזם, או רכישה) הן לא בעייתיות, למרות הראיות סותרות.

העדר תובנה /אמונות שווא (דלוזיות): הפרט משוכנע לחלוטין שאמונות והתנהגויות הנוגעות הקשורות לאגירת פריטים (קושי בשלכתם, העומס, או רכישה מוגזמת) הן לא בעייתיות , למרות הראיות סותרות.