איך להתמודד עם דיכאון בעבודה

איך להתמודד עם דיכאון בעבודה

דיכאון בעבודה – יש דבר כזה

  • כל אדם חווה במהלך חייו רגשות של עצב, מועקה נפשית, דכדוך או מרה שחורה, אך בקרב אנשים הסובלים מדיכאון קליני, ממשיכים רגשות אלו להיות מנת חלקו של האדם לאורך שבועות וחודשים, ואם אינו מקבל טיפול, אפילו לאורך שנים.
    הדיכאון נגרם בין השאר גם בשל חוסר איזון של כימיקלים במוח, ולמרות זאת אנשים נוטים להאשים את עצמם או את קרוביהם. דיכאון ניתן לטיפול, כפי שניתן לטפל במחלות אחרות. חלק מהאנשים הלוקים בדיכאון, עלולים ללקות בדיכאון חמור יותר מהרגיל. מצב כזה  יכול להופיע לאחר אירוע מסוים, סטרס (לחץ) או תורשה. במקרים מסוימים אין גורם הנראה לעין. עם מתן טיפול מתאים, ברוב המכריע של המקרים, ההחלמה אפשרית.
    המפתח ליציאה מהמצב הזה, היא הנכונות לקבל עזרה.

    דיכאון תעסוקתי – על מה ולמה? 

    123 מליון אנשים ברחבי העולם סובלים מדיכאון. מחקרים רפואיים מצביעים על כך שהסיכוי ללקות בדיכאון מאז’ורי  נע סביב 10 אחוז בקרב גברים ויותר מ- 20 אחוז בקרב נשים
    דיכאון מוגדר כמחלה שכיחה  ומורכבת, המשפיעה על 123 מיליון אנשים ברחבי העולם. דיכאון הנגרם כתוצאה מעבודה או מתנאי עבודה, הוא אחד הגורמים להתמודדות של אנשים ברחבי העולם עם דיכאון מאז’ורי.
    בדרך כלל לעבודה נודעת השפעה טובה על אנשים, מכיוון שעבודה קבועה גורמת לסיפוק עצמי, ולהערכה מהסביבה. ידוע כי אנשים שפוטרו, או כאלה המסתובבים מובטלים במשך חודשים רבים, נתונים לסיכון גבוה יותר ללקות בדיכאון לעומת אנשים הממשיכים לעבוד.
    בעקרון, אין ראיות חותכות לכך שתנאי עבודה עלולים לגרום ישירות לדיכאון, אך ישנם מצבים שבהם לחצים קשים בעבודה, בשילוב עם בעיות בבית או אירועים אישיים, עלולים לגרום לדיכאון.
    ישנן עבודות העלולות להביא את העובד לידי אומללות – עבודות בהן העובד אינו יכול להביא את כישוריו לידי ביטוי, או עבודות מונוטוניות מדיי הגורמות לעובדים למאוס בהן.
    מצבים של חוסר ודאות לגבי טיב הביצועים או לגבי שינויים בסביבת העבודה, עלולים גם הם לגרום למתחים ולדאגות. בוסים נוקשים, הרודים בעובדים ומותחים עליהם ביקורת, מחמירים עוד יותר את המצב.
    תנאי עבודה גרועים, כמו משרדים צפופים או מפעלים רועשים מדיי, עלולים לגרום לעובדים לתחושת מתח ודחק. העובדים ירגישו מתוסכלים גם אם אין להם כל זכות דיבור לגבי אופן ארגון העבודה שלהם, או כשההחלטות נכפות עליהם מלמעלה בלי כל דיון.

    איך מתבטא  דיכאון בעבודה? 
    1. דיכאון אחרי חופשה – סוג ראשון של דיכאון נובע משיבה לעבודה אחרי סוף שבוע, פגרת חג או חופשה ארוכה בחו”ל, לקראת חזרה למטלות הממתינות על השולחן. כדי להימנע מכניסה ל”מרה שחורה” עקב החזרה לעבודה, ניתן “להתכונן” לקראת מועד החזרה לעבודה: להרים טלפון לקולגה, להתעדכן לגבי המתרחש במחלקה, וליצור מעין הכנה מוקדמת, שמקלה את ההשתלבות  מחדש בעבודה בעקבות החופשה.
    2.   שחיקה – עובדים שלאחר שנים רבות הגיעו לקצה גבול יכולותיהם. כיום, המונח כולל גם חוויות קצרות טווח בעבודה, שתוצאותיהן עלולות להיות תסכול או ניכור. קורבנות של שחיקה עלולים להפך לדיכאוניים קליניים, לבעלי הפרעה נפשית או להידרדר להתנהגות אנטי-סוציאלית ולהתמכרות לאלכוהול או לסמים. הסימפטומים הגלויים של שחיקה עשויים לכלול שינויים בגישה של האדם, בהתנהגותו ובביצועיו. קורבן השחיקה עלול ללקות בהתקפי זעם ולהפגין התנגדות להתערבות של חברים לעבודה או של הממונים עליו.
    3. הפרעת ההסתגלות – זו הצורה הנפוצה ביותר של דיכאון במקום העבודה. ההערכה היא, שרבע מהאנשים יכולים להתמודד עם שינוי מלחיץ בלי הנד עפעף, ושכמחצית מהאנשים יכולים להסתגל לשינוי מלחיץ תוך מספר שבועות. הרבע הנותר חווה קשיים ממושכים, שעלולים להוביל לדיכאון קליני. מאחר שבמקומות העבודה כיום מתרחשים שינויים ללא הרף, הפרעת ההסתגלות נמצאת בעלייה ברורה. רוב ההשפעות של הפרעת ההסתגלות הן פנימיות, ולא נגלות לעין. תגובות פנימיות אלו במוקדם או במאוחר יופיעו בהתנהגות, אך ייווצר קושי להגיע לסיבה האמתית שמובילה להתנהגות. ייתכן שהעובדים יסטו מהיעדים שלהם או יתקשו בפתירת בעיות. האחראים יכולים, שלא במודע, להחמיר את המצב ע”י  כך שיבואו בתלונות על הליקויים בעבודה. חשוב לציין שברמות לחץ גבוהות מידי עלולים רוב האנשים לפתח סימפטומים דכאוניים,  גם אלו שלכאורה נחשבים חזקים מבחינה נפשית.
    4. דיסטימיה (dysthymia)- צורה זו של דיכאון מתחילה לעתים קרובות באופן איטי, שכמעט אינו מורגש, ומתעצמת עם הזמן או תחת לחץ. צורת דיכאון זו עלולה לכלול סט מורכב של סימפטומים כגון חוסר התלהבות, חוסר אנרגיה, הערכה עצמית נמוכה ומחסור כללי בריכוז. דיסטימיה מופיעה בדרך-כלל לפני גיל 30 ומשפיעה על 4 אחוז מהאוכלוסייה, כאשר הסימפטומים שכיחים יותר בקרב נשים, וכן כרוניים יותר. חלק מקורבנות הדיסטימיה עלולים להדחיק את הבעיה ע”י הגדלת מאמציהם בעבודה או הפגנת עוינות.
    5. דיכאון קליני (major depression). הסוגים הקודמים של דיכאון אינם כוללים את התופעות הדיכאוניות המתקדמות יותר כמו הפרעת הדיכאון הקליני, מלנכוליה וביפולריות, שעלולים להצריך טיפול ארוך טווח ואף אשפוז.

    כיצד מתבטא דיכאון במקום העבודה? 
    דיכאון של עובד במקום העבודה מורגש בדרכים הבאות: האטת קצב העבודה, עשיית שגיאות תכופות, אובדן יכולת הריכוז, שכחנות, איחורים לעבודה או לישיבות, היעדרויות, סכסוכים עם העמיתים לעבודה, חוסר יכולת להאציל סמכויות, השקעת מאמצים מופרזים בעבודה, או ניסיון להשקיע מאמצים מופרזים.

    כיצד מאבחנים דיכאון אצל עובדים? 
    סקרים או מבחני “בחן את עצמך” כדוגמת זה המובא כאן, יכולים להוות כלי לאיתור עובד החש בדיכאון, אם הוא עונה בחיוב על מרבית השאלות:
    לעיתים קרובות אני חסר מנוחה ורגזן במקום העבודה ובבית
    השינה שלי לא סדירה, חושב על העבודה ומוטרד ממנה
    אני ישן יותר מידי
    אני ישן פחות מידי
    אני לא נהנה מתחביבים/פעילות פנאי או שעות עם חברים ומשפחה
    אני מתקשה להסתדר עם המחלות האחרות שלי
    אני סובל מכל מיני כאבים ואין הקלה למרות כל הניסיונות
    לעיתים קרובות יש לי:
    בעיות עיכול
    כאבי ראש וגב
    כאבים בלתי מוגדרים
    כאבים בחזה
    משקלי השתנה באופן משמעותי
    חלק מהסימפטומים ממשיכים מעבר לשבועיים
    אני מרגיש שעבודתי, משפחתי וחברי סובלים בעקבות בעיות עלו
    יש דיכאון במשפחתי
    יש לי מחשבות אובדניות

    איך מתמודדים עם דיכאון? 
    באופן כללי, יש להיות מודעים. ככל שגדלה המודעות לדיכאון ולסימפטומים שלו, כולל סימפטומים פיזיים וככל שמגיעים לאיש מקצוע לשם קבלת עזרה מקצועית בשלב מוקדם ככל האפשר, כך נוכל לצמצם באופן המרבי את הפגיעה של הדיכאון. אדם שנקלע לדיכאון הנגרם בעקבות העבודה או מקום העבודה שלו, יכול לשפר את מצבו לו ינסה לשנות את התנאים בעבודה אבל לרוב זה לא יספיק.
    למנהלים במקום העבודה תפקיד חשוב בכל הקשור ביחס לעובדים, ובמניעת הידרדרות העובד למצב דיכאוני: מנהלים המסוגלים לשתף את העובדים בחזון ארוך הטווח של החברה ולהסביר להם לאן חותרת החברה, מקטינים את הסכנה שהעובדים יחושו דיכאון תעסוקתי. הם יגלו עובדים הנכונים למאמץ גדול מהרגיל כדי להשיג את המטרות העסקיות של החברה,  ובעיקר יחושו משמעות וסיפוק מעבודתם.
    כמו כן התייחסות אישית של המנהל אל העובד והטלת משימה בדרך של מגע אישי ושיחה פנים אל פנים,  עשויה לחולל פלאים. בדרך זו העובד יהיה מוכן להתאמץ ולהנות במקום העבודה

    כיצד ניתן להתגבר על דיכאון שמקורו בעבודה? 
    ישנן מספר שיטות שבאמצעותן ניתן להתגבר על דיכאון שמקורו בעבודה:
    טיפול פסיכותרפי – קיימים סוגים רבים של טיפול באמצעות שיחות שיכולים להקל מאד על האדם הסובל מדיכאון ולהחזירו למסלול חיים תקין. פסיכולוג ואנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש יכולים לסייע ולתת תמיכה משמעותית, עד לחזרה לשגרת החיים. השתתפות בקבוצות תמיכה, גם היא יכולה להיות מועילה. באופן כזה, גם האדם הסובל מדיכאון וגם קרוביו יכולים לחלוק בחוויות, לדון בדרכי ההתמודדות ולהעניק משענת ותקווה. עם זאת חשוב לזכור שקבוצות תמיכה אינן תחליף לטיפול מקצועי, לרוב קבוצות תמיכה לא ממליצות על טיפול ספציפי. ניתן לאתר קבוצות תמיכה דרך קבוצות סנגור.
    אורח חיים בריא
    התעמלות ותזונה משופרות עוזרות לשיפור ההרגשה הכללית. במקרים מסוימים חיפוש בתחום רוחני מועיל אף הוא.
    קבלת תמיכה משותף או חבר לחיים
    שותף תמיכה הוא אדם המחויב לתהליך ההחלמה. אדם זה מספק את העידוד הנחוץ על מנת לעזור לך להאמין שאפשר להתגבר על הדיכאון. בתחילת הדרך אולי קשה לקבל עזרה בגלל הבושה, חוסר הבנה, תחושה של חוסר ערך עצמי ופחד לאבד עצמאות, אך ישנם אנשים שאפשר לבקש מהם עזרה, חשוב להיות מוכן לקבל את עזרתם בעיתוי הנכון.
    טיפול תרופתי אנטי דכאוני
    בניגוד לטיפול ציבורי,  בטיפול פרטי,  לא חובה ליטול תרופה. עם זאת, יש מטופלים רבים שמעדיפים טיפול תרופתי. מציאת הטיפול הרפואי המתאים חיונית ומגבירה את הסיכויים להחלמה.
    גורמים רבים משפיעים על בחירת התרופה המתאימה. הבחירה נעשית בשיתוף המטופל ובהתייעצות איתו, ומתבססת על בטיחות, סיבולת, עלות, קלות ביצוע, בעיות רפואיות אחרות והאינטראקציה בין טיפולים שונים.
    בדרך כלל מתחילים להרגיש את השפעת התרופות אחרי תקופה של שניים עד ארבעה שבועות. אם לא חל שיפור אחרי שמונה שבועות, חשוב ליידע את הרופא המטפל והוא יכול לשנות את המינון או את התרופה.

צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור. לפרטים עלד”ר (אילן) טל– מיקום וטלפון בקישור

אופוריה, מניה, היפומאניה ומצב רוח

אופוריה, מניה, היפומאניה ומצב רוח

מה רע עם קצת מצב רוח טוב? על רוממות רוח ואופוריה

באופן כללי הכוונה במושג דיספוריה היא לתחושה של התרוממות רוח או זחיחות דעת. הגדרה זו טומנת בחובה תחושות נוספות כמו מצב רוח טוב, התלהבות, התרגשות, אושר נעלה, שביעות רצון, אופטימיות והנאה. כל אלו באים לידי ביטוי בעת ובעונה אחת, וברמות גבוהות הרבה יותר מהרגיל. אופוריה יכולה להיות תחושה בריאה ומקובלת, במצבים שונים כמו בשלב ההתאהבות, בעת אירוע משמח מאוד (חתונה או לידה), בעת קיום יחסי מין, לאחר מאמץ גופני ואפילו לאחר אכילת שוקולד. חוקרים שונים טוענים כי תחושת אופוריה הינה הכרחית במצבים מסויימים, בעיקר בהקשר של המשכת המין האנושי.

הביטוי הקיצוני והמסוכן של אופוריה הוא כאשר תחושה זו יוצאת מכלל שליטה ומלווה בתפיסת מציאות מעוותת, הרגשת “אני כל יכול”, ולעיתים מופיעה בשילוב עם הזיות, כל אלו עלולים להוביל את האדם למעשים הרי אסון (פגיעה באנשים אחרים – “הרודפים אחרי”, פגיעה בעצמי מתוך ניסיון לעוף למשל). מצב זה מכונה בעגה הפסיכולוגית “מאניה” ומופיע בעיקר במחלת המאניה- דיפרסיה (הפרעה דו קוטבית) ולעיתים גם בעת פסיכוזה.

אופוריה יכולה להופיע בדרכים שאינן טבעיות כמו בעת שימוש בסמים. הסם מחקה את שחרור החומרים הכימים בגוף, אשר אחראים על מצב רוח טוב, אך בדרך מלאכותית ובכמויות עצומות שעלולות לסכן את האדם מבחינת גופנית או להוביל אותו למצבים נפשיים מסוכנים כפי שתואר לעיל.

מכאן שזיהוי תחושת אופוריה בעצמי או באחרים, יכולה להעיד, מחד גיסא, על שינוי נפלא בחיים או על אירוע משמח שקרה בחיים. מאידך גיסא יכולה אופוריה גם להעיד על שימוש בסמים או התפתחות של מצב נפשי מסוכן.

הפרעת אישיות גבולית- בורדרליין

הפרעת אישיות גבולית- בורדרליין

 

הפרעת אישיות גבולית – Borderline Personality Disorder

 

A            תבנית מופשטת של אי יציבות ביחסים בין-אישיים, דימוי עצמי ורגשות, המסומנים                כאימפולסיביים. מתחיל בהתבגרות המאוחרת ונוכח במגוון של הקשרים, כאשר מתקיימים                חמישה (או יותר) מהבאים:

1.     מאמץ מטורף להימנע מנטישה אמיתית או מדומיינת (לא כולל התנהגות אובדנית או פגיעה עצמית המצוינת בקריטריון 5).

2.     תבנית של יחסים בין-אישיים לא יציבים ומתוחים המאופיינים בהופעה לסירוגין של אידיאליזציה או דה-וליואציה קיצוניים לאחר.

3.     הפרעת זהות: תחושת העצמי או הדימוי העצמי אינם יציבים בצורה בולטת ועקבית.

4.     אימפולסיביות, לפחות בשני אזורים שהינם בעלי פוטנציאל להרס עצמי (לדוגמא: בזבזנות, יחסי מין, שימוש בחומרים, נהיגה חסרת אחריות, זלילה binge eating). לא כולל התנהגות אובדנית או פגיעה עצמית המצוינת בקריטריון 5.

5.     התנהגות אובדנית חוזרת, מחוות או איומים או התנהגות של פגיעה עצמית.

6.     חוסר יציבות רגשית כתוצאה מתגובתיות במצב הרוח (אפיזודה דיספורית עוצמתית, עצבנות/חוסר נוחות או חרדה, בדרך כלל נמשכת מספר שעות ולעיתים נדירות יותר מכמה ימים).

7.     תחושת ריקנות כרונית.

8.     כעס רב עוצמה שאינו מותאם או קושי לשלוט בכעס הזה (הפגנה תדירה של מצב הרוח, כעס עקבי, מאבק גופני חוזר).

9.     חשיבה פרנואידית הקשורה ללחץ או סימפטומים דיסוציאטיביים חמורים, המופיעים באופן זמני.

 
צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור.

ביפולר 2, מניה דיפרסיה סוג 2 , bipolar2

ביפולר 2, מניה דיפרסיה סוג 2 , bipolar2

הפרעה בי-פולארית 2 – Bipolar II Disorder

על מנת לאבחן הפרעה ביפולארית מסוג II הכרחי שיתקיימו:

  • הקריטריונים לאפיזודה היפומאנית, בעבר או כיום
  • וגם הקריטריונים לדיכאון מאז’ורי, בעבר או כיום.

קריטריונים לאבחון

  1. הקריטריונים מולאו לפחות לאפיזודה היפומאנית אחת (קריטריונים A-F להיפומאנית כפי שתוארו) ולפחות אפיזודת דיכאון מאז’ורי אחת (קריטריונים A-C תחת הפרעת דיכאון מאז’ורי).
  1. מעולם לא הייתה אפיזודה מאנית
  1. ההופעה ראשונית של אפיזודה היפומאנית ואפיזודת דיכאון מאז’ורי, אינה מוסברות טוב יותר על ידי הפרעה סכיזואפקטיבית, סכיזופרניה, הפרעת סכיזופראניפורמית, הפרעת דלוזיה או הפרעה אחרת מפורטת או לא בספקטרום הסכיזופרניה והפרעות פסיכוטיות אחרות.

הסימפטומים של דיכאון או של מצב של התנהגות לא צפויה הנגרמים כתוצאה משינויים תכופים בין תקופות דיכאוניות להיפומאניה גורמים למצוקה קלינית משמעותית או ליקוי חברתי, תעסוקתי או תחום תפקודי משמעותי אחר.

יש לציין אם (Specify):

  1. אפיזודה נוכחית או אחרונה

    • היפומאניה
    • דיכאון
  2. יש לציין אם מופיע עם

    • anxious distress- מצוקה חרדתית
    • mixed features- תהפוכות מאניה והיפומאניה ודיכאון
    • rapid cycling- מעגליות מהירה
    • Mood congruent psychotic featurs – מאפיינים פסיכוטיים בהלימה עם מצב הרוח
    • Mood incongruent psychotic featurs – מאפיינים פסיכוטיים שאינם בהלימה עם מצב הרוח
    • Catatonia- קיפאון נוקשה או מצב גופני שניתן לפסל אותו
    • Peripartum onset- תוך כדי הלידה
    • Seasonal pattern- דפוס עונתי. הפרעה שקשורה לחשיפה לאור השמש
  3. יש לציין אם הקריטריונים לאפיזודת מצב רוח לא נענו

    • In partial remission – ברמיסיה חלקית
    • In full remision – ברמיסיה מלאה
  4. יש לציין מידת חומרה אם הקריטריונים לאפיזודת מצב רוח נענו

    • Mild – קלה
    • Moderate – בינונית
    • Severe – חמורה
  5.  צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג  ד”ר אילן טל בקישור

מניה דיפרסיה, ביפולארית 1, BIPOLAR

מניה דיפרסיה, ביפולארית 1, BIPOLAR

הפרעה בי-פולארית 1 – Bipolar I Disorder

קריטריונים לאבחון

  1. הקריטריונים מולאו לפחות לאפיזודה מאנית אחת (קריטריונים A-D עבור אפיזודה מאנית).
  1. ההופעות של אפיזודה מאנית ודיכאון מאז’ורי לא מוסברים טוב יותר על ידי הפרעה סכיזו-אפקטיבית, סכיזופרניה, הפרעה סכיזופרניפורמית, הפרעת דלוזיה או כל סוג אחר על הספקטרום של סכיזופרניה והפרעות פסיכוטיות אחרות.

יש לציין אם מופיע עם סימנים של (Specify):

  • anxious distress- מצוקה חרדתית
  • mixed features- תהפוכות מאניה והיפומאניה ודיכאון
  • rapid cycling- מעגליות מהירה
  • Melancholic features- ביולוגי מובהק, מיועד לטיפול תרופתי
  • Atypical features- עליה בתיאבון ובשינה
  • Mood congruent psychotic featurs – מאפיינים פסיכוטים בהלימה עם מצב הרוח
  • Catatonia- קיפאון נוקשה או מצב גופני שניתן לפסל אותו
  • Peripartum onset- תוך כדי הלידה
  • Seasonal pattern- דפוס עונתי. הפרעה שקשורה לחשיפה לאור השמש

 צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג  ד”ר אילן טל בקישור