דיכאון בילדים- למה לשים לב

דיכאון בילדים- למה לשים לב

אז מהם הסימנים המצביעים על דיכאון בגילאים קטנים?

דיכאון אצל ילדים מאובחן כשלפחות כמה מהסימנים המפורטים להלן מופיעים–

  1. יש לעקוב אחר התנהגות הילד שבועיים לפחות. אם יש התנהגות החריגה (עצבנות, עצב, כעס וכד’)  לאורך שבועיים – זה בהחלט מעורר חשד. כדאי לשים לב-  האם הילד מראה מצוקה המצביעה על ירידה בתחושת הערך העצמי? האם הוא אוכל אחרת? האם יש הפרעות בשינה? (למשל ישן שעות ארוכות מהרגיל, או מתעורר מוקדם?) אם חלק מהדברים מופיעים, יש חשש להניח שהילד יכול לסבול  מדיכאון.

ההתנהגות חריגה אמורה להופיע לאורך היום –  ילדים הסובלים מדיכאון יתקשו לקום מהמיטה או שיסבלו מבעיות בשינה. הילד עשוי לאכול הרבה יותר מכפי שהוא אוכל בד”כ או דווקא לוותר על מזונות שקודם אכל בכיף. יש לשים לב גם להתנהגויות החברתיות שלו – האם הולך לבקר חברים  או נמנע ומעדיף להשאר בבית? האם הוא יוצר קשר  כמו מקודם, או שהוא נמנע מקשר גם עם בני המשפחה? האם יש סימנים לדפוסים של אדישות או ייאוש?

לעתים הסימנים של הדיכאון מופיעים בקרב ילדים באופן קל, אבל לאורך זמן. אם לפחות שנה מופיעים מצב רוח ירוד ועצבות  או אם הילד עצבני ורגוז ומופיעים אצלו סימנים המזוהים עם דיכאון כפי שפורט קודם, הרי שמדובר בסוג שונה של דיכאון, המכונה בד”כ דיסתימיה.

זהו ביטוי לדיכאון פחות חזק אבל לאורך זמן משפיע באופן משמעותי. דווקא בגלל שמדובר לכאורה במקרה קל יותר, מצב זה נוטה להיות מאובחן פחות ולכן לעיתים יותר הרסני.

צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור.

אתם נמצאים באחד מאתרי התמיכה, ליצירת קשר אנא עברו אל האתר המרכזי (DRTAL.CO.IL)

איך לצאת מדיכאון, טיפול בדיכאון

איך לצאת מדיכאון, טיפול בדיכאון

כיצד מתגברים על הדיכאון?

 

ראשית, חשוב לדעת כמה שיותר על הדיכאון ולהגביר את המודעות לסימפטומים שלו, שכן דיכאון כולל סימפטומים פיזיים. יש לפנות לרופא לשם קבלת עזרה מקצועית בשלב מוקדם ככל האפשר.

 

הטיפול בדיכאון

השיטות המקובלות כיום לטיפול בדיכאון כוללות טיפול של פסיכותרפיה (שיחות) לצד טיפול פסיכיאטרי (תרופותי). הצוות מתייעץ עם המטופל ובונה ביחד איתו תכנית טיפול המותאמת לו באופן אישי ולוקחת בחשבון את רצונותיו, העדפותיו ואורחות חייו. על פי רוב נבנית תכנית הכוללת  טיפול פסיכותרפי רגשי ממוקד, באמצעות שיחות עם המטופל, טיפול תרופתי וטיפול משלים,המורכב משירותי שיקום שנועדו לסייע לאדם הסובל מדיכאון לחזור למסלול החיים הרצוי.

הטיפול התרופתי

התאמת הטיפול התרופתי נעשה לרוב לאחר ריאיון קליני, שבו משוחח הפסיכולוג או הפסיכיאטר עם המטופל שיחה בארבע עיניים, כדי להכירו, להתוודע לאורחות חייו ולרדת לחקרו עד כמה שניתן, במטרה להתאים לו את הטיפול היעיל ביותר.

התרופות שבהן משתמשים היום הן בעיקר מקבוצת ה- SSRI. זהו הדור החדש של התרופות נוגדות הדיכאון שלהן הרבה פחות תופעות לוואי מהתרופות של הדור הישן.

טיפול פסיכודינמי (פסיכולוגי)

הטיפול הפסיכודינמי (הפסיכולוגי), הניתן באמצעות שיחות, מעניק למטופל משענת רגשית ומהווה על פי רוב טיפול משלים לזה התרופתי. טיפול או בקיצור טיפול דינמי, הוא טיפול רגשי באמצעות שיחות. הוא נקרא טיפול דינמי, כיוון שהוא מתמקד בדינמיקה הפנימית של הנפש: כוחות פסיכולוגיים בנפש אשר משפיעים על התנהגות, מחשבות ורגשות.

הטיפול מאפשר לאדם לבטא משאלות ודמיונות, כשביחד עם המטפל בודקים את משמעותן. זהו טיפול המתמקד בתחושות, ברגשות ובנפש המטופל, תוך ניסיון לחדור לתוך נבכי נפשו ולסייע לו לחזור לתפקוד על ידי שינוי הדפוסים המשובשים והעברת ההתנהגות למסלול נורמטיבי.

מיינדפולנס: תרגול להגברת המודעות

מיינדפולנס הוא תרגול מחשבתי (מעין טיפול מדיטטיבי) המגביר את המודעות לדרכי התנהלות התודעה שלנו. דפוס חשיבה חזרתי ומעגלי על בעיה בחיינו, מוביל לסבל ואף לדיכאון. ההתבוננות העצמית העמוקה, מאפשרת לנו להתמודד ביתר קלות עם מצבי משבר, הערכה עצמית שלילית, שיפוטיות יתר, אשמה, מתח נפשי, חרדה ועוד.

השונה בין תרגול מיינדפולנס לטיפול פסיכולוגי, הוא ההדגשה בטיפול הראשון על ה”כאן” ו”עכשיו” מבלי להתעסק בעבר. כלומר אנו לא חוקרים את שורשי הבעיה ומהניכן היא נבעה, אלא מתרכזים בריפוי המצב העכשווי ובהקלה על הסבל המידי.

צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור.

טיפול בנזעי חשמל ובגרייה מגנטית

במידה שהטיפול התרופתי על סוגיו השונים נמצא כלא יעיל, קיימות שתי שיטות טיפול נוספות, שאותן מנסים כש”קלו כל הקיצים”, אך הן יעילות מאד: טיפול בנזעי חשמל וטיפול בשיטה של גרייה מגנטית.

תגובת ילדים לגירושין לפי גיל והתפתחות

תגובת ילדים לגירושין לפי גיל והתפתחות

תגובות ילדים לגירושין על פי שלבי התפתחות

ילדים שונים מגיבים באופן שונה לגירושין, בהתאם לאופיים, ליכולת הסתגלות שלהם לשינויים, ליכולת הרגשית שלהם, בהתאם למידה בה הם תלויים בהורים שלהם, כמו גם ליכולות קוגנטיביות שלהם כמו למשל היכולת לבטא באופן מילולי את אשר על לבם, ועוד. יחד עם זאת, עבור רוב הילדים גירושין מהווה תקופת משבר, אשר מלווה בקשים לא מעטים. מלבד זאת, ילדים מגיבים באופן שונה לגירושין, בהתאם לגילם, המעיד למעשה על הרמה ההתפתחותית בה הם נמצאים. בניגוד למה שרבים חושבים, אין גיל שהוא “נכון” לגירושין ועוד, גירושין כאשר הילד קטן או פעוט אין משמעותם שהילד לא מבין או קולט את השינויים המתרחשים סביבו. מצד שני, גם גירושין בגיל מבוגר יותר ואף בזמן התבגרותם של ילדים אינו מבטיח כי התהליך יהיה קשה פחות.

כיצד ילדים מגיבים ומתמודדים על הליך הגירושין לאורך התפתחותם

תגובות של ילדים לתהליך של גירושי הוריהם תלוי בגילם בעת הפרידה ובשלב ההתפתחותי בו הם נמצאים. להלן פירוט על תגובות אופייניות על פי גילאים

פעוטות – (מלידה ועד גיל שלוש) – על אף גילם הצעירים, תינוקות בגיל זה מבחינים כי נעשה שינוי בסדר יומם, במערך הסובב אותם ובהרכב המשפחתי שהיו רגילים אליו עד כה. על פי גישות פסיכולוגיות קלאסיות השנים הללו הן השנים הקריטיות בעיצוב יכולתו של הילד להיפרד באופן “בריא” מההורה (ולאחר מכן מדמויות משמעותיות אחרות) בתהליך המכונה ספרציה-אינדיבודאציה. כחלק מהתהליך הזה פעוטות גם לומדים להבחין בין עצמם לבין אחרים, תהליך המשנה את ההתפיסה הראשונית של התינוק שהוא וההורה חד הם.

איך תינוקות עשויים להגיב בגיל זה? בבכי, עוררות יתר, אי שקט, קושי להפרד מההורה, תלות בהורה שבמשמורת מלאה עליהם, חרדת נטישה וכן רגרסיה בתפקודים מוטוריים שהשיגו במהלך הזמן. אחד הקשיים המשמעותיים בגיל זה הוא היעדר היכולת לתקשר באופן שוטף ומילולי עם הילד כאשר אין ביכולתו להשפיע או לשקף את העובר עליו ובכך למצוא אולי מזור לקשייו. 

גילאי שלוש עד חמש – לאחר שעברו את שלב הבנת הנפרדות של העצמי מההורה, בגיל זה ילדים עסוקים בעיקר בבניה של התפיסה העצמית שלהם והרחבת העולם החברתי שלהם, מעבר למעגל המשפחתי הקרוב. זאת הם עושים בעיקר על ידי משחק עם אחרים, שיתוף חברים והתנסות במגוון של אינטראקציות חברתיות. גירושין בתקופה התפתחותית זו עשויה לפגום ביכולתם להרחיב את המעגל החברתי שלהם ולהחזיר אותם להיצמדות ותלות בהורה, כאשר הם חשים כי היציבות שהחלו להרגיש מתערערת

עוד נפוצים בגיל זה רגשות אשם של הילד, אשר מתקשה להבחין בין מה שקרה במציאות לבין הדימיון- שלו, אשר לא פעם עשוי להוביל אותו למסקנה כי לו עצמו יש חלק בפרידה של ההורים.

תחושת האין-אונים של הילד עשויה לגרום לו לאכזבה, בהלה, חרדה,  לרבות חרדת פרידה, נטיה להתפרצויות זעם ורגרסיה לדפוסי התנהגות קודמים.

לצד אלו, כבר בגיל זה ניתן לראות ילדים אשר מפתחים פנטזיה סביב איחוד מחדש של ההורים ובדומה לפעוטות גם ילדים בגיל הזה מתקשים לגייס את התמיכה לה זקוקים, בשל אותו קושי להביע עצמם כראוי והבלבול שהם חווים בין מציאות לדימיון

גילאי שש עד שמונה – בגילאים אלו ילדים מפתחים יותר ויותר עצמאות, לצד יכולות חברתיות, שכליות ומוסריות גבוהות יותר. הרבה ילדים בגיל הזה מגיבים לגירושין בעצבות, אך מתקשים לבטא את הקושי הרגשי שלהם באופן מילולי. לכן, ילדים בגיל הזה מרבים להגיב בכעס, תוקפנות, התפרצויות זעם אשר משפיעים באופן ניכר על היחסים החברתיים שלהם ובאים לידי ביטוי בבעיות התנהגות במסגרות שונות. לא פעם בגיל זה ילדים נוטים להאשים את אחד ההורים בעזיבה של ההורה השני את הבית (לרוב האשמת ההורה המשמורן) בדומה לילדים בגילאים צעירים יותר, גם בגיל הזה ילדים כמהים לאיחוד מחדש של הוריהם ואף מנסים למצוא דרכים לגרום לכך במציאות.

גילאי 9-12- גילאים אלו מהווים את השלב של “רגע לפני גל ההתבגרות”, בגילאים אלו ילדים ממשיכים לפתח את העצמאות שלהם ונראה כאילו תפקיד ההורה הופך להיות שולי בחייהם.  לצד אלו הם מתחילים לפתח את הזהות האישית שלהם כאשר התמודדות עם גירושין עשויה להשפיע במידה ניכרת על תחושת השלמות של הילד. ישנם ילדים אשר ינסו להבין לעומק את מהות הפרידה של ההורים – סביב אלו נושאים התרחשו הריבים או המחלוקות, כאשר לא פעם הם נוקטים עמדה שיפוטית, הרבה פעמים מתוך הצורך המודע או הבלתי מודע לחוש שליטה על מה שקורה בחייהם.  בגילאים אלו נפוץ לראות תגובות של הכחשת הפרידה, חוסר אונים, כעס או התפרצויות זעם אל מול תגובות בוגרות הנובעות מהפגנת השלמה עם המתרחש. קושי להתמודד עם הפרידה והימנעות מביטוי מילולי של אותם קשיים מביאים לא פעם לבעיות התנהגות (בעיקר בקרב בנים) ו/או לקשיים חברתיים.

גילאי 13-18 – בגילאים אלו עסוקים ילדים בעיקר בגיבוש זהותם. כחלק מכך הם לא פעם מפגינים צורך להשתחרר ולהתנהתק מהוריהם אל מול צורך לחזור לחסות בצילם תוך נסיגה ילדותית והבעת תלות בהם. מצד  ההורים נדרשת התאמה לשלב זה של גיל ההתבגרות – מצד אחד “לשחרר” מהאחיזה שאפיינה יותר את תקופת הילדות מצד שני להמשיך להציב גבולות ברורים במקומות החשובים והקריטיים להם. לא פעם, נפגמות יכולות אלו של ההורים בשל הליך גירושין המתרחש במקביל שכן הם עצמם מתפקדים פחות, עסוקים לא פעם בעימות מול הפרוד/ה, פנויים פחות למתבגר אך מצפים ממנו כי יבין את המציאות הנוכחית. המתבגר מצידו מתקשה לא פעם להכיל את כל אותם שינויים, להתמודד עם אובדן התמיכה בהם ולקחת את האחריות שמצופה מהם אם מצד הוריהם ואם מצד עצמם. לא פעם מתבגרים מגיבים לגירושין של הוריהם בעימותים, מריבות וויכוחים סוערים. בניגוד למה שרבים חושבים, למרות ההבנה השכלית של מתבגרים את תהליך הגירושין והמודעות לקיומו, הם עשויים להתקשות להכיל אותו ולהתמודד איתו, יחד עם השינויים והטלטלות שהם בעצמם עוברים כחלק מגיל ההתבגרות. מסיבה זו נפוץ לראות מתבגרים המגיבים לגירושי הוריהם בהתבודדות, קשיים חברתיים, ירידה בלימודים, בעיות התנהגות, נטיה להתנהגות בוטה (בקרב בנות בעיקר), התנסויות מיניות לא מותאמות ושימוש באלכוהול או סמים. יחד עם זאת, חשוב לדעת, כי לצד תגובות אלו, ישנם בני נעור אשר גירושי הוריהם גורמים להאצת ההתבגרות האישית שלהם, הם מצליחים להכיל את השינוי שחל בחייהם כמו גם מפתחים ראיה מציאותית אודות אותו שינוי ואף לקיחת אחריות בבית וכלפי עצמם.

חזרה לעמוד הבית- ד”ר אילן טל פסיכיאטר מומחה

ד"ר אילן טל
ד”ר אילן טל

הפרעת התנהגות CD, ODD

הפרעת התנהגות CD, ODD

הפרעת התנגדות מרדנית  ODD-Oppositional Defiant Disorder

ילדים שמציגים כעס והתרסה, אך לא פועלים בצורה תוקפנית כלפי אנשים, בעלי חיים אחרים או משחיתים רכוש מתוארים כבעלי .ODD  ילדים אלה מאבדים שליטה בקלות ולעתים קרובות מתווכחים עם מבוגרים. הם יכולים לעשות דברים כדי לעצבן אחרים, להאשים אחרים בבעיות שלהם ולהיות נקמנים. השכיחות של ההפרעה היא סביב 3.3% עם מעט יותר גברים מאשר נשים המציגים את ההפרעה.

הקריטריונים של ה DSM5 -עבור ODD דורשים שהנער יעסוק בארבעה מתוך שמונה מאפייני התנהגות המקובצים במונחים של שלוש קטגוריות:

  • קטגוריה של מצב רוח כועס או עצבני, הכוללת את המצבים בהם הפרט יוצא מכליו, מעוצבן בקלות וחש טינה וכעס לעתים קרובות.
  • קטגוריה של התנהגויות היא זו של להיות וכחן ומתריס. התנהגויות אלו יכללו ויכוחים עם דמויות סמכותיות או התנגדות לבצע את מה שהם אומרים, כמו גם לעצבן בכוונה אחרים ולהאשים אחרים.
  • קטגוריה של נקמנות.

בסך הכל, התנהגויות אלו מפריעות להתפתחות החברתית והחינוכית של הנער.

נציין כי הקריטריונים גם ל- CD וגם ל- ODD מבוססים על התנהגויות נצפות ולא על תהליכים פנימיים.

טיפול בהפרעת התנהגות והפרעת התנגדות מרדנית:

טיפולים דומים פותחו לטיפול ב- CD ו- .ODD בניגוד ל- ADHD שבטיפול בה מתמקדים ביחסיו של האדם עם המשפחה, בית הספר והמרפאה, ילד או מתבגר עם דפוסי התנהגות מתנגדים עשוי גם להיות מעורב עם שירותי הקהילה ואכיפת החוק. מעצם טבעה של ההפרעה, לעתים קרובות יש יחסי יריבות עם אלה המבקשים להציע טיפול. בנוסף, אנשים הסובלים מהפרעות אלו עשויים להראות מספר תנאים אחרים שמקשים על גישה טיפולית אחת. התערבויות וטיפול לילדים צעירים עם דפוסי התנהגות מתנגדים, הנתמכים באופן אמפירי, מבוססים במידה רבה על המשפחה. בעיקרו של דבר, מלמדים את ההורים להשתמש בטכניקות התנהגותיות שמטרתן לשנות את ההתנהגויות המתנגדות. לאחת מתוכניות אלו, טיפול אינטראקציה ילד-ההורה, יש נקודת מבט התקשורתית בסיסית. לפיכך, החלק הראשוני של הטיפול מבוסס על האינטראקציה בין ההורה והילד, במטרה לסייע לילד לפתח דפוס התקשרות בטוח עם ההורה. בגישה זו, זה נקרא PRIDE .PRIDE מתייחס לשיבוח התנהגותו של הילד, שיקוף הצהרותיו של הילד וחיקוי ותיאור המשחק של הילד בהתלהבות. זה מלווה בכך שההורים לומדים טכניקות ניהול התנהגותיות המבוססות על תיאורית הלמידה החברתית. בפרט, שלב זה נועד להחליף ביקורתיות ופקודות עם אסטרטגיות חיוביות. חלק מזה נועד כדי לעזור להורה לדעת כיצד לדבר עם הילד באופן ישיר וספציפי, באופן שהילד יכול להבין.

גישות טיפול בילדים מבוגרים יותר ומתבגרים עשויות להיות מועברות גם במרפאה, באשפוז או במתקני כליאה. ככל שהילד גדל, כך גם גדלים ההזדמנויות עבורו לעסוק בהרס של רכוש, ונדליזם, גניבה ותקיפה מילולית ופיזית. גישה אחת הנתמכת באופן אמפירי מכונה טיפול רב-מערכתי (Multisystemic therapy [MST]). כפי שהשם מרמז, גישה זו מבקשת לערב את המשפחה וגופים אחרים שהנוער יהיה מעורב איתם. זה יכול לכלול בתי ספר, סוכנויות נוער, משרדי מאסר על תנאי ועוד. הטיפול הכולל מבקש מאלה המעורבים עם בני הנוער להעניק להם מסר עקבי וסט של כישורים מבחינת אינטראקציה משפחתית, מיומנויות פתרון בעיות ויחסים בינאישיים. יש צורך במטפל בודד שיפקח על הנער ביחס לכל המתקנים השונים הללו.

טיפולים אחרים הנתמכים באופן אמפירי עבור ילדים גדולים יותר מתמקדים במתקן יחיד, כגון המסגרת של המרפאה. אחד מהם הוא אימון מיומנויות של פתרון בעיות(problem-solving skills training [PSST]). זהו טיפול קוגניטיבי שנועד לסייע לבני הנוער לקבוע מה הם אמורים לעשות במצב נתון, לבחון אפשרויות, להתרכז ולהעריך את המצב, לקבל בחירה ולאחר מכן להעריך את הבחירה. גישה בסיסית זו יכולה להיות מיושמת על מצב בית ספרי, מצב משפחתי או מצבים אחרים בחיים.

צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור

חיברות ללא עכבות

חיברות ללא עכבות

הפרעת חיברות  ללא עכבות– Disinhibited Social Engagement Disorder

קריטריונים לאבחון

  1. תבנית התנהגות בה הילד מתקשר עם מבוגרים לא מוכרים ומציג לפחות שניים מהבאים:
  1. מידה מועטה או חוסר איפוק באינטראקציות עם מבוגרים לא מוכרים.
  2. התנהגות או דיבור ‘קרוב יותר’ [Overly familiar ] (באופן שאינו תואם את הסביבה התרבותית של הילד או תואם את הגבולות החברתיים הנהוגים בגילו).
  3. מידה פחותה או היעדר של בדיקה עם האחראי עליו אחרי התרחקות ממנו, גם בסיטואציות ומקומות לא מוכרים.
  4. נכונות ללכת עם מבוגר זר עם היסוס מועט או כלל ללא היסוס.
  1. התנהגויות בקריטריון A אינן מיוחסות לאימפולסיביות (כמו בהפרעות קשב/היפראקטיביות)
  2. הילד חווה דפוס טיפול קיצוני או העדר טיפול מספק כפי שניתן לראות לפי לפחות אחד מהבאים:
  1. הזנחה חברתית או מניעה קבועה של צרכים רגשיים בסיסיים כגון נחמה, גירוי וחיבה שאמורים להינתן ע”י המבוגר המטפל.
  2. שינויים תכופים בדמות המטפל האחראי באופן שמונע יצירת התקשרות (למשל החלפה תכופה של בתי אומנה).
  3. גידול בסיטואציות לא שגרתיות בהן אין הזדמנויות לבחירת דמות התקשרות [to form selective attachments ] (למשל מוסדות עם יחס תלמיד למבוגר גבוה במיוחד).
  1. משוער כי הטיפול המתואר בקריטריון C הוא הגורם להתנהגויות המתארות בקריטריון A (למשל, ההתנהגויות המתוארות בקריטריון A החלו לאחר הטיפול המתואר בקריטריון C).
  2. הילד הגיע לפחות לגיל ההתפתחותי של 9 חודשים.

ציין אם:

משך: ההפרעה נוכחת יותר מ-12 חודשים.

ציין חומרה:

ההפרעה הינה חמורה כאשר הילד מציג את כל הסימפטומים של ההפרעה, כאשר כל קריטריון מתבטא באופן חמור.

 צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג  ד”ר אילן טל בקישור