אגורפוביה, פחד ממקומות צפופים

אגורפוביה, פחד ממקומות צפופים

אגורפוביה – Agoraphobia

קריטריונים דיאגנוסטיים:

  1. פחד מסומן/מצוין או חרדה של שניים (או יותר) מחמשת המצבים הבאים:
  1. שימוש בתחבורה ציבורית (לדוגמה: מכוניות, אוטובוסים, רכבות, אניות ומטוסים).
  2. שהייה במקומות פתוחים (לדוגמה: מגרשי חניה, שווקים וגשרים).
  3. שהייה במקומות סגורים (לדוגמה: חנויות, תיאטרון, קולנוע).
  4. עמידה בתור או שהייה בתוך קהל.
  5. שהייה לבד מחוץ לבית.

  1. B. היחיד פוחד או נמנע ממצבים אלה עקב המחשבה שבריחה ממצבים אלה תהיה קשה או שלא תהיה עזרה זמינה במקרה של התפתחות של סימפטומים דמויי פאניקה או סימפטומים אחרים של שיתוק או מבוכה (לדוגמה: פחד ליפול לזקנה; פחד מאובדן שליטה/אובדן יכולת ההבלגה).

  1. C. מצבי האגורפוביה מעוררים כמעט תמיד פחד או חרדה.

  1. D. מצבי האגורפוביה יוצרים הימנעות תמידית, דורשים נוכחות של ליווי/בן לוויה או שהם נמשכים עם פחד או חרדה אינטנסיביים.

  1. E. הפחד או החרדה הם ללא פרופורציה לסכנה האמיתית המוצעת ע”י המצבים האגורפוביים ולהקשר הסוציו-תרבותי.

  1. F. הפחד, החרדה או ההימנעות היא עקבית ונמשכת 6 חודשים או יותר.

  1. G. הפחד, החרדה או ההימנעות יוצרים מצוקה קלינית משמעותית או ליקוי/קלקול באזורי התפקוד החברתיים, תעסוקתיים או באזורי תפקוד משמעותיים אחרים.

  1. H. במידה וקיים מצב רפואי אחר (כגון מחלות מעי דלקתיות או פרקינסון) הפחד, החרדה או ההימנעות יהיו מוגזמים/מופרזים בבירור.

  1. I. הפחד, החרדה או ההימנעות אינם יכולים להיות מוסברים ע”י סימפטומים של הפרעה נפשית אחרת, כמו למשל, הסימפטומים אינם מוגבלים לפוביה ספציפית, מסוג פוביה מצבית; הם אינם מערבים רק מצב חברתי (כמו בהפרעת חרדה חברתית); והם אינם קשורים באופן בלעדי לאובססיות (כמו ב- OCD), פגמים או סדקים בהופעה החיצונית (כמו בהפרעה של body dysmorphic disorder), תזכורות לאירועים טראומטיים (כמו ב- PTSD) או פחד מפני היפרדות (כמו בהפרעת חרדה מהיפרדות).

הערה: אגורפוביה מאובחנת ללא התחשבות בנוכחותה של הפרעת פאניקה. במידה והפרזנטציה של היחיד פוגשת קריטריון של הפרעת פאניקה ולאגורפוביה   –  שתי הדיאגנוזות צריכות להיות מצוינות.

 

התקפי חרדה

התקפי חרדה

פירוט התקפי פאניקה

הערה: הסימפטומים המוצגים למטרת זיהוי של התקף פאניקה אולם התקף חרדה אינו הפרעה מנטאלית ולא יכול להיות מקודד. התקפי פאניקה יכולים להופיע בהקשר של כך הפרעת חרדה כמו גם בעיות מנטאליות אחרות, (לדוגמה: הפרעות דיכאון, הפרעה פוסט-טראומטית, הפרעת שימוש בחומרים) וכמה מצבים רפואיים (לדוגמה: לב, מערכת נשימה, מערכת עיכול ושקשורים למבוא/מסדרון – vestibular).

כאשר מזוהה נוכחות התקף הפאניקה צריך לציין אותה כספסיפייר (לדוגמה: הפרעת לחץ פוסט טראומטית עם התקפי חרדה). עבור הפרעות  פאניקה הנוכחות של התקף פאניקה מוכלת בתוך הקריטריון של ההפרעה והתקף הפאניקה אינו מצוין כספסיפייר.

התפרצות פתאומית של פחד מואץ או חוסר נוחות מרוכז שמגיעה לשיאה בתוך דקות ואשר במהלכה מתרחשים ארבעה (או יותר) מהסימפטומים הבאים:

הערה: ההתפרצות הפתאומית יכולה להתרחש ממצב רגוע לחלוטין או ממצב חרדתי.

  1. דפיקות לב או הלמות לב או דפיקות לב מואצות.
  2. הזעה.
  3. רעד או רטט.
  4. תחושות של חוסר נשימה או חנק.
  5. תחושת חנק.
  6. כאבי חזה או אי נוחות.
  7. בחילה או מצוקה בבטן.
  8. תחושת סחרחורת, חוסר יציבות, ראש קל או התעלפות.
  9. תחושות חום או קור.
  10. תחושות נמלול או עקצוצים בעור ללא סיבה נראית לעין או תחושה של הירדמות מקומית.
  11. תחושה של הימצאות בסביבה שונה, זרה (רגשות של חוסר מציאות) או דפרסונליזציה (היות האדם מנותק מעצמו).
  12. פחד מאובדן שליטה או מ”להשתגע”.
  13. פחד ממוות.

הערה: סימפטומים תלויי תרבות (לדוגמה: תחושה של זמזום או צלצול באוזניים, כאבי ראש או כאבי צוואר, צרחות או בכי בלתי נשלט) עלולות להיות נראות. סימפטומים שכאלה לא צריכים להיחשב כאחד מתוך ארבעת הסימפטומים הנדרשים.

 

התקף פאניקה

התקף פאניקה

פאניקה – Panic Disorder

קריטריונים דיאגנוסטיים:

  1. A. התקפי חרדה בלתי צפויים חוזרים, התפרצות של פחד עוצמתי או אי נוחות עוצמתית שמגיעה לשיאה בתוך דקות ובמהלכה מתרחשים ארבעה (או יותר) מהסימפטומים הבאים.

הערה: ההתפרצות הפתאומית מתרחשת ממצב שקט או ממצב של דאגה.

  1. דפיקות לב או הלמות לב או דפיקות לב מואצות.
  2. הזעה.
  3. רעד או רטט.
  4. תחושות של חוסר נשימה או חנק.
  5. תחושת חנק.
  6. כאבי חזה או אי נוחות.
  7. בחילה או מצוקה בבטן.
  8. תחושת סחרחורת, חוסר יציבות, ראש קל או התעלפות.
  9. תחושות חום או קור.
  10. תחושות נמלול או עקצוצים בעור ללא סיבה נראית לעין או תחושה של הירדמות מקומית.
  11. תחושה של הימצאות בסביבה שונה, זרה, בלתי מציאותית או דפרסונליזציה – התנתקת מהעצמי.
  12. פחד מאובדן שליטה או מלהשתגע.
  13. פחד ממוות.

הערה: סימפטומים תלויי תרבות (לדוגמה: תחושה של זמזום או צלצול באוזניים, כאבי ראש או כאבי צוואר, צרחות או בכי בלתי נשלט) עלולות להיות נראות. סימפטומים שכאלה לא צריכים להיחשב כאחד מתוך ארבעת הסימפטומים הנדרשים.

  1. B. לאחר אחד מההתקפים צריכים לחול במשך חודש לפחות אחד או שתים מהתופעות הבאות:
  1. דאגה קבועה או פחד מהתקף חרדה נוסף או השלכותיו (לדוגמה: אובדן שליטה, התקף לב או “להשתגע”).
  2. שינוי משמעותי בהתנהגות שאינו מאפשר הסתגלות ביחס להתקפים (התנהגויות שמיועדות להימנע מקבלת התקפי פאניקה, כמו לדוגמא הימנעות מביצוע או ממצבים לא מוכרים).

  1. C. ההפרעה לא משויכת להשפעות פסיכולוגיות הנובעות משימוש בחומרים (לדוגמה: שימוש לרעה בסמים או בתרופות) או מצב רפואי אחר (לדוגמה: פעילות יתר של בלוטת התריס או הפרעות לב ריאות).

  1. D. ההפרעה אינה מוסברת ע”י הפרעה נפשית אחרת (לדוגמה: התקפי החרדה אינם מתרחשים רק כתגובה למצבים חברתיים מעוררי פחד כמו בהפרעת חרדה חברתית; כתגובה ל- circumscribed phobic object or situation כמו בפוביה ספציפית; כתגובה לאובססיות כמו במצבים של הפרעה אובססיבית קומפולסיבית OCD; כתגובה לתזכורות של אירועים טראומטיים כהפרעת PTSD; או כתגובה להפרדה מדמויות היקשרות, כמו בהפרעת חרדה מהיפרדות).

חרדה חברתית

חרדה חברתית

חרדה חברתית – Social Anxiety Disorder (Social Phobia)

קריטריונים דיאגנוסטיים:

  • פחד ברור או חרדה לגבי אחד או יותר מהמצבים החברתיים להם הפרט חשוף. לדוגמא, אינטראקציה חברתית (שיחה, מפגש עם אנשים לא מוכרים), להיות נצפה (אכילה או שתייה) ולהופיע מול אחרים (לתת נאום). הערה: בילדים, החרדה צריכה להופיע בסטינג עם בני קבוצת השווים ולא רק באינטראקציות עם מבוגרים.
  • הפרט פוחד שהוא או היא יפעל בדרך המבטאת סימפטומים של חרדה שיתקבלו באופן שלילי (יושפלו או יובכו, יובילו לדחייה או פגיעה באחרים).
  • המצבים החברתיים מעוררים כמעט תמיד פחד או חרדה. הערה: בילדים, הפחד או החרדה יופגנו על ידי בכי, התקפי זעם, קיפאון, הצמדות, התכווצות או אי יכולת לשוחח במצבים חברתיים.
  • הימנעות או התמודדות עם המצבים החברתיים כרוכה בפחד רב או בחרדה.
  • הפחד או החרדה הם מחוץ לפרופורציה ביחס לאיום האמיתי הטמון בסיטואציה החברתית וביחס להקשר הסוציו-תרבותי.
  • הפחד, או החרדה או ההימנעות הם עקביים, ונמשכים באופן טיפוסי 6 חודשים או יותר.
  • הפחד, או החרדה או ההימנעות גורמים לפגיעה קלינית משמעותית במגוון תחומי תפקוד.
  • הפחד, או החרדה או ההימנעות אינם תוצאה להשפעות פיזיולוגיות של שימוש (בסמים, בתרופות) או מצב רפואי אחר.
  • הפחד או החרדה או ההימנעות אינם מוסברים טוב יותר על ידי סימפטומים של מצב נפשי אחר, כמו הפרעת פוביה, הפרעה בספקטרום האוטיסטי או הפרעה של דיס-מורפיה של הגוף.
  • אם מצב רפואי אחר (התקף פרקינסון, כוויה או פציעה) נוכח, הפחד או החרדה או ההימנעות הינם בברור לא קשורים לפגיעה או מוגזמים.
  • לפרטים על טיפול בחרדה– כנס לקישור

צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור.

חרדה ספציפית- טיסות, מעליות, מבחנים, חיות

חרדה ספציפית- טיסות, מעליות, מבחנים, חיות

פוביה ספציפית – Specific Phobia

קריטריונים דיאגנוסטיים:

  • פחד ברור או חרדה לגבי אובייקט ספציפי או מצב (טיסה, גבהים, חיות, קבלת זריקה, לראות דם).
  • האובייקט מעורר הפוביה, או הסיטואציה, מעורר כמעט תמיד פחד מיידי או חרדה.
  • האובייקט הפובי או המצב יוצרים הימנעות או נסבלים יחד עם פחד רב או חרדה.
  • הפחד או החרדה הם לא בפרופורציה ביחס לסכנה האמיתית לאובייקט או לסיטואציה ולהקשר החברתי-תרבותי.
  • הפחד, החרדה, או ההימנעות הינם עקביים, ובאופן טיפוסי נמשכים 6 חודשים או יותר.
  • הפחד, החרדה או ההימנעות גורמים לסבל משמעותי או לפגיעה במגוון תחומי תפקוד חשובים כמו חברתי, מקצועי או אחר.
  • ההפרעה אינה יכולה להיות מוסברת טוב יותר על ידי סימפטומים נפשיים אחרים.

תחומים ספציפיים:

חיות (עכבישים, חרקים, כלבים).

סביבה טבעית (גבהים, סערות, מים).

פציעה-זריקה-דם (מחטים, תהליכים רפואיים פולשניים).

 

סיכון אובדני:

פרטים עם פוביה ספציפית נמצאים ב-60% יותר סיכוי לעשות ניסיון אובדני מאשר אחרים בלי דיאגנוזה כזו. יחד עם זאת יתכן ששיעורים גבוהים אלה קשורים בעיקר לתחלואה כפולה עם הפרעות אישיות והפרעות חרדה אחרות.

 

תחלואה כפולה:

פוביה ספציפית נראית לעתים רחוקות במצבים קליניים-רפואיים ללא פתולוגיות אחרות, ויותר שכיח לראותה במצבי בריאות נפשית לא רפואיים. פוביה ספציפית נקשרת לעתים קרובות עם מגוון של הפרעות אחרות, במיוחד דיכאון בקרב מבוגרים. לאור פריצתה המוקדמת, פוביה ספציפית היא באופן טיפוסי ההפרעה המרכזית. פרטים עם פוביה ספציפית נמצאים בסיכון גבוה יותר להתפתחותן של הפרעות אחרות, כולל הפרעות חרדה, הפרעות בי-פולאריות ודיכאוניות, הפרעות שימוש בחומרים, הפרעות סומאטיות והפרעות אישיות – במיוחד הפרעות אישיות תלותית.

ד"ר אילן טל
ד”ר אילן טל

מוטיזם סלקטיבי- חרדה בילדים

מוטיזם סלקטיבי- חרדה בילדים

מוטיזם סלקטיבי – Selective Mutism

  • כישלון עקבי בלדבר במצבים חברתיים ספציפיים בהם יש ציפייה לדיבור למרות שמדברים במצבים אחרים.
  • ההפרעה משפיעה על הישגים מקצועיים ואקדמיים או על תקשורת חיובית.
  • משך ההפרעה הוא לפחות חודש אחד (לא מוגבל לחודש הראשון של בית הספר).
  • הכישלון לדבר לא מיוחס להעדר ידע או נוחות לדבר את השפה המדוברת במצב החברתי הנדרש.
  • ההפרעה לא מדוברת טוב יותר על ידי הפרעה בתקשורת, ואינה קורית אך ורק במהלך הפרעה של הספקטרום האוטיסטי, סכיזופרניה או הפרעה פסיכוטית אחרת.

 

מאפיינים דיאגנוסטיים

ילדים עם מוטיזם סלקטיבי לא יוזמים דיבור או תגובה הדדית כאשר אחרים מדברים עליהם. העדר הדיבור קורה באינטראקציות חברתיות עם ילדים או מבוגרים. הם כן ידברו בבתיהם בנוכחות חבר משפחה קרוב אבל לעתים גם לא בנוכחות חברים קרובים או בני משפחה מדרגה שנייה, כמו בני דודים. ההפרעה מסומנת פעמים רבות כחרדת בית ספר גבוהה. ילדים עם מוטיזם חלקי מדברים לדבר בבית הספר, וזה מוביל לפגיעה חינוכית או אקדמית היות שהיה קשה, למשל, להעריך את קריאתם. העדר הדיבור משפיע גם על תקשורת חברתית, למרות שילדים אלה מוצאים לפעמים דרכים אחרות – לא מילוליות – לתקשר וכן יהיו מוכנים לתפקד במצבים חברתיים בהם דיבור לא נדרש.

 

מאפיינים נלווים התומכים בדיאגנוזה:

מאפיינים כאלה יכולים לכלול ביישנות מופרזת, פחד ממבוכה חברתית, בידוד חברתי ונסיגה, תכונות כפייתיות, היצמדות, שליליות, התקפי זעם או התנהגות מתנהגת לא חזקה. למרות שלילדים אלה יש יכולות מילוליות נורמאליות הם יכולים להיות מאובחנים כבעלי הפרעות בתקשורת. גם כאשר הפרעות בתקשורת אכן קיימות יש חרדה גם כן. לילדים אלה כמעט תמיד ניתנת עוד אבחנה כמו הפרעת חרדה חברתית.

 

שכיחות:

הפרעה נדירה יחסית. בין 0.03% עד 1% – תלוי בהקשר (קליניקה מול בית ספר מול אוכלוסיה כללית) והגיל של הפרטים במדגם.

אין שונות של מגדר/גזע/אתניות.

ההפרעה צפויה לבוא יותר לידי ביטוי בילדים צעירים מאשר מתבגרים או מבוגרים.

צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור.התפתחות ומהלך:

הופעת ההפרעה היא בדרך כלל לפני גיל 5, אך לא תטופל לפני הכניסה לבית הספר.

ההתמדה משתנה. למרות שקלינאים מציעים כי פרטים “יוצאים”  ממוטיזם סלקטיבי, משך ההפרעה אינו ידוע. במקרים מסוימים, במיוחד עם אלה שסובלים מחרדה חברתית, סלקטיב מוטיזם אולי יעלם אבל סימפטומים של הפרעת חרדה חברתית יישארו.

 

גורמים של סיכון ופרוגנוזה:

חוסר יציבות – גורמים של בלתי יציבות וסערה רגשית לא זוהו היטב. תגובתיות שלילית או עכבה התנהגות יכולים לקחת חלק אך גם היסטוריה הורית של ביישנות, בידוד חברתי וחרדה חברתית. יתכנו גם קשיים לשוניים ביחס לחברי קבוצת הגיל.

סביבתי – עכבה חברתית מצד ההורים יכולה לקחת חלק במודל שהם נותנים לשתקנות ולמוטיזם חלקי בילדים. הורים לילדים כאלה תוארו כהגנתיים יתר או שתלטניים יתר מאשר הורים לילדים עם הפרעות חרדה אחרות או בלי הפרעות.

גורמים גנטיים ופיזיולוגיים – לאור החפיפה הבולטת בין מוטיזם חלקי וחרדה חברתית יכולים להיות גורמים גנטיים משותפים בין שני המצבים.

נושאים דיאגנוסטיים הקשורים לתרבות:

ילדים ממשפחות הגירה יכולים לסרב לדבר את השפה החדשה מחשש של העדר ידע של השפה. עם כל ההבנה לסירוב זה הרי שאם הוא ממשיך תעשה דיאגנוזה של מוטיזם חלקי.

 

השלכות תפקודיות של מוטיזם חלקי:

מוטיזם חלקי יכול לגרום לפגיעה חברתית. ילדים אלה יכולים לחוות בידוד חברתי גובר. יכולה להיות גם פגיעה אקדמית. לכך יכולה להילוות הקנטות מצד בני קבוצת השווים. במקרים מסוימים, מוטיזם חלקי יכול לשרת כדרך מפצה להוריד חרדה המתעוררת במפגשים חברתיים.

 

אבחנה מבדלת:

הפרעות בתקשורת – מוטיזם חלקי צריך להיות נבדל מהפרעה בדיבור המוסברות יותר על ידי הפרעה בתקשורת, כמו הפרעה לשונית, הפרעה בדיבור קולי… שלא כמו במוטיזם חלקי הרשי שהפרעות בדיבור אינן מוגבלות לסיטואציה חברתית ספציפית.

הפרעות נוירו-התפתחותיות וסכיזופרניה והפרעות פסיכוטיות אחרות – פרטים עם הפרעה בספקטרום האוטיסטי, סכיזופרניה או כל הפרעה פסיכוטית אחרת יכולים להיות בעלי קשיים בתקשורת חברתית ולא לדבר בהתאם לסיטואציות חברתיות. בניגוד לכך, מוטיזם חלקי יש לאבחן רק כאשר הילד בעל יכולת מוכחת לדבר במצבים חברתיים מסוימים (למשל בבית).

חרדה חברתית  – החרדה החברתית וההימנעות החברתית בהפרעה בחרדה חברתית יכולות להיות קשורות עם מוטיזם חלקי. במקרים כאלה יינתנו שתי הדיאגנוזות.

תחלואה כפולה:

התנאים הכי שכיחים לתחלואה כפולה הם: הפרעות חרדה אחרות, בעיקר חרדה חברתית, המלווה בהפרעת חרדה מפני פרידה ופוביה ספציפית. התנהגויות מתנגדות לא מופיעות בילדים עם מוטיזם חלקי. עיכובים התפתחותיים יכולים גם להופיע אצל חלק מהילדים עם מוטיזם חלקי.

כשכאב ודיכאון או חרדה נפגשים- על תופעות פסיכוסומטיות

כשכאב ודיכאון או חרדה נפגשים- על תופעות פסיכוסומטיות

בעיות פסיכוסומטיות

מצבים פסיכוסומטיים הם מצבים בהם ניכרת השפעה של הגוף על הנפש או של הנפש על הגוף. הקשר בין השניים ידוע מזה עידנים, אך לא תמיד הוא מספיק במודעות (הן של מטפלים והן של מטופלים).

לא פעם קורה כי אנשים מגיעים לטיפול רגשי, אחרי זמן רב מאוד שסבלו מתסמין רפואי כלשהו, ולאחר שכל הבדיקות שערכו יצאו תקינות והרפואה לא מצאה מזור לסבלם. אלו כמובן מביאות למירוץ אחר בדיקות נוספות, הוצאת כספים על בדיקות משוכללות יותר ומעבר בלתי פוסק בין רופאים. באופן טבעי, מצבים מעין אלו יוצרים תחושה עמוקה של תסכול וייאוש.

מצבים פסיכוסומטיים נפוצים הם כאבי ראש ללא מקור, לחץ דם גבוה, אלרגיות, בעיות בעור, בעיות במערכת העיכול (לרבות תופעת המעי הרגיז), דלקות חוזרות ונשנות ועוד ועוד

במקרים רבים, קשיים רגשיים כמו חרדה, דיכאון או תחושת סטרס והתמודדות עם לחץ רב בחיים, באים לידי ביטוי דרך הגוף, ובכך מסבים קודי כפול, רגשי ופיזי, לאדם. במקרים אחרים, התמודדות רגשית מסוימת עשויה להעצים בעיות רפואיות קיימות כמו למשל לחץ דם גבוה.

בטיפול פסיכולוגי בבעיות פסיכוסומטיות עורכים בירור מעמיק ועבודה על קשיים רגשיים המלווים את הכאב הגופני נדהמים רבים לגלות כי אותו כאב או תסמין פיזי פחת או נעלם. עבודה על קשיים רגשיים אלו יכולה להיעשות במגוון דרכים: הפחתת תחושת לחץ וסטרס יכולה להיעשות על ידי למידת טכניקות של הרפיה, דימיון מודרך או מדיטציה. פעמים רבות משלבים יחד עם טכניקות אלו גם טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) אשר מסייע לאתר את דפוסי החשיבה אשר מגבירים את תחושת הסטרס (למשל המחשבה כי לא אספיק לסיים את כל המוטל עלי, המחשבה של מה יקרה אם אצבור מטלות ומשימות ללא הצלחה להשלימן ועוד ועוד) וכמובן רכישת דפוסי חשיבה יעילים יותר אשר נועדו לסייע לאדם להרגיש רגוע יותר ולהפחית מעוצמת הלחץ. שיטות טיפול נוספות בהם ניתן להשתמש במצבים פסיכוסומטיים הן ביופידבק, היפנוזה, מיינדפולנס ובמקרים מסויימים גם טיפול תרופתי. על סוגי טיפול אלו ארחיב בהמשך

לחזרה לעמוד הבית- ד”ר אילן טל פסיכיאטר

חרדה מהיריון- מאפיינים והשלכות

חרדה מהיריון- מאפיינים והשלכות

חרדה מהיריון ולידה – טוקופוביה

תקופת ההיריון וקדם הלידה הן תקופות מלאות התרגשות עבור נשים רבות. ההתרגשות והציפייה לפעמים מתערבבות יחד עם תחושות של חשש ומתח – איך אשרוד את סוף ההיריון? איך מתפתח העובר? האם הוא מתפתח כראוי? איך תעבור הלידה ואיך אתמודד עם כל מה שאחרי (הטיפול בתינוק קטן, ההורות החדשה או המתווספת לילד נוסף ועוד ועוד). במקרים אחרים, נשים מביעות חשש מפני השינוי אשר עתיד לחול בגופן בהיריון ולאחר הלידה, הן שינויים הורמונליים והן שינויים פיזיים אשר עשויים להשפיע על גופה ועל הדימוי העצמי שלה

נשים רבות מתארות חששות אלו כחששות הבאים והולכים, מנקרים לעיתים בראש ומתפוגגים עם הזמן או מתגמדים לעומת הציפייה וההתרגשות. אך לא תמיד. ישנן נשים עבורן החששות עם הזמן מתגברים  והופכים לחרדה של ממש – תופעה המכונה טוקופוביה.

חרדה מהיריון ולידה מופיעה בקרב נשים להן ההיריון הינו היריון ראשון, בקרב נשים אשר חוו לידה טראומטית או היריון טראומטי או כתופעה משנית לדיכאון נוכחי או דיכאון עבר (בין אם במהלך היריון קודם ובין אם לאחר לידה)

טוקופוביה מוגדרת כאשר החרדה מופיעה ומטרידה במשך רוב שעות היום, אינה נותנת מנוח, משפיעה על מצב הרוח ופוגעת בתפקוד החברתי, תעסוקתי, בין-אישי וחברתי. סימנים נוספים הם: קשיי שינה, קושי להתרכז, כאבים או מיחושים גופניים שונים ורבים לרבות דפיקות לב מואצות, הזעה, חולשה ועוד.

ישנן נשים אשר חווית הפחד היא כה עוצמתית עד שהן בוחרות ללדת בניתוח קיסרי (למרות שאין מניעה שיילדו בלידה רגילה), להפסיק את ההיריון או לבחור באפשרות של פונדקאות, כדי להמנע מכניסה להיריון.

בכל מקרה חשוב לדעת כי יש מגון אפשרויות טיפול ממוקדות וקצרות שיכולות מאוד להועיל: בהתייעצות עם רופא מומחה אפשר לשקול טיפול תרופתי מתאים, שאפשר ליטול גם בהיריון. כמו כן, קיימים טיפולים ממוקדים, כדוגמת

טיפול CBT

 אשר עוזרים לזהות אלו מחשבות והתנהגויות יוצרות את עיקר המצוקה ואיך לשנות אותם ובכך להביא להקלה משמעותית

צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור

וידאו באנגלית של מטופל הסובל מחרדה ומגיע לרופאת המשפחה

וידאו באנגלית של מטופל הסובל מחרדה ומגיע לרופאת המשפחה

מצאתי בספרייה וידאו ישן שמקורו מבריטניה- והוא באנגלית אבל הוא מתאר באופן יפה מטופל (שחקן) הסבול מחרדה- יש גם רמזים לחרדה חברתית וגם לדאגנות. מצטער על האיכות

.

צפיה נעימה