דיכאון בילדים- למה לשים לב

דיכאון בילדים- למה לשים לב

אז מהם הסימנים המצביעים על דיכאון בגילאים קטנים?

דיכאון אצל ילדים מאובחן כשלפחות כמה מהסימנים המפורטים להלן מופיעים–

  1. יש לעקוב אחר התנהגות הילד שבועיים לפחות. אם יש התנהגות החריגה (עצבנות, עצב, כעס וכד’)  לאורך שבועיים – זה בהחלט מעורר חשד. כדאי לשים לב-  האם הילד מראה מצוקה המצביעה על ירידה בתחושת הערך העצמי? האם הוא אוכל אחרת? האם יש הפרעות בשינה? (למשל ישן שעות ארוכות מהרגיל, או מתעורר מוקדם?) אם חלק מהדברים מופיעים, יש חשש להניח שהילד יכול לסבול  מדיכאון.

ההתנהגות חריגה אמורה להופיע לאורך היום –  ילדים הסובלים מדיכאון יתקשו לקום מהמיטה או שיסבלו מבעיות בשינה. הילד עשוי לאכול הרבה יותר מכפי שהוא אוכל בד”כ או דווקא לוותר על מזונות שקודם אכל בכיף. יש לשים לב גם להתנהגויות החברתיות שלו – האם הולך לבקר חברים  או נמנע ומעדיף להשאר בבית? האם הוא יוצר קשר  כמו מקודם, או שהוא נמנע מקשר גם עם בני המשפחה? האם יש סימנים לדפוסים של אדישות או ייאוש?

לעתים הסימנים של הדיכאון מופיעים בקרב ילדים באופן קל, אבל לאורך זמן. אם לפחות שנה מופיעים מצב רוח ירוד ועצבות  או אם הילד עצבני ורגוז ומופיעים אצלו סימנים המזוהים עם דיכאון כפי שפורט קודם, הרי שמדובר בסוג שונה של דיכאון, המכונה בד”כ דיסתימיה.

זהו ביטוי לדיכאון פחות חזק אבל לאורך זמן משפיע באופן משמעותי. דווקא בגלל שמדובר לכאורה במקרה קל יותר, מצב זה נוטה להיות מאובחן פחות ולכן לעיתים יותר הרסני.

צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור.

אתם נמצאים באחד מאתרי התמיכה, ליצירת קשר אנא עברו אל האתר המרכזי (DRTAL.CO.IL)

איך להתמודד עם דיכאון בעבודה

איך להתמודד עם דיכאון בעבודה

דיכאון בעבודה – יש דבר כזה

  • כל אדם חווה במהלך חייו רגשות של עצב, מועקה נפשית, דכדוך או מרה שחורה, אך בקרב אנשים הסובלים מדיכאון קליני, ממשיכים רגשות אלו להיות מנת חלקו של האדם לאורך שבועות וחודשים, ואם אינו מקבל טיפול, אפילו לאורך שנים.
    הדיכאון נגרם בין השאר גם בשל חוסר איזון של כימיקלים במוח, ולמרות זאת אנשים נוטים להאשים את עצמם או את קרוביהם. דיכאון ניתן לטיפול, כפי שניתן לטפל במחלות אחרות. חלק מהאנשים הלוקים בדיכאון, עלולים ללקות בדיכאון חמור יותר מהרגיל. מצב כזה  יכול להופיע לאחר אירוע מסוים, סטרס (לחץ) או תורשה. במקרים מסוימים אין גורם הנראה לעין. עם מתן טיפול מתאים, ברוב המכריע של המקרים, ההחלמה אפשרית.
    המפתח ליציאה מהמצב הזה, היא הנכונות לקבל עזרה.

    דיכאון תעסוקתי – על מה ולמה? 

    123 מליון אנשים ברחבי העולם סובלים מדיכאון. מחקרים רפואיים מצביעים על כך שהסיכוי ללקות בדיכאון מאז’ורי  נע סביב 10 אחוז בקרב גברים ויותר מ- 20 אחוז בקרב נשים
    דיכאון מוגדר כמחלה שכיחה  ומורכבת, המשפיעה על 123 מיליון אנשים ברחבי העולם. דיכאון הנגרם כתוצאה מעבודה או מתנאי עבודה, הוא אחד הגורמים להתמודדות של אנשים ברחבי העולם עם דיכאון מאז’ורי.
    בדרך כלל לעבודה נודעת השפעה טובה על אנשים, מכיוון שעבודה קבועה גורמת לסיפוק עצמי, ולהערכה מהסביבה. ידוע כי אנשים שפוטרו, או כאלה המסתובבים מובטלים במשך חודשים רבים, נתונים לסיכון גבוה יותר ללקות בדיכאון לעומת אנשים הממשיכים לעבוד.
    בעקרון, אין ראיות חותכות לכך שתנאי עבודה עלולים לגרום ישירות לדיכאון, אך ישנם מצבים שבהם לחצים קשים בעבודה, בשילוב עם בעיות בבית או אירועים אישיים, עלולים לגרום לדיכאון.
    ישנן עבודות העלולות להביא את העובד לידי אומללות – עבודות בהן העובד אינו יכול להביא את כישוריו לידי ביטוי, או עבודות מונוטוניות מדיי הגורמות לעובדים למאוס בהן.
    מצבים של חוסר ודאות לגבי טיב הביצועים או לגבי שינויים בסביבת העבודה, עלולים גם הם לגרום למתחים ולדאגות. בוסים נוקשים, הרודים בעובדים ומותחים עליהם ביקורת, מחמירים עוד יותר את המצב.
    תנאי עבודה גרועים, כמו משרדים צפופים או מפעלים רועשים מדיי, עלולים לגרום לעובדים לתחושת מתח ודחק. העובדים ירגישו מתוסכלים גם אם אין להם כל זכות דיבור לגבי אופן ארגון העבודה שלהם, או כשההחלטות נכפות עליהם מלמעלה בלי כל דיון.

    איך מתבטא  דיכאון בעבודה? 
    1. דיכאון אחרי חופשה – סוג ראשון של דיכאון נובע משיבה לעבודה אחרי סוף שבוע, פגרת חג או חופשה ארוכה בחו”ל, לקראת חזרה למטלות הממתינות על השולחן. כדי להימנע מכניסה ל”מרה שחורה” עקב החזרה לעבודה, ניתן “להתכונן” לקראת מועד החזרה לעבודה: להרים טלפון לקולגה, להתעדכן לגבי המתרחש במחלקה, וליצור מעין הכנה מוקדמת, שמקלה את ההשתלבות  מחדש בעבודה בעקבות החופשה.
    2.   שחיקה – עובדים שלאחר שנים רבות הגיעו לקצה גבול יכולותיהם. כיום, המונח כולל גם חוויות קצרות טווח בעבודה, שתוצאותיהן עלולות להיות תסכול או ניכור. קורבנות של שחיקה עלולים להפך לדיכאוניים קליניים, לבעלי הפרעה נפשית או להידרדר להתנהגות אנטי-סוציאלית ולהתמכרות לאלכוהול או לסמים. הסימפטומים הגלויים של שחיקה עשויים לכלול שינויים בגישה של האדם, בהתנהגותו ובביצועיו. קורבן השחיקה עלול ללקות בהתקפי זעם ולהפגין התנגדות להתערבות של חברים לעבודה או של הממונים עליו.
    3. הפרעת ההסתגלות – זו הצורה הנפוצה ביותר של דיכאון במקום העבודה. ההערכה היא, שרבע מהאנשים יכולים להתמודד עם שינוי מלחיץ בלי הנד עפעף, ושכמחצית מהאנשים יכולים להסתגל לשינוי מלחיץ תוך מספר שבועות. הרבע הנותר חווה קשיים ממושכים, שעלולים להוביל לדיכאון קליני. מאחר שבמקומות העבודה כיום מתרחשים שינויים ללא הרף, הפרעת ההסתגלות נמצאת בעלייה ברורה. רוב ההשפעות של הפרעת ההסתגלות הן פנימיות, ולא נגלות לעין. תגובות פנימיות אלו במוקדם או במאוחר יופיעו בהתנהגות, אך ייווצר קושי להגיע לסיבה האמתית שמובילה להתנהגות. ייתכן שהעובדים יסטו מהיעדים שלהם או יתקשו בפתירת בעיות. האחראים יכולים, שלא במודע, להחמיר את המצב ע”י  כך שיבואו בתלונות על הליקויים בעבודה. חשוב לציין שברמות לחץ גבוהות מידי עלולים רוב האנשים לפתח סימפטומים דכאוניים,  גם אלו שלכאורה נחשבים חזקים מבחינה נפשית.
    4. דיסטימיה (dysthymia)- צורה זו של דיכאון מתחילה לעתים קרובות באופן איטי, שכמעט אינו מורגש, ומתעצמת עם הזמן או תחת לחץ. צורת דיכאון זו עלולה לכלול סט מורכב של סימפטומים כגון חוסר התלהבות, חוסר אנרגיה, הערכה עצמית נמוכה ומחסור כללי בריכוז. דיסטימיה מופיעה בדרך-כלל לפני גיל 30 ומשפיעה על 4 אחוז מהאוכלוסייה, כאשר הסימפטומים שכיחים יותר בקרב נשים, וכן כרוניים יותר. חלק מקורבנות הדיסטימיה עלולים להדחיק את הבעיה ע”י הגדלת מאמציהם בעבודה או הפגנת עוינות.
    5. דיכאון קליני (major depression). הסוגים הקודמים של דיכאון אינם כוללים את התופעות הדיכאוניות המתקדמות יותר כמו הפרעת הדיכאון הקליני, מלנכוליה וביפולריות, שעלולים להצריך טיפול ארוך טווח ואף אשפוז.

    כיצד מתבטא דיכאון במקום העבודה? 
    דיכאון של עובד במקום העבודה מורגש בדרכים הבאות: האטת קצב העבודה, עשיית שגיאות תכופות, אובדן יכולת הריכוז, שכחנות, איחורים לעבודה או לישיבות, היעדרויות, סכסוכים עם העמיתים לעבודה, חוסר יכולת להאציל סמכויות, השקעת מאמצים מופרזים בעבודה, או ניסיון להשקיע מאמצים מופרזים.

    כיצד מאבחנים דיכאון אצל עובדים? 
    סקרים או מבחני “בחן את עצמך” כדוגמת זה המובא כאן, יכולים להוות כלי לאיתור עובד החש בדיכאון, אם הוא עונה בחיוב על מרבית השאלות:
    לעיתים קרובות אני חסר מנוחה ורגזן במקום העבודה ובבית
    השינה שלי לא סדירה, חושב על העבודה ומוטרד ממנה
    אני ישן יותר מידי
    אני ישן פחות מידי
    אני לא נהנה מתחביבים/פעילות פנאי או שעות עם חברים ומשפחה
    אני מתקשה להסתדר עם המחלות האחרות שלי
    אני סובל מכל מיני כאבים ואין הקלה למרות כל הניסיונות
    לעיתים קרובות יש לי:
    בעיות עיכול
    כאבי ראש וגב
    כאבים בלתי מוגדרים
    כאבים בחזה
    משקלי השתנה באופן משמעותי
    חלק מהסימפטומים ממשיכים מעבר לשבועיים
    אני מרגיש שעבודתי, משפחתי וחברי סובלים בעקבות בעיות עלו
    יש דיכאון במשפחתי
    יש לי מחשבות אובדניות

    איך מתמודדים עם דיכאון? 
    באופן כללי, יש להיות מודעים. ככל שגדלה המודעות לדיכאון ולסימפטומים שלו, כולל סימפטומים פיזיים וככל שמגיעים לאיש מקצוע לשם קבלת עזרה מקצועית בשלב מוקדם ככל האפשר, כך נוכל לצמצם באופן המרבי את הפגיעה של הדיכאון. אדם שנקלע לדיכאון הנגרם בעקבות העבודה או מקום העבודה שלו, יכול לשפר את מצבו לו ינסה לשנות את התנאים בעבודה אבל לרוב זה לא יספיק.
    למנהלים במקום העבודה תפקיד חשוב בכל הקשור ביחס לעובדים, ובמניעת הידרדרות העובד למצב דיכאוני: מנהלים המסוגלים לשתף את העובדים בחזון ארוך הטווח של החברה ולהסביר להם לאן חותרת החברה, מקטינים את הסכנה שהעובדים יחושו דיכאון תעסוקתי. הם יגלו עובדים הנכונים למאמץ גדול מהרגיל כדי להשיג את המטרות העסקיות של החברה,  ובעיקר יחושו משמעות וסיפוק מעבודתם.
    כמו כן התייחסות אישית של המנהל אל העובד והטלת משימה בדרך של מגע אישי ושיחה פנים אל פנים,  עשויה לחולל פלאים. בדרך זו העובד יהיה מוכן להתאמץ ולהנות במקום העבודה

    כיצד ניתן להתגבר על דיכאון שמקורו בעבודה? 
    ישנן מספר שיטות שבאמצעותן ניתן להתגבר על דיכאון שמקורו בעבודה:
    טיפול פסיכותרפי – קיימים סוגים רבים של טיפול באמצעות שיחות שיכולים להקל מאד על האדם הסובל מדיכאון ולהחזירו למסלול חיים תקין. פסיכולוג ואנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש יכולים לסייע ולתת תמיכה משמעותית, עד לחזרה לשגרת החיים. השתתפות בקבוצות תמיכה, גם היא יכולה להיות מועילה. באופן כזה, גם האדם הסובל מדיכאון וגם קרוביו יכולים לחלוק בחוויות, לדון בדרכי ההתמודדות ולהעניק משענת ותקווה. עם זאת חשוב לזכור שקבוצות תמיכה אינן תחליף לטיפול מקצועי, לרוב קבוצות תמיכה לא ממליצות על טיפול ספציפי. ניתן לאתר קבוצות תמיכה דרך קבוצות סנגור.
    אורח חיים בריא
    התעמלות ותזונה משופרות עוזרות לשיפור ההרגשה הכללית. במקרים מסוימים חיפוש בתחום רוחני מועיל אף הוא.
    קבלת תמיכה משותף או חבר לחיים
    שותף תמיכה הוא אדם המחויב לתהליך ההחלמה. אדם זה מספק את העידוד הנחוץ על מנת לעזור לך להאמין שאפשר להתגבר על הדיכאון. בתחילת הדרך אולי קשה לקבל עזרה בגלל הבושה, חוסר הבנה, תחושה של חוסר ערך עצמי ופחד לאבד עצמאות, אך ישנם אנשים שאפשר לבקש מהם עזרה, חשוב להיות מוכן לקבל את עזרתם בעיתוי הנכון.
    טיפול תרופתי אנטי דכאוני
    בניגוד לטיפול ציבורי,  בטיפול פרטי,  לא חובה ליטול תרופה. עם זאת, יש מטופלים רבים שמעדיפים טיפול תרופתי. מציאת הטיפול הרפואי המתאים חיונית ומגבירה את הסיכויים להחלמה.
    גורמים רבים משפיעים על בחירת התרופה המתאימה. הבחירה נעשית בשיתוף המטופל ובהתייעצות איתו, ומתבססת על בטיחות, סיבולת, עלות, קלות ביצוע, בעיות רפואיות אחרות והאינטראקציה בין טיפולים שונים.
    בדרך כלל מתחילים להרגיש את השפעת התרופות אחרי תקופה של שניים עד ארבעה שבועות. אם לא חל שיפור אחרי שמונה שבועות, חשוב ליידע את הרופא המטפל והוא יכול לשנות את המינון או את התרופה.

צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור. לפרטים עלד”ר (אילן) טל– מיקום וטלפון בקישור

טיפול בדיכאונות של בני נוער וילדים

טיפול בדיכאונות של בני נוער וילדים

הטיפול

הן במקרה של דיכאון קליני והן במקרה של דיסתימיה בקרב ילדים, יש לפנות ללא דיחוי לאבחון ולבניית תכנית טיפולית על ידי גורם מומחה. במרפאתנו ייערך האבחון על ידי הצוות המטפל באופן אמפתי ורגיש, והטיפול יינתן רק לאחר התייעצות עם ההורים והמתבגר, כך שיותאם לו אישית ככל הניתן, ויתחשב ברצונותיו וברגישויותיו.

ההמלצה הראשונה אצל ילדים היא להגיע לטיפול פסיכולוגי אצל מומחה לטיפול בילדים. רק לאחר מכן, ועל פי המלצה, כדאי להגיע לטיפול של פסיכיאטר. הטיפול בדיכאון בקרב ילדים יכלול טיפול בילד עצמו, אך גם טיפול מערכתי במשפחה כולה. כדי לעזור לילד לצאת מהמשבר, צריכה המשפחה, המהווה את העוגן התומך, להתגייס לכך. ההורים ובני המשפחה הם חלק בלתי נפרד מהטיפול, כשגם הם זקוקים להכוונה ולתמיכה.

ברוב המקרים, הטיפול המערכתי על ידי פסיכולוג מספיק, ודי בכך כדי לסייע לילד לצאת מהמשבר. אך במקרה שהדיכאון אינו חולף, יש להגיע לטיפול אצל פסיכיאטר המתמחה בהפרעות ילדים. הפסיכיאטר יתווה טיפול תרופתי מתאים במינונים רגישים, כך שלא יפגעו בהתפתחות התקינה של הילד.

דיכאון בקרב בני נוער

בני הנוער נמצאים בתקופה מבלבלת, שבה בנוסף להתפתחות הפזיולוגית והשינויים ההורמונליים והגופניים הנלווים לה, הם גם מתפתחים מבחינה רגשית ונפשית, ולעתים נדמה שהם נמצאים במעין רכבת הרים העולה ויורדת בקיצוניות ומטלטלת את עולמם.

המתבגרים נמצאים בתקופה שבה הם מעצבים את הזהות שלהם – הן העצמית והן המינית, הם יוצרים קשרים חברתיים ורומנטיים ראשונים, ונעים על הרצף שבין הרצון לפתח עצמאות ולעמוד על דעתם, לבין התלות בהורים והמחויבות שיש להם לסור למרותם.

הקונפליקטים הלא פשוטים שבהם נמצאים בני הנוער, עלולים לגרום להם לתחושות של תסכול ולהעלות חרדות ותחושות של ירידה בהערכה העצמית ובדימוי העצמי. הם עסוקים במיניות המתפתחת, במראה החיצוני, בגיבוש תפיסות העולם וגיבוש הערכים שלהם – כל אלה בתקופה עמוסה למדי של לימודים ומטלות נוקשות, כשמצופה מהם להתמודד עם כל אלה באופן המיטבי, כך שיהיו ילדים ותלמידים מוצלחים, ישאפו למצוינות ויגיעו להישגים.

לאבחון  דיכאון בקרב בני נוער חשיבות רבה ביותר, גם בשל הנטייה למצבי רוח קיצוניים ולתנודות נפשיות, העלולים להביא לאובדנות בשיעורים גבוהים (מספר בני הנוער המנסים להתאבד בגיל ההתבגרות גבוה פי ארבעה משיעור המנסים להתאבד בכל גיל אחר).

כל אלה מכניסים את המתבגרים למתחים ולעימותים עם הסובב, וגורמים להם לא פעם לתחושה של בלבול ותסכול מול העולם, בעיקר כשהם אינם בטוחים ביכולותיהם ואינם יודעים להתמודד עם השינויים העוברים עליהם מול רמות הציפייה הנדרשות מהם.

המתבגרים נעים במתח שבין הרצון לספק את ההורים ולעמוד במחויבויות שלהם כלפי הסביבה והחברה, לבין הרצון להמשיך להתנהג כילד, הזקוק להגנת ההורים ולחיבוק החם מהם.

דיכאון בקרב בני נוער אנו נדיר, אך קיים קושי אובייקטיבי לאבחן אותו, מכיוון שקל מאד להתבלבל בין התנהגות קיצונית האופיינית לבני נוער בשל תהליך ההתבגרות, לבין שימת אצבע על תהליך ספציפי העובר עליהם המתבטא בהפרעה ששמה דיכאון.

כיצד נזהה שאכן מדובר בדיכאון ולא באפיזודה האופיינית לגיל הנעורים?

סימני האזהרה לדיכאון בקרב בני נוער, יכולים לבוא לביטוי בשינויים קיצוניים בהתנהגות. מלבד תחושה של דכדוך, עצב או מועקה המלווים את הילד, בדקו – האם הוא מסתגר בחדרו יותר מכפי שהוא נוהג בדרך כלל? האם חלה ירידה חדה בלימודים? האם הוא מסרב לקום בבוקר לבית הספר, בעוד שקודם לא הייתה לו בעיה בזה? האם הוא נעתר הרבה פחות להזמנות של חבריו להתראות איתם, או שחדל כלל להיות פעיל מבחינה חברתית? כמו כן יש לבדוק את ההתנהגות שלו לגבי סדרי היום יום כמו רחצה ושינה – האם הוא ישן שעות ארוכות מהרגיל או סובל מנדודי שינה? האם הוא מזניח את עצמו ואינו מתרחץ במשך כמה ימים ברציפות? יש לשים לב גם לשינויים באשר להרגלי האכילה שלו – האם יש ירידה בתיאבון או לחילופין – האם יש עלייה דרסטית באכילה, הרבה מעבר למה שצרך בעבר?

אם כמה מהסימנים הללו מאפיינים את ההתנהגות של הילד, סביר להניח שמשהו השתבש וייתכן שהמתבגר סובל מדיכאון.

צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור.

הטיפול בדיכאון בבני נוער

על פי רוב הטיפול שיינתן למתבגרים יהיה דומה לזה הניתן למבוגרים,  הן מבחינת הטיפות השיחתי פסיכולוגי והן מבחינת הטיפול התרופתי. הטיפול הפסיכולוגי עוזר בהתמודדות עם הרגשות ובאימוץ דפוסי חשיבה מותאמים ויעילים יותר.  באם מחליטים על טיפול תרופתי, בגיל העדין של ההתבגרות יש נטייה גדולה יותר לשלב בכל מקרה מלבד טיפול תרופתי, גם טיפול פסיכולוגי. הן האבחון והן הטיפול נערכים על ידי הצוות המקצועי שלנו, בזהירות וברגישות רבה. המתבגר יהיה שותף ביחד עם הוריו והצוות לכל החלטה הנוגעת לדרך הטיפול בו. 

כאמור, יתכן שטיפול פסיכולוגי על ידי שיחות בלבד, יסייע למתבגר לצאת מהמשבר. אך במקרה שיזדקק לטיפול תרופתי משלים, הרי שכיום נהוג להעניק טיפול של תרופות מהדור החדש, הנקראות SSRI המעלות את רמות הסרטונין במוח ומפחיתות תחושות של מתחים וחרדות.

 

איך לצאת מדיכאון, טיפול בדיכאון

איך לצאת מדיכאון, טיפול בדיכאון

כיצד מתגברים על הדיכאון?

 

ראשית, חשוב לדעת כמה שיותר על הדיכאון ולהגביר את המודעות לסימפטומים שלו, שכן דיכאון כולל סימפטומים פיזיים. יש לפנות לרופא לשם קבלת עזרה מקצועית בשלב מוקדם ככל האפשר.

 

הטיפול בדיכאון

השיטות המקובלות כיום לטיפול בדיכאון כוללות טיפול של פסיכותרפיה (שיחות) לצד טיפול פסיכיאטרי (תרופותי). הצוות מתייעץ עם המטופל ובונה ביחד איתו תכנית טיפול המותאמת לו באופן אישי ולוקחת בחשבון את רצונותיו, העדפותיו ואורחות חייו. על פי רוב נבנית תכנית הכוללת  טיפול פסיכותרפי רגשי ממוקד, באמצעות שיחות עם המטופל, טיפול תרופתי וטיפול משלים,המורכב משירותי שיקום שנועדו לסייע לאדם הסובל מדיכאון לחזור למסלול החיים הרצוי.

הטיפול התרופתי

התאמת הטיפול התרופתי נעשה לרוב לאחר ריאיון קליני, שבו משוחח הפסיכולוג או הפסיכיאטר עם המטופל שיחה בארבע עיניים, כדי להכירו, להתוודע לאורחות חייו ולרדת לחקרו עד כמה שניתן, במטרה להתאים לו את הטיפול היעיל ביותר.

התרופות שבהן משתמשים היום הן בעיקר מקבוצת ה- SSRI. זהו הדור החדש של התרופות נוגדות הדיכאון שלהן הרבה פחות תופעות לוואי מהתרופות של הדור הישן.

טיפול פסיכודינמי (פסיכולוגי)

הטיפול הפסיכודינמי (הפסיכולוגי), הניתן באמצעות שיחות, מעניק למטופל משענת רגשית ומהווה על פי רוב טיפול משלים לזה התרופתי. טיפול או בקיצור טיפול דינמי, הוא טיפול רגשי באמצעות שיחות. הוא נקרא טיפול דינמי, כיוון שהוא מתמקד בדינמיקה הפנימית של הנפש: כוחות פסיכולוגיים בנפש אשר משפיעים על התנהגות, מחשבות ורגשות.

הטיפול מאפשר לאדם לבטא משאלות ודמיונות, כשביחד עם המטפל בודקים את משמעותן. זהו טיפול המתמקד בתחושות, ברגשות ובנפש המטופל, תוך ניסיון לחדור לתוך נבכי נפשו ולסייע לו לחזור לתפקוד על ידי שינוי הדפוסים המשובשים והעברת ההתנהגות למסלול נורמטיבי.

מיינדפולנס: תרגול להגברת המודעות

מיינדפולנס הוא תרגול מחשבתי (מעין טיפול מדיטטיבי) המגביר את המודעות לדרכי התנהלות התודעה שלנו. דפוס חשיבה חזרתי ומעגלי על בעיה בחיינו, מוביל לסבל ואף לדיכאון. ההתבוננות העצמית העמוקה, מאפשרת לנו להתמודד ביתר קלות עם מצבי משבר, הערכה עצמית שלילית, שיפוטיות יתר, אשמה, מתח נפשי, חרדה ועוד.

השונה בין תרגול מיינדפולנס לטיפול פסיכולוגי, הוא ההדגשה בטיפול הראשון על ה”כאן” ו”עכשיו” מבלי להתעסק בעבר. כלומר אנו לא חוקרים את שורשי הבעיה ומהניכן היא נבעה, אלא מתרכזים בריפוי המצב העכשווי ובהקלה על הסבל המידי.

צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור.

טיפול בנזעי חשמל ובגרייה מגנטית

במידה שהטיפול התרופתי על סוגיו השונים נמצא כלא יעיל, קיימות שתי שיטות טיפול נוספות, שאותן מנסים כש”קלו כל הקיצים”, אך הן יעילות מאד: טיפול בנזעי חשמל וטיפול בשיטה של גרייה מגנטית.

דיכאון קליני מז’ורי

דיכאון קליני מז’ורי

דיכאון מז’ורי – Major Depressive Episode

  1. A. 5 (או יותר) מהסימפטומים הבאים היו קיימים במשך אותם השבועיים ומייצגים שינוי מהתנהגות קודמת, לפחות אחד מהסימפטומים הוא או (1) מצב רוח מדוכא או (2) איבוד עניין או הנאה.

הערה: לא כולל סימפטומים שבמובהק משויכים למצב רפואי אחר.

  1. מצב רוח דכאוני רוב היום, כמעט כל יום, שדווח בדיווח עצמי (תחושת עצבות, ריקנות, או חוסר תקווה) או נצפה על ידי אחרים (הערה: אצל ילדים ומתבגרים יכול להיות מצב רוח עצבני).
  2. צמצום בולט בעניין או הנאה בכל, או כמעט כל פעילויות רוב היום, כמעט כל יום (דיווח עצמי או נצפה ע”י אחרים).
  3. ירידה משמעותית במשקל לא בדיאטה או עליה במשקל (שינוי ב 5% ממשקל הגוף תוך חודש), או ירידה/ עליה בתיאבון כמעט כל יום (בילדים, נכשלה הציפייה לעליה במשקל).
  4. נדודי שינה או יתר שינה כמעט כל יום.
  5. תסיסה פסיכומוטורית או האטה מוטורית כמעט כל יום (נצפה ע”י אחרים, לא דיווח עצמי בלבד על תחושת חוסר מנוחה או האטה).
  6. תשישות או חוסר אנרגיה כמעט כל יום.
  7. תחושת חוסר ערך או אשמה מוגזמת או לא מותאמת (שיכולה להיות דלוזיה), כמעט כל יום.
  8. צמצום היכולת להתרכז או לחשוב, או הססנות, כמעט כל יום.
  9. מחשבות חוזרות על מוות (לא רק פחת ממוות), רעיונות חוזרים של התאבדות בלי תכנון ספציפי, או ניסיון התאבדות, או תכנון לבצע התאבדות.

 

  1. B. הסימפטומים גורמים למצוקה משמעותית או לפגם בתפקוד החברתי, התעסוקתי, או תחומי תפקוד משמעותיים אחרים.

 

  1. C. האפיזודה אינה קשורה לסימפטומים פיזיולוגיים של חומרים או למצב רפואי אחר.

הערה: קריטריונים A-C מייצגים דיכאון מאג’ורי.

הערה: תגובה לאובדן משמעותי, נכות, מחלה קשה.. עלולה לכלול סימפטומים הדומים לדיכאון מאג’ורי. למרות שהתסמינים יכולים להיות מובנים בהקשרם ומותאמים לאובדן. יש להביא בחשבון שהסטרסורים הללו יכולים להוביל לדיכאון על כן יש לבחון כל מקרה לגופו, להתייחס להסטוריה של האדם ולבצע הערכה קלינית מעמיקה.

 

  1. D. הופעת הדיכאון המאג’ורי אינה מוסברת טוב יותר ע”י: סכיזופרניה, הפרעה סכיזואפקטיבית, הפרעה סכיזופורמית, הפרעה דלוזיונאלית, או הפרעות בספקטרום הסכיזופרניה ספציפיות/ לא ספציפיות והפרעה פסיכוטית אחרת.

 

  1. E. מעולם לא היו אפיזודות מאניות או היפומאניות.

הערה: בלעדיות זו אינה מיושמת אם כל האפיזודות הכמו- מאניות או היפומאניות מצביעות או מיוחסות להשפעות פיזיולוגיות של מצב רפואי אחר.

 

 

 

דיכאון

דיכאון

קירטריונים למצב דכאוני

אפיזודה דכאונית – Major Depressive episode

  1. 5 (או יותר) מהסימפטומים הבאים הופיעו במהלך 2 שבועות ומייצגים שינוי מהתפקוד הקודם: לפחות אחד מהסימפטומים הוא או מצב תת דכאוני או איבוד עניין או הנאה.

הערה: אל תכלול סימפטומים שבבירור יש ליחסם למצב רפואי אחר.

  1. מצב רוח דכאוני רוב היום, כמעט כל היום, לפי אינדיקציה של דו”ח סובייקטיבי (לדוגמא, מרגיש עצוב, ריקני, חסר תקווה) או אבחנה שנעשתה על ידי אחרים (לדוגמא, מופיע כשהוא מלא דמעות). (הערה: אצל ילדים ומתבגרים יכול להיות מצב רוח עצבני).
  2. עניין או הנאה ירודים באופן ניכר, בכל או כמעט בכל פעילויות רוב היום, כמעט כל יום (על ידי אינדיקציה של דו”ח סובייקטיבי או תצפית).
  3. אובדן משקל משמעותי כאשר לא עושים דיאטה או מעלים במשקל (לדוגמא, שינוי של יותר מ-5% ממשקל הגוף במשך חודש) או ירידה או עליה בתיאבון, כמעט בכל יום. (הערה: בילדים יש לקחת בחשבון גם אי הצלחה לעלות במשקל כפי שמצופה)
  4. אינסומניה או היפרסומניה כמעט בכל יום
  5. התרגשות/תסיסה/(agitation) או עיכוב/איחור (retardation) פסיכומוטורי כמעט בכל יום (נצפה על ידי אחרים, או רק תחושות סובייקטיביות של חוסר מנוחה או היותו איטי יותר).
  6. עייפות (fatigue) או אובדן אנרגיה כמעט כל יום
  7. תחושות של חוסר ערך או אשמה מוגזמת או לא מותאמת (שיכולה להיות דלוזיונית) כמעט בכל יום (לא רק גינוי עצמי- self reproach או אשמה לגבי היותו חולה).
  8. יכולת מופחתת לחשוב או להתרכז או חוסר החלטיות- indecisiveness, כמעט בכל יום (על ידי דו”ח סובייקטיבי או כפי שנצפה על ידי אחרים)
  9. מחשבות חוזרות על מוות (לא רק פחד מלמות), מחשבות אובדניות (suicidal ideation) חוזרות ללא תכנית ספציפית, או ניסיון להתאבדות או תכנית ספציפית לביצוע התאבדות.
  10. הסימפטומים גורמים למצוקה (distress) משמעותית קלינית או ליקוי תעסוקתי או חברתי, או בתחומים חשובים אחרים בתפקוד.
  11. האפיזודה אינה קשורה להשפעות פיזיולוגיות של חומרים או מצב רפואי אחר.

 צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג  ד”ר אילן טל בקישור

הערה:קריטריונים A-C מהוות אפיזודות דיכאון מאז’ורי. הפרעות דיכאון מאז’ורי הן שכיחות בהפרעה ביפולארית 1, אך הן לא נדרשות לצורך האבחנה של הפרעה ביפולארית 1.

הערה:תגובות לאובדן משמעותי (לדוגמא, שכול, כסף, אבדות מאסון טבע, מחלה רפואית קשה או חוסר יכולת) עלולות לכלות את התחושות של עצב עז (intense), הרהורים על האובדן, אינסומניה- נדוני שינה, חוסר תיאבון, ירידה במשקל שצוינו בקריטריון A, העלולים להיות דומים לאפיזודת דיכאון. על אף שהסימפטומים אלה עשויים להיות מובנים או נחשבים למותאמים לאובדן, ההופעה של אפיזודת דיכאון מאז’ורי בנוסף לתגובה הנורמלית לאובדן משמעותי צריכה להילקח בחשבון. החלטה זו, בואפן בלתי נמנע דורשת הפעלת שקול דעת קליני, המבוסס על ההיסטוריה של האדם ונורמות תרבותיות לביטוי המצוקה בקונטקסט האובדן.

תסמונת דיכאונית סביב מחזור חודשי- קריטריונים

תסמונת דיכאונית סביב מחזור חודשי- קריטריונים

ספר האבחנות הפסיכיאטרי
DSM
מגדיר מהם התנאים לאבחון הפרעה דכאונית סביב המחזור, מעניין מאד לעיין

  1. A. ברוב המחזור הוויסתי חייבים להיות נוכחים לפחות 5 סימפטומים, בשבוע האחרון שלפני תחילת הווסת, המתחילים להשתפר לאחר כמה ימים מתחילת הווסת, ומופחתים או נעלמים בשבוע שלאחר הווסת.

 

  1. B. אחד (או יותר) מהסימפטומים הבאים חייב להיות נוכח:
  2. אפקט לא יציב בולט (גלישות מצב רוח, הרגשת עצב פתאומית או רצון לבכות או רגישות יתר לדחייה).
  3. רגזנות בולטת או כעס בולט או עליה בקונפליקטים אישיים.
  4. מצב רוח דיכאוני בולט, תחושת חוסר תקווה או מחשבות זלזול עצמי.
  5. חרדה משמעותית, מתח ו/או סערה או תחושה של היות על הקצה.

 

  1. C. אחד (או יותר) מהסימפטומים הבאים צריך להיות נוכח בנוסף, ולהגיע ל- 5 סימפטומים בשילוב עם הסימפטומים מקריטריון B:
  2. ירידה בעניין בפעילויות יום יומית (עבודה, ביה”ס, חברים ותחביבים).
  3. קושי סובייקטיבי להתרכז.
  4. תשישות, עייפות בקלות או חוסר אנרגיה בולט.
  5. שינוי בולט בתיאבון, אכילת יתר או תשוקה/ תאווה ספציפית לאוכל.
  6. נדודי שינה או שינת יתר.
  7. תחושה של הצפה או חוסר שליטה.
  8. סימפטומים פיסיקליים כמו רכות בחזה ונפיחות. כאב במפרק או בשריר, תחושת נפיחות או עליה במשקל.

הערה: הסימפטומים מקריטריונים A-C חייבים להיות ברוב המחזורים הוויסתיים שמופיעים בשנה שאחרי.

 

  1. D. הקריטריונים מקושרים עם מצוקה קלינית או הפרעה ב: ביה”ס, עבודה, פעילויות חברתיות רגילות או מע’ יחסים עם אחרים (התעלמות מפעילות חברתית, ירידה ביצרנות ויעילות בעבודה, בביה”ס או בבית).

 

צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור

  1. E. ההפרעה היא לא רק החמרת הסימפטומים של הפרעה אחרת, כמו הפרעת דיכאון מאג’ורי, הפרעת פאניקה, דיסתימיה, או הפרעת אישיות (על אף שיכולה להתרחש בו זמנית עם כל אחת מההפרעות הללו)

יש לציין כי לא רק דיכאון או שינויי מצב רוח מופיעים סביב  מחזור אלא גם חרדות  ומשום מה יש פחות התייחסות לסימנים הגופניים והנפשיים של חרדה סביב מחזור. יש נשים המדווחות על כאב, דפיקות לב, הזעות, אי שקט, מועקה בבטן ועוד בעת מחזור- או סביב המחזור