הפרעת התנהגות CD, ODD

הפרעת התנהגות CD, ODD

הפרעת התנגדות מרדנית  ODD-Oppositional Defiant Disorder

ילדים שמציגים כעס והתרסה, אך לא פועלים בצורה תוקפנית כלפי אנשים, בעלי חיים אחרים או משחיתים רכוש מתוארים כבעלי .ODD  ילדים אלה מאבדים שליטה בקלות ולעתים קרובות מתווכחים עם מבוגרים. הם יכולים לעשות דברים כדי לעצבן אחרים, להאשים אחרים בבעיות שלהם ולהיות נקמנים. השכיחות של ההפרעה היא סביב 3.3% עם מעט יותר גברים מאשר נשים המציגים את ההפרעה.

הקריטריונים של ה DSM5 -עבור ODD דורשים שהנער יעסוק בארבעה מתוך שמונה מאפייני התנהגות המקובצים במונחים של שלוש קטגוריות:

  • קטגוריה של מצב רוח כועס או עצבני, הכוללת את המצבים בהם הפרט יוצא מכליו, מעוצבן בקלות וחש טינה וכעס לעתים קרובות.
  • קטגוריה של התנהגויות היא זו של להיות וכחן ומתריס. התנהגויות אלו יכללו ויכוחים עם דמויות סמכותיות או התנגדות לבצע את מה שהם אומרים, כמו גם לעצבן בכוונה אחרים ולהאשים אחרים.
  • קטגוריה של נקמנות.

בסך הכל, התנהגויות אלו מפריעות להתפתחות החברתית והחינוכית של הנער.

נציין כי הקריטריונים גם ל- CD וגם ל- ODD מבוססים על התנהגויות נצפות ולא על תהליכים פנימיים.

טיפול בהפרעת התנהגות והפרעת התנגדות מרדנית:

טיפולים דומים פותחו לטיפול ב- CD ו- .ODD בניגוד ל- ADHD שבטיפול בה מתמקדים ביחסיו של האדם עם המשפחה, בית הספר והמרפאה, ילד או מתבגר עם דפוסי התנהגות מתנגדים עשוי גם להיות מעורב עם שירותי הקהילה ואכיפת החוק. מעצם טבעה של ההפרעה, לעתים קרובות יש יחסי יריבות עם אלה המבקשים להציע טיפול. בנוסף, אנשים הסובלים מהפרעות אלו עשויים להראות מספר תנאים אחרים שמקשים על גישה טיפולית אחת. התערבויות וטיפול לילדים צעירים עם דפוסי התנהגות מתנגדים, הנתמכים באופן אמפירי, מבוססים במידה רבה על המשפחה. בעיקרו של דבר, מלמדים את ההורים להשתמש בטכניקות התנהגותיות שמטרתן לשנות את ההתנהגויות המתנגדות. לאחת מתוכניות אלו, טיפול אינטראקציה ילד-ההורה, יש נקודת מבט התקשורתית בסיסית. לפיכך, החלק הראשוני של הטיפול מבוסס על האינטראקציה בין ההורה והילד, במטרה לסייע לילד לפתח דפוס התקשרות בטוח עם ההורה. בגישה זו, זה נקרא PRIDE .PRIDE מתייחס לשיבוח התנהגותו של הילד, שיקוף הצהרותיו של הילד וחיקוי ותיאור המשחק של הילד בהתלהבות. זה מלווה בכך שההורים לומדים טכניקות ניהול התנהגותיות המבוססות על תיאורית הלמידה החברתית. בפרט, שלב זה נועד להחליף ביקורתיות ופקודות עם אסטרטגיות חיוביות. חלק מזה נועד כדי לעזור להורה לדעת כיצד לדבר עם הילד באופן ישיר וספציפי, באופן שהילד יכול להבין.

גישות טיפול בילדים מבוגרים יותר ומתבגרים עשויות להיות מועברות גם במרפאה, באשפוז או במתקני כליאה. ככל שהילד גדל, כך גם גדלים ההזדמנויות עבורו לעסוק בהרס של רכוש, ונדליזם, גניבה ותקיפה מילולית ופיזית. גישה אחת הנתמכת באופן אמפירי מכונה טיפול רב-מערכתי (Multisystemic therapy [MST]). כפי שהשם מרמז, גישה זו מבקשת לערב את המשפחה וגופים אחרים שהנוער יהיה מעורב איתם. זה יכול לכלול בתי ספר, סוכנויות נוער, משרדי מאסר על תנאי ועוד. הטיפול הכולל מבקש מאלה המעורבים עם בני הנוער להעניק להם מסר עקבי וסט של כישורים מבחינת אינטראקציה משפחתית, מיומנויות פתרון בעיות ויחסים בינאישיים. יש צורך במטפל בודד שיפקח על הנער ביחס לכל המתקנים השונים הללו.

טיפולים אחרים הנתמכים באופן אמפירי עבור ילדים גדולים יותר מתמקדים במתקן יחיד, כגון המסגרת של המרפאה. אחד מהם הוא אימון מיומנויות של פתרון בעיות(problem-solving skills training [PSST]). זהו טיפול קוגניטיבי שנועד לסייע לבני הנוער לקבוע מה הם אמורים לעשות במצב נתון, לבחון אפשרויות, להתרכז ולהעריך את המצב, לקבל בחירה ולאחר מכן להעריך את הבחירה. גישה בסיסית זו יכולה להיות מיושמת על מצב בית ספרי, מצב משפחתי או מצבים אחרים בחיים.

צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור

דחף למעשה מגונה לפי DSM

דחף למעשה מגונה לפי DSM

מעשה מגונה – Frotteuristic Disorder

קריטריונים לאבחון 302.89 (F65.81)

  1. עוררות מינית עזה חוזרת כתוצאה מנגיעה או התחככות באדם אחר ללא הסכמתו, שבאה לידי ביטוי בפנטזיות, דחפים או התנהגויות, על פני תקופה של 6 חודשים לפחות.
  2. האדם פעל על פי דחפים מיניים אלה עם אדם אחר ללא הסכמתו, או שהדחפים המיניים או הפנטזיות הללו גורמים למצוקה משמעותית מבחינה קלינית, או פוגעים בתחום החברתי, תעסוקתי או בתחומים חשובים אחרים בתפקוד האדם.

 

Specify if:  

בסביבה מבוקרת: האיפיון הספציפי הזה רלוונטי לאנשים אשר חיים במסגרות מוסדיות או אחרות, אשר בהן אפשרות האדם לגעת או להתחכך באדם אחר ללא הסכמתו היא מוגבלת.

ברימיסיה מלאה: האדם לא פעל על פי דחפיו עם אדם תמים ללא הסכמתו, ואין מצוקה או פגיעה משמעותית בתחום החברתי, תעסוקתי או בתחומים אחרים בתפקוד, לפחות במשך חמש שנים, בסביבה לא מבוקרת.

צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור

Specifiers:

האיפיון הספציפי של “רימיסיה מלאה” אינו מתייחס לנוכחות או היעדרות של פרוטאוריזם כשלעצמו, אשר עשוי להיות נוכח גם כאשר ההתנהגויות והמצוקה של האדם עברו.

חשיפה, התערטלות

חשיפה, התערטלות

התערטלות (אקסהיביציוניזם) – Exhibitionistic Disorder

קריטריונים לאבחון 302.4 (F65.2)

  1. עוררות מינית עזה חוזרת כתוצאה מחשיפת איברי המין של האדם לאדם תמים אחר, שבאה לידי ביטוי בפנטזיות, דחפים או התנהגויות, על פני תקופה של 6 חודשים לפחות.
  2. האדם פעם על פי דחפים מיניים אלה עם אדם אחר ללא הסכמתו, או שהדחפים המיניים או הפנטזיות הללו גורמות למצוקה משמעותית מבחינה קלינית, או לפגיעה בתחום החברתי, תעסוקתי או בתחומים חשובים אחרים בתפקוד האדם.

 

Specify whether:

מגורה מינית על ידי חשיפת איבר המין לילדים שלפני ההתבגרות המינית.

מגורה מינית על ידי חשיפת איבר המין לאנשים בוגרים מבחינה פיזית.

מגורה מינית על ידי חשיפת איבר המין לילדים שלפני ההתבגרות המינית וגם לאנשים בוגרים מבחינה פיזית.

צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור

Specify if:  

בסביבה מבוקרת: האיפיון הספציפי הזה רלוונטי לאנשים אשר חיים במסגרות מוסדיות או אחרות, אשר בהן אפשרות האדם לחשוף את איבר מינו היא מוגבלת.

ברימיסיה מלאה: האדם לא פעל על פי דחפיו עם אדם תמים ללא הסכמתו, ואין מצוקה או פגיעה משמעותית בתחום החברתי, תעסוקתי או בתחומים אחרים בתפקוד, לפחות במשך חמש שנים, בסביבה לא מבוקרת.

 

Specifiers:

האיפיון הספציפי של “רימיסיה מלאה” אינו מתייחס לנוכחות או היעדרות של אקסהיביציוניזם כשלעצמו, אשר עשוי להיות נוכח גם כאשר ההתנהגויות והמצוקה של האדם עברו.

 

 

מציצנות- הצצה כפייתית

מציצנות- הצצה כפייתית

מציצנות – Voyeristic Disorder

קריטריונים לאבחון 302.82 (65.3F)

  1. עוררות מינית עזה חוזרת כתוצאה מהסתכלות על אדם תמים שהוא עירום, או בתהליך של התפשטות, או כשהוא עוסק בפעילות מינית, שבאה לידי ביטוי בפנטזיות, דחפים או התנהגויות, על פני תקופה של 6 חודשים לפחות.
  2. האדם פועל על פי דחפים מיניים אלו, או עם אדם ללא הסכמתו, או שהדחפים המיניים או הפנטזיות הללו גורמים למצוקה משמעותית מבחינה קלינית או שגורמים לפגיעה בתחום החברתי, התעסוקתי או בתחומים חשובים אחרים בתפקוד האדם.
  3. האדם החווה עוררות ו\או פועל על פי הדחפים הללו הוא לפחות בגיל 18 ומעלה.

 

Specify if:

בסביבה מבוקרת: האיפיון הספציפי הזה רלוונטי לאנשים אשר חיים במסגרות מוסדיות או אחרות, אשר האפשרות לעסוק בהן בהתנהגות מציצנית היא מוגבלת.

ברימיסיה מלאה: האדם לא פעל על פי דחפיו עם אדם תמים ללא הסכמתו, ואין מצוקה או פגיעה משמעותית בתחום החברתי, תעסוקתי או בתחומים אחרים בתפקוד, לפחות במשך חמש שנים, בסביבה לא מבוקרת.

צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור

Specifiers:

האיפיון הספציפי של “רימיסיה מלאה” אינו מתייחס לנוכחות או היעדרות של המשך המציצנות כשלעצמה, אשר עשויים להיות נוכחים גם כאשר ההתנהגויות והמצוקה של האדם עברו.

 

משיכה לאש והצתה- פירומניה, קריטריונים

משיכה לאש והצתה- פירומניה, קריטריונים

קריטריונים לפירומניה לפי DSM

פירומניה – Pyromania

 צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג  ד”ר אילן טל בקישור

קריטריונים לאבחון:

  • יותר ממקרה אחד של הצתת אש מכוונת או מחושבת.
  • התעוררות או מתח לפני מעשה ההצתה.
  • קסם, עניין, סקרנות או משיכה לאש ומצבים להם קשורה (לדוגמא: אביזרים הקשורים לאש, שימושים באש, תוצאות האש) .
  • הנאה, סיפוק או רגיעה בעת הצתת האש או כאשר האדם נמצא כעד ראייה או נוטל חלק בתוצאות ההצתה.
  • הצתת האש לא נעשית: לרווח כספי, לביטוי אידיאולוגיות חברתיות- פוליטיות, להסתרת פעילות קרימינלית, לבטא כעס או נקמה, לשיפור תנאי חיים של מישהו, כמענה לדילוזיה או הלוצינציה או כתוצאה של שיפוט לקוי (לדוגמא בהפרעה נוירו-קוגניטיבית, נכות אינטלקטואלית/ שכלית- הפרעה התפתחותית אינטלקטואלית,  הרעלת תוכן).
  • הצתת האש לא יכולה להיות מוסברת טוב יותר ע”י הפרעת התנהגות (conduct disorder), אפיזודה מאנית או הפרעת אישיות אנטיסוציאלית.

ODD- בעיית שליטה בדחפים אצל ילדים

ODD- בעיית שליטה בדחפים אצל ילדים

קריטריונים לפי DSM

הפרעת מתריסות והתנגדות – Oppositional Defiant Disorder

קריטריונים אבחוניים:

  1. דפוס מצב רוח כעוס ורגזני, התנהגות ווכחנית ומתריסה או נקמנית שנמשך לפחות 6 חודשים כאשר מתקיימים לפחות ארבע סימפטומים מהקטגוריות הבאות ונצפים בזמן אינטראקציה  עם לפחות אדם אחד שאינו אח או אחות.

מצב רוח רגזני, שמתרגז בקלות

  1. לעיתים קרובות מאבד סבלנות
  2. מתרגז ומתעצבן בקלות לעיתים קרובות
  3. כעוס ומתרעם לעיתים קרובות

התנהגות ווכחנית ומתריסה

  1. מתווכח עם גורם סמכות או אם מדובר בילדים ומתבגרים אז עם מבוגרים לעיתים קרובות.
  2. לעיתים קרובות מתמרד ומסרב להיענות לדרישות מגורמי סמכות או מסרב לציית לחוקים.
  3. מציק, מרגיז אחרים באופן מכוון לעיתים קרובות
  4. מאשים אחרים בטעויות שלו/ שלה לעיתים קרובות.

נקמנות

  1. התנהג בצורה נקמנית וזדונית פעמיים בחצי השנה האחרונה.

הערה:

תדירות ומשך התנהגויות אלו משמשות להבדיל בין התנהגויות שבגבול הנורמלי לבין התנהגויות שמהוות סימפטומים.  עבור ילדים שמתחת לגיל 5 , התנהגויות אלו צריכות להופיע ברוב הימים לתקופה של שלפחות 6 חודשים אלא אם צוין אחרת .( קרטריון A8)  בעבור אחדים בגיל חמש ומעלה התנהגויות אלו צריכות להופיע לפחות פעם בשבוע  למשך  תקופה של לפחות חצי שנה אלא אם צוין אחרת ( קרטריון 8A).  בזמן שהקריטריונים מציינים רמה מינימלית של תדירות בכדי להגדיר סימפטומים, גורמים נוספים צריכים להילקח בחשבון כגון, האם התדירות והועצמה של ההתנהגויות הן מחוץ לטווח הנורמלי  בהקשר לרמה ההתפתחותית, מין ותרבות של אותו אדם.

  1. ההפרעות בהתנהגויות מתקשרות למצוקה של הסובל מההפרעה או מצוקה בקרב הקרובים אליו ( משפחה, חברים, עמיתים לעבודה ) או שהן מפריעות ומשפיעות באופן שלילי על חיי החברה, לימודים, תעסוקה ואזורים חשובים אחרים בתפקוד חברתי.
  1. התנהגויות אלו לא יכולות להופיע רק בזמן התקף פסיכוטי, שימוש בסמים, דיכאון והפרעה דו קוטבית.

מצייני חומרה:

חלשה: הסימפטומים מוגבלים למיקום, סטינג, אחד בלבד( בית, או בית ספר, עבודה או בנוכחות עמיתים.

מתונה:  חלק מהסימפטומים מופעים בלפחות 2 מקומות.

חמורה: חלק מהסימפטומים מופיעים בשלושה מקומות או יותר.

 

מציינים

בעלי הפרעת התנגדות מתריסה יכולים להראות סימפטומים רק בבית או ו רק עם קרובי משפחה.  אך יחד עם זאת ככל שהסימפטומים מעמיקים יותר כך הם אינדיקציה לחומרת המצב.

תכונות האבחון

האפיונים המרכזיים של הפרעת התנגדות מתריסה הם דפוס חוזר של כעס, מצב רוח רגזני, ווכחני, התנהגות מתריסה ונקמנות בתדירות גבוהה לאורך זמן.  בעלי ההפרעה יכולים להפגין בעיות התנהגותיות בלבד ללא סימנים של מצב רוח שלילי.  אך יחד עם זאת, בעלי ההפרעה שמראים סימנים של בעיות  מזג ומצב רוח בהכרח יפגינו גם בעיות התנהגותיות.  בעלי ההפרעה יכולים גם לבטא אותה רק במקום ( SETTING) אחד כשלרוב זה הבית.  אנשים שמראים מספיק סימפטומים שיכולים לענות על האבחנה ,אפילו אם רק בבית, יכולים לפגוע באופן משמעותי בקישורים ובתפקוד החברתי שלהם.  יחד עם זאת, במקרים חמורים יותר הסימפטומים יכולים להופיע במספר מקומות או הקשרים סביבתיים. מידת עומק והתרחבות הסימפטומים נותנת אינדיקציה לגביי חומרת ההפרעה.

חשו מאד  שהתנהגות האדם תבחן ותימדד במספר הקשרים סביבתיים ומערכות יחסים.  כמו גם, משום שהתנהגויות אלו סבירות בין אחים חשוב לבדוק ולמדוד בזמן אינטראקציה עם אנשים אחרים.  הסימפטומים של ההפרעה בדרך כלל ברורים יותר באינטראקציות עם מבוגרים או מכרים שהאדם מכיר היטב  אך עדיין יכולים להיות פחות ברורים בזמן בדיקה קלינית.

הסימפטומים של ההפרעה יכולים גם להופיע ברמה מסוימת  אצל אנשים שאינם מאובחנים בהפרעת התנגדות מתריסה . ישנם כמה שיקולי מפתח בכדי להכריע האם ההתנהגויות הן סימפטומטיות בהתאם להפרעת התנגדות מתריסה. הראשון: סף אבחנה של 4 סימפטומים או יותר בתקופה של לפחות 6 חודשים.  השני: תדירות ומשך הסימפטומים צריכים לחרוג מהרמה הנורמטיבית בהקשר  לגילו, מינו והתרבות של אותו אדם.  דוגמא: זה לא סביר עבור ילד בגן להפגין התפרצויות זעם על בסיס שבועי. התפרצויות אלו יחשבו כסימפטום אם יתרחשו על בסיס יומי במשך 6 חודשים לפחות, אם מתקיימים עוד 3 סימפטומים אחרים של ההפרעה ואם התפרצויות אלו גרמו לליקויים שקשורים להפרעה( הילד הוביל לפגיעה ברכוש, התפרצות שהובילה לסילוקו של הילד) .

הסימפטומים הם לרוב חלק מדפוס של בעייתיות באינטראקציה עם אחרים. בעלי הפרעה זו אינם תופסים עצמם ככעוסים, כמתנגדים או מתריסים. במקום זאת, הם לרוב מצדיקים את ההתנהגויות שלהם כתגובה לנסיבות וכתגובה לבקשות לא הגיוניות של האחר.  לכן קשה להבין את התרומה של הלוקה בהפרעה לבעייתיות  באינטראקציות עם האחר שהוא חווה. לדוגמא: יכול להיות שילד עם הפרעת התנגדות מתריסה חווה היסטוריה של דפוס הורות אוין ואכזרי, מה שמקשה לומר האם התנהגות הילד היא זו שיצרה דפוס הורות שכזה או שהתנהגות הילד נובעת מדפוס הורות זה , או שזה שילוב של השניים.  הדיאגנוזה צריכה להתקיים בין אם המטפל מתייחס לנסיבות ההפרעה ובין אם לא. במקרה בו הילד חיי תחת תנאים מחפירים וחווה הזנחה או חוסר טיפול , התייחסות קלינית לצמצום התנאים הללו יכולה בהחלט לעזור.

תכונות נלוות התומכות באבחון

הפרעת התנגדות מתריסה אצל ילדים ומתבגרים שכיחה יותר בקרב משפחות בהן רצף המטפל העיקרי השתנה או משפחות בהן דפוס החינוך והגידול התאפיין בצורה נוקשה, אכזרית, לא עקבית ומזניחה.

2 המצבים/ ההפרעות השכיחות ביותר שמתקיימות לצד הפרעת התנגדות מתריסה הם ADHD, ו CONDUCT DISORDER.

הפרעת התנגדות מתריסה נקשרת עם סיכון גבוה לניסיונות התאבדות.  גם אם הפרעות נלוות אחרות מטופלות ומאוזנות.

שכיחות

שכיחות ההפרעה נעה בין 1%-11% כאשר השכיחות הממוצעת היא  3.3%.  היקף ההפרעה יכול להישנות.  הוא תלוי במין וגיל הילד.  ניכר כי במידה מסוימת ההפרעה שכיחה יותר בקרב גברים ( 1.4:1) לפני גיל ההתבגרות.  היתרון הגברי לא נמצא באופן מובהק במבדקים בקרב מתבגרים ומבוגרים.

התפתחות

הסימפטומים הראשונים של הפרעת התנגדות מתריסה מופיעים לרוב בגיל הגן ולעיתים רחוקות מתחילים להופיע אחרי ההתבגרות המוקדמת.  הפרעת התנגדות מתריסה לרוב מקדימה התפתחות של CONDUCT DISORDER , במיוחד אצל אלו עם התנהגות מתפרצת בילדות    אך יחד עם זאת רבים עם ההפרעה ,ילדים ומתבגרים, לא יפתחו לאחר מכן CONDUCT DISORDER.

בנוסף, הפרעת התנגדות מתריסה   מגדילה את הסיכון להתפתחות הפרעת חרדה והפרעת דיכאון, גם בהיעדר CONDUCT DISORDER  סימפטומים כגון ההתרסה, הווכחנות ונקמנות מהווים סיכון גבוה  CONDUCT DISORDER בעוד שהסימפטומים שקשורים למצב רוח רגזני וכעוס מהווים סיכון גבוה להפרעות רגשיות.

ילדים ומתבגרים עם הפרעת התנגדות תריסה נמצאים בסיכון מתגבר למספר בעיות הסתגלותיות כמבוגרים, כולל, התנהגות אנטיסוציאלית, בעיות שליטה בדחפים, שימוש בסמים, חרדה ודיכאון.  הרבה מההתנהגויות הקשורות בהפרעת התנגדות מתריסה מתגברות בתדירותן במהלך תקופת הגן וההתבגרות.  לכן זה קריטי במהלך תקופות התפתחות אלו שהעוצמה והתדירות של אותן התנהגויות תבחן ותיבדק ביחס למדדים נורמטיביים, לפני יקבע כי אלו תסמינים של הפרעת התנגדות מתריסה.

סיכון ומאפיינים פרוגנוסטיים

טמפרמנט : גורמים רגשיים שקשורים לבעיות בוויסות רגשי ( רמות גבוהות של תגובתיות רגשית, יכולת התמודדות נמוכה עם תסכול)

סביבה : נוקשות, אכזריות ושיטת הורות שאינה עקבית ומזניחה נפוצה בקרב משפחות של ילדים ומתבגרים המאובחנים עם הפרעת התנגדות מתריסה.  שיטות הורות משחקות תפקיד חשוב  בנסיבתיות ההפרעה.

אפיונים גנטיים ופיזיולוגיים

מספר תופעות נוירוביולוגיות נקשרו עם ההפרעה )קצב לב נמוך יותר , מידת תגובה נמוכה יותר לקורטיזול, אי תקינות בקורטקס ואמיגדלה (  אך חשוב לציין שמרבית המחקרים לא הפרידו ילדים עם הפרעת התנגדות מתריסה מילדים עם  CONDUCT  לכן זה לא ברור עם יש תופעות פיזיולוגיות ספציפיות לילדים עם הפרעת התנגדות מתריסה.

סוגיות באבחון בהקשר תרבותי

שכיחות ההפרעה אצל ילדים ומתבגרים באופן יחסי, הינה עקבית בין מדינות שנבדלות מבחינת גזע ותרבות.

השלכות תפקודיות של הפרעת התנגדות מתריסה

כשההפרעה מתקיימת במהלך ההתפתחות הסובלים ממנה חווים לעיתים קרובות קונפליקטים עם ההורים, המורים, חברים ובני זוג.  עימותים אלו, לרוב, מובילים פגם משמעותי בהסתגלות הרגשית , חברתית, אקדמאית ומקצועית של אתו אדם.

 צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג  ד”ר אילן טל בקישור

אבחנה מבדלת

CONDUCT DISORDER– הפרעה זו והפרעת התנגדות מתריסה קשורות שתיהן בבעיות התנהגות שמביאות את הסובל מהן לקונפליקטים עם מבוגרים ועם דמויות סמכות אחרות (מורים, מנהלים).  ההתנהגויות של הפרעת התנגדות מתריסה הן פחות חמורות בטבען מאלו של CONDUCT .  הן אינן כוללות אגרסיביות כפלי אנשים ובעלי חיים, השחתה של רכוש או דפוס התנהגות חוזר של גניבה ומרמה. בנוסף, הפרעת התנגדות מתריסה כוללת בעיות של וויסות רגשי שאינן חלק מההגדרה של CONDUCT.

ADHD- ADHA   בדרך כלל נלווה להפרעת התנגדות מתריסה. בכדי לאבחן בנוסף גם את הפרעת התנגדות המתריסה חשוב לבדוק ולקבוע שהקושי  של אותו אדם להיענות לבקשות של אחרים אינו מתבטא רק בסיטואציות בהן הוא נדרש להפגין מאמץ מתמשך ותשומת לב מתמשכת או סיטואציות בהן נדרש לשבת בשקט.

הפרעות דיכאון והפרעה דו קוטבית-  הפרעות דיכאון והפרעה דו קוטבית לרוב מעורבות בהשפעה שלילית וברגזנות.  כתוצאה מכך, דיאגנוזה של הפרעת התנגדות מתריסה אינה יכולה להתקיים אם הסימפטומים באים לידי ביטוי  אך ורק במהלך אפיזודה של הפרעות מצב רוח.

Disruptive mood dysregulation disorder הפרעת התנגדות מתריסה חולקת עם הפרעה זו את הסימפטומים של מצב רוח שלילי כרוני והתפרצויות זעם.  למרות זאת, החומרה, התדירות והכרוניות של התפרצויות הזעם חמורות יותר בהפרעה זו מהפרעת התנגדות מתריסה.  לכן, רק מיעוט של ילדים ומתבגרים שהתנהגותם מתאימה לקריטריונים של הפרעת התנגדות מתריסה יאובחנו גם בהפרעה זו.  כאשר הפרעת המצב רוח חמורה מספיק כדי לענות לקריטריונים של DISRUPTIVE… לא ניתנת אבחנה של הפרעת התנגדות מתריסה גם אם מתקיימים כל הקריטריונים.

Intermittent explosive disorder – הפרעה זו גם כן מאופיינת במדדים גבוהים של כעס.  למרות זאת, אנשים עם הפרעה זו מראים התנהגות אגרסיבית חמורה כלפי אחרים שאינם חלק מההגדרה של הפרעת התנגדות מתריסה.

Intellectual disability (intellectual development disorder) –   עבור אנשים עם פיגור שכלי, אבחון של הפרעת התנגדות מתריסה ניתן רק במקרים בהם ההתנהגות המתריסה גבוהה באופן מיוחד ממה שנבדק בקרב אנשים שמשתווים בגיל השכלי ובחומרת הפיגור השכלי.

Language disorder – הפרעת התנגדות מתריסה צריכה להיבדל מהקושי בביצוע הוראות שנובע מבעיות הבנה ולקות בשפה (חירשות למשל).

Social anxiety disorder – הפרעת התנגדות מתריסה צריכה להיבדל מהתנגדות שנובעת מפחד מהערכה שלילית שקשורה בהפרעת חרדה חברתית.

תחלואה נלוות ( COMORBIDITY)

שיעורים של הפרעת התנגדות מתריסה גבוהים הרבה יותר בקרב בדיקות של ילדים, מתבגרים ומבוגרים עם ADHD.   את כנראה כתוצאה מגורמי סיכון רגשיים של שניהם. בנוסף, הפרעת התנגדות מתריסה לרוב מקדימה ל CONDUCT  וילדים, מתבגרים ומבוגרים עם הפרעת התנגדות מתריסה נמצאים ברמת סיכון גבוהה להפרעות חרדה ודיכאון.  מתבגרים ומבוגרים עם ההפרעה מראים גם  שיעור גבוה של שימוש בסמים למרות שעדיין לא ידוע האם משתנה זה בלתי תלו בקו מורבידיות עם CONDUCT .