איך לצאת מדיכאון, טיפול בדיכאון

איך לצאת מדיכאון, טיפול בדיכאון

כיצד מתגברים על הדיכאון?

 

ראשית, חשוב לדעת כמה שיותר על הדיכאון ולהגביר את המודעות לסימפטומים שלו, שכן דיכאון כולל סימפטומים פיזיים. יש לפנות לרופא לשם קבלת עזרה מקצועית בשלב מוקדם ככל האפשר.

 

הטיפול בדיכאון

השיטות המקובלות כיום לטיפול בדיכאון כוללות טיפול של פסיכותרפיה (שיחות) לצד טיפול פסיכיאטרי (תרופותי). הצוות מתייעץ עם המטופל ובונה ביחד איתו תכנית טיפול המותאמת לו באופן אישי ולוקחת בחשבון את רצונותיו, העדפותיו ואורחות חייו. על פי רוב נבנית תכנית הכוללת  טיפול פסיכותרפי רגשי ממוקד, באמצעות שיחות עם המטופל, טיפול תרופתי וטיפול משלים,המורכב משירותי שיקום שנועדו לסייע לאדם הסובל מדיכאון לחזור למסלול החיים הרצוי.

הטיפול התרופתי

התאמת הטיפול התרופתי נעשה לרוב לאחר ריאיון קליני, שבו משוחח הפסיכולוג או הפסיכיאטר עם המטופל שיחה בארבע עיניים, כדי להכירו, להתוודע לאורחות חייו ולרדת לחקרו עד כמה שניתן, במטרה להתאים לו את הטיפול היעיל ביותר.

התרופות שבהן משתמשים היום הן בעיקר מקבוצת ה- SSRI. זהו הדור החדש של התרופות נוגדות הדיכאון שלהן הרבה פחות תופעות לוואי מהתרופות של הדור הישן.

טיפול פסיכודינמי (פסיכולוגי)

הטיפול הפסיכודינמי (הפסיכולוגי), הניתן באמצעות שיחות, מעניק למטופל משענת רגשית ומהווה על פי רוב טיפול משלים לזה התרופתי. טיפול או בקיצור טיפול דינמי, הוא טיפול רגשי באמצעות שיחות. הוא נקרא טיפול דינמי, כיוון שהוא מתמקד בדינמיקה הפנימית של הנפש: כוחות פסיכולוגיים בנפש אשר משפיעים על התנהגות, מחשבות ורגשות.

הטיפול מאפשר לאדם לבטא משאלות ודמיונות, כשביחד עם המטפל בודקים את משמעותן. זהו טיפול המתמקד בתחושות, ברגשות ובנפש המטופל, תוך ניסיון לחדור לתוך נבכי נפשו ולסייע לו לחזור לתפקוד על ידי שינוי הדפוסים המשובשים והעברת ההתנהגות למסלול נורמטיבי.

מיינדפולנס: תרגול להגברת המודעות

מיינדפולנס הוא תרגול מחשבתי (מעין טיפול מדיטטיבי) המגביר את המודעות לדרכי התנהלות התודעה שלנו. דפוס חשיבה חזרתי ומעגלי על בעיה בחיינו, מוביל לסבל ואף לדיכאון. ההתבוננות העצמית העמוקה, מאפשרת לנו להתמודד ביתר קלות עם מצבי משבר, הערכה עצמית שלילית, שיפוטיות יתר, אשמה, מתח נפשי, חרדה ועוד.

השונה בין תרגול מיינדפולנס לטיפול פסיכולוגי, הוא ההדגשה בטיפול הראשון על ה”כאן” ו”עכשיו” מבלי להתעסק בעבר. כלומר אנו לא חוקרים את שורשי הבעיה ומהניכן היא נבעה, אלא מתרכזים בריפוי המצב העכשווי ובהקלה על הסבל המידי.

צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור.

טיפול בנזעי חשמל ובגרייה מגנטית

במידה שהטיפול התרופתי על סוגיו השונים נמצא כלא יעיל, קיימות שתי שיטות טיפול נוספות, שאותן מנסים כש”קלו כל הקיצים”, אך הן יעילות מאד: טיפול בנזעי חשמל וטיפול בשיטה של גרייה מגנטית.

אופוריה, מניה, היפומאניה ומצב רוח

אופוריה, מניה, היפומאניה ומצב רוח

מה רע עם קצת מצב רוח טוב? על רוממות רוח ואופוריה

באופן כללי הכוונה במושג דיספוריה היא לתחושה של התרוממות רוח או זחיחות דעת. הגדרה זו טומנת בחובה תחושות נוספות כמו מצב רוח טוב, התלהבות, התרגשות, אושר נעלה, שביעות רצון, אופטימיות והנאה. כל אלו באים לידי ביטוי בעת ובעונה אחת, וברמות גבוהות הרבה יותר מהרגיל. אופוריה יכולה להיות תחושה בריאה ומקובלת, במצבים שונים כמו בשלב ההתאהבות, בעת אירוע משמח מאוד (חתונה או לידה), בעת קיום יחסי מין, לאחר מאמץ גופני ואפילו לאחר אכילת שוקולד. חוקרים שונים טוענים כי תחושת אופוריה הינה הכרחית במצבים מסויימים, בעיקר בהקשר של המשכת המין האנושי.

הביטוי הקיצוני והמסוכן של אופוריה הוא כאשר תחושה זו יוצאת מכלל שליטה ומלווה בתפיסת מציאות מעוותת, הרגשת “אני כל יכול”, ולעיתים מופיעה בשילוב עם הזיות, כל אלו עלולים להוביל את האדם למעשים הרי אסון (פגיעה באנשים אחרים – “הרודפים אחרי”, פגיעה בעצמי מתוך ניסיון לעוף למשל). מצב זה מכונה בעגה הפסיכולוגית “מאניה” ומופיע בעיקר במחלת המאניה- דיפרסיה (הפרעה דו קוטבית) ולעיתים גם בעת פסיכוזה.

אופוריה יכולה להופיע בדרכים שאינן טבעיות כמו בעת שימוש בסמים. הסם מחקה את שחרור החומרים הכימים בגוף, אשר אחראים על מצב רוח טוב, אך בדרך מלאכותית ובכמויות עצומות שעלולות לסכן את האדם מבחינת גופנית או להוביל אותו למצבים נפשיים מסוכנים כפי שתואר לעיל.

מכאן שזיהוי תחושת אופוריה בעצמי או באחרים, יכולה להעיד, מחד גיסא, על שינוי נפלא בחיים או על אירוע משמח שקרה בחיים. מאידך גיסא יכולה אופוריה גם להעיד על שימוש בסמים או התפתחות של מצב נפשי מסוכן.

דיכאון סביב מחזור

דיכאון סביב מחזור

הפרעת דיכאון ווסתית – Premenstrual Dysphoric Disorder

  1. A. ברוב המחזור הוויסתי חייבים להיות נוכחים לפחות 5 סימפטומים, בשבוע האחרון שלפני תחילת הווסת, המתחילים להשתפר לאחר כמה ימים מתחילת הווסת, ומופחתים או נעלמים בשבוע שלאחר הווסת.

 

  1. B. אחד (או יותר) מהסימפטומים הבאים חייב להיות נוכח:
  2. אפקט לא יציב בולט (גלישות מצב רוח, הרגשת עצב פתאומית או רצון לבכות או רגישות יתר לדחייה).
  3. רגזנות בולטת או כעס בולט או עליה בקונפליקטים אישיים.
  4. מצב רוח דיכאוני בולט, תחושת חוסר תקווה או מחשבות זלזול עצמי.
  5. חרדה משמעותית, מתח ו/או סערה או תחושה של היות על הקצה.

 

  1. C. אחד (או יותר) מהסימפטומים הבאים צריך להיות נוכח בנוסף, ולהגיע ל- 5 סימפטומים בשילוב עם הסימפטומים מקריטריון B:
  2. ירידה בעניין בפעילויות יום יומית (עבודה, ביה”ס, חברים ותחביבים).
  3. קושי סובייקטיבי להתרכז.
  4. תשישות, עייפות בקלות או חוסר אנרגיה בולט.
  5. שינוי בולט בתיאבון, אכילת יתר או תשוקה/ תאווה ספציפית לאוכל.
  6. נדודי שינה או שינת יתר.
  7. תחושה של הצפה או חוסר שליטה.
  8. סימפטומים פיסיקליים כמו רכות בחזה ונפיחות. כאב במפרק או בשריר, תחושת נפיחות או עליה במשקל.

הערה: הסימפטומים מקריטריונים A-C חייבים להיות ברוב המחזורים הוויסתיים שמופיעים בשנה שאחרי.

 

  1. D. הקריטריונים מקושרים עם מצוקה קלינית או הפרעה ב: ביה”ס, עבודה, פעילויות חברתיות רגילות או מע’ יחסים עם אחרים (התעלמות מפעילות חברתית, ירידה ביצרנות ויעילות בעבודה, בביה”ס או בבית).

 

  1. E. ההפרעה היא לא רק החמרת הסימפטומים של הפרעה אחרת, כמו הפרעת דיכאון מאג’ורי, הפרעת פאניקה, דיסתימיה, או הפרעת אישיות (על אף שיכולה להתרחש בו זמנית עם כל אחת מההפרעות הללו)

 

  1. F. קריטריון A צריך להיות מאושר ע”י תיעוד יומי למשך לפחות שני מחזורים סימפטומטיים (הערה: האבחנה יכולה להיערך באופן זמני לפני האישור).

 

  1. G. הסימפטומים אינם תוצאה של שימוש בחומרים (כמו סמים או תרופות) או מחלה גופנית (למשל פעילות יתר של בלוטת התריס).

הפרעת דיסתימיה- דיכאון מתמשך

הפרעת דיסתימיה- דיכאון מתמשך

הפרעת דיכאון מתמשך (דיסתימיה) – Persistent Depressive Disorder (Dysthymia)

  1. A. מצב רוח דיכאוני רוב היום, במשך רוב הימים, שדווח בדיווח עצמי או נצפה ע”י אחרים. למשך שנתיים לפחות.

הערה: אצל ילדים ומתבגרים, מצב הרוח יכול להיות עצבנות והמשך חייב להיות לפחות שנה אחת.

 

  1. B. במהלך הדיכאון, הופעה של 2 (או יותר) מהסימפטומים הבאים:
  2. חוסר תיאבון או אכילה מופרזת.
  3. נדודי שינה או שנת יתר.
  4. חוסר אנרגיה או עייפות.
  5. דימוי עצמי נמוך.
  6. קושי להתרכז או לקבל החלטות.
  7. תחושת חוסר תקווה.

 

  1. C. במהלך השנתיים (שנה בילדים ומתבגרים) מתוך ההפרעה, האדם מעולם לא היה מבלי הסימפטומים מקריטריונים A ו- B ליותר מחודשיים כל פעם.

 

  1. D. הקריטריונים לדיכאון מאג’ורי יכולים להיות נוכחים למשך שנתיים.

 

  1. E. מעולם לא היתה אפיזודה מאנית או היפומאנית והקריטריונים מעולם לא התנגשו עם הפרעה ציקלותימית.

 

  1. F. ההפרעה אינה מוסברת טוב יותר ע”י: סכיזופרניה, הפרעה סכיזואפקטיבית, הפרעה סכיזופורמית, הפרעה דלוזיונאלית, או הפרעות בספקטרום הסכיזופרניה ספציפיות/ לא ספציפיות והפרעה פסיכוטית אחרת.

 

  1. G. התסמינים אינם קשורים להשפעות פיזיולוגיות של חומרים או מצב רפואי אחר.

 

  1. H. הסימפטומים גורמים להפרעות קליניות או פגיעה בתפקוד החברתי, התעסוקתי או בתחומי חיים משמעותיים אחרים.

הערה: בגלל שהקריטריונים לדיכאון מאג’ורי כוללים 4 סימפטומים שאינם קיימים בדיסתימיה, יהיו מס’ מצומצם של מקרים בעלי סימפטומים דיכאוניים שנמשכים יותר משנתיים אבל לא יתאימו לדיסתימיה. כשכל הקריטריונים לאפיזודת דיכאון מאג’ורי נפגשו בנקודה מסוימת במהלך האפיזודה, צריכה להינתן אבחנת דיכאון מאג’ורי. אחרת, דיאגנוזה של הפרעת דיכאון ספציפית אחרת או לא ספציפית היא מוצדקת.

ציין אם:

  • עם מצוקה חרדתית
  • עם סממנים מעורבים
  • עם סממנים מלנכוליים
  • עם סממנים א-טיפיים
  • עם מצבים פסיכוטיים שכוללים מצב רוח
  • עם מצבים פסיכוטיים שאינם כוללים מצב רוח
  • תחילת ההפרעה במהלך הלידה

ציין אם:

  • ברמיסיה חלקית
  • ברמיסיה מלאה

ציין אם:

  • התפרצות מוקדמת: לפני גיל 21
  • התפרצות מאוחרת: בגיל 21 או אחרי

ציין אם (ברוב הזמן בשנתיים האחרונות של ההפרעה):

  • עם סינדרום דיסתימי טהור: הקריטריונים המלאים לאפיזודת דיכאון מאג’ורי לא התרחשו לפחות בשנתיים האחרונות
  • עם אפיזודה של דיסתימיה: קריטריונים מלאים לאפיזודה של דיסתימיה התרחשו במהלך השנתיים האחרונות
  • עם אפיזודות הבאות לסירוגין של דיכאון מאגורי, ועם אפיזודה נוכחית: קיימים קריטריונים מלאים של אפיזודת דיכאון מאג’ורי, אך היו תקופות של 8 שבועות לפחות בשנתיים האחרונות לפחות עם סימפטומים נמוכים מסף אפיזודה מלאה של דיכאון מאג’ורי.

עם אפיזודות הבאות לסירוגין של דיכאון מאג’ורי, ללא אפיזודה נוכחית: אין קריטריונים מלאים של אפיזודת דיכאון מאג’ורי, אך היתה אפיזודת דיכאון מאג’ורי אחת בשנתיים האחרונות לפחות.

 

ויסות מצב רוח

ויסות מצב רוח

הפרעת ויסות מצב הרוח – Disruptive Mood Regulation Disorder

  1. A. התפרצויות מצב רוח חוזרות וחמורות הנראות באופן וורבלי ו/או התנהגותי (אגרסיה פיסית כלפי אנשים או רכוש) שהן מוגזמות או יוצאות מפרופורציות בעוצמה או במשך ביחס לסיטואציה או לפרובוקציה.

 

  1. B. התפרצויות מצב הרוח אינן עקביות עם שלבים התפתחותיים.

 

  1. C. התפרצות מצב הרוח מופיעה, בממוצע שלוש פעמים שבוע או יותר.

 

  1. D. מצב הרוח בין ההתפרצויות המזג הוא עצבני בהתמדה או כועס רוב היום, כמעט כל יום, ונצפה ע”י אחרים.

 

  1. E. קריטריונים A-D נכחו 12 חודשים או יותר. במשך זמן זה לאדם לא היתה תקופה של רציפה של 3 חודשים או יותר בלי כל הסימפטומים מקריטריונים A-D.

 

  1. F. קריטריונים A ו- D נוכחים בלפחות שתיים מתוך שלוש הסביבות (בבית, בביה”ס, עמיתים) ונמצא חמור בלפחות אחד מהם.

 

  1. G. הדיאגנוזה לא צריכה להיעשות לראשונה לפני גיל 6 או אחרי גיל 18.

 

  1. H. היסטורית או ע”י אבחנה, גיל תחילת הקריטריונים A-E הוא לפני גיל 10.

 

  1. I. מעולם לא היתה תקופה ברורה שנמשכה יותר מיום אחד במהלכה הקריטריונים הסימפטומליים, מלבד משך, של מאניה או היפומאניה נפגשו.

הערה: התפתחות הולמת של מצב רוח מרומם, כמו שמופיע בהקשר של אירוע חיובי מאוד או בציפייה לו, לא צריך להיחשב כסימפטום של מאניה או היפומאניה.

 

  1. J. ההתנהגות אינה מופיעה בלעדית במהלך אפיזודה של הפרעת דיכאון מג’ורי ואינה מוסברת טוב יותר ע”י הפרעה נפשית אחרת (אוטיזם, הפרעת חרדה פוסט טראומטית, דיסתימיה, הפרעת חרדת פרידה).

הערה: הדיאגנוזה הזו אינה יכולה להתקיים עם הפרעות מנוגדות, intermittent explosive disorder או הפרעה ביפולרית, משום שהיא לא יכולה להתקיים בו זמנית עם אחרות, כולל הפרעת דיכאון מג’ורי. מקרים בהם הסימפטומים פוגשים קריטריונים משני הפרעות מצב רוח dysregulation disorder  ו- oppositional defiant disorder  צריך לקבל רק את האבחנה של disruptive mood dysregulation disorder. אם האדם חווה בעבר אפיזודה מאנית או היפומאנית, האבחנה של disruptive mood dysregulation disorder, לא צריכה להינתן.

 

  1. K. לא ניתן לייחס את הסימפטומים להשפעות פסיכולוגיות של חומרים או למצב רפואי או נוירולוגי אחר.

ציקלותימיה

ציקלותימיה

הפרעה ציקלוטמית – Cyclothymic Disorder

  1. לפחות למשך שנתיים (לפחות שנה בילדים ומתבגרים) היו מספר תקופות עם סימפטומים היפומאניים, ואשר לא התמלאו הקריטריונים להפרעה היפומאנית ומספר תקופות עם סימפטומים דיכאוניים, שלא התמלאו כל הקריטריונים להפרעת דיכאון מאז’ורי.

  1. במהלך תקופה של למעלה משנתיים (לפחות שנה בילדים ובמתבגרים), התקופות ההיפומאניה והדיכאון נכחו לפחות מחצית מהזמן, והאדם היה עם הסימפטומים יותר מחודשיים ברצף.

  1. מעולם לא מולאו הקריטריונים לדיכאון מאז’ורי, מאניה או אפיזודה היפומאנית.

  1. הסימפטומים בקריטריון A , אינם מוסברים בצורה טובה יותר על ידי הפרעה סכיזו-אפקטיבית, סכיזופרניה, הפרעה סכיזופראניפורמית, הפרעות דלוזיה, או הפרעה אחרת בספקטרום הסכיזופרניה או הפרעה פסיכוטית אחרת.

  1. הסימפטומים אינם מיוחסים להשפעות פיזולוגיות של חומר (לדוגמא, סם או תרופה) או מצב רפואי אחר (לדוגמא, hyperthyroidism).

  1. הסימפטומים גורמים למצוקה קלינית משמעותית או ליקוי חברתי, תעסוקתי או בתחום אחר משמעותי בתפקוד.

יש לציין אם מופיע עם הפרעת חרדה.

ביפולר 2, מניה דיפרסיה סוג 2 , bipolar2

ביפולר 2, מניה דיפרסיה סוג 2 , bipolar2

הפרעה בי-פולארית 2 – Bipolar II Disorder

על מנת לאבחן הפרעה ביפולארית מסוג II הכרחי שיתקיימו:

  • הקריטריונים לאפיזודה היפומאנית, בעבר או כיום
  • וגם הקריטריונים לדיכאון מאז’ורי, בעבר או כיום.

קריטריונים לאבחון

  1. הקריטריונים מולאו לפחות לאפיזודה היפומאנית אחת (קריטריונים A-F להיפומאנית כפי שתוארו) ולפחות אפיזודת דיכאון מאז’ורי אחת (קריטריונים A-C תחת הפרעת דיכאון מאז’ורי).
  1. מעולם לא הייתה אפיזודה מאנית
  1. ההופעה ראשונית של אפיזודה היפומאנית ואפיזודת דיכאון מאז’ורי, אינה מוסברות טוב יותר על ידי הפרעה סכיזואפקטיבית, סכיזופרניה, הפרעת סכיזופראניפורמית, הפרעת דלוזיה או הפרעה אחרת מפורטת או לא בספקטרום הסכיזופרניה והפרעות פסיכוטיות אחרות.

הסימפטומים של דיכאון או של מצב של התנהגות לא צפויה הנגרמים כתוצאה משינויים תכופים בין תקופות דיכאוניות להיפומאניה גורמים למצוקה קלינית משמעותית או ליקוי חברתי, תעסוקתי או תחום תפקודי משמעותי אחר.

יש לציין אם (Specify):

  1. אפיזודה נוכחית או אחרונה

    • היפומאניה
    • דיכאון
  2. יש לציין אם מופיע עם

    • anxious distress- מצוקה חרדתית
    • mixed features- תהפוכות מאניה והיפומאניה ודיכאון
    • rapid cycling- מעגליות מהירה
    • Mood congruent psychotic featurs – מאפיינים פסיכוטיים בהלימה עם מצב הרוח
    • Mood incongruent psychotic featurs – מאפיינים פסיכוטיים שאינם בהלימה עם מצב הרוח
    • Catatonia- קיפאון נוקשה או מצב גופני שניתן לפסל אותו
    • Peripartum onset- תוך כדי הלידה
    • Seasonal pattern- דפוס עונתי. הפרעה שקשורה לחשיפה לאור השמש
  3. יש לציין אם הקריטריונים לאפיזודת מצב רוח לא נענו

    • In partial remission – ברמיסיה חלקית
    • In full remision – ברמיסיה מלאה
  4. יש לציין מידת חומרה אם הקריטריונים לאפיזודת מצב רוח נענו

    • Mild – קלה
    • Moderate – בינונית
    • Severe – חמורה
  5.  צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג  ד”ר אילן טל בקישור

מניה דיפרסיה, ביפולארית 1, BIPOLAR

מניה דיפרסיה, ביפולארית 1, BIPOLAR

הפרעה בי-פולארית 1 – Bipolar I Disorder

קריטריונים לאבחון

  1. הקריטריונים מולאו לפחות לאפיזודה מאנית אחת (קריטריונים A-D עבור אפיזודה מאנית).
  1. ההופעות של אפיזודה מאנית ודיכאון מאז’ורי לא מוסברים טוב יותר על ידי הפרעה סכיזו-אפקטיבית, סכיזופרניה, הפרעה סכיזופרניפורמית, הפרעת דלוזיה או כל סוג אחר על הספקטרום של סכיזופרניה והפרעות פסיכוטיות אחרות.

יש לציין אם מופיע עם סימנים של (Specify):

  • anxious distress- מצוקה חרדתית
  • mixed features- תהפוכות מאניה והיפומאניה ודיכאון
  • rapid cycling- מעגליות מהירה
  • Melancholic features- ביולוגי מובהק, מיועד לטיפול תרופתי
  • Atypical features- עליה בתיאבון ובשינה
  • Mood congruent psychotic featurs – מאפיינים פסיכוטים בהלימה עם מצב הרוח
  • Catatonia- קיפאון נוקשה או מצב גופני שניתן לפסל אותו
  • Peripartum onset- תוך כדי הלידה
  • Seasonal pattern- דפוס עונתי. הפרעה שקשורה לחשיפה לאור השמש

 צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג  ד”ר אילן טל בקישור

אפיזודה מאנית, מניה

אפיזודה מאנית, מניה

אפיזודה מאנית – Manic episode

 

  1. תקופה מובחנת של אבנורמליות ומצב רוח שהוא באופן עקבי מרומם מוגזם או עצבני ואנרגיה או פעילות מכוונת מטרה ומתמידה ועולה באופן עקבי ואבנורמלי. נמשכת לפחות שבוע, מופיעה למשך רוב היום, כמעט כל יום (או למשך כל זמן שהוא, אם אשפוז הכרחי).
  1. במהלך תקופת הפרעות מצב הרוח והפעילות או האנרגיה המוגברות, 3 (או יותר) מהסימפטומים (4 אם מצב הרוח הוא רק עצבני) מתקיימים במידה משמעותית ומייצגים שינוי הנראה לעין מההתנהגות הרגילה:

    1. הערכה עצמית מופרזת או גרנדיוזיות
    2. ירידה בצורך לישון (למשל, מרגיש שנח רק אחרי 3 שעות שינה).
    3. פטפטן יותר מהרגיל או לחוץ להמשיך לדבר
    4. Flight of ideas- טיסת רעיונות או חוויה סובייקטיבית שהמחשבות רצות.
    5. Distractibility- מוסחות (כלומר, תשומת לב שנמשכת בקלות מידי לגורם חיצוני שהוא לא חשוב או לא רלוונטי) שנצפתה או דווחה.
    6. עליה בפעילות מוכוונת מטרה (או חברתית, בעבודה או בי”ס, או מינית) או תסיסה/התרגשות- agitation פסיכומוטורית .
    7. מעורבות מוגזמת בפעילויות שיש להן פוטנציאל גבוה לתוצאות כואבות (לדוגמא, מסעות קניה בלתי מרוסנים/ חוסר בשיקול דעת התנהגות מינית או השקעות עסקיות מטופשות).

       צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג  ד”ר אילן טל בקישורהפרעת מצב הרוח חמורה דיה כדי לגרום ליקוי ניכר בתפקוד חברתי או תעסוקתי או להצריך אשפוז על מנת למנוע נזק לעצמו או לאחרים, או שיש מאפיינים פסיכוטיים.

  1. לא ניתן לייחס את האפיזודה לאספקטים פיזיולוגיים של חומר (שימוש בסם, תרופה או טיפול אחר) או למצב רפואי אחר.

הערה: אפיזודה מאנית מלאה שמופיעה במהלך טיפול נגד דיכאון (למשל תרופה, טיפול בהלם חשמלי) אך נמשכת ברמה של סינדרום מלא מעבר לאפקט הפיזיולוגי של הטיפול, זו הוכחה מספיקה לאפיזודה מאנית ולכן- ביפולארית 1.

הערה: קריטריונים A-D מהווים אפיזודה מאנית. לפחות אפיזודה מאנית אחת למשך החיים נדרשת על מנת לתת דיאגנוזה של ביפולארית 1.

דיכאון

דיכאון

קירטריונים למצב דכאוני

אפיזודה דכאונית – Major Depressive episode

  1. 5 (או יותר) מהסימפטומים הבאים הופיעו במהלך 2 שבועות ומייצגים שינוי מהתפקוד הקודם: לפחות אחד מהסימפטומים הוא או מצב תת דכאוני או איבוד עניין או הנאה.

הערה: אל תכלול סימפטומים שבבירור יש ליחסם למצב רפואי אחר.

  1. מצב רוח דכאוני רוב היום, כמעט כל היום, לפי אינדיקציה של דו”ח סובייקטיבי (לדוגמא, מרגיש עצוב, ריקני, חסר תקווה) או אבחנה שנעשתה על ידי אחרים (לדוגמא, מופיע כשהוא מלא דמעות). (הערה: אצל ילדים ומתבגרים יכול להיות מצב רוח עצבני).
  2. עניין או הנאה ירודים באופן ניכר, בכל או כמעט בכל פעילויות רוב היום, כמעט כל יום (על ידי אינדיקציה של דו”ח סובייקטיבי או תצפית).
  3. אובדן משקל משמעותי כאשר לא עושים דיאטה או מעלים במשקל (לדוגמא, שינוי של יותר מ-5% ממשקל הגוף במשך חודש) או ירידה או עליה בתיאבון, כמעט בכל יום. (הערה: בילדים יש לקחת בחשבון גם אי הצלחה לעלות במשקל כפי שמצופה)
  4. אינסומניה או היפרסומניה כמעט בכל יום
  5. התרגשות/תסיסה/(agitation) או עיכוב/איחור (retardation) פסיכומוטורי כמעט בכל יום (נצפה על ידי אחרים, או רק תחושות סובייקטיביות של חוסר מנוחה או היותו איטי יותר).
  6. עייפות (fatigue) או אובדן אנרגיה כמעט כל יום
  7. תחושות של חוסר ערך או אשמה מוגזמת או לא מותאמת (שיכולה להיות דלוזיונית) כמעט בכל יום (לא רק גינוי עצמי- self reproach או אשמה לגבי היותו חולה).
  8. יכולת מופחתת לחשוב או להתרכז או חוסר החלטיות- indecisiveness, כמעט בכל יום (על ידי דו”ח סובייקטיבי או כפי שנצפה על ידי אחרים)
  9. מחשבות חוזרות על מוות (לא רק פחד מלמות), מחשבות אובדניות (suicidal ideation) חוזרות ללא תכנית ספציפית, או ניסיון להתאבדות או תכנית ספציפית לביצוע התאבדות.
  10. הסימפטומים גורמים למצוקה (distress) משמעותית קלינית או ליקוי תעסוקתי או חברתי, או בתחומים חשובים אחרים בתפקוד.
  11. האפיזודה אינה קשורה להשפעות פיזיולוגיות של חומרים או מצב רפואי אחר.

 צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג  ד”ר אילן טל בקישור

הערה:קריטריונים A-C מהוות אפיזודות דיכאון מאז’ורי. הפרעות דיכאון מאז’ורי הן שכיחות בהפרעה ביפולארית 1, אך הן לא נדרשות לצורך האבחנה של הפרעה ביפולארית 1.

הערה:תגובות לאובדן משמעותי (לדוגמא, שכול, כסף, אבדות מאסון טבע, מחלה רפואית קשה או חוסר יכולת) עלולות לכלות את התחושות של עצב עז (intense), הרהורים על האובדן, אינסומניה- נדוני שינה, חוסר תיאבון, ירידה במשקל שצוינו בקריטריון A, העלולים להיות דומים לאפיזודת דיכאון. על אף שהסימפטומים אלה עשויים להיות מובנים או נחשבים למותאמים לאובדן, ההופעה של אפיזודת דיכאון מאז’ורי בנוסף לתגובה הנורמלית לאובדן משמעותי צריכה להילקח בחשבון. החלטה זו, בואפן בלתי נמנע דורשת הפעלת שקול דעת קליני, המבוסס על ההיסטוריה של האדם ונורמות תרבותיות לביטוי המצוקה בקונטקסט האובדן.