חיברות ללא עכבות

חיברות ללא עכבות

הפרעת חיברות  ללא עכבות– Disinhibited Social Engagement Disorder

קריטריונים לאבחון

  1. תבנית התנהגות בה הילד מתקשר עם מבוגרים לא מוכרים ומציג לפחות שניים מהבאים:
  1. מידה מועטה או חוסר איפוק באינטראקציות עם מבוגרים לא מוכרים.
  2. התנהגות או דיבור ‘קרוב יותר’ [Overly familiar ] (באופן שאינו תואם את הסביבה התרבותית של הילד או תואם את הגבולות החברתיים הנהוגים בגילו).
  3. מידה פחותה או היעדר של בדיקה עם האחראי עליו אחרי התרחקות ממנו, גם בסיטואציות ומקומות לא מוכרים.
  4. נכונות ללכת עם מבוגר זר עם היסוס מועט או כלל ללא היסוס.
  1. התנהגויות בקריטריון A אינן מיוחסות לאימפולסיביות (כמו בהפרעות קשב/היפראקטיביות)
  2. הילד חווה דפוס טיפול קיצוני או העדר טיפול מספק כפי שניתן לראות לפי לפחות אחד מהבאים:
  1. הזנחה חברתית או מניעה קבועה של צרכים רגשיים בסיסיים כגון נחמה, גירוי וחיבה שאמורים להינתן ע”י המבוגר המטפל.
  2. שינויים תכופים בדמות המטפל האחראי באופן שמונע יצירת התקשרות (למשל החלפה תכופה של בתי אומנה).
  3. גידול בסיטואציות לא שגרתיות בהן אין הזדמנויות לבחירת דמות התקשרות [to form selective attachments ] (למשל מוסדות עם יחס תלמיד למבוגר גבוה במיוחד).
  1. משוער כי הטיפול המתואר בקריטריון C הוא הגורם להתנהגויות המתארות בקריטריון A (למשל, ההתנהגויות המתוארות בקריטריון A החלו לאחר הטיפול המתואר בקריטריון C).
  2. הילד הגיע לפחות לגיל ההתפתחותי של 9 חודשים.

ציין אם:

משך: ההפרעה נוכחת יותר מ-12 חודשים.

ציין חומרה:

ההפרעה הינה חמורה כאשר הילד מציג את כל הסימפטומים של ההפרעה, כאשר כל קריטריון מתבטא באופן חמור.

 צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג  ד”ר אילן טל בקישור

הפרעת התקשרות תגובתית

הפרעת התקשרות תגובתית

הפרעת התקשרות תגובתית (ריאקטיבית) – Reactive Attachment Disorder

  1. דפוס חוזר של התכנסות או הימנעות רגשית כלפי הדמויות המטפלות העיקריות הבא לידי ביטוי בשני הבאים:
  2. הילד לעיתים רחוקות או נדירות מחפש נחמה או הרגעה מהדמויות המטפלות כאשר נמצא במצב מצוקה.
  3. הילד לעיתים רחוקות או נדירות מגיב לנחמה או הרגעה כאשר במצוקה.

  1. קושי חברתי ורגשי רציף הבא המאופיין בלפחות 2 מתוך ה-3:
  2. תגובה רגשית וחברתית מינימלית כלפי האחר.
  3. אפקט חיובי מוגבל
  4. אפיסודות לא מוסברות של עצבנות, עצב, או פחד המתרחשות גם כאשר המפגש עם המטפל העיקרי אינו מהווה סכנה מציאותית כלל.

  1. הילד חווה דפוס של התנהגויות קיצוניות וטיפול לא מספק כלפיו, שניתן לראותם בלפחות 1 מהנ”ל:
  2. הזנחה או מניעה חברתית של המטפל העיקרי הבאה לידי ביטוי בחוסר מילוי צרכים רגשיים בסיסיים של נחמה, סטימולציה וחיבה.
  3. חילופים חוזרים של הדמות המטפלת העיקרית המקשים על יצירת התקשרות יציבה (כגון: שינויים רבים של משפחת האומנה)
  4. גידול הילד בסטינג יוצא דופן שמקשה באופן משמעותי על היכולת של הילד ליצור במות להתקשרות סלקטיבית (מוסדות שיש כמות גדולה של מפגשים ילד- הורה).

  1. הטיפול בקריטריון C הוא זה שככל הנראה אחראי על התנהגות הילד כפי שמופיע בקריטריון A ( התסמינים שבקריטריון A  החלו עקב או לאחר חוסר הטיפול המספק/ יעיל  שמופיע בקריטריון C.
  2. ההפרעה אינה עונה על הקריטריונים של הפרעות בספקטרום האוטיסטי.

  1. ההפרעה נוכחת ומופיעה לפני גיל 5.

  1. לילד יש גיל התפתחותי של לפחות 9 חודשים.

פרט אם:

אם ההפרעה מתמידה: ההפרעה מופיעה וקיימת למעלה מ- 12 חודשים.

 

חומרת ההפרעה

פרט את חומרת ההפרעה הנוכחית- ההפרעה תיחשב “חריפה” כאשר כל הסימפטומים תואמים את התנהגות הילד, כל סימפטום מעלה את חריפות ההפרעה באופן יחסי.