ד”ר אילן טל על הפרעות אישיות- סיבות, שכיחות, אבחון

ד”ר אילן טל על הפרעות אישיות- סיבות, שכיחות, אבחון

שכיחות

  • שכיחות 10%-15% באוכלוסייה. עם זאת, הרבה אנשים חיים עם ההפרעה ולא מגיעים לטיפול כי היא לא מפריעה להם. למשל, אדם מתבודד שחי את חייו לבדו ומתפקד בהם לא בהכרח יגיע לטיפול. לכן הנתונים על שכיחות לא בהכרח מדויקים.
  • במונחים של שלושת האשכולות, אשכול א’ מראה שכיחות של 5.7%, אשכול ב’ מראה שכיחות של 1.5% ואשכול ג’ מראה שכיחות של 6%.
  • מספר דומה של גברים ונשים הסובלים מהפרעות אישיות, מלבד הפרעת אישיות אנטי סוציאלית שנצפית בתדירות גבוהה יותר בקרב גברים.
  • קומורבידיות- כמו שאמרנו קודם, יש קומורבידיות גבוהה בין הפרעות האישיות השונות- כ-50%. כמו כן, יש גם הרבה קומורבידיות גם עם הפרעות אחרות, עם שימוש בחומרים, הפרעות חרדה והפרעות מצב רוח בעיקר.

אטיולוגיה:

נרחיב על האטיולוגיה של כל הפרעת אישיות בנפרד, אבל בגדול-

  • השפעה סביבתית- הזנחה בילדות, התעללות פיזית, מינית, רגשית ונפשית, כל אלה קשורות להתפתחות מאוחרת של הפרעת אישיות. גם ילדים שחוו דחייה מההורים שלהם, ילדים שחוו הזנחה נפשית או התעללות כלשהי נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח הפרעת אישיות. נמצא בהיסטוריה של כ-80% מהאנשים שיש להם הפרעת אישיות, התעללות והזנחה כלשהי בילדות המוקדמת שלהם. במחקר נבדקה ההיסטוריה הקודמת של 600 מבוגרים עם הפרעת אישיות. במדגם זה, 73% מאנשים אלה דיווחו על התעללות קודמת ו-82% דיווחו על הזנחה בילדות. התעללות בילדות הייתה נפוצה במיוחד בקרב אנשים עם הפרעת אישיות גבולית (BPD) . כך, התעללות והזנחה משקפות את תרומתם החשובה להתפתחותן של הפרעות אישיות.
  • השפעות גנטיות- ממצאי המחקר אינם עקביים, כ-40%-60% מהשונות מוסברת על ידי גנטיקה. המחקרים חלוקים, זה לא משהו חד משמעי, אבל כנראה יש השפעה לגנטיקה ולגורמים ביולוגיים. אחת המחלוקות בנוגע להשפעות הגנטיות נובעת מכך שזה לא ברור אם מה שעובר בתורשה זו ההפרעה או תכונות ומאפיינים שמרכיבים אותה. למשל יש מחקר רקע על הפרעת אישיות גבולית שבו נמצא כי אימפולסיביות שזו תכונה שמאפיינת מאוד את ההפרעה. עם זאת, נמצא כי אימפולסיביות היא תכונה תורשתית וגנטית יותר מההפרעה עצמה. כלומר השאלה היא מה עובר בתורשה ולכן המחקרים האלה קצת בעיתיים.

כלומר- הן גורמים גנטיים והן גורמים סביבתיים מעורבים. פרט ל-BPD הפרעות האישיות האחרות מציגות יותר גורמים סביבתיים בהתפתחותן מאשר גורמים גנטיים.

צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור

בעייתיות באבחון

  • היעדר הגדרה חדה- קשה להגיד ולאבחן הפרעות אישיות בטח לפי ההגדרה הנוכחית של ה-DSM. הקריטריונים של ה-DSM עמומים ונתונים למשחק ופרשנות של הקלינאים, הרבה יותר מכל שאר ההפרעות שלמדנו. ההגדרות מאוד עמומות ויש מקום רב לשיקול הדעת של הקלינאי, וזו כמובן אחת הבעיות באבחון. מדוברת בבעיה במהימנות בין שופטים, במהימנות מבחן ובמהימנות מבחן חוזר. ולמה זה חשוב? אם אנחנו אומרים שמדובר בהפרעת אישיות, ההפרעה אמורה לבוא ליידי ביטוי בכל פעם, כי היא אינהרנטית ולא קשורה למצב ספציפי. לכן, אם במבחן חוזר למשל לא מתקבלות תוצאות זהות יש לנו בעיה חמורה.
  • התייחסות קטגוריאלית ולא רציפה- יש בעיה בתוקף. אישיות בהגדרתה היא משהו מימדי. כולנו נמצאים איפה שהוא על פני רצף תכונות. למשל, כולנו עסוקים בערך העצמי שלנו, אך השאלה היא באיזה מידה. ככל שנהיה בקצה אחד נהיה יותר נרקיסיסטיים, ככל שנהיה בקצה השני, נהיה פחות נרקיסיסטיים. כלומר, תכונות אישיות זה משהו שיש לכולנו וזה משהו שהוא על רצף. לכן להפוך את זה למשהו קטגוריאלי ולא רציף פוגע בתוקף. כי הדבר שאנחנו בודקים במציאות הוא רציף ולא קטגוריאלי, לכן זו בעיית תוקף.
  • המושג אישיות הוא תלוי תיאוריה- לא ברור עד כמה האבחנה עוזרת להבין מה יש לאדם ולהציע טיפול יעיל עבורו. כלומר יש אבחנות שלא ממש משנות את ההחלטות הקליניות שעושים בפועל. יש הפרעות שזה ממש לא משמש אותנו מבחינה קלינית.
  • קריטריון הגיל- חוץ מהפרעה אנטי סוציאלית, אפשר לאבחן הפרעות אישיות בכל גיל פחות או יותר. ועדין, לא נהוג לאבחן הפרעות אישיות מתחת לגיל ההתבגרות או מתחת לגיל 18, אך לפעמים עושים זאת כשהדפוסים דומיננטיים ויציבים. לעומת זאת, בהפרעת אישיות אנטי- סוציאלית אסור לאבחן לפני גיל 18.
  • הבדלי מגדר- יש הפרעות אישיות שבהן רואים הרבה יותר גברים מנשים ולהפך. למשל בהפרעת אישיות אנטי סוציאלית והפרעת אישיות סכיזואידית, רואים יותר גברים מאשר נשים. לעומת זאת, יש הפרעות כמו הפרעה תלותית או נמנעת שבהן רואים הרבה יותר נשים מגברים. הביקורת על זה היא שמדוב בהשפעות חברתיות.

 

ד"ר אילן טל
ד”ר אילן טל

הפרעת אישיות אובססיבית-קומפולסיבית – Obsessive-Compulsive Personality Disorder

הפרעת אישיות אובססיבית-קומפולסיבית – Obsessive-Compulsive Personality Disorder

הפרעת אישיות אובססיבית-קומפולסיבית – Obsessive-Compulsive Personality Disorder

 

קריטריונים לאבחנה:

דפוס של עיסוק בסדר, פרפקציוניזם, שליטה מנטאלית בין אישית על חשבון גמישות, פתיחות, יעילות, המתחיל בבגרות מוקדמת וקיים במגוון הקשרים כמצוין בארבעה (או יותר) מהבאים:

עסוק בפרטים, חוקים, רשימות, סדר, ארגון או לוח זמנים במידה שהנקודה המרכזית של הפעילות הולכת לאיבוד.פרפקציוניזם ברמה הפוגעת בהשלמת משימה (לא יכול לסיים פרויקט בגלל סטנדרטים גבוהים וקשיחים אשר לא מושגים).מסור לעבודה ולתפוקה עד שמוותר על פעילויות פנאי וחברה (ללא קשר לצורך כלכלי).מצפון ומוסר גבוהים ללא גמישות בנושאי מוסר, אתיקה, ערכים (ללא קשר תרבותי דתי).חוסר מסוגלות לזרוק חפצים בלויים חסרי ערך גם כאשר אין ערך סנטימנטלי.אינו יכול לבצע משימות עם אחרים או להאציל סמכויות אלה אם כן יעשו זאת בדיוק על פי דרכו.סגנון חסכני כלפי עצמו והזולת (כסף יש לשמור ליום סגריר).נוקשות ועיקשות.

 
צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור

מאפייני אבחנה:

מאפיין מרכזי של ההפרעה הוא עיסוק יתר בסדר, פרפקציוניזם, שליטה מנטאלית ובין אישית על חשבון גמישות, פתיחות ויעילות. דפוס זה מתחיל בבגרות המוקדמת וקיים במגוון הקשרים.

אנשים אלה מנסים להשיג שליטה באמצעות הקפדה על חוקים, פרטים הליכים, רשימות לוחות זמנים. עד למצב בו תוכן המרכזי של הפעילות אובד (קריטריון 1). זהירים במיוחד ונוטים לחזרתיות, תשומת לב מוגברת לפרטים ובדיקות חוזרות ונשנות של טעויות אפשריות. אינם מודעים לעובד שאחרים מוטרדים מהעיקובים וחוסר הנוחות שבהתנהגות זו. לדוגמה: כאשר מניחים רשימת משימות במקום שגוי, ישקיעו זמן רב ביותר לחיפושה ולא ישחזרו אותה בזמן קצר ויעברו לביצועה.

חלוקת זמן גרועה ומשימות חשובות נותרות לרגע האחרון. פרפקציוניזם וסטנדרטים גבוהים גורמים לתפקוד לקוי וצער. הם משקיעים כל כך בכל פרט בפרויקט כך שהוא לעולם לא מסתיים (קריטריון 2). למשל השלמת כתיבת דוח נדחית על ידי שכתובים רבים שכולם אינם “מושלמים” מפספסים זמן הגשה ותחומי חיים שאינם במוקד הפעילות נזנחים.

מקדישים זמן רב לעבודה ותפוקה עד שמזניחים פעילויות זמן וחברה (קריטריון 3) ללא קשר לכורח כלכלי. אינם מסוגלים לקחת יום או סופשבוע חופשי לבילוי או רגיעה. דוחים פעילויות פנאי כמו חופשה כך שלעולם איננה מתרחשת. כאשר כן יוצאים לבילוי, חופש, אינם חשים בנוח אלא אם כן לקחו עימם חומר לעבודה כך שלא יבזבזו זמן. תשומת לב רבה לפעילויות משק הבית (ניקיון חוזר כך שאפשר לאכול מהרצפה). אם מבלים במחיצת חברים, קרוב לוודאי שהדבר הוא במסגרת פורמאליות מאורגנת (ספורט). מתייחסים לתחביבים או לפעילות יצירתית כמשימה רצינית המצריכה ארגון זהיר ועבודה קשה. הדגש הוא על ביצוע מושלם.

בעלי מודעות, מצפון וחוסר גמישות בענייני מוסר אתיקה וערכים (קריטריון 4). מכריחים עצמם ואחרים לפעול בהתאם לעקרונות מוסר נוקשים וסטנדרטים נוקשים של ביצוע. חסרי רחמים בביקורת על טעויותיהם שלהם. נענים לסמכות וחוקים ומתעקשים על היענות ליטרלית לחלוטין, ללא כיפוף חוקים ובלי להתחשב בנסיבות. לדוגמא: לא ילווה לחבר אסימון לצורך ביצוע שיחה בגלל הפתגם “ואל תהיה לווה ולא מלווה” או בגלל שזה “רע” ויזיק לאופי של האדם. תכונות אלה ללא קשר לתרבות או לדת.

אנשים אלה אינם יכולים לזרוק חפצים בלויים חסרי ערך גם אם אין להם ערך סנטימנטלי (קריטריון 5). הם מודים שהם “אגרנים”. לזרוק חפץ זה בזבוז “כי אף פעם אי אפשר לדעת מתי נצטרך אותו”. יכעסו אם משהו אחר יפטר ממנו. שותפים, בני זוג יתלוננו על חוסר מקום.

אנשים אלה לא יאצילו סמכויות ולא יעבדו עם אחרים (קריטריון 6). מתעקשים שהכול יעשה ע”פ דרכם ושאנשים יקבלו זאת. נותנים הוראות מפורטות (יש דרך אחת ורק אחת לקצור את הדשא, לשטוף כלים ולבנות מלונה). מופתעים ונרגזים כשאחרים מציעים אלטרנטיבות. ידחו הצעות לסיוע גם כשמפגרים בלוח הזמנים כי מאמינים שאף אחד אחר לא יעשה זאת כפי שצריך.

אנשים אלה חסכנים וקמצנים ומנהלים רמת חיים נמוכה בהרבה ממה שיכולים לאפשר לעצמם, חושבים שיש לשלוט בבזבוזים לשמור לעת צרה (קריטריון 7).

מתאפיינים בנוקשות ועיקשות (קריטריון 8). עסוקים כל כך בשרך הנכונה שיש לבצע דברים, כך שמתקשים לזרום עם רעיונות של אחרים. מתכננים מראש לפרטי פרטים ואינם מוכנים לשנות. שקועים בנקודת מבט שלהם ומתקשים להכיר באלה של אחרים. חברים יכולים לחוש תסכול מנוקשות זו. גם כשמבינים שכדאי להם להתפשר, מסרבים לכך בעיקשות וטוענים כי “זה העיקרון שחשוב”.

 

מאפיינים תומכי אבחנה: כאשר חוקים נהלים והליכים אינם מכוונים לדרך הפעולה הנכונה, יתקשו בקבלת החלטות וישקיעו בכך זמן רב. מתקשים לבצע סדרי עדיפויות בין משימות ולא מצליחים להחליט על דרך הפעולה כך שלא מתחילים כלום. נוטים לכעס כאשר לא מצליחים לשמר שליטה בסביבה הפיזית והאנושית, הכעס אינו מבוטא ישירות. לדוגמא: יכעסו כשהשירות במסעדה גרוע, אך במקום להתלונן בהנהלה, יתעסקו בכמה טיפ להשאיר. לעיתים כעס יבוטא באופן צדקני על עניין פעוט. קשובים במיוחד לסטאטוס שלהם ביחסי סמכות- כפיפות, יענו לסמכות שמכבדים ויתנגדו לזו שלא.

מפגינים חיבה בצורה נשלטת, מאופקת וחשים חוסר נוחות בנוכחות אנשים אמוציונאליים.  ליחסיהם איכות רצינית ופורמאלית, נוקשים ורציניים בסיטואציות שאחרים היו מחייכים ושמחים (קבלת אהוב בשדה תעופה).

עוצרים את עצמם עד שבטוחים שמה שהם יאמרו יהיה מושלם. עסוקים באינטלקט ובהגיון וחסרי סובלנות להתנהגות רגשית של אחרים. מתקשים בהבעת רגשות עדינים, מחמיאים לעיתים רחוקות ביותר. חווים קושי מקצועי וצער, במיוחד מול סיטואציות חדשות המצריכות גמישות ופשרה.

אנשים עם הפרעות חרדה כולל חרדה כללית, חברתית, פוביות ספציפיות וOCD הינם בעלי סבירות להפרעת אישיות אובססיבית קומפולסיבית. למרות זאת, למרבית הסובלים מOCD, אין דפוס התנהגות העונה להפרעת האישיות הזו. מאפיינים רבים של ההפרעה חופפים לאישיות type A(עיסוק בעבודה, תחרותיות דחיפות) מאפיינים אלה קיימים אצל אנשים הנמצאים בסיכון להתקף לב. יתכן קשר בין ההפרעה הזו להפרעת דיכאון, ביפולר והפרעת אכילה.

 

שכיחות: זו הפרעה מבין הנפוצות באוכלוסיה הכללית ושכיחותה בין 2.1%-7.9%

נושאים תלויי תרבות: אין לכלול בהפרעה התנהגויות המשקפות הרגלים, מנהגים וסגנונות אישיים שתרבויות מעודדות. למשל: תרבויות מסוימות מדגישות מאד עבודה ויצרנות ולכן חבריהם לא יחשבו כסובלים מההפרעה.

נושאים תלויי מגדר: במחקרים נראה כי ההפרעה מאובחנת אצל גברים כפול מנשים.

אבחנות מבדלות: OCD-  למרות הדמיון בשמות, השתיים מובחנות בקלות באמצעות אובססיות וקומפולסיות אמיתיות באו סי די. כאשר הקריטריונים משתי האבחנות מתמלאים, ניתן לאבחן את שתיהן.

אגרנות- יש לשקול הבחנה זו כאשר האגרנות קיצונית (בבית אין חלל ריק בגלל החפצים) ניתן לאבחן שתי ההפרעות במידה והקריטריונים מתמלאים.

הפרעות ותכונות אישיות אחרות – (כמו פתיחה בהפרעות קודמות)

נרקסיסטים גם הם בעלי מחויבות לפרפקציוניזם וחושבים שאחרים לא יוכלו לבצע כמותם, אך הם יחשבו שהשיגו שלמות בעוד שהאובססיביים יהיו בעלי ביקורת עצמית. נרקסיסטים ואנטיסוציאליים אינם נדיבים אך יפנקו עצמם, האובססיבי לעומת זאת חסכן על עצמו כשם שעל אחרים.

סכיזואידים ואובסיסיבים מאופיינים בפורמאליות וניקור חברתי אצל האובססיבי הדבר נובע מחוסר נוחות כלפי רגשות ומסירות לעבודה לעומת הסכיזואיד הסובל מהיעדר יכולות בסיסיות לאינטימיות. כאשר התכונות האובססיביות הקומפולסיביות מותנות הן אדפטיביות בייחוד בסיטואציות המתגמלות הישגים גבוהים. רק כאשר התכונות אינן גמישות, מל-אדפטיביות וגורמות ליקוי תפקודי או צער ניתן לאבחנן כהפרעה זו.

שינוי אישיותי עקב מצב רפואי אחר – יש להפריד בין ההפרעה הנ”ל לשינוי אישיותי כתוצאה ממצב רפואי אחר בו תכונות מיוחסות לאפקט של מצב רפואי אחר על מערכת העצבים המרכזית.

שימוש בחומרים – יש להפריד בין ההבחנה לבין סימפטומים הנוצרים משימוש בחומרים.

 

הפרעת אישיות תלותית

הפרעת אישיות תלותית

הפרעת אישיות תלותית – Dependent Personality Disorder

קריטריונים לאבחון:

צורך בטיפול ע”י משהו אחר המביא להתנהגות נכנעת, תלותית ולפחד מנפרדות. מתחיל בבגרות המוקדמת וקיים במגוון קשרים כמצוין בחמישה (או יותר) מהבאים:

  1. קושי בקבלת החלטות יומיומיות ללא יעוץ ובטחון מאחרים.
  2. צורך שאחרים ייקחו אחריות על תחומי חיים מרכזיים.
  3. קושי בהבעת אי הסכמה עם אחרים עקב פחד לאבד תמיכה או קבלה (לא כולל פחד ראלי מעונש מציאותי).
  4. קושי בהתחלת פרויקטים או עשייה עצמאית (בגלל היעדר ביטחון עצמי בשיפוט וביכולת יותר מאשר חוסר מוטיבציה או אנרגיה).
  5. מוכן להרבה כדי לקבל תמיכה מאחרים עד לנקודה שמתנדב לעשות דברים לא נעימים.
  6. חש שלא בנוח או חסר אונים כשנמצא לבד עקב פחד שלא יוכל להסתדר בעצמו.
  7. מחפש בדחיפות יחסים חלופיים כמקור טיפול ותמיכה, כאשר מערכת יחסים קרובה מסתיימת.
  8. עסוק מאד בפחדים מפני השארות לטפל בעצמו.

 

מאפיינים אבחנתיים: מאפיין מרכזי של ההפרעה הוא צורך שיטופל ע”י אחרים המוביל להתנהגות תלותית, נכנעת ופחדים מנפרדות. דפוס זה מתחיל בבגרות המוקדמת וקיים במגוון הקשרים. ההתנהגות התלותית והנמנעת מיועדת להשיג טיפול ועולה מתוך תפיסה עצמית של חוסר יכולת תפקוד מספקת ללא עזרה מאחרים. בעלי קושי בקבלת החלטות יומיומיות (מה ללבוש לעבודה, האם לקחת מטריה) ללא עצה ובטחון מאחרים (קריטריון 1). בעלי ההפרעה נוטים לפסיביות ומאפשרים לאחרים (בד”כ לאדם אחר אחד) לקחת יוזמה ואחריות על תחומי החיים המרכזיים שלהם (קריטריון 2).

מבוגרים בעלי ההפרעה, תלותיים בהורה או בבן זוג בקבלת החלטות כמו היכן לגור, במה לעבוד ועם מי להתחבר. מתבגרים בעלי ההפרעה יאפשרו להוריהם (בד”כ אחד ההורים) להחליט מה ילבשו, עם מי להתחבר,  כיצד לבלות את זמנם הפנוי, ולאיזה ביה”ס ללכת. הצורך שאחר ייקח אחריות אינו מותאם לגיל או לסיטואציה. הפרעה זו יכולה להתקיים אצל אדם הסובל ממצב רפואי או ממגבלה משמעותית, אך במקרים אלה, הקושי בלקיחת האחריות הוא מעבר למה שבאופן נורמאלי קשור למגבלה או למצב הרפואי.

בגלל חשש תקין מאובדן תמיכה, קבלה, הסובלים מההפרעה מתקשים להביע אי הסכמה עם אחרים בייחוד באלה שבהם תלויים (קריטריון 3). הם חשים שאינם מסוגלים לתפקד בעצמם לבד עד כדי כך שיעדיפו להסכים עם דברים מוטעים מאשר להסתכן באובדן עזרה.

אינם מסוגלים להביע כעס מול מי שבו תלויים מחשש להרחיקם. במידה והחששות מהבעת אי הסכמה הם ריאליים (למשל פחד מציאותי מענישת בן זוג מתעלל ואלים), ההתנהגות אינה נחשבת כהפרעה תלותית.

קושי ביזמות והתחלת פרויקטים או עשייה עצמאית (קריטריון 4). חוסר ביטחון עצמי מביא לצורך בעזרה כדי להתחיל משימה. הם ימתינו שאחרים יתחילו מכיוון שמאמינים שאחרים טובים מהם. משוכנעים שאינם מסוגלים לתפקוד עצמאי ומציגים עצמם כנזקקים לעזרה מתמדת. קרוב לוודאי שיתפקדו היטב אם יובטח להם שמישהו אחר מפקח ונותן אישור. יתכן פחד מלהפוך לקומפטנטיים כיוון שיחששו מנטישה, הזנחה. מכיוון שסומכים על אחרים שיטפלו בבעיותיהם, אינם רוכשים מיומנויות לחיים עצמאיים ובכך משמרים את התלות. הסובלים מההפרעה מוכנים להרבה כדי לקבל תמיכה מאחרים, עד כדי כך שיסכימו להתנדב למשימות לא נעימות, אם הדבר יבטיח את העזרה והתמיכה להם זקוקים (קריטריון 5). נכנעים לרצונות אחרים, גם כשהדבר אינו סביר. הצורך בשימור קשר יביא למערכות יחסים לא מאוזנות ומופרעות. יקריבו קורבן אישי או יסבלו התעללות מילולית, נפשית, פיזית, מינית (התנהגות זו תחשב תלותית רק כאשר ברור שישנן אופציות אחרות לאדם).

הסובלים מההפרעה חשים חוסר נוחות או חוסר אונים כשנמצאים לבד בגלל הפחד שלא יוכלו לדאוג לעצמם (קריטריון 6). הם “יזדנבו” אחרי אחרים משמעותיים רק כדי להימנע מלהיות לבד, אפילו אם אינם מתעניינים או קשורים למתרחש. כאשר מערכת יחסים קרובה מסתיימת (פרידה מבן זוג, מוות של נותן טיפול) יחפשו בדחיפות מערכת אחרת שתספק את העזרה לה זקוקים (קריטריון 7). אמונתם שלא יוכלו לתפקד בהיעדר מערכת יחסים קרובה, מניע אותם להתקרב לאדם אחר במהירות ללא בדיקה ואבחנה (לעיתים קרובות עסוקים בפחדים שיוותרו לטפל בעצמם לבד (קריטריון 8|). רואים עצמם כתלויים לחלוטין כך חוששים מנטישה ללא בסיס ממשי כדי להיחשב ראיה לקריטריון זה, הפחד צריך להיות עוצמתי ולא מציאותי. לדוגמה: קשיש הסובל מסרטן העובר לבית בנו לשם טיפול מראה התנהגות תלותית התואמת לנסיבות חייו הוא לא תואם את הקריטריון.

 

מאפיינים תומכים באבחנה:

לעיתים קרובות מתאפיינים בפסימיות וספק עצמי, מגמדים יכולותיהם ונכסיהם ומתייחסים לעצמם כטיפשים. מתייחסים לביקורת וחוסר הסכמה כהוכחה לכך שאינם שווים ומאבדים אמונה בעצמם. מחפשים דומיננטיות וגוננות יתר מאחרים. תפקוד מקצועי לקוי כאשר יש צורך ביוזמה עצמאית. הימנעו ממשרות בעלות אחריות ויגלו חרדה בקבלת החלטות. קשרים חברתיים נוטים להיות מוגבלים לאחרים בהם תלויים, ישנו סיכון להפרעות דיכאון, חרדה והסתגלות. ההפרעה מגיעה עם הפרעות אישיות נוספות בייחוד אישיות גבולית, נמנעת והיסטוריונית.

פרדיספוזיציה לפיתוח ההפרעה – מחלה כרונית או חרדת נפרדות בילדות והתבגרות.

 

שכיחות: בסקרים השכיחות נעה בין 0.49 אחוז ל- 0.6 אחוז.

נושאים תלויי תרבות: הרמה בה ההתנהגות התלותית נחשבת הולמת משתנה מאוד בקרב גילאים שונים ותת תרבויות. יש לקחת בחשבון גיל ותרבות בקביעת סף לכל קריטריון. תלותיות תיוחס להפרעה רק כאשר חורגת מנורמות תרבותיות מהן בה הפרט או משקפת דאגות לא מציאותיות. פסיביות, נימוסיות, הינן מאפיינים של חברות מסוימות ויכולות להיחשב בטעות כתלותיות. כך ישנן שונויות בחברות שונות בעידוד או גינוי תלותיות של נשים וגברים.

התפתחות ומהלך: יש להיזהר בהבחנה, אם בכלל, בילדים ומתבגרים שבהם תלותיות יכולה להיות מתאימה לשלב התפתחותם.

נושאים תלויי מגדר: חלק ממחקרים הראו שכיחות יתר אצל נשים. מחקרים אחרים שכיחות דומה בקרב שני המינים.

אבחנה מבדלת: הפרעות מנטאליות ומצבים רפואיים אחרים – יש להפריד בין אישיות תלותית לבין תלותיות כתוצאה מהפרעות מנטאליות אחרות (כגון דיכאון, פאניקה ואגרו פוביה) וכן ממצבים רפואיים אחרים.

הפרעות ותכונות אישיות אחרות – ניתן לטעות בין תלותיות להפרעות אחרות בגלל מאפיינים דומים. אם לאדם מאפייני אישיות התואמים להפרעת אישיות אחת או יותר נוספת על התלותית, ניתן לאבחן את כולן.

בהרבה הפרעות אישיות ניתן למצוא תלותיות, אך הפרעת אישיות תלותית נבדלת בהתנהגות נכנעת תגובתית ונתלית שהן דומיננטיות.

אישיות תלותית וגבולית מתאפיינות בפחד מנטישה, אך הגבולי מגיב לנטישה בתחושת ריקנות, זעם וטובענות ואילו התלותי מגיב בכניעת יתר, ובחיפוש מערכות חלופיות לסיפוק תמיכה וטיפול.

כן הגבולי מתאפיין במערכות יחסים אינטנסיביות ולא יציבות לעומת התלותי.

ההיסטריוני כמו התלותי בעל צורך בקבלה, אישור ויראה ילדותי ונתלה. אך בניגוד לתלותי מקבל המרות והנחבא אל הכלים, ההיסטריוני מתאפיין בחברותיות ובדרישות אקטיביות לתשומת לב.

התלותי כמו הנמנע מתאפיין ברגשות שאינו מספיק, רגישות יתר לביקורת, וצורך באישור ובביטחון. אך לנמנע פחד כבד מהשפלה ודחייה כך שנסוג עד שבטוח שיתקבל. התלותי לעומת זאת, יחפש וישמור קשרים ולא ימנע או ייסוג ממערכות יחסים.

צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל 

ישנן רבים המראים תלותיות, רק כאשר התכונות אינן גמישות מל-אדפטיביות וגורמות לליקוי משמעותי בתפקוד או צער סובייקטיבי, אזי ניתן לאבחנן כתלותיות. שינוי אישיותי עקב מצב רפואי אחר – יש להפריד בין אישיות תלותית, לשינוי אישיותי הנובע ממצב רפואי אחר בו התכונות הנוצרות קשורות לאפקט של מצב רפואי אחר על מערכת העצבים המרכזית.

שימוש בחומרים: כן יש להפריד בין תלותיות לבין סימפטומים הנוצרים משימוש מאסיבי בחומרים.

הפרעת אישיות נמנעת, אישיות מרוחקת

הפרעת אישיות נמנעת, אישיות מרוחקת

הפרעת אישיות נמנעת – Avoidant Personality Disorder

קריטריונים לאבחון:

דפוס של עכבה חברתית, תחושות של “אני לא מספיק” ורגישות מוגברת להערכה שלילית המתחיל בבגרות המוקדמת וקיים ומגוון הקשים כמצוין בארבעה (או יותר) מהבאים:

נמנע מפעילויות מקצועיות הכוללת אינטראקציות בין אישיות משמעותיות, מפחד מביקורת, דחייה, אי הסכמה.אינו רוצה במגע עם אנשים אלא אם כן בטוח שיחבבו אותו.מראה איפוק וריסון ביחסים אינטימיים בגלל הפחד מבושה או גיחוך.עיסוק יתר בכך שעלול להיות מבוקר או דחוי בסיטואציות חברתיות.מעוכב בסיטואציות בין אישות חדשות בגלל תחושות של חוסר מספיקות.רואה עצמו כנחות, פחות מושך מאחרים.אינו לוקח סיכונים או עוסק בפעילות חדשה כיון שחושש ממבוכה.

מאפיינים אבחנתיים: מאפיין מרכזי של ההפרעה הוא דפוס של עכבה חברתית. תחושות של אי מספיקות, ורגישות רבה להערכה שלילית המתחילה בבגרות המוקדמת וקיימות במגוון הקשרים. אנשים אלו נמנעים מתעסוקה הכוללת אינטראקציות רבות הכוללת פחד מביקורת, אי קבלה, אי הסכמה (קריטריון 1). ידחו הצעות לקידום כיון שתחומי אחריות חדשים יכולים להביא לביקורת מעמיתים.

נמנעים מיצירת קשרים חברתיים חדשים אלא אם כן בטוחים שיחבבו ויקבלו אותם ללא ביקורות (קריטריון 2). עד שלא עוברים מבחנים שמראים את ההפך, אחרים נתפסים כביקורתיים, לא מקבלים. אנשים אלה לא ייקחו חלק בפעילות קבוצתית אלא אם כן יציעו להם שוב ושוב תמיכה.

ישנם קשיים ביחסים אינטימיים, מסוגלים להם כאשר ישנה הבטחה לקבל היעד ביקורתיות. יכולים להתנהג באיפוק קושי בדיבור על עצמם ואינם משתפים בתחושותיהם האינטימיות מפחד בושה או שיהיו מגוחכים (קריטריון 3).

כיוון שעסוקים בביקורת או דחייה הינם בעלי סף גירוי נמוך לתגובות אלה (קריטריון 4).

אם משהו רק מעט ביקורתי, יחושו פגיעה עצומה. נוטים להיות ביישנים, שקטים, מעוכבים ו”בלתי נראים” בגלל הפחד שכל תשומת לב תסתיים בהשפלה או דחייה. מצפים שכל דבר שיאמרו יראה לאחרים כ”שגוי” ולכן לא יאמרו דבר. מגיבים בעוצמה לכל רמז לגיחוך או ביזוי. למרות שרוצים חיי חברה, חוששים מהפקדת רווחתם בידי אחרים. בד”כ מעוקבים בסיטואציות חברתיות חדשות עקב תחושת ערך עצמי נמוך ותחושה שאינם מספיקים (קריטריון 5).

ספקות חזקות באשר לקומפטנטיות חברתית ומשיכה אישית במפגש עם זרים. חשים שאינם מושכים, נחותים מאחרים (קריטריון 6).

לא ייקחו סיכונים או ישתתפו בפעילות חדשה מפחד להיות מובכים (קריטריון 7).

מיחסים פוטנציאל סיכון גבוה לסיטואציות רגילות וסגנון חייהם נוקשה עקב צורך בביטחון. אדם כזה יכול לבטל ראיון עבודה מפחד ממבוכה שלא יתלבש כראוי. סימפטומים סומאטיים יכולים להיות הסיבה להימנעות מפעילות חדשה.

מאפיינים התומכים באבחנה:

לעיתים קרובות הם משבחים התבטאויות ותנועות גוף של מי שבאים עימו במגע. הפחד והמתח שלהם יעורר גיחוך בקרב אחרים ובכך יאשר את ספקותיהם בנוגע לעצמם. הם חררים מאפשרות שיגיבו לביקורת בבכי או בהסמקה. מתוארים ונתפסים ע”י אחרים כ”ביישנים”, “בודדים” ו”מבודדים”. הבעייתיות המרכזית מתרחשת בתפקודים חברתיים ומקצועיים. דימוי עצמי נמוך ורגישות יתר לדחייה קשורים לקשרים חברתיים מוגבלים ומעטים. לעיתים קרובות מבודדים ומחוסרי מערכות תמיכה חברתיות שיסייעו בעיתות משבר. מעוניינים בחיבה ובקבלה ומפנטזים על יחסים אידיאליים עם אחרים. התנהגותם הנמנעת תשפיע משמעותית על תפקודם המקצועי משום שהם מנסים להימנע מסיטואציות הקשורות לסיפוק דרישות בסיסיות של תפקיד או קידום.  ההפרעות הללו נפוצות באבחון יחד עם הפרעה המנעותית: הפרעות דיכאון, חרדה, בי פולר, במיוחד הפרעה חברתית (social phobia). לעיתים קרובות הפרעת אישיות תלותית מאובחנת יחד עם הפרעה זו, כיוון שמאובחנים בהפרעה המנעותית נקשרים ונתלים במעט האנשים שהינם חבריהם. כמו כן, הפרעה זו נקשרת להפרעת אישיות גבולית, ועם הפרעות אישיות מcluster A(פרנואידית, סכיזואידית וסכיזוטיפלית).

שכיחות: נתונים מסקר אפידימיולוגי 2001-2002 מצביעים על שכיחות של 2.4%

התפתחות ומהלך: מתחילה בינקות או בילדות בביישנות, בידוד, פחד זרים ופחד מסיטואציות חדשות. למרות שביישנות בילדות היא סימן מקדים להימנעות, ברוב המכריע של המקרים, היא נעלמת עם הגדילה. אלה שיפתחו את ההפרעה, יהפכו לביישנים ונמנעים בהתבגרות ובבגרות המוקדמת שלב בו יחסים חבריים עם אנשים חדשים הופכים לחשובים במיוחד. ישנם ראיות שאצל מבוגרים ההפרעה נחלשת, מתכהה עם הגיל. יש להיזהר מאבחון ילדים ומתבגרים כיוון שלחלקם ביישנות הינה שלב התפתחותי נורמטיבי.

נושאים תלויי תרבות: ייתכן שוני בדרגות בין תרבויות וקבוצות אתניות ביחס להימנעות (לעיתים נחשבת מותאמת). לעיתים הימנעות הינה תוצאה של בעיות הגירה.

אבחנות מבדלות: הפרעות חרדה- ישנה חפיפה רבה בין הימנעות לחרדה חברתית. הפרעת אישיות המנעותית מאפיינת גם אגורפוביה ולעיתים קרובות הן קיימות יחדיו.הפרעות אישיות ותכונות אישיות אחרות– ניתן לבלבל בין הפרעת אישיות המנעותית להפרעות אישיות אחרות בעלות מאפיינים דומים. במידה וישנם מאפייני אישיות שתואמים לקריטריונים של הפרעת אישיות אחת או יותר בנוסף להמנעותית, ניתן לאבחן את כולן. הפרעה המנעותית והפרעה תלותית מאופיינות שתיהן בתחושות של ערך נמוך, רגישות יתר לביקורת וצורך בביטחון. בהפרעה המנעותית, הדאגה המרכזית היא להימנעות מהשפלה ודחייה, אצל התלותיים, הדאגה הינה לכך שיהיה מי שיטפלו בהם. במקרים רבים, קיימות יחד. כמו הנמנע, גם הסכיזואיד והסכיזוטיפלי מאופיינים בבידוד חברתי. ההימנעותי רוצה ביחסים עם אחרים וחש בדידות עמוקה לעומת הסכיזואיד והסכיזוטיפלי שחשים שביעות רצון ובבחירה בבידוד החברתי. ההימנעותי והפרנואידי מאופיינים בחוסר ביטחון באחרים, אצל ההימנעותי הדבר נובע מפחד ממבוכה וחוסר ערך עצמי, והפרנואידי לעומת זאת, מייחס כוונות זדון לאחרים.

צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל 

לרבים תכונות הימנעותיות, רק כאשר תכונות אלה אינן גמישות, מלאדפטיביות, מביאות לליקוי תפקודי משמעותי או צער, ניתן ליחסן להפרעה. שינוי באישיות בגלל מצב רפואי אחר- יש להבחין בין הפרעה המנעותית לבין שינוי אישיותי הנובע ממצב רפואי אחר בו התכונות הנוצרות מיוחסות לאפקטים של מצב רפואי אחר של מערכת העצבים המרכזית. שימוש בחומרים- יש להבחין בין הפרעה המנעותית לסימפטומים שמתפתחים כתוצאה משימוש בסמים.

הפרעת אישיות היסטריונית, דרמטיזציה “דרמהקווין”

הפרעת אישיות היסטריונית,  דרמטיזציה “דרמהקווין”

הפרעת אישיות היסטוריונית – Histrionic Personality Disorder

 

קריטריונים לאבחון:

דפוס התנהגות אמוציונאלי מופרז וחיפוש תשומת לב המופיע בבגרות המוקדמת וקיים במגוון הקשרים, כמצוין בחמישה (או יותר) הקריטריונים הבאים:

תחושת חוסר נוחות בסיטואציות בהן האדם אינו מרכז תשומת הלב.אינטראקציות עם אחרים מאופיינות בהתנהגות מינית לא מותאמת או בהתנהגות פרויקטיבית.הבעה רגשית שטחית ומתחלפת במהירות.שימוש במראה חיצוני למשיכת תשומת לב.סגנון דיבור אימפרסיוניסטי (כללי חסר פירוט) והיעדר פירוט.הפגנת דרמטיות יתר, תיאטרליות והבעה רגשית מוגזמת.סוגסטבליות (מושפע בקלות מאחרים או מנסיבות).מייחס מידת אינטימיות גבוהה ליחסים מאשר במציאות.

 

מאפיינים דיאגנוסטיים:

מאפיין מרכזי של הפרעת אישיות היסטוריונית הוא דפוס התנהגות אמוציונאלי וחיפוש תשומת לב. דפוס זה מתחיל בבגרות המוקדמת וקיים במגוון הקשרים.

אנשים אלה חשים שלא בנוח או לא מוערכים כאשר אינם במרכז תשומת הלב (קריטריון 1). לעיתים קרובות תוססים ודרמטיים, נוטים למשוך תשומת  לב ומקסימים בתחילת קשר בהתלהבותם, פתיחותם או פלירטותם. תכונות אלה מאבדות מערכן כאשר הם ממשיכים ודורשים את מרכז תשומת הלב. ממלאים תפקיד של “מסמר הערב”. במידה ואינם במרכז תשומת הלב, הם יכולים לבצע אקט דרמטי (להמציא סיפורים, לעשות סצנה) כדי לקבל תשומת לב. צורך זה מופיע לעיתים קרובות בהתנהגותם עם מטפל (מחמיאים, מביאים מתנות, מתארים סימפטומים גופניים ופסיכולוגים מתחלפים בכל פגישה).

המראה וההתנהגות של הסובלים מההפרעה, הם לעיתים קרובת מיניים ולא מותאמים פרובקטיבים וסלקטיביים (מפתים) (קריטריון 2). התנהגות זו אינה מכוונת רק כלפי מי שיש להם בו עניין רומנטי, אלא מתרחשת במגוון רחב של יחסים חברתיים, מקצועיים ואינה מותאמת להקשר החברתי.

ההבעה הרגשית הנה שטחית ומתחלפת במהירות (קריטריון 3).

אנשים הסובלים מההפרעה, משתמשים במראה חיצוני כדי למשוך תשומת לב (קריטריון 4). עסוקים יתר על המידה בהרשמת אחרים במראם החיצוני ומשקיעים זמן, אנרגיה וכסף רבים בביגוד וטיפוח. הם מחפשים מחמאות באשר להופעה החיצונית ויפגעו בקלות מביקורת בנושא.

סגנון הדיבור שלהם אימרסיניסטי וחסר פירוט (קריטריון 5). מביעים דעות מוצקות עם גוון דרמטי אך ההסברים והסיבות שנותנים בדרך כלל מעורפלים, ללא תימוכין של עובדות ופרטים. לדוגמא: יאמרו על מישהו שהוא אדם נפלא ולא יספקו שום דוגמאות לתכונות הטובות כדי לבסס דעתם.

עוד מאפיינים בדרמטיות, תיאטרליות והבעה רגשית מוגזמת (קריטריון 6). הם יפרגנו לחברים ומכרים באמצעות החצנת רגשות. פרגון למכרים בלהט רב, בכי ללא שליטה על דברים רגשיים פעוטים. (בקיצור התנהגות רגשית לא מותאמת ומוגזמת). כיוון שרגשותיהם מופעלים במהירות רבה, כך הם אינם ממש עמוקים, כך שניתן להאשימם בהעמדת פנים או זיוף.

רמת הסוג סטביליות שלהם גבוהה (קריטריון 7). דעותיהם ורגשותיהם מושפעים בקלות מאחרים וממצבים משתנים. נראים בוטחים מידי בדמויות סמכות בעיקר שייפתרו בעיותיהם כבמטה קסם.

מייחסים קרבה ואינטימיות רבה ליחסים מאשר במציאות. כל מכר מכונה על ידם “יקיר, חבר יקר”. פונים לרופא שפגשו פעם או פעמיים בשמו הפרטי (קריטריון 8).

 

מאפיינים קרובים התומכים באבחנה:

אנשים עם הפרעה זו מתקשים לפתח אינטימיות רגשית במערכות יחסים רומנטיות ומיניות. ללא מודעות לכך, הם ממלאים תפקיד של “קורבן” “ונסיכה” במערכות יחסיהם. הם מבקשים לשלוט בבן הזוג באמצעות מניפולציות רגשיות או פיתוי ובה בעת מגלים בהם תלות. לאנשים הסובלים מההפרעה מערכות יחסים לא טובות עם בני מינם כיוון שהתנהגותם הפרובוקטיבית מינית מהווה איום לחבריהם. הם עלולים להרחיק חבריהם בגלל דרישתם הבלתי פוסקת לתשומת לב. כאשר אינם במרכז תשומת הלב הם הופכים למדוכאים ונרגזים. כמהים לגירויים, חידוש וריגושים ומשועממים משגרה. לרוב הם חסרי סבלנות או מתוסכלים מסיטואציות הכוללות הכרת תודה דחויה והתנהגותם מכוונת לקבלת סיפוק מיידי. מתחילים פרויקטים או עבודה בהתלהבות רבה והעניין כלה מהר. עלולים להזניח ולהניח בצד יחסים ארוכי טווח לטובת הריגוש שביחסים החדשים. הסיכוי הממשי לאובדנות אינו ידוע, אך הניסיון הקליני מראה שאנשים בעלי הפרעה זו נמצאים בסיכון גבוה למחוות ואיומים באובדנות על מנת להשיג תשומת לב.

הפרעה זו נקשרה להפרעה הסומטית והקונברסיבית (SOMATIC SYMPTOM DISORDER  ול- CONVERSION DISORDERׂ) ולדיכאון מגורי. לעיתים יחד עם הפרעה זו יכולים להופיע הפרעה גבולית, נרקיסיזם, אנטיסוציאליות ואישיות תלותית.

שכיחות ההפרעה-נתונים מסקר אפידמיולוגי מ- 20.1.2002 מצביעים על שכיחות של 1.84% באוכלוסייה.

נושאים תלויי תרבות- נורמות התנהגות, הופעה והבעה רגשית משתנות מאוד בתרבויות, מגדרים וקבוצות גיל שונות. לפני שמייחסים תכונות (כגון: אמוציונאלי, פתיינות, דרמטיות, חיפוש חידושים, חברותיות, שארם, אימפרסיוניזם, סומטיזציה), כראיה להפרעה, חשוב להעריכך האם גורמות ליקוי או צער משמעותיים קליניים.

נשואים תלויי מגדר: בתנאים קליניים בהפרעה זו אובחנה יותר אצל נשים, אך הנ”ל לא נמצא בתנאים שאינם קליניים. יתר על כן מסר מחקרים מצאו שכיחות דומה של הפרעה בקרב גברים ונשים כאחד.

אבחנה מבדלת: הפרעות ותכונות אישיות אחרות: ניתן לבלבל בין הפרעת אישיות היסטוריונית להפרעות אישיות אחרות כיוון שיש להם מספר מאפיינים משותפים. לכן חשוב להבחין בין ההפרעות על בסיס ההבדלים במאפייניהם. במקרה שלאדם מאפיינים המתאימים להפרעה אחת או יותר בנוסף להפרעה היסטוריונית, ניתן לאבחן את כולן. למרות שהפרעת אישיות גבולית מאובחנת גם היא בחיפוש תשומת לב, התנהגות מניפולטיבית ורגשות משתנים במהירות, היא נבדלת באמצעות הרסנות עצמית, פרצי זעם ביחסים קרובים ותחושה כרונית של ריקנות והפרעות בזהות. אנטיסוציאליים והיסטוריונים חולקים הנטיות לאימפולסיביות, שטחיות, חיפוש ריגושים, פתיינות, פזיזות, מניפולטיביות, אך היסטוריונים נוטים יותר לאמוציונאליות מופרזת ואינם עוסקים בהתנהגות אנטיסוציאלית. היסטוריונים הינם מניפולטיביים לצורך הזנה, חינוך, טיפוח, משהו לא חומרי, לעומת זאת אנטיסוציאליים הינם מניפולטיביים כדי להשיג רווח, כוח או משהו חומרי אחר. למרות שגם נרקיסיסטים מתאפיינים בחיפוש תשומת לב, לרוב הם רוצים שבח על “עליונותם”.

לעומת זאת, היסטוריונים מוכנים להראות שבורים או תלותיים כאמצעי להשגת תשומת לב. נרקיסיסטים יגזימו באינטימיות, קרבת היחסים עם האחרים אך הם ידגישו את מעמד ה- VIP והעושר של חברתיהם. בהפרעת אישיות תלותית האדם תלוי מאוד באחרים כדי לקבל שבחים, אך ללא המאפיינים הרגשיים הססגוניים, ראוותניים ומוגזמים של היסטוריונים.

הרבה אנשים יכולים להיות בעלי התכונות ההיסטוריוניות אך רק כאשר תכונות אלה הן בלתי גמישות, מאדפטיביות, עקביות וגורמות ליקוי תפקודי משמעותי או צער סובייקטיבי ניתן ליחסן להפרעה היסטוריונית.

שינוי אישיותי בגלל מצב רפואי אחר: יש להפריד בין הפרעה היסטוריונית לבין שינוי אישיותי הנובע ממצב רפואי אחר, בה התכונות הקיימות מיוחסות לאפקטים של מצב רפואי אחר של מערכת העצבים המרכזית.

שימוש בחומרים- יש להבחין בין ההפרעה ההיסטוריונית לבין סימפטומים המתפתחים עם שימוש נמשל בחמורים.
 האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור

 

הפרעת אישיות גבולית- בורדרליין

הפרעת אישיות גבולית- בורדרליין

 

הפרעת אישיות גבולית – Borderline Personality Disorder

 

A            תבנית מופשטת של אי יציבות ביחסים בין-אישיים, דימוי עצמי ורגשות, המסומנים                כאימפולסיביים. מתחיל בהתבגרות המאוחרת ונוכח במגוון של הקשרים, כאשר מתקיימים                חמישה (או יותר) מהבאים:

1.     מאמץ מטורף להימנע מנטישה אמיתית או מדומיינת (לא כולל התנהגות אובדנית או פגיעה עצמית המצוינת בקריטריון 5).

2.     תבנית של יחסים בין-אישיים לא יציבים ומתוחים המאופיינים בהופעה לסירוגין של אידיאליזציה או דה-וליואציה קיצוניים לאחר.

3.     הפרעת זהות: תחושת העצמי או הדימוי העצמי אינם יציבים בצורה בולטת ועקבית.

4.     אימפולסיביות, לפחות בשני אזורים שהינם בעלי פוטנציאל להרס עצמי (לדוגמא: בזבזנות, יחסי מין, שימוש בחומרים, נהיגה חסרת אחריות, זלילה binge eating). לא כולל התנהגות אובדנית או פגיעה עצמית המצוינת בקריטריון 5.

5.     התנהגות אובדנית חוזרת, מחוות או איומים או התנהגות של פגיעה עצמית.

6.     חוסר יציבות רגשית כתוצאה מתגובתיות במצב הרוח (אפיזודה דיספורית עוצמתית, עצבנות/חוסר נוחות או חרדה, בדרך כלל נמשכת מספר שעות ולעיתים נדירות יותר מכמה ימים).

7.     תחושת ריקנות כרונית.

8.     כעס רב עוצמה שאינו מותאם או קושי לשלוט בכעס הזה (הפגנה תדירה של מצב הרוח, כעס עקבי, מאבק גופני חוזר).

9.     חשיבה פרנואידית הקשורה ללחץ או סימפטומים דיסוציאטיביים חמורים, המופיעים באופן זמני.

 
צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור.

הפרעת אישיות סכיזוטיפלית

הפרעת אישיות סכיזוטיפלית

הפרעת אישיות סכיזוטיפאלית – Schizotypal Personality Disorder

סימון: (21F) 301.22

 

קריטריונים לאבחון

א. דפוס נרחב/מחלחל/מופשט של לקות חברתית ובינאישית שמצוינת בחוסר נוחות אקוטית, עם הפחתה ביכולת ליחסים קרובים כמו גם הפרעה בתפיסה הקוגניטיבית או התפיסתית, והתנהגויות יוצאות דופן ומוזרות, מתחיל בבגרות מוקדמת ונוכח באופנים שונים, כפי שמצוין על ידי חמש (או יותר) מהנ”ל:

1.מחשבות יחס, (לא כולל דלוזיות יחס).

2.מחשבות מוזרות או מאגיות שמשפיעות על ההתנהגות ולא תואמות עם נורמות של תת תרבות (לדוג’: אמונות תפלות, אמונות בטלפתיה, חוש שישי, או “תחושת עור”. בילדים ובמתבגרים פנטסיות ביזאריות או עיסוק מוקדם).

3.חוויות/התנסויות לא רגילות, כולל אילוזיות של הגוף.

4.דיבור ומחשבה מוזרים (דוג’: לא ברור, מעגלי, מטאפורי, סטראוטיפי, מפורט מידי.

5.המשגה/יצירת מושגים/רעיונות חשדנית או פראנואידית.

6.אפקט לא תואם או מצומצם.

7.התנהגות או הופעה מוזרה, אקסצנטרית (תימהוני, משונה), או ייחודי.

8.חוסר בחברים קרובים או אנשי סוד, שהם לא בני משפחה מדרגה ראשונה.

9.חרדה חברתית מוגזמת שלא נעלמת כשיש יחסי קירבה ויש לה נטייה להיות קשורה בפחדים פראנואידים יותר מאשר שיפוט שלילי של העצמי.

 צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור

ב. לא קורה בהכרח בזמן תהליך הסכיזופרניה, הפרעה בי פולרית עם מאפיינים פסיכוטיים, הפרעה פסיכוטית אחרת, או הספקטרום האוטיסטי.

 

הערה: אם פוגשים את הקריטריון לפני התפתחות הסכיזופרניה יש להוסיף “פרה מורבידי” לפני כן. לדוג’: הפרעה אישות סכיזוטיפלית (פרה מורבידית).

 

הפרעת אישיות פרנואידית

הפרעת אישיות פרנואידית

הפרעות אישיות

Personality Disorders

 

הפרעת אישיות פראנואידית – Paranoid Personality Disorder

סימון: (60.0 F) 301.0

 

קריטריונים לאבחון

א. חוסר אמון נרחב/חודר/מחלחל/מופשט  וחשדנות באחרים, כך שהמניעים שלהם נתפסים זדוניים/מרושעים, מתחיל בבגרות המוקדמת ונמצא במספר אופנים, כפי שמצוין בארבע (או יותר) מהנ”ל:

1.חשדנות, ללא בסיס משמעותי, שהאחרים פוגעים, או מרמים אותו/אותה.

2.האדם מוטרד עם ספקות לא מוצדקות על הנאמנות או המהימנות והאמינות של חברים או קרובים.

3.הוא מסויג מלספר סוד לאחרים, בגלל פחד שיעשה שימוש מרושע במידע נגדו.

4. קורא משמעויות מאיימות או מזלזלות/משפילות בתוך אירועים לא מזיקים.

5. מחזיק בעיקשות טינה/עוינות/תרעומת (לא סולח להעלבה, פגיעות, זלזול).

6.חווה תקיפות על המאפיינים/אישיות שלו או שמו הטוב, שלא נראים לאחרים ומגיב במהירות בכעס או בתוקפנות נגדית.

7.יש לו חשד חוזר, ללא הצדקה, לנאמנות של בן הזוג או הפרטנר המיני.

 

ב. לא קורה רק במהלך סכיזופרניה, הפרעה בי פולרית או הפרעת דיכאון עם מאפיינים פסיכוטיים, או הפרעה פסיכוטית אחרת ואי אפשר לקשר את זה להשפעות פיזיולוגיות או מצב רפואי אחר.

 
צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור

הערה: אם הקריטריון נימצא לפני פריצת סכיזופרניה, יש להוסיף “פרה-מורבידי” לדוגמא: הפרעת אישיות פראנואידית (פרה מורבידית).

הפרעת אישיות אנטיסוציאלית

הפרעת אישיות אנטיסוציאלית

הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית – Antisocial Personality Disorder

 

A            תבנית רחבה של זלזול וביזוי זכויות של אחרים, המתרחשת מגיל 15 אשר מתקיימים בה שלושה או יותר מהקריטריונים הבאים:

1.     כישלון להסכים לנורמות חברתיות המכבדות התנהגות חוקיות, כפי שנצפה באופן חוזר ונשנה על ידי התנהגויות המהוות עילה למעצר.

2.     הונאה/מרמה המרומזת על ידי שקרים חוזרים ונישנים, שימוש בשמות בדויים או רמיית אחרים לצורך רווח אישי או הנאה.

3.     אימפולסיביות או כישלון לתכנן מראש.

4.     מזג חם/רגזנות ואגרסיביות המרומזת באמצעות עלבונות או מאבקים פיזיים חוזרים.

5.     התעלמות וזלזול חסר זהירות בקשר לביטחון האישי ולביטחונם של אחרים.

6.     חוסר אחריות עקבית, הבאה לידי ביטוי בכישלון להחזיק התנהגויות עקביות במקום העבודה או לכבד התחייבויות כספיות. 

7.     העדר חרטה המאופיין באדישות כלפי האחר או ברציונליזציה לאַחֵר שנפגע, שהתעלל/התנכל לו, או העדר חרטה אחרי שגנב מאחרים.

B            היחיד הינו לפחות בן 18

C            ישנן ראיות להפרעת התנהגות (conduct Disorder) אשר החלה לפני גיל 15.

D            הופעתה של התנהגות אנטי סוציאלית אינה מתרחשת באופן בלעדי במהלך הופעתה של                סכיזופרניה או הפרעה בי-פולארית.
צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור