סכיזואפקטיב

הפרעת סכיזואפקטיבית – Schizoaffective Disorder

קריטריונים לאבחון

  1. תקופה רציפה של מחלה במהלכה מתרחשת אפיזודת מצב רוח (דיכאון מז’ורי או מאניה) בו זמנית עם קריטריון A של סכיזופרניה.

הערה: אפיזודת הדיכאון המז’ורי חייבת לכלול את קריטריון A1 – מצב רוח דכאוני

  1. דלוזיות או הלוצינציות במהלך שבועיים או יותר בהעדר אפיזודת המצב רוח (מאנית או דכאונית), במהלך תקופת החיים של המחלה
  2. סימפטומים מתוך הקריטריון של אפיזודת מצב רוח מתקיימים ברוב התקופה הפעילה של המחלה
  3. המחלה אינה בעקבות אפקט של שימוש בחומרים (סמים או תרופות) או מצב רפואי אחר

 

פרוט  תת סוגים:

סוג ביפולרי – תת סוג זה מאובחן אם אפיזודה מאנית היא חלק ממצג המחלה. אפיזודה דיכאונית גם יכולה להופיע

סוג דכאוני –  תת סוג זה מאובחן במקרה שרק דיכאון מז’ורי הוא חלק ממצג המחלה

 

פרוט אם:

עם קטטוניה (מתייחס לקריטריון לקטטוניה הקשורה להפרעה נפשית אחרת עמ’ 119-120)

 צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג  ד”ר אילן טל בקישור 

פרוט אם:

האבחנות הבאות יכולות להיות בשמוש רק אחרי שנה של המחלה ואם לא סותרות את הקריטריון האבחוני:

אפיזודה ראשונה המופיעה באפיזודה אקוטית – המצג הראשוני של ההפרעה פוגש את הסמפטום המאובחן ואת זמן הקריטריון. אפיזודה אקוטית היא תקופת זמן בה הקריטריון הסימפטומטי הוא מלא.

אפיזודה ראשונה המופיעה ברמיסיה חלקית – רמיסיה חלקית היא תקופת זמן בה חל שיפור אחרי אפיזודה קודמת ובה הקריטריון המגדיר של ההפרעה מתמלא באופן חלקי

אפיזודה ראשונה המופיעה ברמיסיה מלאה – רמיסיה מלאה היא תקןפת זמן לאחר אפיזודה קודמת בה לא קיימים כלל סימפטומים

אפיזודות מרובות, מופיעות באפיזודה אקוטית – יכולות להקבע לאחר מינימום של שתי אפיזודות (למשל, אפיזודה ראשונה, רמיסיה ואז מינימום של השנות אחת)

אפיזודות מרובות, מופיעות ברמיסיה חלקית

אפיזודות מרובות מופיעות ברמיסיה מלאה

מתמשכים : הסימפטומים תואמים את קריטריון האבחון הסימפטומטי של ההפרעה נשארים ברוב מהלך המחלה, עם תקופות סימפטומים תת סיפיות קצרות ביותר ביחס למהלך הכולל

 

חומרה: חומרה נקבעת ע”י שאלון כמותי של הסימפטומים המרכזיים של הפסיכוזה כולל דלוזיות והלוצינציות, דיבור לא מאורגן, התנהגות פסיכו מוטורית אבנורמלית וסימפטומים שליליים. כל אחד מהסימפטומים האלה מדורג לפי חומרתו (הכי חמור בשבעה ימים האחרונים) בסקלה של 0-4 (0-לא מופיע, 4- חמור).

אבחון הפרעה סכיזואפקטיבית יכול להיעשות ללא שימוש בקריטריון החומרה

 

 

 

 

מרכיבים אבחוניים

אבחון הפרעה סכיזואפקטיבית מבוסס על הערכה של תקופה רציפה של מחלה בה האדם מציג סימפטומים פעילים או חלקיים של מחלה פסיכוטית. האבחנה היא בדרך כלל, אך לא בהכרח, נעשית במהלך התקופה הפסיכוטית של המחלה. לעיתים במהלך התקופה, קריטריון  Aשל סכיזופרניה מתקיים. קריטריון B (חוסר תפקוד חברתי) וקריטריון F (הפרעה על הקשת האוטיסטית או הופעה של הפרעת תקשורת אחרת בילדות)  של סכיזופרניה לא חייבים להתקיים. בנוסף לקריטריון A  לסכיזופרניה מתקיימת אפיזודת מצב רוח (קריטריון A להפרעה סכיזואפקטיבית). בגלל שהעדר עניין או הנאה נפוץ בסכיזופרניה , על מנת לקיים את קריטריון A להפרעה סכיזואפקטיבית האפיזודה של הדיכאון המז’ורי אמורה לבטא מצב רוח דכאוני נרחב לאורך זמן. אפיזודות של דכאון או מאניה מופיעות ברוב התקופה כולה של המחלה (לאחר שהופיע קריטריון Aׂ) (קריטריון C  להפרעה סכיזואפקטיבית). כדי להפריד הפרעה סכיזואפקטיבית מדיכאון או הפרעה ביפולרית עם מרכיבים פסיכוטיים, דלוזיות או הלוצינציות חייבות להופיע לפחות שבועיים בהעדר אפיזודת מצב הרוח (דיכאוני או מאני) בנקודה מסוימת במהלך משך תקופת החיים של המחלה (קריטריון B להפרעה סכיזואפקטיבית). הסימפטומים לא יכולים להיות מיוחסים לאפקטים של חומרים או מצב רפואי אחר  (קריטריון D להפרעה סכיזואפקטיבית).