ויסות מצב רוח

הפרעת ויסות מצב הרוח – Disruptive Mood Regulation Disorder

  1. A. התפרצויות מצב רוח חוזרות וחמורות הנראות באופן וורבלי ו/או התנהגותי (אגרסיה פיסית כלפי אנשים או רכוש) שהן מוגזמות או יוצאות מפרופורציות בעוצמה או במשך ביחס לסיטואציה או לפרובוקציה.

 

  1. B. התפרצויות מצב הרוח אינן עקביות עם שלבים התפתחותיים.

 

  1. C. התפרצות מצב הרוח מופיעה, בממוצע שלוש פעמים שבוע או יותר.

 

  1. D. מצב הרוח בין ההתפרצויות המזג הוא עצבני בהתמדה או כועס רוב היום, כמעט כל יום, ונצפה ע”י אחרים.

 

  1. E. קריטריונים A-D נכחו 12 חודשים או יותר. במשך זמן זה לאדם לא היתה תקופה של רציפה של 3 חודשים או יותר בלי כל הסימפטומים מקריטריונים A-D.

 

  1. F. קריטריונים A ו- D נוכחים בלפחות שתיים מתוך שלוש הסביבות (בבית, בביה”ס, עמיתים) ונמצא חמור בלפחות אחד מהם.

 

  1. G. הדיאגנוזה לא צריכה להיעשות לראשונה לפני גיל 6 או אחרי גיל 18.

 

  1. H. היסטורית או ע”י אבחנה, גיל תחילת הקריטריונים A-E הוא לפני גיל 10.

 

  1. I. מעולם לא היתה תקופה ברורה שנמשכה יותר מיום אחד במהלכה הקריטריונים הסימפטומליים, מלבד משך, של מאניה או היפומאניה נפגשו.

הערה: התפתחות הולמת של מצב רוח מרומם, כמו שמופיע בהקשר של אירוע חיובי מאוד או בציפייה לו, לא צריך להיחשב כסימפטום של מאניה או היפומאניה.

 

  1. J. ההתנהגות אינה מופיעה בלעדית במהלך אפיזודה של הפרעת דיכאון מג’ורי ואינה מוסברת טוב יותר ע”י הפרעה נפשית אחרת (אוטיזם, הפרעת חרדה פוסט טראומטית, דיסתימיה, הפרעת חרדת פרידה).

הערה: הדיאגנוזה הזו אינה יכולה להתקיים עם הפרעות מנוגדות, intermittent explosive disorder או הפרעה ביפולרית, משום שהיא לא יכולה להתקיים בו זמנית עם אחרות, כולל הפרעת דיכאון מג’ורי. מקרים בהם הסימפטומים פוגשים קריטריונים משני הפרעות מצב רוח dysregulation disorder  ו- oppositional defiant disorder  צריך לקבל רק את האבחנה של disruptive mood dysregulation disorder. אם האדם חווה בעבר אפיזודה מאנית או היפומאנית, האבחנה של disruptive mood dysregulation disorder, לא צריכה להינתן.

 

  1. K. לא ניתן לייחס את הסימפטומים להשפעות פסיכולוגיות של חומרים או למצב רפואי או נוירולוגי אחר.