הפרעת אישיות היסטריונית, דרמטיזציה “דרמהקווין”

הפרעת אישיות היסטוריונית – Histrionic Personality Disorder

 

קריטריונים לאבחון:

דפוס התנהגות אמוציונאלי מופרז וחיפוש תשומת לב המופיע בבגרות המוקדמת וקיים במגוון הקשרים, כמצוין בחמישה (או יותר) הקריטריונים הבאים:

תחושת חוסר נוחות בסיטואציות בהן האדם אינו מרכז תשומת הלב.אינטראקציות עם אחרים מאופיינות בהתנהגות מינית לא מותאמת או בהתנהגות פרויקטיבית.הבעה רגשית שטחית ומתחלפת במהירות.שימוש במראה חיצוני למשיכת תשומת לב.סגנון דיבור אימפרסיוניסטי (כללי חסר פירוט) והיעדר פירוט.הפגנת דרמטיות יתר, תיאטרליות והבעה רגשית מוגזמת.סוגסטבליות (מושפע בקלות מאחרים או מנסיבות).מייחס מידת אינטימיות גבוהה ליחסים מאשר במציאות.

 

מאפיינים דיאגנוסטיים:

מאפיין מרכזי של הפרעת אישיות היסטוריונית הוא דפוס התנהגות אמוציונאלי וחיפוש תשומת לב. דפוס זה מתחיל בבגרות המוקדמת וקיים במגוון הקשרים.

אנשים אלה חשים שלא בנוח או לא מוערכים כאשר אינם במרכז תשומת הלב (קריטריון 1). לעיתים קרובות תוססים ודרמטיים, נוטים למשוך תשומת  לב ומקסימים בתחילת קשר בהתלהבותם, פתיחותם או פלירטותם. תכונות אלה מאבדות מערכן כאשר הם ממשיכים ודורשים את מרכז תשומת הלב. ממלאים תפקיד של “מסמר הערב”. במידה ואינם במרכז תשומת הלב, הם יכולים לבצע אקט דרמטי (להמציא סיפורים, לעשות סצנה) כדי לקבל תשומת לב. צורך זה מופיע לעיתים קרובות בהתנהגותם עם מטפל (מחמיאים, מביאים מתנות, מתארים סימפטומים גופניים ופסיכולוגים מתחלפים בכל פגישה).

המראה וההתנהגות של הסובלים מההפרעה, הם לעיתים קרובת מיניים ולא מותאמים פרובקטיבים וסלקטיביים (מפתים) (קריטריון 2). התנהגות זו אינה מכוונת רק כלפי מי שיש להם בו עניין רומנטי, אלא מתרחשת במגוון רחב של יחסים חברתיים, מקצועיים ואינה מותאמת להקשר החברתי.

ההבעה הרגשית הנה שטחית ומתחלפת במהירות (קריטריון 3).

אנשים הסובלים מההפרעה, משתמשים במראה חיצוני כדי למשוך תשומת לב (קריטריון 4). עסוקים יתר על המידה בהרשמת אחרים במראם החיצוני ומשקיעים זמן, אנרגיה וכסף רבים בביגוד וטיפוח. הם מחפשים מחמאות באשר להופעה החיצונית ויפגעו בקלות מביקורת בנושא.

סגנון הדיבור שלהם אימרסיניסטי וחסר פירוט (קריטריון 5). מביעים דעות מוצקות עם גוון דרמטי אך ההסברים והסיבות שנותנים בדרך כלל מעורפלים, ללא תימוכין של עובדות ופרטים. לדוגמא: יאמרו על מישהו שהוא אדם נפלא ולא יספקו שום דוגמאות לתכונות הטובות כדי לבסס דעתם.

עוד מאפיינים בדרמטיות, תיאטרליות והבעה רגשית מוגזמת (קריטריון 6). הם יפרגנו לחברים ומכרים באמצעות החצנת רגשות. פרגון למכרים בלהט רב, בכי ללא שליטה על דברים רגשיים פעוטים. (בקיצור התנהגות רגשית לא מותאמת ומוגזמת). כיוון שרגשותיהם מופעלים במהירות רבה, כך הם אינם ממש עמוקים, כך שניתן להאשימם בהעמדת פנים או זיוף.

רמת הסוג סטביליות שלהם גבוהה (קריטריון 7). דעותיהם ורגשותיהם מושפעים בקלות מאחרים וממצבים משתנים. נראים בוטחים מידי בדמויות סמכות בעיקר שייפתרו בעיותיהם כבמטה קסם.

מייחסים קרבה ואינטימיות רבה ליחסים מאשר במציאות. כל מכר מכונה על ידם “יקיר, חבר יקר”. פונים לרופא שפגשו פעם או פעמיים בשמו הפרטי (קריטריון 8).

 

מאפיינים קרובים התומכים באבחנה:

אנשים עם הפרעה זו מתקשים לפתח אינטימיות רגשית במערכות יחסים רומנטיות ומיניות. ללא מודעות לכך, הם ממלאים תפקיד של “קורבן” “ונסיכה” במערכות יחסיהם. הם מבקשים לשלוט בבן הזוג באמצעות מניפולציות רגשיות או פיתוי ובה בעת מגלים בהם תלות. לאנשים הסובלים מההפרעה מערכות יחסים לא טובות עם בני מינם כיוון שהתנהגותם הפרובוקטיבית מינית מהווה איום לחבריהם. הם עלולים להרחיק חבריהם בגלל דרישתם הבלתי פוסקת לתשומת לב. כאשר אינם במרכז תשומת הלב הם הופכים למדוכאים ונרגזים. כמהים לגירויים, חידוש וריגושים ומשועממים משגרה. לרוב הם חסרי סבלנות או מתוסכלים מסיטואציות הכוללות הכרת תודה דחויה והתנהגותם מכוונת לקבלת סיפוק מיידי. מתחילים פרויקטים או עבודה בהתלהבות רבה והעניין כלה מהר. עלולים להזניח ולהניח בצד יחסים ארוכי טווח לטובת הריגוש שביחסים החדשים. הסיכוי הממשי לאובדנות אינו ידוע, אך הניסיון הקליני מראה שאנשים בעלי הפרעה זו נמצאים בסיכון גבוה למחוות ואיומים באובדנות על מנת להשיג תשומת לב.

הפרעה זו נקשרה להפרעה הסומטית והקונברסיבית (SOMATIC SYMPTOM DISORDER  ול- CONVERSION DISORDERׂ) ולדיכאון מגורי. לעיתים יחד עם הפרעה זו יכולים להופיע הפרעה גבולית, נרקיסיזם, אנטיסוציאליות ואישיות תלותית.

שכיחות ההפרעה-נתונים מסקר אפידמיולוגי מ- 20.1.2002 מצביעים על שכיחות של 1.84% באוכלוסייה.

נושאים תלויי תרבות- נורמות התנהגות, הופעה והבעה רגשית משתנות מאוד בתרבויות, מגדרים וקבוצות גיל שונות. לפני שמייחסים תכונות (כגון: אמוציונאלי, פתיינות, דרמטיות, חיפוש חידושים, חברותיות, שארם, אימפרסיוניזם, סומטיזציה), כראיה להפרעה, חשוב להעריכך האם גורמות ליקוי או צער משמעותיים קליניים.

נשואים תלויי מגדר: בתנאים קליניים בהפרעה זו אובחנה יותר אצל נשים, אך הנ”ל לא נמצא בתנאים שאינם קליניים. יתר על כן מסר מחקרים מצאו שכיחות דומה של הפרעה בקרב גברים ונשים כאחד.

אבחנה מבדלת: הפרעות ותכונות אישיות אחרות: ניתן לבלבל בין הפרעת אישיות היסטוריונית להפרעות אישיות אחרות כיוון שיש להם מספר מאפיינים משותפים. לכן חשוב להבחין בין ההפרעות על בסיס ההבדלים במאפייניהם. במקרה שלאדם מאפיינים המתאימים להפרעה אחת או יותר בנוסף להפרעה היסטוריונית, ניתן לאבחן את כולן. למרות שהפרעת אישיות גבולית מאובחנת גם היא בחיפוש תשומת לב, התנהגות מניפולטיבית ורגשות משתנים במהירות, היא נבדלת באמצעות הרסנות עצמית, פרצי זעם ביחסים קרובים ותחושה כרונית של ריקנות והפרעות בזהות. אנטיסוציאליים והיסטוריונים חולקים הנטיות לאימפולסיביות, שטחיות, חיפוש ריגושים, פתיינות, פזיזות, מניפולטיביות, אך היסטוריונים נוטים יותר לאמוציונאליות מופרזת ואינם עוסקים בהתנהגות אנטיסוציאלית. היסטוריונים הינם מניפולטיביים לצורך הזנה, חינוך, טיפוח, משהו לא חומרי, לעומת זאת אנטיסוציאליים הינם מניפולטיביים כדי להשיג רווח, כוח או משהו חומרי אחר. למרות שגם נרקיסיסטים מתאפיינים בחיפוש תשומת לב, לרוב הם רוצים שבח על “עליונותם”.

לעומת זאת, היסטוריונים מוכנים להראות שבורים או תלותיים כאמצעי להשגת תשומת לב. נרקיסיסטים יגזימו באינטימיות, קרבת היחסים עם האחרים אך הם ידגישו את מעמד ה- VIP והעושר של חברתיהם. בהפרעת אישיות תלותית האדם תלוי מאוד באחרים כדי לקבל שבחים, אך ללא המאפיינים הרגשיים הססגוניים, ראוותניים ומוגזמים של היסטוריונים.

הרבה אנשים יכולים להיות בעלי התכונות ההיסטוריוניות אך רק כאשר תכונות אלה הן בלתי גמישות, מאדפטיביות, עקביות וגורמות ליקוי תפקודי משמעותי או צער סובייקטיבי ניתן ליחסן להפרעה היסטוריונית.

שינוי אישיותי בגלל מצב רפואי אחר: יש להפריד בין הפרעה היסטוריונית לבין שינוי אישיותי הנובע ממצב רפואי אחר, בה התכונות הקיימות מיוחסות לאפקטים של מצב רפואי אחר של מערכת העצבים המרכזית.

שימוש בחומרים- יש להבחין בין ההפרעה ההיסטוריונית לבין סימפטומים המתפתחים עם שימוש נמשל בחמורים.
 האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור