דפרסונליזציה ודראליזציה תסמינים

  • אפיזודות של דפרסונליזציה מאופיינת בחווית חוסר ממשות או ניתוק או תחושת חוסר היכרות מהעצמי או מאספקטים מסויימים בעצמי. הפרט יכול להרגיש מנותק לחלוטין מעצמו (“אני אף אחד” , “אין לי עצמי”, “אני לא אני” , “אני יודע שיש לי רגשות אך אני לא מרגיש אותם” “המחשבות שלי לא מרגישות כאילו הן שלי” , “הראש שלי מלא בצמר גפן”), תחושת ניתוק מהגוף או חלקים מהגוף או תחושות (מגע, רעב, צמא, ליבידו). יכולה להיות גם תחושה של פעילות מצומצמת ( להרגיש רובוטי, אוטמטיות, חוסר שליטה על הדיבור או התנועה). זו יכולה להיות תחושה של עצמי מפוצל למתבונן ומשתתף הידועה כ “חוויה חוץ גופית” בצורתה הקיצונית.
  • אפיזודות של דריאליזציה מאופינות בתחושת חוסר ממשות או ניתוק או חוסר מוכרות עם העולם- בין אם אנשים, חפצים או כלל הסביבה. הפרט יכול להרגיש כאילו הוא בתוך ערפל, חלום או בועה או כאילו יש חומת זכוכית בינו לבין העולם שסביבו. הסביבה יכולה להיחוות כמלאכותית, חסרת צבע או חסרת חיות. לעיתים קרובות תהיה מלווה בעיוות ויזואלי כלשהו כגון ערפול בראיה, שדה ראיה מורחב או מצומצם, ראיה שטוחה או דו מימדית, תלת מימדיות מוגזמת, או עיוות במרחק או גודל של חפצים. גם ליקויים בשמיעה יכולים להופיע – תחושת עיוות של סאונד, mute, או קול רם.
  • לחולים יתכן ויהיה קושי לתאר את התסמינים ויחוו תחושה שהם ‘משתגעים’ או הופכים ל’משוגעים’. תחושה נפוצה נוספת היא חשש מנזק מוחי בלתי הפיך. חוויה נפוצה של תחושת זמן וסבייקטיבית מעוותת (הכל מהיר נורא, הכל איטי נורא) וקושי לחוות זיכרונות אישיים כבעלי חיות או כאישיים, פרטיים או רגשיים.
  • יתכנו תופעות של עיסוק אובססיבי, לבדוק ללא הרף אם אני קיים, להתבונן במראה וכד’.
  • לעיתים תכופות יופיעו גם מידות שונות של דיכאון או חרדה.
  • הסובלים מההפרעה נמצאו כבעלי רגישות נמוכה פיזיולוגית לגירויים רגשיים
  • סימפטומים זמניים של דפרסונליזציה/דריאליזציה הנמשכים שעות או ימים נפוצים בכלל האוכלוסיה. קרוב לחצי מהאוכלוסיה הבוגרת חוו לפחות פעם בחייהם אפיזודה של דפרסונליזציה או דריאליזציה.
  • נושאים תרבותיים- מצבים מדיטטיביים או מצבים הקשורים לדתות שונות בעלי תסמינים אלו לא יאובחנו בהפרעה.

אבחנה מבדלת:

  • Illness anxiety disorder- למרות שיכולים להציג תלונות סומטיות מעורפלות ופחדים מנזק מוחי האבחנה של הפרעת הדפרסונליזציה/דראליזציה מאופיינת על ידי הנוכחות של הסימפטומים הטיפוסיים להפרעה זו והיעדר של ביטויים אחרים של illness anxiety disorder.
  • Major depressive disorder – הרגשת חוסר תחושה, אפאתיה, והיות בתוך חלום נפוצות גם בדיכאון מאז’ורי. אולם בדפרסונאליזציה/דריאליזציה הן יופיעו עם עוד תסמינים הקשורים להפרעה. אם תחושות אלו באופן מובהק ממשיכות גם לאחר האפיזודה הדיכאונית לאורך זמן ניתן לתת את האבחנה.
  • OCD – הסובלים מדפרסונליזציה/ דריאליזציה עשויים לפתח עיסוק אובססיבי בחוויתם הסובייקטיבית או לפתח טקסים אשר נועדו לבדוק את הסטטוס של הסמפטומים שלהם. למרות זאת סמפטומים אחרים של OCD שיאנם קשורים לכך לא יופיעו באבחנה זו.
  • Other dissociative disorders – בכדי לקבוע אבחנה של דפרסונאליזציה/דריאליזציה על הסימפטומים לא להופיע בהקשר של הפרעה דיסוציאטיבית אחרת כגון הפרעת אישיות דיסוציאטיבית.
  • Anxiety disorders- דפרסונאליזציה/דריאליזציה הינה אחד מהתסמינים של התקף חרדה, נפוץ למדי כשחומרת ההתקף מתגברת. כאשר הסימפטומים מופיעים רק בהקשר של התקף חרדה/חרדה חברתית או פוביה ספציפית לא תינתן אבחנה של דפרסונאליזציה/ דריאליזציה. יחד עם זאת קיימת שכיחות להופעה של התקפי חרדה הכוללים חוויות של דפרסונאליזציה/דריאליזציה כתחילתה של הפרעת הדפרסונאליזציה/ דריאליזציה. במקרה זה התסמינים של הדפרסונאליזציה/דריאליזציה יהיו מתמשכים באופן מובהק וימשיכו גם לאחר שהתקפי החרדה יפסקו.
  • Psychotic disorders- הקריטריון של בוחן מציאות תקין באבחנה של דפרסונאליזציה/ דריאליזציה הינו הכרחי על מנת להבדיל בין הפרעה זו לבין הפרעות פסיכוטיות. לדוגמא אדם יכול להתלונן שהוא מת או שהעולם אינו ממשי אך זו יכולה להיות חוויה סובייקטיבית שהוא יודע שאינה אמיתית או אמונה דלוזיונית.
  • Subtence/medication- induced disorder- היעדר שימוש בסמים או תרופות הינו קריטריון הכרחי לקביעת אבחנה של דפרסונאליזציה/דריאליזציה היות וחוויות אלו נפוצות בשימוש/גמילה מסמים או תרופות. ב 15% אחוז מהמקרים של דפרסונאליזציה/דריאליזציה הסימפטומים של ההפרעה מואצים ומוחמרים על ידי שימוש בסמים. אם הסימפטומים ממשיכים גם לאחר זמן מהשימוש ומהגמילה האבחנה של דפרסונאליזציה/דריאליזציה תקפה. בדר”כ הסובלים מההפרעה מפתחים פוביה מהשימוש בסמים ולא משתמשים שוב.
  • Mental disorder due to another medical condition – יש לשלול, במיוחד בגילאים המבוגרים מצבים רפאויים אחרים אשר עשויים ליצר תסמינים של דפרסונאליזציה/ דריאליזציה.

צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור

תחלואה כפולה – Comorbidity:

ההפרעות  הקומרבידיות השכיחות ביותר של דפרסונאליזציה/דריאליזציה הינן unipolar depressive disprder והפרעות חרדה. קומורבידיות עם PTSD  מועטה מאד. הפרעות האישיות הנפוצות כקומרבידיות לדפרסונאליזציה/דריאליזציה הינן אישיות נמנעת, גבולית, ואובססיבית-קומפולסיבית.