אבחון אוטיזם בגיל המבוגר,  אספרגר

פעמים רבות ילדים שלא אובחנו עם אוטיזם,  למרות שהם היו על הספקטרום האוטיסטי,  ממשיכים להתמודד עם זה גם בגיל מבוגר ועדיין לא להיות מאובחנים.  הסיבות המרכזיות לכך הן שבחלק מהמקרים מדובר בתפקוד גבוה,  לרוב מכיוון שהבעיות החברתיות לא כ”כ קשות ושמנת המשכל היא רגילה,  גבוהה או גבוהה מאד,  והיא מפצה על הבעיות האחרות. 

בגיל מבוגר יותר,  אנשים אלו מצליחים להסתדר,  חלקם מתחתנים ומגדלים ילדים,  אבל הבעיות התקשורתיות לא נעלמות. הם מתקשים להבין לעיתים סיטואציות חברתיות עד כדי כך שהם עלולים להמנע מהן,  מתקשים לווסת את עצמם במצבים רגשיים,  רגישים או לא רגישים בכלל לרעש או טמפרטורה,  מתעסקים בדברים טכניים,  לעיתים באופן אובססיבי,  נהנים מפעילות לא חברתית,  חזרתיים,  ועוד ועוד. 

במקרים מסויימים זה כמעט ולא מפריע להם, כך מתכנתים יכולים לשבת ולתכנת שעות על שעות,  להגיע הביתה מאוחר,  וסך הכל לתפקד באופן סביר.  הבעיות מתחילות כשחלק מהילדים גודלים.  לפעמים אחד מהם מאובחן פתאום על הספקטרום,  או שגידול הילדים דורש אינטראקציה חברתית שעלולה להיות קשה עבורם. 

הטיפול בגיל מבוגר מורכב הרבה יותר.  קשה יותר,  אבל בהחלט אפשרי לעזור להם לתפקד טוב יותר,  ללמוד כישורים חברתיים ולהיות פחות “מוזרים” או נמנעים

צוות האתר מודה לכם כי בקרתם באתר זה ומזמין אתכם להכנס לקישורים הבאים- חזרו לבלוג ד”ר אילן טל פסיכיאטר בקישור. לפרטים על ד”ר (אילן) טל– מיקום וטלפון בקישור.